יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).


יום ראשון, 25 במאי 2014

Women Think Next 2014


ביום רביעי לפני עשרה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בארוע Women Think Next 2014 שמיקרוסופט מארגנת (זו השנה החמישית). אני מעריכה את העובדה, שחברה גדולה משקיעה ממשאביה כדי לקדם את נושא הנשים בטכנולוגיה. היום היה מעניין, ולכן הרשומה ארוכה מהרגיל...
בכניסה עודדו אותנו להצטלם בעמדות הצילום. האמת היא שבהתחלה התפלאתי, האם גם כאן מעודדים נשים להתעסק באיך שהן נראות ולא במה שהן עושות, אבל אז הסבירו לי את הרעיון שמאחורי זה, ואהבתי. המטרה היא שלנשים שהגיעו תהיה תמונה רשמית מקצועית, שאותה הן תוכלנה לשים בפרופיל ה linked in שלהן. בהמשך היתה ארוחת בוקר בריאה וטעימה תוך כדי הזדמנות לזהות נשים מוכרות לנו וליצור קשרים. ההרצאות ניתנו ברובן על ידי נשים בכירות במיקרוסופט שנתנו לנו את הפרספקטיבה שלהן, מתוך נסיון החיים שלהן, על האפשרות של נשים להצליח בתחומים טכנולוגיים שעדיין כיום "נשלטים" ע"י גברים (לדבריהן יש בארץ כ27,000 נשים בהיי טק והן מהוות רק 20% מכח האדם שעוסק בהיי טק. כיוון שיש מחסור באנשי היי טק, עידוד נשים לעסוק בתחום הוא לטובת כולם ולא בא על חשבון הגברים בתחום). בהנהלות הבכירות יש מעט נשים והמטרה של ארועים כאלו היא לעשות צעד נוסף לשינוי, לעודד נשים לקחת חלק במנהיגות. שינוי לוקח זמן ונשים רבות שנמצאות בתחום ההי טק מרגישות שהן בעצם שוחות נגד הזרם ולעיתים אף עוזבות את התחום בגלל תנאים שאינם תומכים מספיק.
אין ממש תחליף לצפייה בהרצאה של הנשים המרשימות, אבל לטובת אלו שלא היו אסכם כמה נקודות שנאמרו:

  • Sue Bevington שהיא VP HR נתנה כמה עצות לנשים בקהל: לשאוף למצוינות ולעודד אחרים למצויינות; לשבת בשולחן המרכזי בישיבות (לא להתפתות לשבת בשורות האחוריות) ולהביע דעה! ללמוד לקבל משובים: לשמוח שנותנים לנו משוב, ללמוד ממנו ולעבור הלאה (לא לשקוע בגלל שנתנו לנו משוב שלילי מסוים). לבנות רשת חברתית ענפה ומגוונת (נשים, גברים, צעירים ומבוגרים וכו'); לעודד נשים אחרות ונערות לפנות לטכנולוגיה כי בעזרת הטכנולוגיה היום ניתן לעשות שינוי בעולם.
  • Jennifer Chayes חוקרת בכירה במיקרוסופט עם הסטוריה של רישומי פטנטים ומאמרים רבים על שמה. לא אלאה אתכן בקורות חייה המרשימים אך המסר שרצתה להעביר הוא שמנהיגות היא מסע להכרה בחוזקות שלנו ובחולשות שלנו. כאשר עושים התבוננות מעמיקה, מוצאים לעיתים שהחולשות שלנו הן דווקא הדבר שעוזר לנו ולכן לא צריך לחשוש מהן (לדוגמא יש לה ADD אבל מסתבר שהיא מצאה בזה הרבה יתרונות). לא לטעות ולחשוב שההצלחה שלנו נובעת ממזל, אלא תוצאה של השקעה וכשרון. ההמלצות שלה: להאמין שאנחנו אלה שיכולות ליצור את העתיד שלנו; לקחת סיכונים; להקיף את עצמנו באנשים נחמדים וחכמים; שיהיה לנו אכפת מהאנשים איתם אנו עובדים; לא לתת לחוסר הביטחון שלנו לעצור אותנו; לשים לב להזדמנויות שצצות ולא לחשוש לפנות לתחומים בהם אנחנו עדיין לא מומחיות.
לאחר ההרצאות ארגנו פאנל אליו הביאו מספר נשים מתחומים שונים: מהאקדמיה, מהצבא, מתעשיית ההיי טק ועוד. בפאנל עלו מספר נושאים ובינהם ההבדל בין חסמים פנימיים להתקדמות נשים ובין חסמים חיצוניים. חלק טענו שאין יותר חסמים חיצוניים. אחרות אמרו שהשלב הראשון הוא אכן התגברות על החסמים הפנימיים. חסמים אלה מבוססים על חוסר ביטחון ולעיתים כדי להתגבר עליהם צריך לקבל את העידוד בזמן הנכון כדי לעשות את הצעדים הנכונים. אך הן טענו שישנם עדיין חסמים חיצוניים שלא פשוט להתגבר עליהם כי הם מושפעים מאוד מדעת קהל. הפתרון לכך הוא יותר ויותר נשים בעמדות מפתח, זה עניין של זמן (אני אהבתי את המשפט: I’m not bossy, I’m the boss".... ). חלק טענו שנשים לא צריכות להשתנות ולהתאים את עצמן לחברה הגברית אלא להשתמש בכלים שבדרך כלל מאפיינים נשים : שיחה ושיתוף פעולה כדי להשיג מטרות (כגון שינוי ארגוני גדול). 
ההמלצות שהן נתנו לנשים בקהל הן:
  • לדאוג לרשת תמיכה בתשלום לטיפול בבית ובילדים
  • להאמין בעצמנו ולתת לעצמנו להצליח, להעז ואפילו להשתמש בחוצפה כשצריך.
לקראת סיום הארוע, כל שולחן ובראשו בכירה במיקרוסופט ישראל, ערך שיחה בנושאים שעלו ביום הזה.
לסיכום, טוב שמארגנים ארועים כאלה, כדי להעלות מודעות ולעודד נשים להנהיג ולהוביל שינויים. להתראות בשנה הבאה.

יום רביעי, 30 באפריל 2014

מי יודע מה יקרה אם אעמוד במשך שתי דקות עם ידיים על המתניים בתנוחה של מכ"ית?

מקור
Amy Cuddy טוענת שאם אעשה את זה, זה ייתן לי תחושת כח ואפילו ישפיע על הורמונים בגוף שלי. כן, נשמע קצת הזוי שתנוחת הגוף שלי כל כך תשפיע עליי, אך זה מה שעולה ממחקרים שהיא מצטטת. אז ההמלצה שלה היא: באופן מודע, גם אם לא טבעי (בהתחלה) בהזדמנויות בהן חשוב להפגין נוכחות נראית, אסרטיביות, ובטחון עצמי, כדאי לעמוד בתנוחות שמיצגות תכונות אלו, למשל: ידיים על המותניים וראש מורם וזקוף או ידיים מונחות על שולחן בהתרסה כאשר עומדים או עמידה עם ידיים למעלה בתנוחת ניצחון. התנוחה עצמה תשפיע לא רק על המתבונן בך אלא גם עליך ועל ההורמונים (מוריד את אלו שמשפיעים על לחץ ודיכאון ומעלה את אלו שאחראים לדומיננטיות ובטחון עצמי). שימוש בתנוחות כאלה מביא בהמשך לאימוץ שלהן ולשינוי בתחושת המסוגלות. טוב, היא לא מתכוונת שנעמוד כל הזמן בתנוחת ניצחון, אבל אם צריך, אפשר למצוא פינה נסתרת (אפילו בשרותים לפני ראיון עבודה) ולתרגל, התחושה תשתנה די מהר. 
Fake it until you become it
ממליצה לצפות בכל ההרצאה (יש אפילו כתוביות בעברית).



יום שבת, 19 באפריל 2014

לשבור את הקרח? זהירות ספוילר

לפני כמה ימים צפינו כל המשפחה בסרט "לשבור את הקרח" Frozen של דיסני. היססתי, כיוון שזהו עוד סרט נסיכות של דיסני (ועל נסיכות ורודות עם נצנצים כבר כתבתי בעבר...), אבל רציתי לראות אם השתנה משהו מאז סרטי הנסיכות הישנים. 
אז מסקנה: יש בהחלט שינוי. אמנם הסרט מתחיל כמו סרטי דיסני ופיקסר רבים במות ההורים (שמתם לב לזה פעם שגם בנמו, טרזן, עידן הקרח, במבי, ועוד רבים אחרים אחד ההורים או שניהם מתים בנסיבות טרגיות כבר בהתחלה...), אך יש בהחלט נקודות אור בדמות הנסיכה אנה. אנה היא נסיכה אמיצה, נועזת, שובבה, אסרטיבית כשהיא רוצה משהו שחשוב לה ועיקשת לעשות מה שצריך גם אם יש לזה מחיר. היא פוגשת נסיך די בהתחלה ומתאהבת, הוא מיד מציע לה נישואין והיא מסכימה כמובן, אבל אז אחותה, ששומעת את הבשורה מתנגדת בתוקף ואומרת לה "רק הכרת אותו וכבר את רוצה להתחתן איתו!?". הנסיך הוא הbad guy ואין חתונה בסוף (הזהרתי שיש ספוילר...:)), והסוף שובר את המיתוס שהוכחה של אהבה יכולה רק לבוא בצורת נשיקה מהבחור שמאוהב בנסיכה, הוכחה של אהבה יכולה לבוא מהנסיכה עצמה שמגנה על אחותה, והשורה התחתונה היא: אהבה יכולה להמיס לב של קרח.
אחרי כל התשבוחות, נשאר בכל זאת לציין, שלמרות כל המאמצים בתחום התסריט, עדיין יש לנו שתי נסיכות רזות באופן מזעזע, תשפטו בעצמכם:


יום רביעי, 2 באפריל 2014

ומה אומרים ילדים כששואלים אותם "למה יש פחות נשים במדעים וטכנולוגיה?"

במרץ בשנה שעברה לבקשתה של המחנכת, הרציתי לפני ילדי השכבה של הבן שלי, שהיה אז בכיתה ו', על "נשים במדע וטכנולוגיה". השנה היא שוב ביקשה שארצה ושמחתי להיענות לבקשתה. הפעם הרציתי לשתי  כיתות ה' ושתי כיתות ו' (כל כיתה בנפרד. הדיון הרבה יותר משמעותי מאשר בפורום גדול).
רציתי לחלוק איתכם מקצת מהסיבות שהילדים העלו לעובדה שציינתי בפניהם ש"ישנו מיעוט נשים שעוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה":
יש ילדים שאמרו, שזה בגלל שנשים יותר מטפלות בבית ובילדים: ילדה אחת העירה, שדווקא אצלה המצב די שיוויוני שני ההורים עושים הכל; אחד העיר שאצלו אבא משתתף קצת, הוא מחזיר אותם מהחוגים.... (באמת "כל הכבוד" לשותפות...); אחר אמר שאמא עובדת מהבית אז היא עושה הכל ואבא חוזר אחרי 7 בערב - אם זה היה ילד בוגר יותר, הייתי מאתגרת אותו ושואלת למה זה ככה לדעתו, אבל הרגשתי לא בנוח לגרום לו לפקפק בבחירה של ההורים שלו....
יש ילדים שאמרו, שבנות מתעניינות פחות בתחומים האלה ומתעניינות יותר בתחומים אחרים, למשל בריקוד ובאומנות. אחר אמר שהן מתעניינותיותר בתסרוקת שלהן (בהקנטה לבנות הכיתה שלו....). בתשובה הראיתי להם צעצועים מקובלים לבנות וצעצועים מקובלים לבנים. שאלתי אותם מי יתעניין יותר בהנדסה ובבניה מי ששיחק במשחקי הרכבה מתוחכמים או מי ששיחקה בברבי, הלבישה ואיפרה אותה, ושיחקה משחקי תפקידים עם בלנדר, מגהץ ושואב אבק...? אחד הילדים ענה לי, שהילדות אוהבות לשחק במשחקים האלה וכשהוא לקח את האחיינית הקטנה שלו לקנות לה מתנה, אלה הדברים שהיא בחרה. בהמשך השיחה אחרי התשובות שלי, הוא כבר התחיל למלמל - "אז הכל בגלל ההורים"... היה חשוב לי לציין להם, ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה, קונים לילדה ברבי והיא שמחה עד השמיים, אז גם ההורים מרוצים, והכל נראה טוב, רק שאין מודעות להשפעה על הילדות.

יש ילדים שאמרו שזה בגלל ההיסטוריה, בגלל שבעבר אסרו על נשים והקשו עליה ללמוד ולעסוק בתחומים האלה (הילדים הפנימו מה שסיפרתי להם כמה דקות קודם בתחילת ההרצאה...).
היה ילד שאמר שהבנים שתלטנים, ומישהי לא הבינה איך זה משפיע. לכן נתתי לה דוגמא, שקורית לעיתים קרובות בכיתות הפיזיקה: ממחקרים עולה שלבנות חשוב להבין את החומר לעומק ולא רק באופן טכני ולכן הן שואלות יותר שאלות, הבנים מגיבים בצורה לא נעימה ו"משתיקים" אותן במשפטים כמו "עוד פעם את עם השאלות שלך!".
אחת הבנות לא הבינה איך זה שדווקא הבנות, שבבית ספר יסודי נראות שחשוב להן להשקיע בלימודים יותר מהבנים, לא מספיק פונות לתחום. ואני עניתי שאכן, מה שקורה הוא שבחטיבת הביניים, בנות שקיבלו 75 במדעים ו/או מתמטיקה אומרות לעצמן שהן כנראה לא טובות מספיק ולא לומדות את התחומים האלה באופן מוגבר, לעומתן, בנים עם אותה תוצאה אומרים לעצמם שדי ברור שהם יפנו לתחומים האלה. ולכן בנות צריכות יותר עידוד ללמוד ולעסוק בתחומים האלה.
לסיכום, הדיונים היו מעניינים וגרמו לילדים לחשוב קצת אחרת, כמובן שזו טיפה בים, אבל טיפה ועוד טיפה...

יום שבת, 22 במרץ 2014

Lammily - ברבי בפרופורציות אנושיות



ניקולאי לאם, אומן וחוקר החליט שנמאס לו לחכות לחברות הצעצועים כדי שייצרו בובות שניתן לשחק בהן כמו עם ברבי אבל שתהיינה להן פרופורציות אנושיות ממוצעות. הוא מתכנן לייצר בובה כזו ולשם כך יצא לגיוס המונים. הוא היה זקוק ל 95 אלף דולר אבל עד כה אסף 434 אלף דולר! אלפי אנשים כבר הזמינו את הבובה (שתצא לשוק רק בנובמבר 2014). למילי היא חזקה, ספורטיבית, מאופרת קלות והלבוש שלה יחסית פשוט. האם יצליח ניקולאי לעשות שינוי בעולם הבובות בעולם? את זה נדע רק בעוד כמה חודשים, אך זה בהחלט נראה מבטיח. 

הנה הסרטון שנמצא באתר הגיוס:




יום שני, 10 במרץ 2014

"בישראל של ימינו יש שיוויון מלא בין גברים לנשים ולכן אין עוד צורך ביום האישה" (מתוך כתבה מתאריך 7.3.2065)

אני לא יכולה לא להסחף אחרי "פסטיבל" יום האישה. מצד אחד ברור כי אילו היה שיוויון בין נשים וגברים גם בתאוריה וגם באופן מעשי לא היה ממש צורך ביום מיוחד לאישה וכל עוד יש יום כזה, זה אומר שיש עוד דרך לעשות, כדי שהשיוויון יתגשם. מצד שני, להעלות את המודעות לנושא שבוע אחד בשנה ואז לשכוח מזה, זה לא מספיק אבל זו בוודאי התחלה טובה - טיפה ועוד טיפה ונגיע לשם. זו הסיבה שבגללה אני כותבת את הבלוג הזה (חגגתי שנה לבלוג בחודש שעבר :)), להעלות את המודעות, אצל הורים, אצל מורים ובכלל אצל כולם. אנשים אומרים לי, שיש דברים שכתבתי שבאמת גורמים להם לפקוח עיניים והם מסתכלים במבט קצת אחר וביקורתי יותר על העולם. האמת, זה לא נעים להיות זו שלא צוחקת מבדיחה נוספת על נשים או פרסומת שמציגה נשים באופן מגוחך וסטריאוטיפי, מה לעשות? כאשר העיניים נפקחות, פתאום רואים דברים ב"משקפיים" אחרות וקשה לראות מה מצחיק בזילזול בנשים.
אז עשינו כברת דרך, אבל יש עוד דרך לפנינו.
יש הרבה מוסדות ציבוריים שיזמו ארועים לקראת יום האישה (ויש כאלה שגם לא...), חלק מהארועים הם סתם ימי כיף, חלק עוסקים בחיצוניות נשית (טיפוח הנשיות...), חלק נותנים העצמה מגדרית (עידוד לשאוף למעלה) וחלק קוראים תיגר על הסדר החברתי הקיים עם הרצאות ושיחות ביקורתיות על מקום הנשים בחברה.
אי אפשר בלי קצת נתונים (כתבת ynet):
שכר - בלימודים אקדמאים נשים מתקדמות אף יותר מגברים, אבל מסתבר שזה לא ממש עוזר להן להשתכר יותר. הן עדיין מרוויחות בשליש פחות מאשר גברים. רציתי לציין שיש שיפור, כי ב-1990 הפער היה 42%, אבל אנחנו 25 שנה אחרי 1990, לא נראה לכם שהפער היה אמור להמחק כבר?? בקצב הזה רק בעוד חמישים שנה השכר יהיה שווה.... הפער אינו רק בדרגים זוטרים ולא רק בגלל שדי הרבה נשים עוסקות 
במקצועות שבהם השכר נמוך יותר באופן כללי, חלק מועסקות דרך חברות כח אדם ולעיתים עובדות במשרות חלקיות, אלא גם בגלל חלוקה לא שיוויונית של נטל גידול הילדים וגם בגלל שהן לא מתמקחות על השכר שלהן כמו שגברים עושים. כדי לטפל באי השיוויון הזה הוקמה תוכנית שנקראת "שוות ערך - לקידום שכר שווה".
יצוג שווה - מה מספר לנו דו"ח מבקר המדינה? הדו"ח מתאר שקיים תת-ייצוג של נשים בדרגים הניהוליים הבכירים, כלומר, למרות ש64% מהעובדים בשרות הציבורי הם נשים, רק 30-40% מהמנהלים הם נשים. הנשים נתקעות בשלב הניהול הזוטר ומתקשות להתקדם ממנו (כן, גם כאן, תקרת זכוכית). אפילו בתחום הרפואה: אין כמעט מנהלות בתי חולים (למרות שיש יצוג שווה של רופאות ורופאים). 
מאתר CIMA
גם בחברות הגדולות (תעשיה אוירית, חברת חשמל ועוד רבות)  ובתאגידים גדולים (מועצת מקרקעי ישראל, מועצת רשות ניירות ערך, ומועצת רואי החשבון) יש מעט מאוד נשים בהנהלות. ולא נשכח לספר על האקדמיה, שבה בכל הדרגות האקדמיות הבכירות מספרם של הגברים הוא עד פי שלושה ויותר לעומת זה של הנשים ובאקדמיה הלאומית למדעים ייצוג הנשים הוא "מזערי": 8 נשים מתוך 105 חברים, כאשר ב2012 צורפו לאקדמיה תשעה חברים חדשים, כולם גברים (באמת? אין אפילו מדענית אחת נוספת הראויה להתקבל לאקדמיה למדעים? מה, אנחנו צרפת בשנת 1911??).
חשבתי לסיים עם מילותיה של ח"כ ד"ר עליזה לביא (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): "הנתונים מפוצצים בפנינו בעצמה את אשליית התקדמות השוויון בחברה הישראלית. פעם נוספת מוטחים בפנינו פערי התפקידים במלוא עליבותם."
אבל החלטתי לתת ציטוט חיובי מתחום אחר: שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "נשים מאופיינות בנהיגה זהירה יותר מאשר גברים בכל קבוצות הגיל. הדבר מתבטא במעורבותן הנמוכה יותר באופן משמעותי בתאונות דרכים קשות וקטלניות. הסברה וחינוך יעודדו נשים לקחת יותר את מפתחות הרכב ולתת לגברים לשבת לידן". ולכן לנהוג כמו אישה זו מחמאה!