יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

מגמת אלקטרוניקה רק לבנים


אני מעתיקה כאן את מיכתבה של אנונימית שפורסם באתר הפייסבוק מפסיקות לשתוק-נלחמות למען החופש והשוויון:
שלום 
אני תלמידה בבית ספר דתי כיתה י׳
בכיתה ט (שנה שעברה) פנינו למנהל להתייעץ על איזו מגמה לקחת. אני לומדת בבית ספר קטן ויש בו רק 5 מגמות.
והתברר לנו שמגמת אלקטרוניקה פתוחה אך ורק לבנים בבית הספר
וששאלנו למה המנהל הסביר שבנות בדכ לא הולכות למגמה הזאת כי אלקטרוניקה זה מקצוע לבנים ואנחנו צריכות ללכת לביולוגיה.


ביקשנו מהמנהל גם לעשות שתי מגמות והוא הסביר שבבית הספר אין אפשרות לעשות שתי מגמות.
המשכנו לגשת אליו המשך השנה שוב ושוב על כך שזאת זכותינו לגשת לכל מגמה בבית הספר ולמה שאני לא אוכל לגשת למגמה מסוימת רק בגלל שאני בת?!
המנהל אמר שזה בית ספר דתי ואי אפשר לערבב בנים ובנות ביחד בכיתה.
אבל בכל המגמות וההקבצות אנחנו יחד אז למה באלקטרוניקה לא?
אז המנהל פתח מגמת פיזיקה שהיא טובה מאוד.
אבל למה לא אלקטרוניקה??
אהה וגם אנחנו חפרנו לו במשך חצי שנה אולי יותר שיתן אפשרות לעשות שתי מגמות.
והוא נתן את האפשרות הזאת לעשות גם אלקטרוניקה וגם פיזיקה אבל מה?
רק לבנים!
התחילה השנה הזאת ופנינו שוב למנהל והוא טען שוב שזה מקצוע לבנים ושנעשה מגמת פיזיקה או ביולוגיה שזאת מגמה לבנות 
אבל בשנה שעברה היו בנים במגמת ביולוגיה, זאת אומרת שאם בן רוצה לגשת למגמת ביולוגיה ( מגמת בנות) הוא יכול. אבל אם אני רוצה לגשת למגמת אלקטרוניקה ( מגמת בנים) אני לא יכולה.
וכששאלתי את המנהל למה אני לא יכולה, הוא אמר לי משפט פשוט ״כי את בת״
אז בעצם כל המגמות הטובות מאוד כמו אלקטרוניקה, או האפשרות לעשות אלקטרוניקה וגם פיזיקה הם פתוחות אל ורק לבנים. אז מה בעצם מנהל, איש חינוך, בן אדם שאמור להיות מודל לחיקוי בעייני בני הנוער שהוא מלמד, מה הוא מלמד אותם ?
שבנים יותר טובים מבנות יותר חכמים מבנות ולכן הם יכולים לגשת למגמות כאלה ואחרות ובנות לא יכולות?
מה אני אמורה להרגיש שהמנהל שלי עומד מולי ואומר שאני לא יכולה לגשת למגמה אך ורק בגלל המין שלי?






קשה להאמין שכך מגיב מנהל בית ספר לתלמידה, שילחו לי דוגמאות נוספות אם אתם שומעים על כאלה..

יום שני, 5 באוקטובר 2015

נערה בת 16 פיתחה בדיקה לאבחון מחלת האבולה

מצרפת כאן מידע שנכתב באתר הפייסבוק של "מדע זה לבנות"
אוליביה האליסי מקונטיקט היא תלמידת כיתה י' בתיכון שזכתה השבוע בתחרות Google Science Fair השנתית, על פיתוח בדיקה המאפשרת לאבחן את מחלת האבולה בחולים בתוך כ-30 דקות, ולפני שהחולה מציג את הסימפטומים. כלי הבדיקה עמידים ואינם רגישים לחום, וזהו פתרון מצויין בעיקר במדינות אפריקה החמות שאינן מצויידות תשתית רפואית מתקדמת (ניתן לקרוא בפירוט על המחקר ועל כלי הבדיקה שפיתחה בקישור הבא). הפיתוח פותח פתח לאיתור ואבחון מהיר של מחלות נוספות שנוטות להתפשט כמגפות במדינות לא מפותחות כגון HIV, מחלת הליים ועוד ויכולות להציל את חייהם של מיליונים בזכות האפשרות לזיהוי מוקדם ומהיר. היילי זכתה במלגה בשווי 50,000$. תחרות Google Science Fair היא תחרות שנתית המעודדת בני נוער בכל העולם לפתח פתרונות מדעיים לבעיות המטרידות את העולם.
פרטים נוספים באתר Smart Girls







יום ראשון, 27 בספטמבר 2015

מה לשירותים ולבנות במדעים?

אמא של ילדה בבית הספר היסודי בו לומדת הבת שלי, שיודעת שעידוד בנות למדעים וטכנולוגיה חשוב לי, סיפרה לי שכדאי להכנס לשרותי הבנים והבנות בבית הספר.
נכנסתי, ואת התמונות אתם יכולים לראות כאן (איכות הצילום לא משהו, אבל מבינים את הרעיון). נחשו אצל מי רואים ציורים מקסימים של מערכת השמש ואצל מי רואים ציורים מושקעים של פיות?...
מי שמכיר אותי אישית, יודע שאין לי שום דבר נגד פיות, להיפך, עדיין תלויות פיות אנתרופוסופיות אצלנו בחדר הילדים, אבל נראה לי שההסללה החברתית של בנים למדעים ובנות לחלומות צריכה טיפול בכל הרמות. מהגן, שם הגננות מתיחסות שונה לבנים ולבנות בהפניה למשחקים ובעידוד תפקידים מגדריים, דרך בתי הספר היסודיים וכמובן גם בהמשך.
אשמח לקבל ולפרסם דוגמאות נוספות להסללה שונה לבנים ולבנות כבר בגיל הצעיר.

 

יום שבת, 29 באוגוסט 2015

ערכת משחק לעידוד ילדות ונערות להשתלב בתחום המדע

ערכת משחק לעידוד ילדות ונערות להשתלב בתחום המדע נבנתה על ידי ישראלית (יעל שוסטר) ונמצאת בשלב גיוס המונים, עוד 4 ימים לגיוס
https://www.kickstarter.com/…/the-knowitalls-science-toys-f…
פרטים על המוצר בעברית:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060744

יום שישי, 21 באוגוסט 2015

5 טיפים שיעזרו לכם להצמיח מהנדסות (קישור לכתבה)

מתוך כתבה ב"זמן חינוך" שנכתבה על ידי MindCet:
הכתבה מפרטת דרכים לצמצום הפער המגדרי בעולם המדעי-טכנולוגי. ההמלצות נובעות מתוך מסקנות של מחקר של דר' אורנה לביא מMindCET שצפתה ב5 מורים לפיזיקה שבכיתתם יש איזון מגדרי. המלצות אלה מביאות גם להגדלה של כמות תלמידי המגמה (בנים ובנות).
אני מתמצתת אותם כאן, אבל ממליצה לקרוא את הכתבה במלואה:

  • צרו יחסים אישיים ומשמעותיים עם התלמידים 
  • חברו את נושא הלימוד לעולם התוכן של התלמידים
  • עודדו יחסים קבוצתיים במגמה ולכידות קבוצתית
  • הגדרה של כללי התנהגות ודרישות לימודיות ברורות
  • הקפידו על סדר וארגון
עקרונות אלו משפרים את הלמידה של תלמידים ותלמידות כאחד, אך תלמידות נפגעות יותר כאשר מרכיבים אלו חסרים, לעיתים קרובות עקב פקפוק ביכולות.

יום שבת, 4 ביולי 2015

Women Think Next 2015

זו השנה השנייה שאני מצטרפת לכנס Women Think Next של מייקרוסופט והשנה השישית שבה הוא מתקיים. הפעם הוא התקיים בתל אביב וההרשמה אליו נסגרה ממש כמה ימים לאחר שנפתחה. אחרי ארוחת בוקר טעימה התכנסנו כמה מאות נשים והקשבנו להרצאות. את הפתיחה ואת קטעי הקישור ביצעה עינב גלילי, שבהתחלה התקשתה להתאים את סוג הבדיחות לקהל הזה (נשות הייטק), אבל בהמשך הצליחה יותר וגם דיברה על מיעוט הנשים בתחום ההומור, על כך ש"הומור הוא הסיכה בבלון החשיבות העצמית שלנו", על העובדה שנשים רבות לוקחות על עצמן את תפקיד "המבוגר האחראי" שלא עושה צחוק מדברים, וחבל, כי הומור הוא כל כך חשוב בחיים.

המרצה הראשונה היתה Pip Morlow שהיום מנהלת בכירה במייקרוסופט אוסטרליה. בהרצאתה היא ניפצה כמה מיתוסים. למשל, כאשר מגדירים מטרות של אחוז נשים מסוים בתחומים מסוימים, אין זה אומר הורדה של הרף. היא נתנה דוגמא מעניינת של הודו, שבה החליטו ששליש מראשי הערים חייבים להיות נשים, ולמרות שזה היה מוזר לאנשים בהתחלה, זה יצר שינוי בפועל, פתח הזדמנויות ויצר שינוי בתפיסה. מיתוס נוסף הוא: שהסיבה למיעוט נשים בכירות היא, שנשים בוחרות לא להתקדם לתפקידים בכירים. היא לא אומרת שזה לא לגמרי נכון, אבל אומרת שהנשים תבחרנה להתקדם לתפקידים בכירים אם יעזרו להן יותר לשלב בין קריירה למשפחה וייתנו להן גמישות מירבית. או במילותיה: " Work is a thing you do, not a place you go to". אצלם במיקרוסופט אוסטרליה, אין לאף אחד שולחן ומשרד קבועים משלו. גם לא לה. הם עובדים מכל מקום וכשהם במשרד הם עובדים מכל שולחן פנוי שקיים. הפילוסופיה הזו מלווה אותם לאורך כל הדרך, הם למשל נתנו לשני עובדים לצאת להתנדבות של חודשיים במדינה אחרת, תוך כדי שהם ממשיכים לעבוד אבל מרחוק. היא סיימה בכך שכדאי לא להתמקד בתקרת הזכוכית אלא בריצפה הדביקה, שגורמת לנו להשאר במקום ולא לצמוח והזכירה לנו לעזור לנשים אחרות לצמוח ולקבל הזדמנויות.
אחריה הרצתה Leena-Kaisa Mikkola שגרירת פינלנד בישראל. הידעתם שפינלנד נמצאת במקום השני בשיויון נשים בעולם בעוד שישראל נמצאת במקום ה65 (!)?.... היא סיפרה שלא היתה מהפכה בפינלנד אלא תהליך ארוך שעדיין מתמשך וכולל תחומי בריאות, חינוך, כלכלה ופוליטיקה.
סול צבי (שלה הקדשתי פעם רשומה נפרדת) דיברה על אינטואיציה ככלי ניהולי בקבלת החלטות, על יצירתיות, תעוזה והחשיבות בלהיות מסוגלת גם לבצע לפרטי פרטים ולא רק להעלות רעיונות טובים.
הבאה אחריה היתה רותי קידר, שמובילה את חטיבת האוונגליזם של מיקרוסופט, שהעידה על עצמה שבעבר לא החשיבה את עצמה כיצירתית, אבל בתפקידה היום היא אכן מרגישה כך והמליצה לשחרר ספקות, פחדים וחשש מטעויות כדי לתת ליצירתיות לפרוח.
גם דר איזל אוקשי מחטיבת להב בתעשייה האורית דיברה על יצירתיות ועל הנחות היסוד כבסיס לה: "דעו שתמיד ניתן לפרוץ גבולות; מיצאו את הדרך שלא מצפים לה; היו מוכנות לדרוך במקום שאחרים לא היו בו; כדאי למצוא מה מבדיל אתכן מהסביבה ואיתו לצמוח ולהתקדם".
הארוע הסתיים בקפה ועוגה וקיבלנו שי משחק חשיבה מעץ.

יום שבת, 18 באפריל 2015

Gangly Sisters

מאיפה זה התחיל בעצם? מהמקום בו רבים מגיעים למסקנה שיש בעיה - העובדה שבהיי טק ובניהול היי טק בפרט יש מיעוט נשים. האם ידעתם שבשנות ה80 היה אחוז דומה של גברים ונשים בלימודי מדעי המחשב?? אני לא ידעתי והופתעתי כמובן. אז מה השתנה?
ההסבר שנתנה לי רבקה רחמני, ממקימות Gangly Sisters הוא התרחבות השימוש בשיווק ופרסום באמצעי המדיה. למדיה יש השפעה גדולה על הדימוי העצמי. היא גורמת לנערות ולנשים לנסות להתאים את עצמן למודל מסוים של אישה (שאין בו נשים שלומדות מדעי המחשב...). רבקה טוענת, שמאוחר מידי לתקן השפעות מדיה ותת מודע בגילאי תיכון, כיוון שדווקא אז מתערבבים עניינים חברתיים ועניין במין השני. הגיל בו ניתן להשפיע על הדימוי העצמי של הבנות בדרך הטובה ביותר ולאורך זמן הוא ילדות בגילאי 8-12. אז יש להן זמן ופתיחות לחשוב על מה שהן רוצות לעשות כשתהיינה גדולות. 
Gangly Sisters הוא סטארט אפ שמעוניין לטפל בבעיית הדימוי העצמי של ילדות, כדי לפתוח בפניהן אפשרויות לבחור בתחומים מדעיים-טכנולוגיים בעתיד. הם בחרו לבנות דמויות של בנות לא סטראוטיפיות, חכמות (אבל לא חריגות), איכפתיות לעולם בו הן חיות, ולתת להן לככב בסרטון (שמתוכננים לו המשכים) וגם באמצעי מדיה אחרים. המטרה היא להראות שבעולם בו אנו חיים היום, כדאי לדעת לפתור בעיות מכל מיני סוגים בעזרת פתרונות טכנולוגיים.
אז הנה הן: Purple and Nine בסרטון הראשון שהם הכינו: 

ובקרוב ממש תצא סידרה של 3 ספרי קומיקס בפורמט דיגיטלי - בשלב הראשון באנגלית כמובן. הרשמו לרשימת התפוצה שלהם לקבלת עדכונים ושתפו.