יום שבת, 29 באוגוסט 2015

ערכת משחק לעידוד ילדות ונערות להשתלב בתחום המדע

ערכת משחק לעידוד ילדות ונערות להשתלב בתחום המדע נבנתה על ידי ישראלית (יעל שוסטר) ונמצאת בשלב גיוס המונים, עוד 4 ימים לגיוס
https://www.kickstarter.com/…/the-knowitalls-science-toys-f…
פרטים על המוצר בעברית:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060744

יום שישי, 21 באוגוסט 2015

5 טיפים שיעזרו לכם להצמיח מהנדסות (קישור לכתבה)

מתוך כתבה ב"זמן חינוך" שנכתבה על ידי MindCet:
הכתבה מפרטת דרכים לצמצום הפער המגדרי בעולם המדעי-טכנולוגי. ההמלצות נובעות מתוך מסקנות של מחקר של דר' אורנה לביא מMindCET שצפתה ב5 מורים לפיזיקה שבכיתתם יש איזון מגדרי. המלצות אלה מביאות גם להגדלה של כמות תלמידי המגמה (בנים ובנות).
אני מתמצתת אותם כאן, אבל ממליצה לקרוא את הכתבה במלואה:

  • צרו יחסים אישיים ומשמעותיים עם התלמידים 
  • חברו את נושא הלימוד לעולם התוכן של התלמידים
  • עודדו יחסים קבוצתיים במגמה ולכידות קבוצתית
  • הגדרה של כללי התנהגות ודרישות לימודיות ברורות
  • הקפידו על סדר וארגון
עקרונות אלו משפרים את הלמידה של תלמידים ותלמידות כאחד, אך תלמידות נפגעות יותר כאשר מרכיבים אלו חסרים, לעיתים קרובות עקב פקפוק ביכולות.

יום שבת, 4 ביולי 2015

Women Think Next 2015

זו השנה השנייה שאני מצטרפת לכנס Women Think Next של מייקרוסופט והשנה השישית שבה הוא מתקיים. הפעם הוא התקיים בתל אביב וההרשמה אליו נסגרה ממש כמה ימים לאחר שנפתחה. אחרי ארוחת בוקר טעימה התכנסנו כמה מאות נשים והקשבנו להרצאות. את הפתיחה ואת קטעי הקישור ביצעה עינב גלילי, שבהתחלה התקשתה להתאים את סוג הבדיחות לקהל הזה (נשות הייטק), אבל בהמשך הצליחה יותר וגם דיברה על מיעוט הנשים בתחום ההומור, על כך ש"הומור הוא הסיכה בבלון החשיבות העצמית שלנו", על העובדה שנשים רבות לוקחות על עצמן את תפקיד "המבוגר האחראי" שלא עושה צחוק מדברים, וחבל, כי הומור הוא כל כך חשוב בחיים.

המרצה הראשונה היתה Pip Morlow שהיום מנהלת בכירה במייקרוסופט אוסטרליה. בהרצאתה היא ניפצה כמה מיתוסים. למשל, כאשר מגדירים מטרות של אחוז נשים מסוים בתחומים מסוימים, אין זה אומר הורדה של הרף. היא נתנה דוגמא מעניינת של הודו, שבה החליטו ששליש מראשי הערים חייבים להיות נשים, ולמרות שזה היה מוזר לאנשים בהתחלה, זה יצר שינוי בפועל, פתח הזדמנויות ויצר שינוי בתפיסה. מיתוס נוסף הוא: שהסיבה למיעוט נשים בכירות היא, שנשים בוחרות לא להתקדם לתפקידים בכירים. היא לא אומרת שזה לא לגמרי נכון, אבל אומרת שהנשים תבחרנה להתקדם לתפקידים בכירים אם יעזרו להן יותר לשלב בין קריירה למשפחה וייתנו להן גמישות מירבית. או במילותיה: " Work is a thing you do, not a place you go to". אצלם במיקרוסופט אוסטרליה, אין לאף אחד שולחן ומשרד קבועים משלו. גם לא לה. הם עובדים מכל מקום וכשהם במשרד הם עובדים מכל שולחן פנוי שקיים. הפילוסופיה הזו מלווה אותם לאורך כל הדרך, הם למשל נתנו לשני עובדים לצאת להתנדבות של חודשיים במדינה אחרת, תוך כדי שהם ממשיכים לעבוד אבל מרחוק. היא סיימה בכך שכדאי לא להתמקד בתקרת הזכוכית אלא בריצפה הדביקה, שגורמת לנו להשאר במקום ולא לצמוח והזכירה לנו לעזור לנשים אחרות לצמוח ולקבל הזדמנויות.
אחריה הרצתה Leena-Kaisa Mikkola שגרירת פינלנד בישראל. הידעתם שפינלנד נמצאת במקום השני בשיויון נשים בעולם בעוד שישראל נמצאת במקום ה65 (!)?.... היא סיפרה שלא היתה מהפכה בפינלנד אלא תהליך ארוך שעדיין מתמשך וכולל תחומי בריאות, חינוך, כלכלה ופוליטיקה.
סול צבי (שלה הקדשתי פעם רשומה נפרדת) דיברה על אינטואיציה ככלי ניהולי בקבלת החלטות, על יצירתיות, תעוזה והחשיבות בלהיות מסוגלת גם לבצע לפרטי פרטים ולא רק להעלות רעיונות טובים.
הבאה אחריה היתה רותי קידר, שמובילה את חטיבת האוונגליזם של מיקרוסופט, שהעידה על עצמה שבעבר לא החשיבה את עצמה כיצירתית, אבל בתפקידה היום היא אכן מרגישה כך והמליצה לשחרר ספקות, פחדים וחשש מטעויות כדי לתת ליצירתיות לפרוח.
גם דר איזל אוקשי מחטיבת להב בתעשייה האורית דיברה על יצירתיות ועל הנחות היסוד כבסיס לה: "דעו שתמיד ניתן לפרוץ גבולות; מיצאו את הדרך שלא מצפים לה; היו מוכנות לדרוך במקום שאחרים לא היו בו; כדאי למצוא מה מבדיל אתכן מהסביבה ואיתו לצמוח ולהתקדם".
הארוע הסתיים בקפה ועוגה וקיבלנו שי משחק חשיבה מעץ.

יום שבת, 18 באפריל 2015

Gangly Sisters

מאיפה זה התחיל בעצם? מהמקום בו רבים מגיעים למסקנה שיש בעיה - העובדה שבהיי טק ובניהול היי טק בפרט יש מיעוט נשים. האם ידעתם שבשנות ה80 היה אחוז דומה של גברים ונשים בלימודי מדעי המחשב?? אני לא ידעתי והופתעתי כמובן. אז מה השתנה?
ההסבר שנתנה לי רבקה רחמני, ממקימות Gangly Sisters הוא התרחבות השימוש בשיווק ופרסום באמצעי המדיה. למדיה יש השפעה גדולה על הדימוי העצמי. היא גורמת לנערות ולנשים לנסות להתאים את עצמן למודל מסוים של אישה (שאין בו נשים שלומדות מדעי המחשב...). רבקה טוענת, שמאוחר מידי לתקן השפעות מדיה ותת מודע בגילאי תיכון, כיוון שדווקא אז מתערבבים עניינים חברתיים ועניין במין השני. הגיל בו ניתן להשפיע על הדימוי העצמי של הבנות בדרך הטובה ביותר ולאורך זמן הוא ילדות בגילאי 8-12. אז יש להן זמן ופתיחות לחשוב על מה שהן רוצות לעשות כשתהיינה גדולות. 
Gangly Sisters הוא סטארט אפ שמעוניין לטפל בבעיית הדימוי העצמי של ילדות, כדי לפתוח בפניהן אפשרויות לבחור בתחומים מדעיים-טכנולוגיים בעתיד. הם בחרו לבנות דמויות של בנות לא סטראוטיפיות, חכמות (אבל לא חריגות), איכפתיות לעולם בו הן חיות, ולתת להן לככב בסרטון (שמתוכננים לו המשכים) וגם באמצעי מדיה אחרים. המטרה היא להראות שבעולם בו אנו חיים היום, כדאי לדעת לפתור בעיות מכל מיני סוגים בעזרת פתרונות טכנולוגיים.
אז הנה הן: Purple and Nine בסרטון הראשון שהם הכינו: 

ובקרוב ממש תצא סידרה של 3 ספרי קומיקס בפורמט דיגיטלי - בשלב הראשון באנגלית כמובן. הרשמו לרשימת התפוצה שלהם לקבלת עדכונים ושתפו. 

יום שבת, 28 במרץ 2015

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:
ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.
חָמוּר , לא?
מה זה אומר בעצם?
למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.
ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.
אז מה המסקנה שלי:
יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.
אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

כמו בת like a girl

בסרטון הזה (שהוא גם סרטון פרסומת) צפיתי כבר מזמן, ורק עכשיו כשעדי שלחה לי אותו, קלטתי שעוד לא הצגתי אותו כאן בבלוג. קחו 3 וחצי דקות לצפות בו וצרפו אליכם את הבן או הבת שלכם - אם הם כבר בגיל ההתבגרות (לקטנים יותר אולי לא כדאי להכניס רעיונות כאלה לראש..), שווה דיון קצר אחרי הצפייה. 


תקציר: בנות ובנים בגיל ההתבגרות ואחריו קולטים את המסר, שלבצע משימה פיזית "כמו בת" (למשל: "לרוץ כמו בת"), זה אומר לעשות פחות טוב, עם פחות השקעה ומאמץ ועם צחקוקים. כדאי לראות מה חושבות הילדות הצעירות יותר.
והסרטון הבא מראה לנו בעזרת אנליזות מדויקות איפה ולמה יש הבדל באופן הטלת כדור על ידי נערים ונערות.
בתרבות ה"גבר גבר" שיש סביבנו, מצפים שבנים יהיו קשוחים, חזקים, אמיצים, עומדים על שלהם (ומוכנים להלחם על כך גם אם לא בצדק), שחקני כדור טובים (או לפחות צופים נאמנים במשחקים), מקללים, גסים ולא מביעים רגשות באופן מילולי - גם הציפייה הזו עושה עוול להרבה בנים שהם לא כאלה וגם לכאלה שיכולים לחבוש את מסיכת ה"גבר גבר" ובוחרים במודע לא להתנהג כך. מי שלא עומד בקריטריונים נקרא "הומו" - הכוונה היא שהוא נשי מידי (ולהיות נשי זה "כמובן" עלבון...). הקריטריונים לבנים הם יותר קשיחים, "לא ניתן" להיות גם וגם. לעומת זאת אצל בנות שמצליחות במצבים מסוימים להיות אמיצות וחזקות ובמצבים אחרים "נשיות" יותר (מטופחות ועדינות), זה יכול להתקבל באופן חיובי. 
ציפיות מגדריות כאלה פוגעות בבנים ובבנות ובעיקר בגיל ההתבגרות שהוא הגיל שבו התפיסות המגדריות עוברות שינוי ומתעצבות. שימו לב מה הסביבה של בני העשרה שלכם משדרת להם, אולי שווה לתת להם מידי פעם נקודות מבט שונות.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בניםמכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...
דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.
דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...
אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.