יום שבת, 23 בינואר 2016

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק ב')

בפוסט הקודם כתבתי על סיבות לכך שפחות נשים מגיעות לתחום ההיטק והצגתי מספר המלצות לשינוי (משכורות שוות, עידוד שעות עבודה סבירות, איזון במספר נשים וגברים בחברה והקפדה על קידום שווה).

בכתבה, שהיא תרגום מאושר של הכתבה, ישנן סיבות לכך שעובדות בהי טק עוזבות באחוזים כפולים מאשר גברים וכן ישנן המלצות נוספות על פני ההמלצות שנתן ישראלי.
אז למה באמת הן עוזבות? הנשים שעזבו אמרו שאת העבודה הן אהבו אך עזבו בגלל סביבת עבודה מפלה, בגלל האוירה! נשים שרוצות להצביע על אפליה חוששות למחיר המקצועי והרגשי שהן ישלמו.
לצערנו לכולנו יש הטיות, גם לגברים וגם לנשים ורובן לא מודעות (implicit bias), אנחנו הרי תופסים את עצמנו כאנשים שיויוניים, אך מחקרים הראו שההטיות הללו משפיעות על קבלת ההחלטות בקבלה לעבודה, במתן שכר, בקידום עוב
דים ועוד. מחקרים מטרידים בנושא כדאי לקרוא בכתבה עצמה.
כדי להביא לשינוי בתרבות ההי טק הזו אנחנו צריכים לפנות לגברים ובעיקר לבכירים.
ניתן לעשות שינוי, מעבר להמלצות הקודמות לגבי שכר שווה, שעות עבודה ישנן המלצות נוספות:
ההנחיה צריכה לבוא מהנהגת החברה, המנהלים הזוטרים יותר ושאר העובדים יפעלו בהתאם - חשוב לשדר את המסר שגיוון אתני ומגדרי הוא ערך בעל חשיבות. להדריך את המנהלים, בעיקר מנהלים חדשים ללא הכשרה, שללא פיקוח, הם נמצאו כפוגעים יותר בנשים מאשר בגברים (הכשרה למנהלים כמובן תעזור לכל העובדים).
חשוב להוציא מהחברה עובדים שמתנהגים באופן גזעני או הסקסיסטי. זה יעביר את המסר הנכון וימנע עזיבה של  עובדים טובים שנפגעים מהיחס הגזעני או סקסיסיטי. 
סביבת עבודה אגרסיבית ואוירה תחרותית מידי בחברה פוגעת יותר בנשים, לדוגמא: גברים שמשמיעים קול יותר מחבריהם לעבודה מקבלים דירוג גבוה ב10% ונשים שמתנהגות כך מקבלות דרוג נמוך ב14% .

כדי לסכם את הפוסט הזה, הדברים נמצאים בידיים של מנהלי החברות להיות מודעים ופרואקטיביים בכיוון גיוס נשים ומניעת עזיבתן את תחום ההי טק.

יום רביעי, 20 בינואר 2016

פתיחת תכנית "אלפא" ייחודית לתלמידות מחוננות ומצטיינות




להורי תלמידות שכבת ח' )תשע"ו(  

שלום רב,
הנדון: פתיחת תכנית  "אלפא" ייחודית לתלמידות מחוננות ומצטיינות


תכנית "אלפא" לתלמידות מחוננות בוגרות כיתות ח', תפעל לראשונה, בשנת הלימודים תשע"ז, ביחידה האוניברסיטאית לילדים ונוער באוניברסיטת אריאל בשומרון בשיתוף משרד החינוך, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים והפיקוח על מוסדות החמ"ד במימון עמותת קרב ליוזמות בחינוך
במסגרת התכנית הייחודית, משתלבות התלמידות במחקרים המתבצעים במעבדות החדשניות באוניברסיטה, בהנחיית מדענים מובילים בתחומם בארץ ובעולם לטיפוח דור המשך של מדעניות פורצות דרך. בסיום התכנית, עבודת המחקר תוכל להמיר בחינת בגרות באחד מהמקצועות המדעיים המוגברים ו/או לעמוד בפני עצמה כמקצוע מוגבר בתעודת הבגרות.
בנוסף לפעילות המחקר האקדמית, מתקיימת פעילות מחנה קיץ לבנות בלבד, ברוח המהות הציונית - מדעית באוניברסיטה, המאפשרת יצירת קהילת בנות נוער שתהווה קבוצת עילית מובילה.

מבנה התכנית:
התכנית הינה תלת-שנתית ומשלבת פעילות מחקרית וחברתית.
בכיתה ט' -  חשיפה לעולם המחקר המדעי.
בכיתה יא' - שנת המחקר הראשונה בה מתבצעת עבודה על מחקר אישי בליווי מנחה.
בכיתה יב' - שנת המחקר השנייה והאחרונה בתוכנית, הכוללת את סיום כתיבת העבודה.
בשנתיים הראשונות לתכנית יתקיים מחנה קיץ בסוף השנה ופעילויות חברתיות חוויותיות ומעשירות לבנות בלבד.

למי מיועדת התכנית:
  • לתלמידות שהוכרו כמחוננות על-ידי משרד החינוך ו/או תלמידות מצטיינות שביה"ס המליץ על מועמדותן ועברו את הבחינה הראשונה לתכנית.
  • לתלמידות בעלות מוטיבציה גבוהה ללמידה, בעלות כושר התמדה ויכולת למידה עצמאית.
הרשמו עכשיו!
כתובת לפרטים והרשמה: http://www.alphagifted.org.il/signup.html?cls=h







הורים ותלמידות המעוניינים לשמוע על התכנית בהרחבה, מוזמנים יחד לאוניברסיטת אריאל ביום שני, כ"ג בשבט, 1.2.16 בשעה 17:00 לחשיפת התכנית ולקבלת מידע מפורט יותר.
המפגש יהיה בנוכחות נציגי האגף למחוננים, קרב, החמ"ד ומנהלי תוכנית אלפא באוניברסיטת אריאל.

המפגש יתקיים באודיטוריום בניין 52 קומה 2 בקמפוס המערבי של האוניברסיטה.

יום שבת, 2 בינואר 2016

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק א')

אנחנו מעודדים נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה בתיכון, כדי שכשתגענה לאוניבסיטה הן תוכלנה ותרצנה לבחור במקצועות טכנולוגיים מדעיים. ומה המטרה בעצם? שתוכלנה לעסוק בתחומים האלה.
למה?
מבחינת המדינה, העסקים והמחקר האקדמי: יש מחסור בעובדים טכנולוגיים ואילו נשים היו מצטרפות לתחום באחוזים גבוהים יותר (עליה מ20% ל40%) הבעיה היתה נפתרת. ידוע גם שחברות הטרוגניות יותר מצליחות יותר וצוותי מחקרים אקדמיים הטרוגניים מבצעים מחקרים מוצלחים בעלי נקודות מבט מגוונות. מבחינת הנשים: יש מגוון רחב של עיסוקים מוערכים, מעניינים, מאתגרים עם הכנסה נאה ואפשרות להתקדם. נשמע מצויין, נכון?

אז למה יש נשים שאחרי שכבר למדו והתחילו לעסוק בתחומים האלה עוזבות את ההיי-טק??...

הכתוב כאן מבוסס על שתי כתבות:

כתבה "מדוע נשים עוזבות את ההיי טק?" של אתר אלכסון שמתרגמת מאמר של דר ריצ'ל תומס
כתבה "תהיי גבר - ותצליחי" של The Marker

ממה נובע השיעור הנמוך של הנשים המועסקות בהיי טק? לטענת עמוס ישראלי יש כאן השפעה ישירה של המצב החברתי בישראל שבו ישנה חלוקה מגדרית מסורתית בין תפקידי הגבר (פרנסה) והאישה (בית וילדים).דרך אגב, רק אצל החרדים הנשים עושות גם וגם... כאשר הגברים לא משתתפים לא בזה ולא בזה...
ההי טק הישראלי תחרותי ותובעני, דורש שעות עבודה ארוכות ומתגמל על כך בתנאים טובים, אך לא מתייחס לעובדה שלעובדים יש חיים אחרי שעות העבודה, דבר שפוגע עוד יותר בבעלי המשפחות, גם בגברים וגם בנשים. בגלל התפיסה החברתית שבה האישה צריכה להיות יותר בבית ולהיות מעורבת יותר בגידול הילדים, האמהות נפגעות יותר מדרישות עבודה שפוגעות באיזון בין חיים פרטיים ובין עבודה, כלומר בגלל התפיסה המגדרית הזו חלקן מראש לא יפנו לתחום ההי טק וחלקן יעזבו אותו מאוחר יותר (ולכן תהיה זו פגיעה ביכולתן לעסוק במקצוע שמעניין אותן ומאפשר להן עצמאות כלכלית). גם אבות נפגעים מהדרישה לשעות עבודה ארוכות, הם בדרך כלל ישארו בעבודה והמעורבות שלהם בגידול הילדים תהיה נמוכה יותר. עצוב להגיע הביתה אחרי יום עבודה ארוך ולגלות שהילדים כבר ישנים... (אני מכירה גם את הסיפורים על אלה שנהנים להגיע לילדים רחוצים, אחרי ארוחה, ורגועים במיטותיהם, רק מחכים לסיפור מאבא, כשהאישה מותשת אחרי עוד אחר צהריים פעיל עם הילדים....).

המלצותיו של ישראלי לשיפור המצב:

משכורות שוות לנשים וגברים (הרי כל כך נוח לחברות ההיטק, כיון שלא מפרסמים את השכר, נשים אפילו לא יודעות ששכרן נמוך). לדעתי המדינה היתה צריכה לדרוש מחברות בדיקה של גוף חיצוני שיוודא שאין אפליה בתנאי השכר של גברים ונשים ולקבל על כך תו תקן של מעסיק שיוויוני. כיום כדי שאישה תפנה לרשויות להתלונן על אפליה בשכר היא צריכה להביא הוכחה שגבר שעושה עבודה זהה מקבל שכר גבוה יותר, לכמה נשים יש הוכחה כזו??
פעילות אמיתית נגד התרבות הזו שמעודדת עבודת שעות רבות (מכירים את ההערה ה"חברית" לעובד/ת שיוצאים 
הביתה ב17:00: "חצי יום עבודה, הא?..."), כשאנחנו יודעים שדווקא נשים שיודעות שהן מעוניינות לצאת הביתה מוקדם מספיק כדי לקחת את הילדים עובדות בתפוקה מצוינת, כלומר אין תועלת בעבודה של שעות רבות (שמביאה לשחיקה מהירה יותר) רק כדי להראות שעובדים שעות, יש למדוד תפוקה.
העדפה מתקנת בבחירת עובדים ועובדות. אצלי בחברה למשל רוצים לגייס מתכנתות ומחפשים אותן "בנרות". כמובן לא יקבלו מתכנתת שלא עומדת ברמה, אך לא ימהרו לקבל מתכנת גבר נוסף אם קבוצת המתכנתים כבר מונה רק גברים או כמעט רק גברים, יטרחו להמשיך לחפש.
לשאוף להגיע לאיזון בכמות הנשים והגברים בחברה בכל הדרגות ולעודד קידום נשים. כפי שכתבתי למעלה, מחקרים מראים שחברות הטרוגניות, שבהן מספר גדול יותר של מנהלות מצליחות יותר (כתבה נוספת בנושא מגלובס).

טוב, הפוסט הזה כבר די ארוך, ויש לי עוד הרבה מה להגיד, אם הגעתם עד כאן, כל הכבוד, המשך בפוסט הבא (מה נשים שעזבו את ההי טק לא אהבו? רמז: את העבודה הן אהבו...).

יום שבת, 21 בנובמבר 2015

מה באמת קורה כשעושים שיעורי מתמטיקה נפרדים לבנות ולבנים בתיכון?

דיברתי לא מזמן עם אינה, מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה כבר כ15 שנה, בבית ספר "הר וגיא" בצפון הרחוק. לפני כ10 שנים בעקבות צורך לפצל את כיתת המתמטיקה לשתי כיתות (כי היא עברה את 40 התלמידים), הוחלט לעשות ניסוי ולפצל לכיתות לפי מגדר (בנים ובנות בנפרד), בהתחלה התלמידים התלוננו ולא הבינו למה ("מה, אנחנו בית ספר דתי?") אבל בהמשך היו מרוצים וגם המורים. לא נעשה שם מחקר מדעי, אבל ההשפעה המרכזית היתה ירידה בעזיבה של בנות מ5 יח"ל ל4 יח"ל כמו שקורה לעיתים קרובות. כתוצאה מההפרדה, המורים היו צריכים להתאים את עצמם ואת ההוראה שלהם לפי מגדר הכיתה.
אז הנה רשימה של הכללות לגבי אופן הלמידה של בנים ושל בנות בשיעורי מתמטיקה מרשמיה של מורה אחת:

בנים:
אוהבים תחרות
מאבדים סבלנות אם פותרים יותר מידי תרגילים על הלוח
מפרגנים יותר, זורמים יותר
יותר בעיות משמעת מאשר בכיתת בנות, אבל כאשר הם נפרדים מהבנות ואין להם את הקהל (הבנות) להרשים, הם עושים פחות בעיות משמעת מאשר בכיתה מעורבת ואז הם עסוקים יותר בלמידה
קולטים נושא על ידי הבנת הרעיון עצמו ופחות תרגול
המורים צריכים הרבה אנרגיות, יכולת שליטה בכיתה ולמידה בקצב מהיר יותר
בנות:
מתלוננות יותר
לא אוהבות תחרות, מעדיפות לפתור כולן ביחד
קולטות נושא על ידי תרגול 
המורים צריכים הרבה סבלנות

כבר לפני כמה שנים ירד מספר תלמידי המתמטיקה ב5 יח"ל מתחת ל40 ולכן אי אפשר היה להצדיק פתיחת כיתה נוספת, לכן לא המשיכו את הפיצול ב5 יח"ל ועשו אותו ב4 יח"ל שם הכיתה היתה גדולה, גם שם היו תוצאות טובות. אך לאחרונה בבית הספר המסוים הזה יש משמעותית יותר בנות ב4 יח"ל מאשר בנים ולכן פיצול הכיתה לא היה רלוונטי (כי לא הוגן לתת למורה אחד כיתה קטנה ולמורה אחר כיתה גדולה). אז הם החליטו לפצל את כיתות 3 י"חל שם יש הרבה תלמידים, כיתה אחת בנים, כיתה אחת בנות וכיתה אחת מעורבת. ההשפעה המרכזית היא התאמת המורים לאופן למידה המותאם יותר לבנות, כאשר זו כיתת בנות. ואם אתם שואלים למה זה טוב? אז התשובה של אינה היא, שכל מורה צריך ללמד שנה אחת כיתת בנים ושנה אחת כיתת בנות, רק אחר כך הוא יוכל בכיתה מעורבת לתת את המענה הנכון גם לבנים וגם לבנות (כיוון שהאפקט בכיתה חד מגדרית בולט הרבה יותר).

לסיכום, אינה אומרת שזה שיוויון הזדמנויות אמיתי - לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו (לא לתת לכולם אותו דבר).

בעבר כבר כתבתי על פיצול כיתות לפי מגדר ברשומה הזו, עם שיקולי בעד ונגד.
אני קוראת כאן למנהלי/ות בתי ספר ורכזי/ות מתמטיקה לשקול הפרדה של כיתות מתמטיקה בתיכון לפי מגדר ולראות מה ההשפעה בבית הספר שלהם. עוד לא קראתי על מחקר שבו היו להפרדה כזו חסרונות כאלה שלא מצדיקים נסיון כזה, להפך, שמעתי על יתרונות.

יום שבת, 24 באוקטובר 2015

האם הנורמה היא גבר?

הפעם רציתי לכתוב לא על התיחסות של נשים למדעים אלא התיחסות של מחקרים מדעיים לנשים ולגברים וכן להבדלי מין ומגדר באופן כללי.

באופן מקובל במחקרים חברתיים ישנה התיחסות להבדלים בין גברים לנשים, אך לא בתחומים רבים אחרים. התחום הבולט ביותר בו במחקרים מדעיים לא היתה התיחסות מספקת להבדלים בין המינים הוא הרפואה. האם ידעתם שהתרופות בעבר נבדקו על גברים בלבד (כאילו הם הנורמה - זוהי דמות האדם הרגיל...), או על גברים ונשים ללא ניתוח נפרד של תוצאות לפי מין וכך נתגלו מאוחר מידי הבדלים כגון: שהתקפי לב אצל נשים מאופיינים בספמטומים שונים מאלו של גברים, יש גם תרופות מסוימות שהתגלה רק לאחר השימוש בהן שהן מסכנות חיים של נשים, אך לא של גברים (תרופות אלו כמובן הוצאו משימוש כבר), וידוע גם שמחלות מסוימות מופיעות בתדירות גבוהה יותר אצל גברים או אצל נשים, גם אם המחלה איננה קשורה במערכת הרבייה (ניתן לראות סרט של TEDX שמסביר את הנושא).

היום המצב הולך ומשתפר אך לא נעשה עדיין באופן גורף ככלל בסיסי לכל מחקר בתחום הרפואה, זוהי המלצה באיחוד האירופי למשל, אבל לא בכל מקום. לדעתי, אין לקבל אף מחקר שלא מציין שניתנה התיחסות להבדלי מין ומפרט האם נמצא או לא נמצא הבדל. 
באתר הבא תוכלו לראות פירוט של תחומים שבהם היה רצוי לבדוק הבדלים של מגדר ומין, למשל בתחומים של הנדסה, מדעים וסביבה. הנה מספר דוגמאות: פיתוח אפליקציות בהתאמה לפי מגדר המשתמשים (למשל: התרגום בעברית הוא תמיד תרגום לזכר יחיד, במקרים בודדים לרבים, אבל ניתן היה להתאים למגדר המשתמש);  פיתוח פתרונות תחבורתיים שיקחו בחשבון את משתנה המגדר ועוד רבים.
למי שמבולבל מהמונחים מין ומגדר, הנה הסבר קצר: מין הוא משתנה שרלוונטי במקרה שההתיחסות היא ביולוגית, למשל טיפול רפואי. ומגדר מייצג הבדל בין גברים לנשים שהוא לא ביולוגי, אלא חברתי, כמו למשל שימוש שונה של גברים ושל נשים באפליקציה מסוימת. 
את הסרטון הבא מצאתי באתר של ארגון צרפתי בשם WAX שמעודד נשים למדעים, הוא מסביר בקצרה את הנושא:


וגם אתם, במחקר הבא שתקראו, או שתבצעו, שימו לב, האם משתני המין או המגדר נבדקו, האם היתה התיחסות אליהם בדרך כלשהי?

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

מגמת אלקטרוניקה רק לבנים


אני מעתיקה כאן את מיכתבה של אנונימית שפורסם באתר הפייסבוק מפסיקות לשתוק-נלחמות למען החופש והשוויון:
שלום 
אני תלמידה בבית ספר דתי כיתה י׳
בכיתה ט (שנה שעברה) פנינו למנהל להתייעץ על איזו מגמה לקחת. אני לומדת בבית ספר קטן ויש בו רק 5 מגמות.
והתברר לנו שמגמת אלקטרוניקה פתוחה אך ורק לבנים בבית הספר
וששאלנו למה המנהל הסביר שבנות בדכ לא הולכות למגמה הזאת כי אלקטרוניקה זה מקצוע לבנים ואנחנו צריכות ללכת לביולוגיה.


ביקשנו מהמנהל גם לעשות שתי מגמות והוא הסביר שבבית הספר אין אפשרות לעשות שתי מגמות.
המשכנו לגשת אליו המשך השנה שוב ושוב על כך שזאת זכותינו לגשת לכל מגמה בבית הספר ולמה שאני לא אוכל לגשת למגמה מסוימת רק בגלל שאני בת?!
המנהל אמר שזה בית ספר דתי ואי אפשר לערבב בנים ובנות ביחד בכיתה.
אבל בכל המגמות וההקבצות אנחנו יחד אז למה באלקטרוניקה לא?
אז המנהל פתח מגמת פיזיקה שהיא טובה מאוד.
אבל למה לא אלקטרוניקה??
אהה וגם אנחנו חפרנו לו במשך חצי שנה אולי יותר שיתן אפשרות לעשות שתי מגמות.
והוא נתן את האפשרות הזאת לעשות גם אלקטרוניקה וגם פיזיקה אבל מה?
רק לבנים!
התחילה השנה הזאת ופנינו שוב למנהל והוא טען שוב שזה מקצוע לבנים ושנעשה מגמת פיזיקה או ביולוגיה שזאת מגמה לבנות 
אבל בשנה שעברה היו בנים במגמת ביולוגיה, זאת אומרת שאם בן רוצה לגשת למגמת ביולוגיה ( מגמת בנות) הוא יכול. אבל אם אני רוצה לגשת למגמת אלקטרוניקה ( מגמת בנים) אני לא יכולה.
וכששאלתי את המנהל למה אני לא יכולה, הוא אמר לי משפט פשוט ״כי את בת״
אז בעצם כל המגמות הטובות מאוד כמו אלקטרוניקה, או האפשרות לעשות אלקטרוניקה וגם פיזיקה הם פתוחות אל ורק לבנים. אז מה בעצם מנהל, איש חינוך, בן אדם שאמור להיות מודל לחיקוי בעייני בני הנוער שהוא מלמד, מה הוא מלמד אותם ?
שבנים יותר טובים מבנות יותר חכמים מבנות ולכן הם יכולים לגשת למגמות כאלה ואחרות ובנות לא יכולות?
מה אני אמורה להרגיש שהמנהל שלי עומד מולי ואומר שאני לא יכולה לגשת למגמה אך ורק בגלל המין שלי?






קשה להאמין שכך מגיב מנהל בית ספר לתלמידה, שילחו לי דוגמאות נוספות אם אתם שומעים על כאלה..

יום שני, 5 באוקטובר 2015

נערה בת 16 פיתחה בדיקה לאבחון מחלת האבולה

מצרפת כאן מידע שנכתב באתר הפייסבוק של "מדע זה לבנות"
אוליביה האליסי מקונטיקט היא תלמידת כיתה י' בתיכון שזכתה השבוע בתחרות Google Science Fair השנתית, על פיתוח בדיקה המאפשרת לאבחן את מחלת האבולה בחולים בתוך כ-30 דקות, ולפני שהחולה מציג את הסימפטומים. כלי הבדיקה עמידים ואינם רגישים לחום, וזהו פתרון מצויין בעיקר במדינות אפריקה החמות שאינן מצויידות תשתית רפואית מתקדמת (ניתן לקרוא בפירוט על המחקר ועל כלי הבדיקה שפיתחה בקישור הבא). הפיתוח פותח פתח לאיתור ואבחון מהיר של מחלות נוספות שנוטות להתפשט כמגפות במדינות לא מפותחות כגון HIV, מחלת הליים ועוד ויכולות להציל את חייהם של מיליונים בזכות האפשרות לזיהוי מוקדם ומהיר. היילי זכתה במלגה בשווי 50,000$. תחרות Google Science Fair היא תחרות שנתית המעודדת בני נוער בכל העולם לפתח פתרונות מדעיים לבעיות המטרידות את העולם.
פרטים נוספים באתר Smart Girls