יום שבת, 18 באפריל 2015

Gangly Sisters

מאיפה זה התחיל בעצם? מהמקום בו רבים מגיעים למסקנה שיש בעיה - העובדה שבהיי טק ובניהול היי טק בפרט יש מיעוט נשים. האם ידעתם שבשנות ה80 היה אחוז דומה של גברים ונשים בלימודי מדעי המחשב?? אני לא ידעתי והופתעתי כמובן. אז מה השתנה?
ההסבר שנתנה לי רבקה רחמני, ממקימות Gangly Sisters הוא התרחבות השימוש בשיווק ופרסום באמצעי המדיה. למדיה יש השפעה גדולה על הדימוי העצמי. היא גורמת לנערות ולנשים לנסות להתאים את עצמן למודל מסוים של אישה (שאין בו נשים שלומדות מדעי המחשב...). רבקה טוענת, שמאוחר מידי לתקן השפעות מדיה ותת מודע בגילאי תיכון, כיוון שדווקא אז מתערבבים עניינים חברתיים ועניין במין השני. הגיל בו ניתן להשפיע על הדימוי העצמי של הבנות בדרך הטובה ביותר ולאורך זמן הוא ילדות בגילאי 8-12. אז יש להן זמן ופתיחות לחשוב על מה שהן רוצות לעשות כשתהיינה גדולות. 
Gangly Sisters הוא סטארט אפ שמעוניין לטפל בבעיית הדימוי העצמי של ילדות, כדי לפתוח בפניהן אפשרויות לבחור בתחומים מדעיים-טכנולוגיים בעתיד. הם בחרו לבנות דמויות של בנות לא סטראוטיפיות, חכמות (אבל לא חריגות), איכפתיות לעולם בו הן חיות, ולתת להן לככב בסרטון (שמתוכננים לו המשכים) וגם באמצעי מדיה אחרים. המטרה היא להראות שבעולם בו אנו חיים היום, כדאי לדעת לפתור בעיות מכל מיני סוגים בעזרת פתרונות טכנולוגיים.
אז הנה הן: Purple and Nine בסרטון הראשון שהם הכינו: 

ובקרוב ממש תצא סידרה של 3 ספרי קומיקס בפורמט דיגיטלי - בשלב הראשון באנגלית כמובן. הרשמו לרשימת התפוצה שלהם לקבלת עדכונים ושתפו. 

יום שבת, 28 במרץ 2015

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:
ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.
חָמוּר , לא?
מה זה אומר בעצם?
למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.
ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.
אז מה המסקנה שלי:
יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.
אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

כמו בת like a girl

בסרטון הזה (שהוא גם סרטון פרסומת) צפיתי כבר מזמן, ורק עכשיו כשעדי שלחה לי אותו, קלטתי שעוד לא הצגתי אותו כאן בבלוג. קחו 3 וחצי דקות לצפות בו וצרפו אליכם את הבן או הבת שלכם - אם הם כבר בגיל ההתבגרות (לקטנים יותר אולי לא כדאי להכניס רעיונות כאלה לראש..), שווה דיון קצר אחרי הצפייה. 


תקציר: בנות ובנים בגיל ההתבגרות ואחריו קולטים את המסר, שלבצע משימה פיזית "כמו בת" (למשל: "לרוץ כמו בת"), זה אומר לעשות פחות טוב, עם פחות השקעה ומאמץ ועם צחקוקים. כדאי לראות מה חושבות הילדות הצעירות יותר.
והסרטון הבא מראה לנו בעזרת אנליזות מדויקות איפה ולמה יש הבדל באופן הטלת כדור על ידי נערים ונערות.
בתרבות ה"גבר גבר" שיש סביבנו, מצפים שבנים יהיו קשוחים, חזקים, אמיצים, עומדים על שלהם (ומוכנים להלחם על כך גם אם לא בצדק), שחקני כדור טובים (או לפחות צופים נאמנים במשחקים), מקללים, גסים ולא מביעים רגשות באופן מילולי - גם הציפייה הזו עושה עוול להרבה בנים שהם לא כאלה וגם לכאלה שיכולים לחבוש את מסיכת ה"גבר גבר" ובוחרים במודע לא להתנהג כך. מי שלא עומד בקריטריונים נקרא "הומו" - הכוונה היא שהוא נשי מידי (ולהיות נשי זה "כמובן" עלבון...). הקריטריונים לבנים הם יותר קשיחים, "לא ניתן" להיות גם וגם. לעומת זאת אצל בנות שמצליחות במצבים מסוימים להיות אמיצות וחזקות ובמצבים אחרים "נשיות" יותר (מטופחות ועדינות), זה יכול להתקבל באופן חיובי. 
ציפיות מגדריות כאלה פוגעות בבנים ובבנות ובעיקר בגיל ההתבגרות שהוא הגיל שבו התפיסות המגדריות עוברות שינוי ומתעצבות. שימו לב מה הסביבה של בני העשרה שלכם משדרת להם, אולי שווה לתת להם מידי פעם נקודות מבט שונות.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בניםמכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...
דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.
דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...
אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.

יום שבת, 22 בנובמבר 2014

לא תמיד כדאי

תמיד חשבתי שכדאי לעודד בנות ללמוד מדעים וטכנולוגיה וחשבתי שכל מיזם כזה שיוצא לפועל הוא תמיד יותר טוב מאי עשייה. אמנם לא תמיד מודדים את ההשפעה של המיזמים הללו ויש בוודאי קושי במדידת ההשפעה לטווך ארוך, אך חשבתי שאם לא מועיל, בוודאי לא מזיק.
טעיתי. לאחרונה קראתי תוצאות מחקר שאותו ביצעה ד"ר יעל במברגר ופורסם ב"קריאת ביניים" 2013, גיליון 20, (עלון למורי מדעים וטכנולוגיה בחט"ב). המחקר מתאר הערכה שנעשתה על מיזם באחת מחברות ההיי טק, שמטרתו היתה לעודד בנות למדע וטכנולוגיה. 

להפתעתי, בהשוואה לקבוצת הביקורת (בה היו בנות שלא השתתפו במיזם), נראה כי בעקבות הסיורים חלק מתלמידות קבוצת המחקר (כנראה אלו שלא היו בטוחות ביכולתן) "נבהלו": יותר תלמידות תפסו את המהנדסת והמדענית בצורה חיובית פחות, פחות תלמידות חשבו שהן מסוגלות לעסוק במקצוע מדעי-טכנולוגי ופחות תלמידות בחרו במגמה מדעית-טכנולוגית. כל זאת, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה לא נמצאו תופעות אלו. רצוי לציין כי הנערות שהשתתפו במיזם עשו זאת מבחירה מלאה והמאפיינים שלהן דומים לאלו של קבוצת הביקורת.
השאלה הגדולה היא, מה קרה שם?
כנראה שהרושם שהבנות קיבלו היה "חיובי מידי"...

הנושאים עליהם דיברו בזמן הביקורים במפעל לא היו מובנים (המהנדסות דיברו במושגים שהבנות לא הכירו). השימוש במונחים מקצועיים יצר אצל התלמידות את הרושם שמהנדסת היא אישה חכמה, אך גרם לירידה בתחושת המסוגלות שלהן עצמן לעסוק במקצוע כזה בעתיד.
פתרון אפשרי: מורה מתווכת מטעם בית הספר, שמכירה את עולם הידע של התלמידות. היא יכולה לבקש מהמהנדסת המדריכה את הסיור להסביר ולהרחיב בנקודות בלתי מובנות וכך לגרום לתלמידות תחושה שהן מבינות. זאת ועוד, בדרך זו התלמידות היו רואות שלא רק הן אינן מבינות, אלא גם תלמידות אחרות או מבוגרים אחרים כדוגמת המורה, ותודות לכך תחושת המסוגלות שלהן לא הייתה נפגעת.
סיבה נוספת יכולה להיות הפער הגדול מידי בין הנערות בחטיבה והמהנדסות. ייתכן שתלמידות יב היו מקבלות ערך רב יותר ממפגשים כאלה. ייתכן שחטיבת הביניים אינו הזמן המתאים לכך (מחקר אחר הראה כי נערות בגיל חטיבת ביניים שנחשפו לכתבות על מדעניות, שכללו תמונות שלהן במקום העבודה העדיפו לא לבחור במקצועות דומים...).
כמו כן, ממחקרים עולה שההשפעה של דמות לחיקוי טובה יותר כאשר היחסים הם ארוכי טווח וכוללים קשרים פורמליים ובלתי פורמליים. שיחות על קשיים, כשלונות, ואתגרים יכולים להציג לנערות את הנשים שמאחורי ההצלחה.
המחקר הזה קצת ערער לי את הבטחון בצדקת הדרך... אבל אז התעשתתי וחשבתי על כך שזה טוב שיש מיזמים ש
עליהם עושים מחקרי הערכה מסודרים, כיוון שעכשיו נוכל להסיק מסקנות ולשפר את המיזמים הבאים.
ובשבוע הבא כשאני הולכת להדריך קבוצת נערות נוספת, אני אשים לב הרבה יותר למילים ולמושגים בהם אני משתמשת...

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

איך ולמה "תכנתתי" נערות וגם איך הקוף שייך לסיפור

השבוע הדרכתי שוב קבוצה של בנות בכיתה ט' מבית ספר אמי"ת בגבעת שמואל בפרויקט שנקרא 'פני"ם חדשות למדע וטכנולוגיה'. אמרו לי מראש שזו תהיה קבוצה גדולה (בין 30 ל 40 בנות) וכולן מעוניינות להשתתף בפרויקט (גם הזהירו אותן להיות ממושמעות..). המצגת שהכנתי על פיתוח אפליקציות הסתיימה די מהר ואז התחלתי ללמד עקרונות בתכנות. כיוון שזו היתה קבוצה גדולה והיו לי רק מסך ומקרן וכיוון שבקבוצה של השנה שעברה, כשניסיתי ללמד קצת Scratch על מחשב ומקרן היה לקבוצה קשה להתרכז, הפעם לימדתי בלי מחשב ובלי תוכנה... אלא עם התנסות מעשית שבה אנחנו "מתכנתות" בנות שהתנדבו לבצע משימות. היתה השתתפות פעילה של הרבה בנות והיה נראה שהן נהנות, וגם אני נהניתי. אני מקווה שהצלחתי להראות להן שכל אחת מהן יכולה ללמוד תכנות, כך שכאשר יציגו בפניהן את המגמות לשנה הבאה הן לא תרתענה מלבחור במגמת מחשבים.

המלצה חמה ממני למי שרוצה להנגיש את התכנות אפילו לילדים ביסודי, לכו על CodeMonkey! חברה ישראלית מפתחת את התוכנה שמלמדת עקרונות בתכנות, שלב אחר שלב בעזרת משימות (בהן הקוף החמוד צריך להגיע אל הבננות) ומשוב על הקוד שהילד כתב . 30 השלבים הראשונים פתוחים לכולם ללא תשלום. למי שבית הספר שלו רשום לאתר "אופק" של מט"ח בתוכנית פרימיום  כל השלבים אמורים להיות פתוחים (90 שלבים סה"כ).
הבת הקטנה שלי ואפילו הבן שבחטיבה (שכבר למד לתכנת עם scratch) מתקשים להתנתק מהתוכנה החמודה והמאתגרת הזו.


יום שני, 27 באוקטובר 2014

נסיכות שמדברות במילים גסות...

אפשר להתווכח על: האם ראוי להשתמש בילדות צעירות כל כך לתעמולה ולאמר להן לדבר בצורה הזו, אבל אי אפשר להתווכח עם מה שהן אומרות ולא עם העובדה שהסרטון הזה הפך להיות ויראלי, אתם מוזמנים להוסיף לו צפיות...: