יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

גם ילדה בת 13 יכולה לבנות אפליקציה לשליטה מרחוק על מזגן


אח של קלאודיה חברה שלי הלך עם הבת שלו שָׁנִי להאקתון (מרתון של תכנות יצירתי), שם ביחד עם חבר נוסף בנו אפליקציה לשליטה מרחוק על מזגן לכל חדר בנפרד. מתקינים רכיב ממוחשב זעיר על כל מזגן בבית או במשרד. רכיב זה משדר לשרת ובעזרת האפליקציה, המחוברת לשרת, ניתן לשלוט על הטמפרטורה והלחות בכל חדר בנפרד. שָׁנִי, שלמדה בתקופה האחרונה כיצד ליצור גרפיקות עיצוב, היא מעצבת המוצר. היא עיצבה באופן מלא את המוצר לiPad ולiPhone ותעבוד בקרוב על עיצוב לאנדרואיד.
זו דוגמא והוכחה לאן ניתן להגיע כאשר יש רצון ויכולות וגם קיימת דחיפה הורית ומתן כלים...
עוד פרטים בקישור.

יום שבת, 27 בספטמבר 2014

מוּדָעוּת ומה עוד?

מתוך אתר פיסגה
לפני כמה שבועות הדרכתי קבוצה של מדריכים מעמותת פסגה שפותחת השנה חוגים לילדים בתחום הסייבר ואחד היעדים המרכזיים שלה הוא שילוב בנות בתוכנית. מטרת ההדרכה היתה שהמדריכים יהיו בעלי מודעות גבוהה לשילוב בנות בחוגים ויתרמו לעידוד הבנות שמגיעות לחוגים הללו להנות ולהתמיד.
היה מאוד מעניין. היו כ14 מדריכים, עם רוב נשי מובהק. המדריכים והמדריכות ברובם סטודנטים וכולם עם רקע טכנולוגי חזק (חוגי סייבר או לא...).
היה נראה שהמדריכות יודעות יותר על מה אני מדברת מאשר המדריכים. למשל ציטוט מטענה של מדריך: "מי אמר בכלל שרוצים להגיע לכך ש50% מהמהנדסים יהיו נשים?...". התשובה שלי היתה שאנחנו לא רוצים לדחוף אנשים (לא גברים ולא נשים) לעסוק בתחומים שלא מתאימים להם, אבל אנחנו צריכים לוודא שאם יש למישהי את היכולות לעסוק בתחומים מדעיים הנדסיים, תנתנה לה כל האפשרויות לעסוק בכך, ואם צריך להתאים את דרכי ההוראה כדי שיותר בנות תעסוקנה בתחום, זה מה שצריך לעשות. 
אחרי תאור הבעיה במצב הקיים להעלאת המודעות ותאור של מה ניתן לעשות כדי להקל על השתלבות של ילדות/נערות בחוגים האלו, שאל אותי אחד המדריכים: "אני לא מבין, בהתחלה אמרת לנו שצריך להתנהג בצורה שווה לבנים ולבנות ואחר כך את אומרת שכדי לשלב בנות צריך לעשות אחרת מאשר עם הבנים, אני כבר מבולבל". 
שמחתי שהמדריך העלה את הנושא. נכון, זה באמת יכול לבלבל. אנחנו רוצים הזדמנות שווה לבנים ולבנות, ואם זה אומר שצריך לתת לבנות להשתתף בכיתה במידה שווה ולתת להן משוב באותה מידה שנותנים לבנים, זה מה שנעשה. אבל ייתכן שיש דברים שצריך לעשות אחרת כי הם לא מותאמים לדרך שבה חלק גדול מהבנות לומד. למשל, בנות רבות מעדיפות פעילות שדורשת שיתופי פעולה ולא פעילות תחרותית, זה לא אומר שלא נעשה תחרויות בכלל (כי אצל בנים זה דווקא מעלה מוטיבציה), אבל זה אומר שניצור איזון בין תחרויות לבין פעילות בצוותים עם שיתופי פעולה. ובכלל, בכל תחום שבו זה לא יפריע לבנים אבל יעזור לבנות, כדאי לשים לב אליו: החל בסביבת עבודה נעימה ואסטתית, הסבר על התמונה הכוללת לפני ירידה לפרטים, ועד שימוש בידע מוקדם לבניית ידע חדש. 
ההמלצה שניקלטה הכי טוב על ידי המדריכים היתה ההמלצה לחכות 4-5 שניות לפני שבוחרים מישהו לענות על שאלה (הסיבה היא שבנות נוטות להמתין לניסוח השאלה במלואה ולנסח בעצמן את התשובה לפני שהן מרימות יד, אם לא נמתין לא נאפשר להן להספיק להרים יד ולענות).
אני מקווה שהמדריכים והמדריכות יצליחו ויהנו בהדרכה ויחנכו דור חדש של ילדות שלא תחשובנה שסייבר זה עניין לבנים בלבד...

יום שבת, 30 באוגוסט 2014

נא להכיר - האישה הראשונה שזוכה בפרס פילדס

מרים מירזחאני היא האישה הראשונה שזכתה (לפני כשבועיים) בפרס פילדס (Fields Medal) שהוא פרס מקביל לפרס נובל, אך בתחום המתמטיקה. הפרס מחולק פעם בארבע שנים לאנשים בעלי התרומה החשובה ביותר במתימטיקה ובתנאי שגילם קטן מ-40 שנה. מירזחאני, ילידת טהרן, שלמדה באיראן עד סיום התואר הראשון שלה, היא בת 37 ומכהנת כיום כפרופסור בסטנדפורד. בין תגובותיה לזכייה היא גם אמרה כי: "זה כבוד גדול. אשמח אם זה יעודד מדעניות צעירות ומתימטיקאיות, אני בטוחה שיהיו עוד הרבה נשים שיזכו בפרס כזה בשנים הקרובות". הפרס הוענק לה על תרומתה יוצאת הדופן להבנה של הדינמיקה והגאומטריה של משטחים מעוגלים.
מי שרוצה הסבר במילים פשוטות יחסית על תחום המחקר שלה מוזמן להכנס לקישור הבא. ההסבר נכתב ע"י שיר פלד, שעובד איתי בחברה שמפתחת את Matific, מאות פעילויות ממוחשבות במתמטיקה לגילאי בית ספר יסודי, שיראו לכם שילדים יכולים ללמוד לאהוב מתמטיקה. בארץ המוצר נקרא "עשר אצבעות", תתרשמו בעצמכם.



יום שני, 11 באוגוסט 2014

בנות! לא לצפות בפרסומות לפני מבחן במתמטיקה


לא מזמן גיליתי את אתר הפייסבוק שנקרא "מכנה משותף", פרויקט התנדבותי להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים בכיתות ט'-י'.
מזמינה אתכם להכנס לראות איך מציגים לבני נוער פרסומות מסוגים שונים ומנתחים מה מצחיק ולמה, דנים בסטראוטיפיים מגדריים (משני הצדדים, לא רק מה מצפים מבנות, אלא מה הציפיות מבנים וכמה הציפיות האלו לא מאפשרות לאנשים להיות מי שהם, כי הם מרגישים לחץ להיות כמו שמצופה מהמגדר שלהם).
באחת הרשומות יש סיכום של מאמר שדן בקשר שבין צפיה בפרסומות ותוצאות מבחנים במתמטיקה. 
זהו הקישור למאמר עצמו, ואת הרשומה תוכלו למצוא באתר הפייסבוק של "מכנה משותף" בתאריך ה30 ביוני. ברשומה נכתב:
יש לך מבחן במתמטיקה מחר? הימנעי מפרסומות!
אנחנו נוטים לחשוב שפרסומות הן "רק בידור", וש"זה לא משפיע עלי!" אך מחקרים מראים כי כאשר נשים נחשפות לפרסומות אשר בהן סטריאוטיפיים מגדריים לפני מבחן במתמטיקה, ביצועיהן במבחן יורדים! בניסוי נוסף, לאחר הצפייה בפרסומות נשים נטו להעדיף תחומים שתואמים יותר את הסטריאוטיפ המגדרי הנשי ופחות תחומים שאינם תואמים את הסטריאוטיפ.
הבעיה איננה הפרסומת עצמה, אלא שהיא מעוררת אצלנו את הסטריאוטיפים השליליים, שיש לנו על נשים כגון האמונה ש"נשים אינן טובות במתמטיקה". יש דרכים שונות בהן סטריאוטיפים באים לידי ביטוי באופן בלתי מודע. התופעה בה נראים שינויים בביצועים כתוצאה מעירור הסטריאוטיפ נקראת "האיום הסטריאוטיפי".
לצערנו, דימויים סטריאוטיפיים נמצאים לא רק בפרסומות אלא בכל המרחב הציבורי שלנו, ולא ניתן להמנע מכל דבר שיעורר אצלנו את "האיום הסטריאוטיפי". כל עוד קיימים סטריאוטיפים מגדריים שליליים, הם משפיעים על כולנו. אפילו נשים עם מודעות פמיניסטית אינן חסינות מהשפעתם, שכן השפעה זו היא - כאמור - אוטומטית ולא מודעת.

יום שבת, 5 ביולי 2014

יש כנראה משהו שלא עושים או שעושים לא נכון


ביום שלישי האחרון השתתפתי ביום עיון בנושא קידום תלמידות במדע וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות נציגים מגופים שונים שכולם עוסקים בנושא בצורה זו או אחרת. 
בתחילת יום העיון כבר עלה הנושא המרכזי והוא שבתחום המדעים המדויקים וההנדסה אחוז הנשים עומד במקום, אין ממש מגמת שיפור למרות מאמצים רבים שנעשים, אז כנראה שיש משהו שלא עושים או שעושים לא נכון (ספוילר: לא גילינו מהו, גם בסוף יום העיון.... אבל זה בסיס טוב להתחלת הדיון).
אני חורגת ממנהגי וכותבת רשומה ארוכה מהרגיל כי חשוב לי להעלות על הכתב את הנושאים שעלו ביום העיון.
פרופ' רחל ארהרד, יועצת הנשיא לקידום נשים באונ' תל-אביב הנחתה את יום העיון. גב' בינה בר-און מנכ"לית משרד המדע דיברה על התנופה שהנושא קיבל עם כניסתה של המדענית הראשית החדשה פרופ' נורית ירמיה ועל כך שנערות ונשים צעירות עדיין נרתעות מהנדסה, ולא בגלל שזו עבודה קשה או לימודים קשים (הרי רבות רוצות להיות רופאות) ואף על פי שהנדסה זה כבר לא כמו שהיה פעם (מקצוע גברי, שמתלכלכים בו...). היא ציינה שחלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה הינה: משרד המדע מטפל בנושא בתחום החינוך הבלתי פורמלי ומשרד החינוך מטפל בו בתחום החינוך הפורמלי.
פרופ' ירון עוז, דקאן הפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, ציין שישנן נקודות חיתוך חשובות של קבלת החלטות שמשפיעות על העתיד של הנערות/נשים. נקודה אחת היא לפני התיכון בבחירת המגמה ולטענתו הנקודה הנוספת שאותה הוא רואה, היא נקודת הפוסט דוקטורט, שם נשים מוותרות ולא ממשיכות הלאה. לכן למרות שהן בעלות תואר שלישי, רק מעטות ממש הופכות להיות לחברות סגל באוניברסיטאות בארץ.
גב' ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, דיברה על המורכבות של הנושא ובאילו דרכים הרשות מנסה לפעול כדי ליצור שינוי. יש פעילויות רבות שנעשות, חלקן במטרה ליצור שינוי המשפיע בטווח הקצר (ובעל השפעה תודעתית בטווח הרחוק) כמו פעילות חקיקתית כדי להגדיל את כמות הנשים בתפקידים בעלי השפעה רחבה כגון: העלאת אחוז הנשים בועדות ממשלתיות, כדירקטוריות בחברות ממשלתיות, בפוליטיקה הארצית והמקומית, בחבר הנאמנים של אוניברסיטאות ובתפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים ובמשטרה. יש פעילות של בדיקה של כל הצעת חוק לפי מגדר (למשל: כשרצו להעלות את גיל הפנסיה לנשים, גילו שחוק כזה יכניס 50% מהנשים לעוני ליותר שנים, כיוון שהן גם כך לא עובדות כבר לפני גיל 60). ישנן פעילויות  שמטרתן היא השפעה בטווח הרחוק על התודעה של מקומן של נשים משפיעות בחברה הישראלית, שמתבטאת בקידום הנצחת נשים על מטבעות, שטרות וברחובות ערים.
פרופ' Judith Singer מהרווארד ציינה גורמים המשפיעים על קידום והתקדמות נשים, שאותם כדאי לקחת בחשבון כאשר מתכננים מיזמים בנושא: 
  • תפקיד המנטורינג - עד כמה חשוב שיש מישהו שמעודד ודוחף את הנשים לעשות את הצעדים שאותם הן חוששות לעשות.
  • הטיה לא מודעת (implicit bias) - בגלל המצב הנוכחי, בו יש יותר גברים בתפקידי מדע וטכנולוגיה, בתגובות שלנו ישנה הטיה מובנית לכיוון גברים בתחום וקישור נשים לתחומים אחרים. 
  • סטריאוטיפים - ישנה השפעה גדולה של סטריאוטיפים על הנשים עצמן ולא רק על איך שמתייחסים אליהן. לדוגמא, אם יספרו לנשים שבתחום מסוים נשים פחות טובות, תהיה לכך השפעה שלילית עליהן ועל הדרך בה יתמודדו עם מבחן בתחום (מעניין שגברים פחות מושפעים מכך).
  • התפקיד של מודל לחיקוי - מודלים נשיים לחיקוי משפיעים על נשים צעירות ונערות לחיוב באופן משמעותי.
  • פער בבטחון עצמי - נשים לא מציעות עצמן לקידום ולהעלאה כמו גברים (אישה תגיד לעצמה: "לא עשיתי תפקיד כזה אז אני כנראה לא מתאימה, אין טעם לנסות"; גבר יגיד: "לא עשיתי את רוב הדברים הנדרשים לתפקיד כזה, אז זו הזדמנות להתקבל לתפקיד כזה"...).
דר' Beth Gamese מקמברידג דיברה על חשיבות ההערכה של מיזמים. לעיתים כספים רבים מבוזבזים על מיזמים שנראים כאילו הם כדאיים אבל לא משנים כלום בשורה התחתונה וחבל. כדאי להעריך, כדי להבין סיבות להצלחה או אי הצלחה של תוכנית, כדי לדעת האם להפסיק אותה בזמן, כדי שגם אחרים ילמדו מהנסיון (כלומר הערכה גם של ההטמעה וגם של התוצאות). למרות מחקר מעמיק שעשתה בנושא, אין לה כרגע best practices לקידום נערות למדע וטכנולוגיה, כיוון שלא בכל המיזמים יש מספיק נתוני הערכה (איך בדיוק נעשה המיזם, שימוש בקבוצות השוואה, מדידת השפעה ארוכת טווח ועוד).
פרופ' ארהרד סיכמה שההערכה חשובה ובתוכה כמובן הערכת עלות תועלת (שלא כל מנהל תוכנית מעוניין בה...), היא מציעה להקים מועצה שתדון בנושאים האלה ותבחר את הצעדים הבאים.
יצאתי מיום העיון עם תחושה מעורבת של שביעות רצון מכך שהנושא מקבל מיקוד מגורמים רבים במדינה, והחמצה על כך שלא דובר בעצם על "Best practices לקידום תלמידות במדע וטכנולוגיה" ורק ביום העיון הבא (שאני מקווה שיהיה בקרוב) אולי נתחיל לדבר על מה צריך/ניתן לעשות. אני חושבת שמבנה של קבוצות עבודה שמדווחות על תוצאותיהן לקראת סוף היום יכול להיות יעיל לפגישות הבאות.

יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).


יום ראשון, 25 במאי 2014

Women Think Next 2014


ביום רביעי לפני עשרה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בארוע Women Think Next 2014 שמיקרוסופט מארגנת (זו השנה החמישית). אני מעריכה את העובדה, שחברה גדולה משקיעה ממשאביה כדי לקדם את נושא הנשים בטכנולוגיה. היום היה מעניין, ולכן הרשומה ארוכה מהרגיל...
בכניסה עודדו אותנו להצטלם בעמדות הצילום. האמת היא שבהתחלה התפלאתי, האם גם כאן מעודדים נשים להתעסק באיך שהן נראות ולא במה שהן עושות, אבל אז הסבירו לי את הרעיון שמאחורי זה, ואהבתי. המטרה היא שלנשים שהגיעו תהיה תמונה רשמית מקצועית, שאותה הן תוכלנה לשים בפרופיל ה linked in שלהן. בהמשך היתה ארוחת בוקר בריאה וטעימה תוך כדי הזדמנות לזהות נשים מוכרות לנו וליצור קשרים. ההרצאות ניתנו ברובן על ידי נשים בכירות במיקרוסופט שנתנו לנו את הפרספקטיבה שלהן, מתוך נסיון החיים שלהן, על האפשרות של נשים להצליח בתחומים טכנולוגיים שעדיין כיום "נשלטים" ע"י גברים (לדבריהן יש בארץ כ27,000 נשים בהיי טק והן מהוות רק 20% מכח האדם שעוסק בהיי טק. כיוון שיש מחסור באנשי היי טק, עידוד נשים לעסוק בתחום הוא לטובת כולם ולא בא על חשבון הגברים בתחום). בהנהלות הבכירות יש מעט נשים והמטרה של ארועים כאלו היא לעשות צעד נוסף לשינוי, לעודד נשים לקחת חלק במנהיגות. שינוי לוקח זמן ונשים רבות שנמצאות בתחום ההי טק מרגישות שהן בעצם שוחות נגד הזרם ולעיתים אף עוזבות את התחום בגלל תנאים שאינם תומכים מספיק.
אין ממש תחליף לצפייה בהרצאה של הנשים המרשימות, אבל לטובת אלו שלא היו אסכם כמה נקודות שנאמרו:

  • Sue Bevington שהיא VP HR נתנה כמה עצות לנשים בקהל: לשאוף למצוינות ולעודד אחרים למצויינות; לשבת בשולחן המרכזי בישיבות (לא להתפתות לשבת בשורות האחוריות) ולהביע דעה! ללמוד לקבל משובים: לשמוח שנותנים לנו משוב, ללמוד ממנו ולעבור הלאה (לא לשקוע בגלל שנתנו לנו משוב שלילי מסוים). לבנות רשת חברתית ענפה ומגוונת (נשים, גברים, צעירים ומבוגרים וכו'); לעודד נשים אחרות ונערות לפנות לטכנולוגיה כי בעזרת הטכנולוגיה היום ניתן לעשות שינוי בעולם.
  • Jennifer Chayes חוקרת בכירה במיקרוסופט עם הסטוריה של רישומי פטנטים ומאמרים רבים על שמה. לא אלאה אתכן בקורות חייה המרשימים אך המסר שרצתה להעביר הוא שמנהיגות היא מסע להכרה בחוזקות שלנו ובחולשות שלנו. כאשר עושים התבוננות מעמיקה, מוצאים לעיתים שהחולשות שלנו הן דווקא הדבר שעוזר לנו ולכן לא צריך לחשוש מהן (לדוגמא יש לה ADD אבל מסתבר שהיא מצאה בזה הרבה יתרונות). לא לטעות ולחשוב שההצלחה שלנו נובעת ממזל, אלא תוצאה של השקעה וכשרון. ההמלצות שלה: להאמין שאנחנו אלה שיכולות ליצור את העתיד שלנו; לקחת סיכונים; להקיף את עצמנו באנשים נחמדים וחכמים; שיהיה לנו אכפת מהאנשים איתם אנו עובדים; לא לתת לחוסר הביטחון שלנו לעצור אותנו; לשים לב להזדמנויות שצצות ולא לחשוש לפנות לתחומים בהם אנחנו עדיין לא מומחיות.
לאחר ההרצאות ארגנו פאנל אליו הביאו מספר נשים מתחומים שונים: מהאקדמיה, מהצבא, מתעשיית ההיי טק ועוד. בפאנל עלו מספר נושאים ובינהם ההבדל בין חסמים פנימיים להתקדמות נשים ובין חסמים חיצוניים. חלק טענו שאין יותר חסמים חיצוניים. אחרות אמרו שהשלב הראשון הוא אכן התגברות על החסמים הפנימיים. חסמים אלה מבוססים על חוסר ביטחון ולעיתים כדי להתגבר עליהם צריך לקבל את העידוד בזמן הנכון כדי לעשות את הצעדים הנכונים. אך הן טענו שישנם עדיין חסמים חיצוניים שלא פשוט להתגבר עליהם כי הם מושפעים מאוד מדעת קהל. הפתרון לכך הוא יותר ויותר נשים בעמדות מפתח, זה עניין של זמן (אני אהבתי את המשפט: I’m not bossy, I’m the boss".... ). חלק טענו שנשים לא צריכות להשתנות ולהתאים את עצמן לחברה הגברית אלא להשתמש בכלים שבדרך כלל מאפיינים נשים : שיחה ושיתוף פעולה כדי להשיג מטרות (כגון שינוי ארגוני גדול). 
ההמלצות שהן נתנו לנשים בקהל הן:
  • לדאוג לרשת תמיכה בתשלום לטיפול בבית ובילדים
  • להאמין בעצמנו ולתת לעצמנו להצליח, להעז ואפילו להשתמש בחוצפה כשצריך.
לקראת סיום הארוע, כל שולחן ובראשו בכירה במיקרוסופט ישראל, ערך שיחה בנושאים שעלו ביום הזה.
לסיכום, טוב שמארגנים ארועים כאלה, כדי להעלות מודעות ולעודד נשים להנהיג ולהוביל שינויים. להתראות בשנה הבאה.