נערה בת 16 פיתחה בדיקה לאבחון מחלת האבולה

מצרפת כאן מידע שנכתב באתר הפייסבוק של "מדע זה לבנות"
אוליביה האליסי מקונטיקט היא תלמידת כיתה י' בתיכון שזכתה השבוע בתחרות Google Science Fair השנתית, על פיתוח בדיקה המאפשרת לאבחן את מחלת האבולה בחולים בתוך כ-30 דקות, ולפני שהחולה מציג את הסימפטומים. כלי הבדיקה עמידים ואינם רגישים לחום, וזהו פתרון מצויין בעיקר במדינות אפריקה החמות שאינן מצויידות תשתית רפואית מתקדמת (ניתן לקרוא בפירוט על המחקר ועל כלי הבדיקה שפיתחה בקישור הבא). הפיתוח פותח פתח לאיתור ואבחון מהיר של מחלות נוספות שנוטות להתפשט כמגפות במדינות לא מפותחות כגון HIV, מחלת הליים ועוד ויכולות להציל את חייהם של מיליונים בזכות האפשרות לזיהוי מוקדם ומהיר. היילי זכתה במלגה בשווי 50,000$. תחרות Google Science Fair היא תחרות שנתית המעודדת בני נוער בכל העולם לפתח פתרונות מדעיים לבעיות המטרידות את העולם.
פרטים נוספים באתר Smart Girls

מוּדָעוּת ומה עוד?

מתוך אתר פיסגה

לפני כמה שבועות הדרכתי קבוצה של מדריכים מעמותת פסגה שפותחת השנה חוגים לילדים בתחום הסייבר ואחד היעדים המרכזיים שלה הוא שילוב בנות בתוכנית. מטרת ההדרכה היתה שהמדריכים יהיו בעלי מודעות גבוהה לשילוב בנות בחוגים ויתרמו לעידוד הבנות שמגיעות לחוגים הללו להנות ולהתמיד.

היה מאוד מעניין. היו כ14 מדריכים, עם רוב נשי מובהק. המדריכים והמדריכות ברובם סטודנטים וכולם עם רקע טכנולוגי חזק (חוגי סייבר או לא...).

היה נראה שהמדריכות יודעות יותר על מה אני מדברת מאשר המדריכים. למשל ציטוט מטענה של מדריך: "מי אמר בכלל שרוצים להגיע לכך ש50% מהמהנדסים יהיו נשים?...". התשובה שלי היתה שאנחנו לא רוצים לדחוף אנשים (לא גברים ולא נשים) לעסוק בתחומים שלא מתאימים להם, אבל אנחנו צריכים לוודא שאם יש למישהי את היכולות לעסוק בתחומים מדעיים הנדסיים, תנתנה לה כל האפשרויות לעסוק בכך, ואם צריך להתאים את דרכי ההוראה כדי שיותר בנות תעסוקנה בתחום, זה מה שצריך לעשות. 

אחרי תאור הבעיה במצב הקיים להעלאת המודעות ותאור של מה ניתן לעשות כדי להקל על השתלבות של ילדות/נערות בחוגים האלו, שאל אותי אחד המדריכים: "אני לא מבין, בהתחלה אמרת לנו שצריך להתנהג בצורה שווה לבנים ולבנות ואחר כך את אומרת שכדי לשלב בנות צריך לעשות אחרת מאשר עם הבנים, אני כבר מבולבל". 

שמחתי שהמדריך העלה את הנושא. נכון, זה באמת יכול לבלבל. אנחנו רוצים הזדמנות שווה לבנים ולבנות, ואם זה אומר שצריך לתת לבנות להשתתף בכיתה במידה שווה ולתת להן משוב באותה מידה שנותנים לבנים, זה מה שנעשה. אבל ייתכן שיש דברים שצריך לעשות אחרת כי הם לא מותאמים לדרך שבה חלק גדול מהבנות לומד. למשל, בנות רבות מעדיפות פעילות שדורשת שיתופי פעולה ולא פעילות תחרותית, זה לא אומר שלא נעשה תחרויות בכלל (כי אצל בנים זה דווקא מעלה מוטיבציה), אבל זה אומר שניצור איזון בין תחרויות לבין פעילות בצוותים עם שיתופי פעולה. ובכלל, בכל תחום שבו זה לא יפריע לבנים אבל יעזור לבנות, כדאי לשים לב אליו: החל בסביבת עבודה נעימה ואסטתית, הסבר על התמונה הכוללת לפני ירידה לפרטים, ועד שימוש בידע מוקדם לבניית ידע חדש. 

ההמלצה שניקלטה הכי טוב על ידי המדריכים היתה ההמלצה לחכות 4-5 שניות לפני שבוחרים מישהו לענות על שאלה (הסיבה היא שבנות נוטות להמתין לניסוח השאלה במלואה ולנסח בעצמן את התשובה לפני שהן מרימות יד, אם לא נמתין לא נאפשר להן להספיק להרים יד ולענות).

אני מקווה שהמדריכים והמדריכות יצליחו ויהנו בהדרכה ויחנכו דור חדש של ילדות שלא תחשובנה שסייבר זה עניין לבנים בלבד...

"המדע זקוק לנשים" - מלגות לוריאל אונסק"ו

דר אסנת זומר-פן

פרסים לנשים במדע מוענקים על ידי מיזם של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), בשיתוף תאגיד הקוסמטיקה הבינלאומי - לוריאל. המטרה היא לעודד נשים מדעניות בכל רחבי העולם. השנה השתתפו בו 1,729 נשים מדעניות מ־103 מדינות.
ישראל משתתפת בפרויקט רק מזה ארבע שנים, במהלכן זכו חמש מדעניות ישראליות בפרס, בהן פרופ' עדה יונת, שקיבלה את הפרס ב־2008, בטרם זכתה בפרס נובל (חוקרות נוספות שזכו אף הן בפרס האירופי: דר' ויקטוריה יאוולסקי על מחקרה לאבחון וריפוי מוקדם של סרטן השחלות; דר' הגר גלברד-שגיב על מחקרה בתחום התודעה; ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, על מחקרה העוסק בתפקודם של החיידקים הטובים בגוף ומשמעותם לגוף האדם). 2013 היא השנה השלישית ברצף בה זוכה מועמדת ישראלית בפרס לכל יבשת אירופה (40 אלף דולר) והשנה זו ד"ר אסנת זומר-פן, ד"ר לביואינפורמטיקה מאוניברסיטת ת"א, על מחקרה בתחום הבסיס הגנטי לאוטיזם. זאת לאחר שלפני כחצי שנה קטפה את התואר המקביל בישראל (פרס כספי בסך 50,000 ש"ח לכל זוכה), במקביל לדר' אדית נאור, מדענית לביולוגיה וגנטיקה מאוניברסיטת תל-אביב, על מחקרה בתחום טפילים מסוג טוקסופלזמה - הטפיל היעיל ביותר בעולם, המסוגל להדביק כל יצור בעל דם חם, ללא קשר לסוגו או לשלב התפתחותו. ודר' נטלי זיתוני, מדענית לביולוגיה מבנית מאוניברסיטת באר-שבע, על מחקרה בתחום מערכות ההדבקה של חיידקים פתוגניים, ובמיוחד בתחום חיידקי השחפת.
לאתר המיזם ובו גם סרטון קצרצר , שאני ממליצה לראות.
המוטו של מתן הפרסים הוא שהמדע זקוק לנשים ולכן כדאי לעודד אותן לעסוק בו ולהיות חוקרות.

נערה בת 18 ומטען קטן

בכתבה של onlife קראתי על אישה קוהרה (Eesha Khare), נערה בת 18, תלמידת תיכון בקליפורניה שפיתחה מכשיר שמאחסן אנרגיה ויכול לטעון את המכשירים הסלולריים שלנו בכמה שניות (20-30!!), ויוכל לשמש גם לטעינת מכשירים אלקטרוניים אחרים. היא זכתה בפרס הקרן של אינטל למדענים צעירים בערך של 50,000$, וכולם צופים לה עתיד מזהיר. בקריאה מעמיקה יותר של המקורות לכתבה ופרסומים נוספים אחר כך, מסתבר שמה שהיא המציאה לא יגיע כל כך מהר לשוק ועדיין ישנן בעיות טכנולוגיות כדי ליישם אותו, אך מבחינה תאורטית ישנה פריצת דרך.  נקווה שבבוא הזמן היא גם תצליח ליישם את זה ולהרוויח את המיליונים הפוטנציאליים בתחום הזה.  כדאי גם להוסיף שהיו גם נציגים ישראלים בתחרות  הזו ומתוך תשעת הנציגים שנשלחו  6 זכו בפרסים וזה כבר כבוד גדול (חבל שהשנה אין אף בת שהשתתפה בתחרות מטעם ישראל).