יום שלישי, 23 באפריל 2013

"מובילות לטכניון" - מיזם

בחיפה פועל בהצלחה זו השנה השנייה מיזם, אותו יזמה דר' אסיה לויטה מהטכניון, בחסות ראש העירייה ונשיא הטכניון ובשיתוף עם ויצ"ו, התאחדות התעשיינים וגופים נוספים, במטרה לעודד תלמידות ללמוד הנדסה בטכניון. משך התכנית חמש שנים והיא מיועדת לתלמידות נבחרות שלהן פוטנציאל מוכח ללמוד מקצועות הנדסיים. התוכנית מבוססת לכל אורכה על העצמה, תגבור לימודי, חשיפה למרכזי פיתוח ותעשייה וכן הכרות עם מדעניות ומנהלות באקדמיה ובתעשייה. ישנם דגשים שונים בהתאם לגיל: בכיתות ז'-ח' ישנה בעיקר חשיפה לעניין ואתגר במדעים בפעילויות בטכניון ובמוזיאון למדע; בכיתות ט'-י' ישנה בעיקר פעילות חקר בטכניון; בכיתות יא'-יב' תהיה פעילות חקר בשותפות עם התעשייה כשבסופה תינתנה גם מילגות ללימודים הנדסיים למתאימות. 
שמעתי הרבה פרטים על המיזם הזה והוא כבר עושה השפעה על הבנות המשתתפות ואפילו מהווה מוקד משיכה לבנות שפתאום רוצות להיות חלק מה"מועדון היוקרתי".


חלק מתוך מסקנות המיזם שרציתי להעלות כאן:

  • ההורים מהווים גורם משמעותי בתפיסת התלמידות את התוכנית, לחיוב ושלילה. הם מנעו במקרים אחדים נשירת תלמידות, וגיבו תלמידות אחרות שביקשו לנשור. 
  • הפעילות החשובה ביותר מבחינת מסוגלות התלמידות היא התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד. 
זו לא פעם ראשונה שאנו מוצאים שההורים בעלי השפעה משמעותית על הנערות, זה גם מובן מאליו, אבל זה גם נותן לנו מוקד לתת לו תשומת לב, אם נשכנע את ההורים, יש סיכוי שהנערות תבאנה ביתר קלות.
חוץ מזה אנחנו גם יודעים כי כאשר התלמידות מעוניינות ללמוד מדעים ומתמטיקה באופן מוגבר ונתקלות בקשיים לימודיים, יש סיכוי שהן תוותרנה יותר בקלות מאשר בנים במצב דומה. כאן התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד בהן הן מתקשות עושים את העבודה טוב ומשפרים את הסיכויים שהן תשארנה בתחום.

לקבלת פרטים נוספים על המיזם אנא פנו לדר' אסיה לויטה

יום שישי, 19 באפריל 2013

אמת או בדיה (וגם "מה קורה להם בין גיל 10 ל14")

מסמך שפורסם באתר מוזיאון המדע בירושלים שנקרא: אמת או בדיה - עשר שאלות על מדע מסכם ראיות מחקריות איכותיות ועדכניות מרחבי העולם הנוגעות לחינוך מדעי ומתמטי ומעלה המלצות לשינוי. באמצעות עשר שאלות בנוסח "אמת או בדיה", מוצגים טיעונים בזכות החשיבות הרבה של הטמעת המודעות לקריירות בתחומי המדע והטכנולוגיה בתוך תוכנית הלימודים הכללית של בתי הספר.
מתוך המסמך: 
ראיות מסקר גדול שנערך בבריטניה מעלות שנקודת הזמן שבה ילדים מחליטים ש"מדע זה לא בשבילי" היא בגילאים 10-14. הגברת ההתעניינות של צעירים במדע או בהפיכתו לתחום ”כיפי“ יותר לא תעזור כאשר קיים נתק בין ההתעניינות והשאיפות. המחקרים מראים שאפילו אלה שנהנים מלימודי מדע, ומצליחים בהם, עשויים להחליט כבר בגיל צעיר שמדע הוא לא בשבילם כיוון ששאיפותיהם מושפעות במידה רבה מהרקע החברתי שלהם ומנסיבות משפחתיות.

נשמע מייאש, נכון? אני רואה בזה דווקא את ההזדמנות. זה מצביע לנו על אחד המפתחות לשינוי: המשפחה, הסביבה והקשר עם השאיפות. אז בואו נדאג להשפיע על השאיפות של הצעירים והצעירות לכיוון הנכון מצד אחד וננסה להשפיע גם על ההורים מהצד השני. 
רעיונות בבקשה!

יום שני, 8 באפריל 2013

אז מה קורה בכיתה?...

אחת הסיבות עליהן כתבתי ברשומה קודמת, לכך שבנות בוחרות פחות בתחומי המדעים והטכנולוגיה היא התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות. כתבתי שם שבהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע.  (מתוך המאמר של דר' רונית אשכנזי).

כדי להתמודד מול בעייה זו ולעורר מודעות אצל המורים והמורות, יצרו במוזיאון המדע בירושלים ביחד עם גופים נוספים מסמך (במיזם בשם TWIST של האיחוד האירופי) ומטרתו לתת המלצות לדרכי הוראה המעודדות בנות ובנים בתחומי המדע והטכנולוגיה

כל ההמלצות טובות מאוד לדעתי.
אנא הפיצו את המסמך לכל המורים והמורות ותלו בחדרי המורים.
הנה רק חלק מההמלצות:

  • עודדו בנות להשתתף בשיעור באותה תדירות כמו בנים, והקפידו לשאול את הבנות גם שאלות קוגניטיביות ברמה גבוהה. ממחקרים עולה כי מורים, משני המינים, יוזמים אינטראקציה רבה יותר עם בנים, וברמה קוגניטיבית גבוהה יותר.
  • העמידו רף ציפיות גבוה גם לבנים וגם לבנות. הימנעו מטיפוח-יתר של הבנות (טיפוח-יתר מעודד תלות, במקום עצמאות).
  • תנו לבנות סיוע ומשוב במידה שווה כמו לבנים. לרוב, בנים מקבלים יותר עזרה ושבחים המפתחים הערכה עצמית. ספקו משוב בעל תוכן לתשובות של בנות ובנים כאחד – אל תסתפקו בהנהון או אישור לקוני. שימו לב! האם תגובתכם שונה כלפי בנות או בנים?
  • צרו איזון בין פעילויות תחרותיות לכאלה המבוססות על שיתוף פעולה. בנות רבות מפיקות יותר מלמידה במצבים המבוססים על שיתוף פעולה, חלקן אף נמנעות מלהשתתף בפעילויות תחרותיות. הפעילו את הכיתה מדי פעם בקבוצות קטנות ומופרדות מגדרית. מחקרים מראים שפעמים רבות בנות פועלות טוב יותר כאשר הן נמצאות בקבוצה של בנות.
  • הקדימו לכל שיעור סקירה כללית של החומר שיילמד. בנות רבות מפיקות יותר מלמידת ”התמונה הגדולה“, מאשר מפרטים בודדים.
  • חכו 4-5 שניות לפני שתבחרו תלמיד/ה לענות על שאלה. בנות נוטות לחכות עד שניסחו את התשובה במלואה לפני שהן מצביעות, בעוד בנים נוטים להצביע מיד ואז לנסח תשובה; השהיית התשובה מאפשרת ליותר תלמידים להשיב על השאלה, וגם נותנת הזדמנות שווה לבנים ולבנות להשיב.
  • שיפטו את תוכן הדברים של כלל התלמידים, לא את האופן שבו הם/ן מדברים/ות. בנות, יותר מבנים, מהססות או מתנצלות, אל תצאו מההנחה שזה סימן שאינן יודעות את התשובה