כדי שהמורים לא יגידו לנערות "למה לך להתאמץ?"

  ביום ראשון האחרון השתתפתי בכנס שאירגנו גוגל עבור מורים ואנשי חינוך בתחום של עידוד נערות למדעים וטכנולוגיה (בעיקר מדעי המחשב) כאשר המיקוד היה ההשפעה של המורים על התלמידות (והתלמידים), אי המודעות שלהם להטיות המגדריות ומה ניתן לעשות בנושא.

  הארוע הוא הרחבה של תוכנית Mind the Gap שכתבתי עליה בעבר והפעם לכיוון המורים והמורות ולא רק התלמידות, כיוון שהן (המורות) יכולות להיות סוכנות השינוי.

לאחר הפתיחה בה הוסבר הרקע לפרויקט, היה פאנל של שלוש מהנדסות בגוגל שסיפרו על שילוב בין עבודה לאימהות ועל היתרונות שיש בעבודה כזו, ובינהם: יכולת כלכלית שמאפשרת קבלת עזרה בתשלום בטיפול בילדים ובעבודות הבית כך שכאשר הן חוזרות  הביתה הן פנויות לילדים; גמישות בימי העבודה ושעות העבודה ויכולת לעבוד מהבית באופן קבוע פעם בשבוע או בעת הצורך. הן אולי לא לגמרי ניפצו את המיתוס שהוראה היא מקצוע קל לשילוב עם הורות והנדסה מקצוע קשה אבל בהחלט נתנו למורות נקודה למחשבה.

  לאחר הפאנל חולקנו לשלוש קבוצות והשתתפנו בסדנאות של עמותת "מכנה משותף" שגם עליה כתבתי בעבר. הסדנא היתה מאוד מקיפה ומעניינת על ההטיות הבלתי מודעות שיש לכולנו בהקשר המגדרי ומה ניתן לעשות כמורים כדי להפחית את ההשפעה של הטיות אלה (גם אנשים מודעים "נופלים לפח" פעמים רבות). ניתנו הרבה כלים לעזרה למורים בתשומת לב להטיות ויצירת אווירה בה הבנות שוות. (אולי עוד אכתוב על הסדנא בפירוט בפעם אחרת). עמותת "מכנה משותף" מעבירה סדנאות למורים וגם לתלמידים, ניתן להזמין אותם לבתי הספר. אצל התלמידים הם נותנים הרצאה/סדנא נפרדת לבנים ולבנות ועובדים איתם על סטריאוטיפים מגדריים.

  אחרי הסדנא של "מכנה משותף" הרצתה דר' אורנה לביא שהסבירה בתחילה למה בכלל כדאי לנערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה מוגבר. אכן חשוב שהקהל שהיה בארוע, קהל של אנשי חינוך (בעיקר מורות) יהיה מודע לחשיבות, כיוון שהם אלה שיוכלו לתת את העידוד המתאים לנערות בעת הצורך. דר' לביא הדגישה שזה לא עניין של ביולוגיה, מבחינת יכולות, היכולות של בנים ושל בנות זהות (ויש אף מחקרים חדשים שמראים כי בנות מצליחות יותר מבנים במתמטיקה ברחבי העולם - מחקר מאוניברסיטת מיסורי). היא פירטה את ממצאי המחקר שלה על מספר מורים לפיזיקה שבאופן עקבי יש אצלם כ50% בנות. היא חקרה את המאפיינים של מורים אלה ונתנה בהרצאה המלצות למורים בכיוון זה. בניגוד להמלצות של "מכנה משותף" בהן הדגש היה של מתן מקום שווה לבנות ולבנים בכיתה באופן מודע, המלצות אלו אינן מוכוונות לנערות אלא אלו המלצות הקשורות לסוג היחסים בין מורה לתמידים, בינם לבין עצמם ובין התלמידים לחומר הלימוד, דגש על סדר וארגון, דרישות לימודיות והתנהגותיות ועוד. הטמעה של המלצות אלו יוצרת אוירה לימודית וחברתית טובה גם לבנים וגם לבנות וישנה שביעות רצון גבוהה של כולם.

  לצערי לא יכולתי להשאר עד סוף ההרצאה וגם החמצתי את הפאנל שהיה בסוף היום ובו השתתפו מובילות תוכניות לנערות: מהממ״ט, SheCodes, RailsGirls .

לסיכום, זהו ארוע חשוב, אני מעריכה את המורות שהגיעו ביום החופשה שלהן לארוע בנושא הזה. מקווה שיאורגנו עוד ארועים כאלו, כי אכן המורים הם בעלי השפעה משמעותית על הנערות בזמנים הקריטיים שבהם הן מתלבטות במה לבחור או מהססות אם לנשור ממדעים ומתמטיקה מוגברים. אם הם יעודדו אותן במקום להגיד להן "למה לך להתאמץ?..." כבר עשינו את שלנו.

מה אומרים הילדים? (למה נשים לא בוחרות מדעים וטכנולוגיה)

שוב הרציתי לפני ילדים בכיתות ה' בבית הספר של הבת שלי. הפעם, גם בכיתה שלה.
קראתי להרצאה "נשים במדע", והתזמון היה סביב יום האישה (לבקשת המחנכות), אבל הרעיון היה לתת רקע כללי, על מה זה בכלל "מדעים וטכנולוגיה" ומה עושים מהנדסים (הרי כשילדים שומעים "הנדסה" הם חושבים שזה השיעור הזה בחשבון שבו לומדים על זוויות ומצולעים...); להבין איך בעבר התייחסו לנערות או נשים שרצו ללמוד בכלל ומדעים בפרט, ומה היו מאפשרים להן; קצת על נשים בולטות במדע (יש כל כך הרבה שממש קשה לבחור) וגם לדון בסיבות לעובדה שגם כיום כש"הכל אפשרי" לכאורה עבור נשים, יש עדיין מיעוט שבוחרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכן, גם לתת מודל לחיקוי של מהנדסת...

רציתי לשתף אתכם בתשובות שילדים ענו לשאלה "מדוע גם כיום כאשר אין מגבלה חיצונית לכאורה, יש מיעוט נשים בתחומים האלו?" (בחלק מהמקרים ניסחתי מחדש את מה שנאמר):

• הנשים צריכות לדעת מה שקורה בבית, צריכות לפנות זמן לבית, ולכן בוחרות לא לעסוק בתחומים האלה.
• במשך הרבה שנים אמרו להן שהן לא יכולות, אז למרות שהיום מאפשרים להן, הן עוד לא מאמינות שהן יכולות.
• הן פוחדות שהן לא יצליחו כי הן חושבות שהן לא מספיק טובות ביחס לבנים, בגלל שפעם לא התקדמו, אז הן חושבות שגם היום הן לא יצליחו.
• אני חושבת שזה בגלל שההורים שלהן, זה לא הילדים, זה משפיע עליהן
• הן חוששות יותר לא להצליח מאשר בנים
• הן עושות מה שחברות שלהן עושות
• תפיסה שנשארה מהעבר ועדיין משפיעה היום
• הסבים והסבתות שלהן חיו בתקופה שהבנות לא למדו ואולי הם משפיעים או לוחצים עליהן לא ללמוד.

מקווה שבדיון שהעלינו ובסיבות שגם אני הצפתי בפני הילדים הצלחתי לגרום להם לחשוב על הנושא ולהסתכל על הדברים קצת אחרת.

מספר קישורים לכתבות

כיוון שאחת מהמטרות שלי בכתיבת הבלוג היא לרכז מידע בתחום של נשים ונערות במדעים, הנה קישורים למספר כתבות בנושא:

רוני אורון בת ה-13 המציאה לוויין שמאפשר לייצר חמצן בחלל - וזכתה בתחרות ההמצאות של סוכנות החלל הישראלית

העתיד כבר כאן: הנערות שישברו את תקרת הזכוכית

אלו מספר קישורים מעניינים שנלקחו מפוסטים של מאיה ליבשיץ בקבוצת הפייסבוק "נשים בהנדסה מדעים וטכנולוגיה":

פוסט מצוין של גילי בר-הלל בבלוג עוד דף אחד ודי:
שלב הנסיכות: איך דיסני שכתבה את שלבי התפתחות הילד וירתה לעצמה ברגל ובאותו נושא : Report: ‘Star Wars’ toymakers were ‘specifically directed’ to exclude Rey

קישור לפוסט מתורגם על מיעוט ספרי ילדים עם גיבורות בנות
קישור לכתבה על: 50% נשים במסלול הכשרת אסטרונאוטים של נאסא - אכן מרשים

וקישור לכתבה של Forbes:
Why The Force Will Be With Women Entrepreneurs In 2016
בה הכותבת מציינת 10 סיבות למה בשנת 2016 יש לנשים יזמיות סיכויים טובים יותר מבעבר להצליח.

מאיה גם קישרה לתמונה של מרגרט המילטון - אפשר גם לקרוא עליה בויקי, אני לא שמעתי עליה בעבר והיה מעניין לקרוא.




נופר גידו שלחה קישור לכתבת ynet: הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (שיעור הנשים שלמדו לתואר ראשון ללימודי הנדסה ואדריכלות עלה מ-16% בשנה"ל תש"ן ל-29% בתשע"א. ומה נעשה כדי שזה יקרה ועוד ימשיך לעלות. )

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק ב')

בפוסט הקודם כתבתי על סיבות לכך שפחות נשים מגיעות לתחום ההיטק והצגתי מספר המלצות לשינוי (משכורות שוות, עידוד שעות עבודה סבירות, איזון במספר נשים וגברים בחברה והקפדה על קידום שווה).

בכתבה, שהיא תרגום מאושר של הכתבה, ישנן סיבות לכך שעובדות בהי טק עוזבות באחוזים כפולים מאשר גברים וכן ישנן המלצות נוספות על פני ההמלצות שנתן ישראלי.
אז למה באמת הן עוזבות? הנשים שעזבו אמרו שאת העבודה הן אהבו אך עזבו בגלל סביבת עבודה מפלה, בגלל האוירה! נשים שרוצות להצביע על אפליה חוששות למחיר המקצועי והרגשי שהן ישלמו.
לצערנו לכולנו יש הטיות, גם לגברים וגם לנשים ורובן לא מודעות (implicit bias), אנחנו הרי תופסים את עצמנו כאנשים שיויוניים, אך מחקרים הראו שההטיות הללו משפיעות על קבלת ההחלטות בקבלה לעבודה, במתן שכר, בקידום עובדים ועוד. מחקרים מטרידים בנושא כדאי לקרוא בכתבה עצמה.

כדי להביא לשינוי בתרבות ההי טק הזו אנחנו צריכים לפנות לגברים ובעיקר לבכירים.

ניתן לעשות שינוי, מעבר להמלצות הקודמות לגבי שכר שווה, שעות עבודה ישנן המלצות נוספות:

ההנחיה צריכה לבוא מהנהגת החברה, המנהלים הזוטרים יותר ושאר העובדים יפעלו בהתאם - חשוב לשדר את המסר שגיוון אתני ומגדרי הוא ערך בעל חשיבות. להדריך את המנהלים, בעיקר מנהלים חדשים ללא הכשרה, שללא פיקוח, הם נמצאו כפוגעים יותר בנשים מאשר בגברים (הכשרה למנהלים כמובן תעזור לכל העובדים).

חשוב להוציא מהחברה עובדים שמתנהגים באופן גזעני או הסקסיסטי. זה יעביר את המסר הנכון וימנע עזיבה של  עובדים טובים שנפגעים מהיחס הגזעני או סקסיסיטי. 

סביבת עבודה אגרסיבית ואוירה תחרותית מידי בחברה פוגעת יותר בנשים, לדוגמא: גברים שמשמיעים קול יותר מחבריהם לעבודה מקבלים דירוג גבוה ב10% ונשים שמתנהגות כך מקבלות דרוג נמוך ב14% .

כדי לסכם את הפוסט הזה, הדברים נמצאים בידיים של מנהלי החברות להיות מודעים ופרואקטיביים בכיוון גיוס נשים ומניעת עזיבתן את תחום ההי טק.

פתיחת תכנית "אלפא" ייחודית לתלמידות מחוננות ומצטיינות

להורי תלמידות שכבת ח' )תשע"ו(  

שלום רב,

הנדון: פתיחת תכנית  "אלפא" ייחודית לתלמידות מחוננות ומצטיינות

תכנית "אלפא" לתלמידות מחוננות בוגרות כיתות ח', תפעל לראשונה, בשנת הלימודים תשע"ז, ביחידה האוניברסיטאית לילדים ונוער באוניברסיטת אריאל בשומרון בשיתוף משרד החינוך, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים והפיקוח על מוסדות החמ"ד במימון עמותת קרב ליוזמות בחינוך

במסגרת התכנית הייחודית, משתלבות התלמידות במחקרים המתבצעים במעבדות החדשניות באוניברסיטה, בהנחיית מדענים מובילים בתחומם בארץ ובעולם לטיפוח דור המשך של מדעניות פורצות דרך. בסיום התכנית, עבודת המחקר תוכל להמיר בחינת בגרות באחד מהמקצועות המדעיים המוגברים ו/או לעמוד בפני עצמה כמקצוע מוגבר בתעודת הבגרות.

בנוסף לפעילות המחקר האקדמית, מתקיימת פעילות מחנה קיץ לבנות בלבד, ברוח המהות הציונית - מדעית באוניברסיטה, המאפשרת יצירת קהילת בנות נוער שתהווה קבוצת עילית מובילה.

מבנה התכנית:

התכנית הינה תלת-שנתית ומשלבת פעילות מחקרית וחברתית.

בכיתה ט' -  חשיפה לעולם המחקר המדעי.

בכיתה יא' - שנת המחקר הראשונה בה מתבצעת עבודה על מחקר אישי בליווי מנחה.

בכיתה יב' - שנת המחקר השנייה והאחרונה בתוכנית, הכוללת את סיום כתיבת העבודה.

בשנתיים הראשונות לתכנית יתקיים מחנה קיץ בסוף השנה ופעילויות חברתיות חוויותיות ומעשירות לבנות בלבד.

למי מיועדת התכנית:

• לתלמידות שהוכרו כמחוננות על-ידי משרד החינוך ו/או תלמידות מצטיינות שביה"ס המליץ על מועמדותן ועברו את הבחינה הראשונה לתכנית.
• לתלמידות בעלות מוטיבציה גבוהה ללמידה, בעלות כושר התמדה ויכולת למידה עצמאית.

הרשמו עכשיו!

כתובת לפרטים והרשמה: http://www.alphagifted.org.il/signup.html?cls=h

הורים ותלמידות המעוניינים לשמוע על התכנית בהרחבה, מוזמנים יחד לאוניברסיטת אריאל ביום שני, כ"ג בשבט, 1.2.16 בשעה 17:00 לחשיפת התכנית ולקבלת מידע מפורט יותר.

המפגש יהיה בנוכחות נציגי האגף למחוננים, קרב, החמ"ד ומנהלי תוכנית אלפא באוניברסיטת אריאל.

המפגש יתקיים באודיטוריום בניין 52 קומה 2 בקמפוס המערבי של האוניברסיטה.

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק א')

אנחנו מעודדים נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה בתיכון, כדי שכשתגענה לאוניבסיטה הן תוכלנה ותרצנה לבחור במקצועות טכנולוגיים מדעיים. ומה המטרה בעצם? שתוכלנה לעסוק בתחומים האלה.
למה?
מבחינת המדינה, העסקים והמחקר האקדמי: יש מחסור בעובדים טכנולוגיים ואילו נשים היו מצטרפות לתחום באחוזים גבוהים יותר (עליה מ20% ל40%) הבעיה היתה נפתרת. ידוע גם שחברות הטרוגניות יותר מצליחות יותר וצוותי מחקרים אקדמיים הטרוגניים מבצעים מחקרים מוצלחים בעלי נקודות מבט מגוונות. מבחינת הנשים: יש מגוון רחב של עיסוקים מוערכים, מעניינים, מאתגרים עם הכנסה נאה ואפשרות להתקדם. נשמע מצויין, נכון?

אז למה יש נשים שאחרי שכבר למדו והתחילו לעסוק בתחומים האלה עוזבות את ההיי-טק??...

הכתוב כאן מבוסס על שתי כתבות:

כתבה "מדוע נשים עוזבות את ההיי טק?" של אתר אלכסון שמתרגמת מאמר של דר ריצ'ל תומס
כתבה "תהיי גבר - ותצליחי" של The Marker

ממה נובע השיעור הנמוך של הנשים המועסקות בהיי טק? לטענת עמוס ישראלי יש כאן השפעה ישירה של המצב החברתי בישראל שבו ישנה חלוקה מגדרית מסורתית בין תפקידי הגבר (פרנסה) והאישה (בית וילדים).דרך אגב, רק אצל החרדים הנשים עושות גם וגם... כאשר הגברים לא משתתפים לא בזה ולא בזה...

ההי טק הישראלי תחרותי ותובעני, דורש שעות עבודה ארוכות ומתגמל על כך בתנאים טובים, אך לא מתייחס לעובדה שלעובדים יש חיים אחרי שעות העבודה, דבר שפוגע עוד יותר בבעלי המשפחות, גם בגברים וגם בנשים. בגלל התפיסה החברתית שבה האישה צריכה להיות יותר בבית ולהיות מעורבת יותר בגידול הילדים, האמהות נפגעות יותר מדרישות עבודה שפוגעות באיזון בין חיים פרטיים ובין עבודה, כלומר בגלל התפיסה המגדרית הזו חלקן מראש לא יפנו לתחום ההי טק וחלקן יעזבו אותו מאוחר יותר (ולכן תהיה זו פגיעה ביכולתן לעסוק במקצוע שמעניין אותן ומאפשר להן עצמאות כלכלית). גם אבות נפגעים מהדרישה לשעות עבודה ארוכות, הם בדרך כלל ישארו בעבודה והמעורבות שלהם בגידול הילדים תהיה נמוכה יותר. עצוב להגיע הביתה אחרי יום עבודה ארוך ולגלות שהילדים כבר ישנים... (אני מכירה גם את הסיפורים על אלה שנהנים להגיע לילדים רחוצים, אחרי ארוחה, ורגועים במיטותיהם, רק מחכים לסיפור מאבא, כשהאישה מותשת אחרי עוד אחר צהריים פעיל עם הילדים....).

המלצותיו של ישראלי לשיפור המצב:

משכורות שוות לנשים וגברים (הרי כל כך נוח לחברות ההיטק, כיון שלא מפרסמים את השכר, נשים אפילו לא יודעות ששכרן נמוך). לדעתי המדינה היתה צריכה לדרוש מחברות בדיקה של גוף חיצוני שיוודא שאין אפליה בתנאי השכר של גברים ונשים ולקבל על כך תו תקן של מעסיק שיוויוני. כיום כדי שאישה תפנה לרשויות להתלונן על אפליה בשכר היא צריכה להביא הוכחה שגבר שעושה עבודה זהה מקבל שכר גבוה יותר, לכמה נשים יש הוכחה כזו??
פעילות אמיתית נגד התרבות הזו שמעודדת עבודת שעות רבות (מכירים את ההערה ה"חברית" לעובד/ת שיוצאים הביתה ב17:00: "חצי יום עבודה, הא?..."), כשאנחנו יודעים שדווקא נשים שיודעות שהן מעוניינות לצאת הביתה מוקדם מספיק כדי לקחת את הילדים עובדות בתפוקה מצוינת, כלומר אין תועלת בעבודה של שעות רבות (שמביאה לשחיקה מהירה יותר) רק כדי להראות שעובדים שעות, יש למדוד תפוקה.

העדפה מתקנת בבחירת עובדים ועובדות. אצלי בחברה למשל רוצים לגייס מתכנתות ומחפשים אותן "בנרות". כמובן לא יקבלו מתכנתת שלא עומדת ברמה, אך לא ימהרו לקבל מתכנת גבר נוסף אם קבוצת המתכנתים כבר מונה רק גברים או כמעט רק גברים, יטרחו להמשיך לחפש.
לשאוף להגיע לאיזון בכמות הנשים והגברים בחברה בכל הדרגות ולעודד קידום נשים. כפי שכתבתי למעלה, מחקרים מראים שחברות הטרוגניות, שבהן מספר גדול יותר של מנהלות מצליחות יותר (כתבה נוספת בנושא מגלובס).

טוב, הפוסט הזה כבר די ארוך, ויש לי עוד הרבה מה להגיד, אם הגעתם עד כאן, כל הכבוד, המשך בפוסט הבא (מה נשים שעזבו את ההי טק לא אהבו? רמז: את העבודה הן אהבו...).

מה באמת קורה כשעושים שיעורי מתמטיקה נפרדים לבנות ולבנים בתיכון?

דיברתי לא מזמן עם אינה, מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה כבר כ15 שנה, בבית ספר "הר וגיא" בצפון הרחוק. לפני כ10 שנים בעקבות צורך לפצל את כיתת המתמטיקה לשתי כיתות (כי היא עברה את 40 התלמידים), הוחלט לעשות ניסוי ולפצל לכיתות לפי מגדר (בנים ובנות בנפרד), בהתחלה התלמידים התלוננו ולא הבינו למה ("מה, אנחנו בית ספר דתי?") אבל בהמשך היו מרוצים וגם המורים. לא נעשה שם מחקר מדעי, אבל ההשפעה המרכזית היתה ירידה בעזיבה של בנות מ5 יח"ל ל4 יח"ל כמו שקורה לעיתים קרובות. כתוצאה מההפרדה, המורים היו צריכים להתאים את עצמם ואת ההוראה שלהם לפי מגדר הכיתה.
אז הנה רשימה של הכללות לגבי אופן הלמידה של בנים ושל בנות בשיעורי מתמטיקה מרשמיה של מורה אחת:

בנים:

אוהבים תחרות

מאבדים סבלנות אם פותרים יותר מידי תרגילים על הלוח

מפרגנים יותר, זורמים יותר

יותר בעיות משמעת מאשר בכיתת בנות, אבל כאשר הם נפרדים מהבנות ואין להם את הקהל (הבנות) להרשים, הם עושים פחות בעיות משמעת מאשר בכיתה מעורבת ואז הם עסוקים יותר בלמידה

קולטים נושא על ידי הבנת הרעיון עצמו ופחות תרגול

המורים צריכים הרבה אנרגיות, יכולת שליטה בכיתה ולמידה בקצב מהיר יותר

בנות:

מתלוננות יותר

לא אוהבות תחרות, מעדיפות לפתור כולן ביחד

קולטות נושא על ידי תרגול 

המורים צריכים הרבה סבלנות

כבר לפני כמה שנים ירד מספר תלמידי המתמטיקה ב5 יח"ל מתחת ל40 ולכן אי אפשר היה להצדיק פתיחת כיתה נוספת, לכן לא המשיכו את הפיצול ב5 יח"ל ועשו אותו ב4 יח"ל שם הכיתה היתה גדולה, גם שם היו תוצאות טובות. אך לאחרונה בבית הספר המסוים הזה יש משמעותית יותר בנות ב4 יח"ל מאשר בנים ולכן פיצול הכיתה לא היה רלוונטי (כי לא הוגן לתת למורה אחד כיתה קטנה ולמורה אחר כיתה גדולה). אז הם החליטו לפצל את כיתות 3 י"חל שם יש הרבה תלמידים, כיתה אחת בנים, כיתה אחת בנות וכיתה אחת מעורבת. ההשפעה המרכזית היא התאמת המורים לאופן למידה המותאם יותר לבנות, כאשר זו כיתת בנות. ואם אתם שואלים למה זה טוב? אז התשובה של אינה היא, שכל מורה צריך ללמד שנה אחת כיתת בנים ושנה אחת כיתת בנות, רק אחר כך הוא יוכל בכיתה מעורבת לתת את המענה הנכון גם לבנים וגם לבנות (כיוון שהאפקט בכיתה חד מגדרית בולט הרבה יותר).

לסיכום, אינה אומרת שזה שיוויון הזדמנויות אמיתי - לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו (לא לתת לכולם אותו דבר).

בעבר כבר כתבתי על פיצול כיתות לפי מגדר ברשומה הזו, עם שיקולי בעד ונגד.
אני קוראת כאן למנהלי/ות בתי ספר ורכזי/ות מתמטיקה לשקול הפרדה של כיתות מתמטיקה בתיכון לפי מגדר ולראות מה ההשפעה בבית הספר שלהם. עוד לא קראתי על מחקר שבו היו להפרדה כזו חסרונות כאלה שלא מצדיקים נסיון כזה, להפך, שמעתי על יתרונות.