קהילות נשים

בשנים האחרונות לא באמת כתבתי לבלוג ולאחרונה חשבתי להתחיל לכתוב מחדש ולראות לאן זה לוקח אותי.

יש כיום בפייסבוק המון קהילות נשים בתחומים שונים כולל בתחומים של ניהול בכיר, ניהול מוצר, יזמות, מדעים ועוד.

מרכזת כאן כמה קבוצות שאני יודעת עליהן, מוזמנות לכתוב לי על קבוצות נוספות מקצועיות שאוסיף לרשימה.

פורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות - פורום מאוד פעיל עם מנהלות קהילה

Women in STEM - נשים בהנדסה מדעים וטכנולוגיה

Product Queens - פורום מנהלות מוצר להתייעצות ומשרות

נשים בהייטק - פורום סגור

ATech - את טק - נשים בהייטק - קהילה לנשים וגם לגברים שתומכים בנשים בהייטק, בעיקר משרות

ההייטקיסטיות של ישראל - פורום סגור

פני"ם חדשות - פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות - זהו אתר של ארגון פני"ם חדשות לא קהילה וירטואלית אלא קהילה אמיתית שבה נפגשות הנשים ומנהיגות שינוי בכל מיני תחומים.

נשים יזמיות בישראל - פורום סגור 

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק ב')

בפוסט הקודם כתבתי על סיבות לכך שפחות נשים מגיעות לתחום ההיטק והצגתי מספר המלצות לשינוי (משכורות שוות, עידוד שעות עבודה סבירות, איזון במספר נשים וגברים בחברה והקפדה על קידום שווה).

בכתבה, שהיא תרגום מאושר של הכתבה, ישנן סיבות לכך שעובדות בהי טק עוזבות באחוזים כפולים מאשר גברים וכן ישנן המלצות נוספות על פני ההמלצות שנתן ישראלי.
אז למה באמת הן עוזבות? הנשים שעזבו אמרו שאת העבודה הן אהבו אך עזבו בגלל סביבת עבודה מפלה, בגלל האוירה! נשים שרוצות להצביע על אפליה חוששות למחיר המקצועי והרגשי שהן ישלמו.
לצערנו לכולנו יש הטיות, גם לגברים וגם לנשים ורובן לא מודעות (implicit bias), אנחנו הרי תופסים את עצמנו כאנשים שיויוניים, אך מחקרים הראו שההטיות הללו משפיעות על קבלת ההחלטות בקבלה לעבודה, במתן שכר, בקידום עובדים ועוד. מחקרים מטרידים בנושא כדאי לקרוא בכתבה עצמה.

כדי להביא לשינוי בתרבות ההי טק הזו אנחנו צריכים לפנות לגברים ובעיקר לבכירים.

ניתן לעשות שינוי, מעבר להמלצות הקודמות לגבי שכר שווה, שעות עבודה ישנן המלצות נוספות:

ההנחיה צריכה לבוא מהנהגת החברה, המנהלים הזוטרים יותר ושאר העובדים יפעלו בהתאם - חשוב לשדר את המסר שגיוון אתני ומגדרי הוא ערך בעל חשיבות. להדריך את המנהלים, בעיקר מנהלים חדשים ללא הכשרה, שללא פיקוח, הם נמצאו כפוגעים יותר בנשים מאשר בגברים (הכשרה למנהלים כמובן תעזור לכל העובדים).

חשוב להוציא מהחברה עובדים שמתנהגים באופן גזעני או הסקסיסטי. זה יעביר את המסר הנכון וימנע עזיבה של  עובדים טובים שנפגעים מהיחס הגזעני או סקסיסיטי. 

סביבת עבודה אגרסיבית ואוירה תחרותית מידי בחברה פוגעת יותר בנשים, לדוגמא: גברים שמשמיעים קול יותר מחבריהם לעבודה מקבלים דירוג גבוה ב10% ונשים שמתנהגות כך מקבלות דרוג נמוך ב14% .

כדי לסכם את הפוסט הזה, הדברים נמצאים בידיים של מנהלי החברות להיות מודעים ופרואקטיביים בכיוון גיוס נשים ומניעת עזיבתן את תחום ההי טק.

Women Think Next 2014

ביום רביעי לפני עשרה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בארוע Women Think Next 2014 שמיקרוסופט מארגנת (זו השנה החמישית). אני מעריכה את העובדה, שחברה גדולה משקיעה ממשאביה כדי לקדם את נושא הנשים בטכנולוגיה. היום היה מעניין, ולכן הרשומה ארוכה מהרגיל...

בכניסה עודדו אותנו להצטלם בעמדות הצילום. האמת היא שבהתחלה התפלאתי, האם גם כאן מעודדים נשים להתעסק באיך שהן נראות ולא במה שהן עושות, אבל אז הסבירו לי את הרעיון שמאחורי זה, ואהבתי. המטרה היא שלנשים שהגיעו תהיה תמונה רשמית מקצועית, שאותה הן תוכלנה לשים בפרופיל ה linked in שלהן. בהמשך היתה ארוחת בוקר בריאה וטעימה תוך כדי הזדמנות לזהות נשים מוכרות לנו וליצור קשרים. ההרצאות ניתנו ברובן על ידי נשים בכירות במיקרוסופט שנתנו לנו את הפרספקטיבה שלהן, מתוך נסיון החיים שלהן, על האפשרות של נשים להצליח בתחומים טכנולוגיים שעדיין כיום "נשלטים" ע"י גברים (לדבריהן יש בארץ כ27,000 נשים בהיי טק והן מהוות רק 20% מכח האדם שעוסק בהיי טק. כיוון שיש מחסור באנשי היי טק, עידוד נשים לעסוק בתחום הוא לטובת כולם ולא בא על חשבון הגברים בתחום). בהנהלות הבכירות יש מעט נשים והמטרה של ארועים כאלו היא לעשות צעד נוסף לשינוי, לעודד נשים לקחת חלק במנהיגות. שינוי לוקח זמן ונשים רבות שנמצאות בתחום ההי טק מרגישות שהן בעצם שוחות נגד הזרם ולעיתים אף עוזבות את התחום בגלל תנאים שאינם תומכים מספיק.

אין ממש תחליף לצפייה בהרצאה של הנשים המרשימות, אבל לטובת אלו שלא היו אסכם כמה נקודות שנאמרו:

• Sue Bevington שהיא VP HR נתנה כמה עצות לנשים בקהל: לשאוף למצוינות ולעודד אחרים למצויינות; לשבת בשולחן המרכזי בישיבות (לא להתפתות לשבת בשורות האחוריות) ולהביע דעה! ללמוד לקבל משובים: לשמוח שנותנים לנו משוב, ללמוד ממנו ולעבור הלאה (לא לשקוע בגלל שנתנו לנו משוב שלילי מסוים). לבנות רשת חברתית ענפה ומגוונת (נשים, גברים, צעירים ומבוגרים וכו'); לעודד נשים אחרות ונערות לפנות לטכנולוגיה כי בעזרת הטכנולוגיה היום ניתן לעשות שינוי בעולם.
• Jennifer Chayes חוקרת בכירה במיקרוסופט עם הסטוריה של רישומי פטנטים ומאמרים רבים על שמה. לא אלאה אתכן בקורות חייה המרשימים אך המסר שרצתה להעביר הוא שמנהיגות היא מסע להכרה בחוזקות שלנו ובחולשות שלנו. כאשר עושים התבוננות מעמיקה, מוצאים לעיתים שהחולשות שלנו הן דווקא הדבר שעוזר לנו ולכן לא צריך לחשוש מהן (לדוגמא יש לה ADD אבל מסתבר שהיא מצאה בזה הרבה יתרונות). לא לטעות ולחשוב שההצלחה שלנו נובעת ממזל, אלא תוצאה של השקעה וכשרון. ההמלצות שלה: להאמין שאנחנו אלה שיכולות ליצור את העתיד שלנו; לקחת סיכונים; להקיף את עצמנו באנשים נחמדים וחכמים; שיהיה לנו אכפת מהאנשים איתם אנו עובדים; לא לתת לחוסר הביטחון שלנו לעצור אותנו; לשים לב להזדמנויות שצצות ולא לחשוש לפנות לתחומים בהם אנחנו עדיין לא מומחיות.

לאחר ההרצאות ארגנו פאנל אליו הביאו מספר נשים מתחומים שונים: מהאקדמיה, מהצבא, מתעשיית ההיי טק ועוד. בפאנל עלו מספר נושאים ובינהם ההבדל בין חסמים פנימיים להתקדמות נשים ובין חסמים חיצוניים. חלק טענו שאין יותר חסמים חיצוניים. אחרות אמרו שהשלב הראשון הוא אכן התגברות על החסמים הפנימיים. חסמים אלה מבוססים על חוסר ביטחון ולעיתים כדי להתגבר עליהם צריך לקבל את העידוד בזמן הנכון כדי לעשות את הצעדים הנכונים. אך הן טענו שישנם עדיין חסמים חיצוניים שלא פשוט להתגבר עליהם כי הם מושפעים מאוד מדעת קהל. הפתרון לכך הוא יותר ויותר נשים בעמדות מפתח, זה עניין של זמן (אני אהבתי את המשפט: I’m not bossy, I’m the boss".... ). חלק טענו שנשים לא צריכות להשתנות ולהתאים את עצמן לחברה הגברית אלא להשתמש בכלים שבדרך כלל מאפיינים נשים : שיחה ושיתוף פעולה כדי להשיג מטרות (כגון שינוי ארגוני גדול). 

ההמלצות שהן נתנו לנשים בקהל הן:

• לדאוג לרשת תמיכה בתשלום לטיפול בבית ובילדים
• להאמין בעצמנו ולתת לעצמנו להצליח, להעז ואפילו להשתמש בחוצפה כשצריך.

לקראת סיום הארוע, כל שולחן ובראשו בכירה במיקרוסופט ישראל, ערך שיחה בנושאים שעלו ביום הזה.

לסיכום, טוב שמארגנים ארועים כאלה, כדי להעלות מודעות ולעודד נשים להנהיג ולהוביל שינויים. להתראות בשנה הבאה.

"בישראל של ימינו יש שיוויון מלא בין גברים לנשים ולכן אין עוד צורך ביום האישה" (מתוך כתבה מתאריך 7.3.2065)

אני לא יכולה לא להסחף אחרי "פסטיבל" יום האישה. מצד אחד ברור כי אילו היה שיוויון בין נשים וגברים גם בתאוריה וגם באופן מעשי לא היה ממש צורך ביום מיוחד לאישה וכל עוד יש יום כזה, זה אומר שיש עוד דרך לעשות, כדי שהשיוויון יתגשם. מצד שני, להעלות את המודעות לנושא שבוע אחד בשנה ואז לשכוח מזה, זה לא מספיק אבל זו בוודאי התחלה טובה - טיפה ועוד טיפה ונגיע לשם. זו הסיבה שבגללה אני כותבת את הבלוג הזה (חגגתי שנה לבלוג בחודש שעבר :)), להעלות את המודעות, אצל הורים, אצל מורים ובכלל אצל כולם. אנשים אומרים לי, שיש דברים שכתבתי שבאמת גורמים להם לפקוח עיניים והם מסתכלים במבט קצת אחר וביקורתי יותר על העולם. האמת, זה לא נעים להיות זו שלא צוחקת מבדיחה נוספת על נשים או פרסומת שמציגה נשים באופן מגוחך וסטריאוטיפי, מה לעשות? כאשר העיניים נפקחות, פתאום רואים דברים ב"משקפיים" אחרות וקשה לראות מה מצחיק בזילזול בנשים.

אז עשינו כברת דרך, אבל יש עוד דרך לפנינו.
יש הרבה מוסדות ציבוריים שיזמו ארועים לקראת יום האישה (ויש כאלה שגם לא...), חלק מהארועים הם סתם ימי כיף, חלק עוסקים בחיצוניות נשית (טיפוח הנשיות...), חלק נותנים העצמה מגדרית (עידוד לשאוף למעלה) וחלק קוראים תיגר על הסדר החברתי הקיים עם הרצאות ושיחות ביקורתיות על מקום הנשים בחברה.
אי אפשר בלי קצת נתונים (כתבת ynet):
שכר - בלימודים אקדמאים נשים מתקדמות אף יותר מגברים, אבל מסתבר שזה לא ממש עוזר להן להשתכר יותר. הן עדיין מרוויחות בשליש פחות מאשר גברים. רציתי לציין שיש שיפור, כי ב-1990 הפער היה 42%, אבל אנחנו 25 שנה אחרי 1990, לא נראה לכם שהפער היה אמור להמחק כבר?? בקצב הזה רק בעוד חמישים שנה השכר יהיה שווה.... הפער אינו רק בדרגים זוטרים ולא רק בגלל שדי הרבה נשים עוסקות במקצועות שבהם השכר נמוך יותר באופן כללי, חלק מועסקות דרך חברות כח אדם ולעיתים עובדות במשרות חלקיות, אלא גם בגלל חלוקה לא שיוויונית של נטל גידול הילדים וגם בגלל שהן לא מתמקחות על השכר שלהן כמו שגברים עושים. כדי לטפל באי השיוויון הזה הוקמה תוכנית שנקראת "שוות ערך - לקידום שכר שווה".

יצוג שווה - מה מספר לנו דו"ח מבקר המדינה? הדו"ח מתאר שקיים תת-ייצוג של נשים בדרגים הניהוליים הבכירים, כלומר, למרות ש64% מהעובדים בשרות הציבורי הם נשים, רק 30-40% מהמנהלים הם נשים. הנשים נתקעות בשלב הניהול הזוטר ומתקשות להתקדם ממנו (כן, גם כאן, תקרת זכוכית). אפילו בתחום הרפואה: אין כמעט מנהלות בתי חולים (למרות שיש יצוג שווה של רופאות ורופאים). 

מאתר CIMA

גם בחברות הגדולות (תעשיה אוירית, חברת חשמל ועוד רבות)  ובתאגידים גדולים (מועצת מקרקעי ישראל, מועצת רשות ניירות ערך, ומועצת רואי החשבון) יש מעט מאוד נשים בהנהלות. ולא נשכח לספר על האקדמיה, שבה בכל הדרגות האקדמיות הבכירות מספרם של הגברים הוא עד פי שלושה ויותר לעומת זה של הנשים ובאקדמיה הלאומית למדעים ייצוג הנשים הוא "מזערי": 8 נשים מתוך 105 חברים, כאשר ב2012 צורפו לאקדמיה תשעה חברים חדשים, כולם גברים (באמת? אין אפילו מדענית אחת נוספת הראויה להתקבל לאקדמיה למדעים? מה, אנחנו צרפת בשנת 1911??).
חשבתי לסיים עם מילותיה של ח"כ ד"ר עליזה לביא (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): "הנתונים מפוצצים בפנינו בעצמה את אשליית התקדמות השוויון בחברה הישראלית. פעם נוספת מוטחים בפנינו פערי התפקידים במלוא עליבותם."

אבל החלטתי לתת ציטוט חיובי מתחום אחר: שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "נשים מאופיינות בנהיגה זהירה יותר מאשר גברים בכל קבוצות הגיל. הדבר מתבטא במעורבותן הנמוכה יותר באופן משמעותי בתאונות דרכים קשות וקטלניות. הסברה וחינוך יעודדו נשים לקחת יותר את מפתחות הרכב ולתת לגברים לשבת לידן". ולכן לנהוג כמו אישה זו מחמאה!

מי נראית ככה בכלל?...

סרטון נוסף שיצא בנובמבר מראה לנו מה עושים לתמונות של דוגמניות בפוטושופ (תוכנה לתיקון תמונות), כדי שהן תראינה כמו שהן נראות במגזינים ובפרסומות. אתם מבינים, אפילו הדוגמניות היפות והחטובות ביותר, בכלל לא נראות כך במציאות...

וסרטון נוסף שמסביר את ההשפעה על החברה, על הנשים ועל נערות של תיקוני הפוטושופ הללו בתצלומי נשים במגזינים.

ועוד אחד של חברת Dove שלמרות היותה חברת קוסמטיקה היא מבקשת למסור מסרים אחרים לילדות, נערות ונשים (זה חלק מקמפיין שלם שנמשך כבר כמה שנים):

התפקיד שלכם המבוגרים הוא להפנים ואז לשים לב מה אנחנו משדרים לבנות שסביבנו.

דוגמא קטנה: כשהילדה החמודה לבושה בשמלה מיוחדת נכון שהתגובה הראשונית שלנו היא "איזו יפה את היום!", אבל בעצם, היה נכון יותר להגיד לה: "איזו שמלה חגיגית לבשת היום!" כי היא יפה תמיד, והשמלה היא קישוט....

על סרטונים רבים שאני מפרסמת אני קוראת מתוך האתר http://www.upworthy.com/

תציצו שם לפעמים.

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.

   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%). 

היא התחילה

She started it הוא מיזם שהחל לא מזמן, ממומן בעזרת מימון המונים (מומן ב 173%!) וייעודו להכין סרט דוקומנטרי על הצמיחה של נשים יזמיות בתחום הטכנולוגי (בארה"ב ובאיחוד האירופי). מטרת המיזם היא לתת השראה לנשים להקים את העסק שלהן בתחום הטכנולוגי. היוזמה להכנת הסרט באה משתי עיתונאיות, צרפתייה ואמריקאית שמעוניינות לעשות שינוי בתפיסה של נשים לגבי הנושא. הן גילו שנשים רבות חשות שאין להן את מה שצריך כדי ליזום חברה טכנולוגית, על אחת כמה וכמה, לבנות את חברת מילארד הדולר הבאה. הן מאמינות שחלק מהנשים שיצפו בסרט יגידו לעצמן:

 "אם היא יכולה, גם אני יכולה!".
מוזמנים לצפות בסרטון שהן הכינו לבקשת המימון שלהם, אני כבר מחכה לראות את התוצאה הסופית.

נשים בסגל אקדמי

לפני כמה זמן כתבתי על כך שיש יותר נשים שמקבלות תואר דוקטור, אפילו במדעים בחלק מהאוניברסיטאות, אך טענתי שלאו דווקא ישנה עלייה בתחום הסגל האקדמי. בכתבה של ירדן סקופ מ"הארץ" ישנו דיון על הקושי של הנשים להגיע לעמדות בכירות בסגל האקדמי בעיקר בתחומי המדעים. קודם כל הנתונים הם די מאכזבים "שיעור הנשים בסגל ההוראה האקדמי בארץ עומד על 26% בלבד וממקם את ישראל במקום ה-33 מתוך 34 מדינות באירופה. בדרגה האקדמית הגבוהה ביותר, פרופסור מן המניין, אף יורד שיעור הנשים בישראל ל-13%, נמוך יותר מאשר בכלל האיחוד האירופי." המצב חמור יותר בתחום המדעים: באקדמיה למדעים יש 7 חוקרות מתוך 105 חברים, שינוי מסויים ניתן לראות באקדמיה הצעירה למדעים שקמה לפני כשנה ובה יש 9 נשים מתוך 26 חברים. הכינוס הראשון של האקדמיה הצעירה היה בכותרת “מגדר וקריירה אקדמית בישראל”. ממצא מעניין שהוצג בכנס ע"י פרופ' אורנה קופרמן היה כי לבודקי עבודות דוקטורט לוקח זמן רב יותר לבדוק עבודות של נשים, נתון שקשה לנמק אותו אלא בהטיה מגדרית לא מודעת. יש לא מעט אתגרים איתם צריכות להתמודד חוקרות צעירות שמעוניינות להמשיך קריירה אקדמית: אחד מצווארי הבקבוק הוא נסיעה לדוקטורט או פוסט-דוקטורט בחו"ל. הבעיה עולה פעמים רבות אם הן כבר במערכת זוגית,  כי אז יש פחות נטייה של בני הזוג שלהן לעצור את הקריירה שלהם ולנסוע איתן מאשר בנות הזוג של החוקרים המעוניינים (או נאלצים...) לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל (בנות הזוג בקלות רבה יותר תעזובנה את מקום עבודתן ותהפוכנה לעקרות בית בחו"ל למשך התקופה הזו. כן, גם אני עשיתי את זה, אבל לי זה דווקא הסתדר מצויין אחרי 13 שנה בהיי-טק, ולקראת סיום התואר השני שלי...). אז קשה להגיד מה ניתן לעשות בנושא בהקשר של פוסט-דוקטורט, אבל מה שברור הוא שיש צורך בהעלאת המודעות באוניברסיטאות וטיפול בהטיה המגדרית באמצעות כלים כמו למשל באוניברסיטה העברית, שם על המחלקות לדווח על הנשים המתמודדות ועל כל השלבים שהן עוברות ולתת נימוקים לאי-קבלתן.

יותר דוקטוריות במדעים?...

כשסיפרתי  לאנשים סביבי שקיבלתי מעדי כתבה של דודי גולדמן מ"ידיעות אחרונות" ובה תואר שהשנה בפעם הראשונה ישנן יותר נשים שקיבלו תואר שלישי במדעים (מדעי החיים, מדעים מדוייקים, הנדסה ורפואה) מאשר גברים, קיבלתי תגובות שונות. יש כאלה שהתפעלו שהנה, גם בתארים גבוהים הנשים ממשיכות להתקדם. יש אחרים שאמרו שזה טוב כשלעצמו, אך רק כשיהיה ייצוג של ממש בסגל האקדמי במדעים זו תהיה באמת המהפכה (ועל כך אפרט בפעם אחרת). מצד שני יש כאלה שאמרו שזה דווקא לא סימן כל כך טוב, זה אומר שייתכן שנשים פונות עכשיו ללימודי התואר השלישי בתחומים האלה כי זה יותר נוח מאשר לעבוד בהיי-טק ואחר כך לא לגמרי ברור היכן הן תשתלבנה בתחום התעסוקה.
כאשר העמקתי קצת במספרים הבנתי שבסך הכל המספרים קטנים, ואולי בכלל לא ניתן להסיק מהם משהו (בוודאי לא על מהפך) מדובר על  258 נשים שמהוות 53%, וגם זה רק בשלוש אוניברסיטאות: העברית, תל אביב ובר אילן (למרות שכותרת הכתבה מכלילה על כל האוניברסיטאות), מה עם בן-גוריון, הטכניון ומכון ויצמן?? 
אשמח לקבל תגובות מבעלות תואר שלישי בכל תחומי המדעים והטכנולוגיה, למה הן בחרו ללמוד לתואר שלישי.

סוד ההצלחה של הנשים המובילות בעמק הסיליקון

בסמינרשת שבו השתתפתי ביום ראשון האחרון דיבר גיל פרץ על סודות ההצלחה של הנשים המובילות בעמק הסיליקון (שריל סנדברג -פייסבוק, בתמונה משמאל; מריסה מאייר - יאהו ועוד קצת פחות ידועות כמו ליזה פלזון - רוול סיסטם, רוקסן ורזה וליבי לפלר). כמובן שעדיף להקשיב להרצאה עצמה, אבל רציתי לחלוק איתכם בכל זאת כמה מילים לגבי השאלה: כיצד פיתחו הנשים המצליחות בעמק הסיליקון את המותג האישי שלהן ושברו את "תקרת הזכוכית"?
אז לדברי גיל פרץ, הנשים הללו אימצו תפיסה של "אני מנהלת את המותג של עצמי" הן פיתחו מותג עצמי מבודל ומשתמשות הרבה בתקשורת אפקטיבית בכל אמצעי המדיה. הן דואגות כל הזמן להתפתח, ללמוד, לממש את הפוטנציאל על ידי מתיחה אל מעבר לאזור הנוחות שלהן באמונה של "אני יכולה לשנות את העולם" והן לא חוששות להיכשל. הנשים הללו מְתַקְשְׁרוֹת הרבה ועובדות על אופן התקשורת שלהן ואיך להרצות בצורה הטובה ביותר והיכן כדאי להופיע, גם אם הן לא מקבלות שכר על ההרצאות, אבל היתרון הוא שמאוחר יותר מכירים אותן ויש סיכוי שיציעו להן תפקידים מעניינים. כאשר הן מְתַקְשְׁרוֹת הן עושות זאת בצורה כנה, עם מסרים פשוטים והרבה שקיפות. הוא גם אמר שהן דואגות לאיזון בין המשפחה לעבודה (לא בדקתי עד הסוף והאמת היא שאני קצת ספקנית, אבל מי יודע אולי זה אפשרי, ואולי אם הן מוכיחות שזה אפשרי הן פותחות דלת לשאר הנשים...).

סיימתי לכתוב את הרשומה, אבל לא פרסמתי ואז חשבתי שאולי דווקא כדאי לסיים עם שאלה מאתגרת ששאלה שריל סנדברג בהרצאה שלה: "מה היינו עושות לו לא היינו פוחדות" ואחרי שחשבתם על זה ברצינות - אז פשוט לכו לעשות את זה. וזה לא חייב להיות משהו בומבסטי כמו "להיות מנכ"ל החברה שבה את עובדת" (מדברי סנדברג...), אפשר להתחיל בקטן, ולזכור את מה שרבי נחמן אמר: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל"...

"העתיד הוא רב-תחומי ושם הנשים מצטיינות..."

זהו חלק מציטוט של ראיון שנעשה עם פרופ' חגית מסר-ירון מתוך כתבה של דודי גולדמן שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר. מסר-ירון עשתה את שלושת התארים בהנדסת חשמל, היתה מדענית ראשית וראש מנהל המדע במשרד החינוך והיום מכהנת כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, היא גם זו שהקימה את המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה. הפעם דיברה מסר-ירון על כיוונים קצת אחרים ממה שמדברים עליהם בדרך כלל כשמדברים על נשים במדע:
"מה שמעניין אולי יותר הוא שמדע שנעשה ע"י נשים שונה, ולעיתים טוב יותר ממדע שעושים גברים. אמנם זה לא הוכח אמפירית עדיין, אבל ההרגשה שלי היא שיש הבדל. דרך חשיבה מדעית נשית היא אינטואיטיבית יותר, רחבה ורב-תחומית." כך אומרת מסר-ירון בכתבה.
היא הוסיפה גם שכאשר מדברים על מיגדר במדע לא תמיד מדובר רק על מי שחוקר אלא גם על מה חוקרים. אם חוקרים מתייחסים במחקר רק לאוכלוסייה גברית (כמו במחקר על מחלות שונות) הם עלולים להחטיא ולא לגלות הבדלים בתוצאת המחקר הקשורים למיגדר. כיום המודעות לכך בארץ קצת יותר נפוצה בתחום הרפואה אך כנראה שלא מספיק בתחומים אחרים (ועל כך ארחיב בהזדמנות אחרת).
                       
                                                תמונה מתוך

רשמים מהרצאה לילדי כיתות ו'

לפני כשבועיים הרציתי בכיתות ו' בבית הספר של הילדים שלי לבקשת מחנכת הכיתה לכבוד יום האישה. נושא ההרצאה היה "נשים במדע וטכנולוגיה". הצגתי כמה נשים ידועות יותר (מארי קירי) ופחות  (רוזלינד פרנקלין). דיברתי על כך שהיום עדיין יש פחות נשים שלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בחינוך העל יסודי והאקדמי, יש מיעוט נשים בסגל האקדמי בתחומים אלה ומיעוט נשים עובדות במקצועות טכנולוגיים או מדעיים. שאלתי אותם למה הם חושבים שזה עדיין כך ונתתי 2-3  סיבות שרלוונטיות לשיחה בנושא זה עם ילדים. באופן כללי רציתי לעודד גם את הבנות וגם את הבנים לא להרתע ולללמוד מדע וטכנולוגיה.

בהרצאה הראשונה הייתי מרוכזת בנסיון להרצות באופן זורם ורק כשיצאתי מהכיתה קלטתי שמה שקרה שם זהו בדיוק מה שכנראה קורה בכיתות רבות (כך מספרים וכך חוויתי): אני שאלתי שאלות, חדתי חידות והיחידים שענו היו הבנים. הבנות ישבו בשקט ולא השתתפו... איך נפלתי גם אני בפח הזה?....
בהרצאה השנייה היו כמה בנות שהשתתפו, חלק מעצמן, חלק מעצם העובדה ששמתי לב לכך מראש ועודדתי אותן להשתתף.
יצאתי מההרצאות בהרגשה טובה שפתחתי את עיניהם של הילדות והילדים למשהו שלא דובר עליו עד כה בבית הספר, ואולי גם גרמתי למישהי מהם לחשוב על הנושא גם אחרי ההרצאה.
בתשובה לשאלה למה יש עדיין מיעוט בנות, אחת הבנות אמרה שאולי זה פחות מעניין אותן...
זהו באמת האתגר שלנו - איך לגרום לבנות להתעניין יותר במדע וטכנולוגיה.
אשמח לקבל תגובות עם רעיונות.

מקסימום תהיי דוקטורית (מתוך כלכליסט)

הנה כמה פרטים שלקחתי מתוך כתבה באתר כלכליסט ושילבתי בהם פרטים נוספים:

בסך כל הדיציפלינות, שיעור הנשים מבין כלל הסטודנטים גדל בכל שנה ומצביע על רוב - 55% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, 60% מהסטודנטים לתואר שני ו־52.4% בתואר שלישי. בתחומי המדעים והטכנולוגיה המספרים כמובן נמוכים יותר (וגם בתוך מקצועות ההנדסה ישנו הבדל משמעותי למשל בין הנדסת תעשייה וניהול והנדסה ביו-טכנולוגית ובין הנדסת מכונות והנדסת חשמל).

עם זאת, כאשר בוחנים את מקומן של הנשים בסגל האקדמי המצב משתנה. לפי נתוני המועצה לקידום נשים במדע, ב־2010 25% מכלל הסגל הבכיר באוניברסיטאות היו נשים, לעומת 38% באיחוד האירופי. מתוך חברי סגל בדרגת פרופסור מן המניין, דרגת המרצה הגבוהה ביותר, רק 15% היו נשים, לעומת 19% בממוצע באיחוד האירופי. שלא לדבר על מספר הנשים החברות באקדמיה למדעים - שמונה מתוך 105.

מתוך חיפוש נתונים שאני עשיתי, חברות סגל בתחומי מדעים וטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר מהוות רק כ10% מהסגל (באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב קצת יותר טוב).

בסקר בנושא נשים באקדמיה, בשאלה מדוע שיעור הנשים בסגל הבכיר נמוך, ענו 56% מהחוקרות, כי אילוצים משפחתיים מקשים עליהן להתקדם באקדמיה. 68% הסכימו עם האמירה שהיציאה לפוסט־דוקטורט בחו"ל מקשה את שבירת תקרת הזכוכית.

לפני שנה אימצה הוועדה לתכנון ולתקצוב באקדמיה (ות"ת) תוכנית לקידום נשים באקדמיה, בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון. התוכנית כוללת כמה צעדים, ובהם הצבת יעד גיוס של כ־%40–45% נשים לסגל ההוראה באוניברסיטאות. היעד הזה אפשרי כאשר מדובר על סגל מתחיל, האתגר הוא בהגדלת מספר הנשים בדרגת פרופסור מן המניין.

יש שיפור אך השיפור הוא איטי מידי...

הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (מתוך Ynet)

מסתבר שאכן יש שיפור בכל הנוגע לנשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה.
השיפור ניכר בשנים הארונות בעיקר עקב מאמצים של גופים שונים להתערב ולהשפיע בצורות שונות על נשים ונערות כדי שיפנו לתחומים אלה: מחשיפה לתחומי מחקר הנדסיים וטכנולוגיים, כבר בשלבים מוקדמים של לימודים בתיכון (ואף בחטיבה), לפעילות בתחום ההעצמה האישית וחשיפה לנשים מצליחות בתחומים אלה ואפילו עד מענקים ודאגה למעונות יום ופינות הנקה.

עוד פרטים בכתבת Ynet

יעברו עוד כמה שנים טובות עד שנראה פירות מפרויקטים שרצים היום בחטיבות הביניים והתיכונים. גם לגבי סגל בכיר באוניברסיטאות, זה ייקח זמן (כרגע נשים מהוות רק כ10% מהסגל הבכיר בתחומי המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר. באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב טוב יותר).
אבל מגמת השיפור כבר כאן.
בקרוב אקדיש פוסט לכל פרויקט שאני מכירה בתחום זה.

הנוסחה שלה להצלחה

בחודש שעבר הייתי בערב שנקרא "הנוסחה שלה להצלחה" באוניברסיטת תל אביב ביוזמת StarTau:

הנה לקט מדבקים מעניינים ששמעתי שם שאולי יעניינו גם אחרים:

גב' סיגל אדר סיפרה על הגדרה של כוחות:

• ישנו "כח על" - שליטה של אדם על אדם אחר, זהו כח היררכי וא-סימטרי
• וישנו "כח ל" - היכולת לפעול או להשיג שליטה על רגשות, מחשבות והתנהגויות"

פעמים רבות "כח על" נמצא בשימוש בדרך הכח הגברית ו"כח ל" בדרך הכח הנשית.
נשים מתפתחות דרך קשר ובגלל הסוציאליזציה יש להן נטייה להיכנס לפחות קונפליקטים ותחרותיות.
נשים שרוצות להיות מנהיגות יצטרכו לטענתה "לשחק את המשחק" ולהתשמש ב"כח על", אבל כאשר זה יהיה למען מטרות שהן מרגישות שהן מטרות ראויות הן יעשו זאת בהצלחה.

גב' רינה שאינסקי דיברה על כך שנשים צריכות לקחת סיכונים ולעשות דברים חדשים, וכמו כן חשוב שייעשו הרבה Networking.

מורן בר שהיא סטארט-אפיסטית טענה שאין דרכי קיצור, אין איזון וצריך לבחור מהתחלה אם הולכים על זה עד הסוף, ולעומתה, דר אביטל לאופר הדגישה כמה האיזון חשוב בחיים, מאמינה שאפשר לעשות "גם וגם" אבל צריך לדעת מה חשוב לך באמת , גם בתוך מה שהגדרת כחשוב, לדוגמא, אם החלטת שהמשפחה במקום הראשון, זה עדיין לא אומר שאת השניצלים את חייבת להכין בעצמך, אבל הקשרים הרגשיים במשפחה הם אלה שבהם צריך להשקיע. היא גם הוסיפה שהרווחה הנפשית באה כאשר יש שילוב בין תחושת משמעות וקשרים רגשיים.

יום נשים 2013 - פקולטה להנדסת מכונות בטכניון

ביום א', 3.3.2013 תקיים הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון זו השנה השלישית ברציפות יום נשים, שמטרתו לעורר מודעות בקרב מועמדות ללימודים בטכניון, לחשיבות ומרכזיות מקצוע הנדסת המכונות בתעשיות עתירות הידע ובאקדמיה, ולכדאיות לימודי תואר בהנדסת מכונות כקרש קפיצה לקריירה. יום הנשים מיועד לתלמידות במגמות מכונות/מדעים/רובוטיקה/טכנולוגיה בכיתות י"א-י"ב ולמועמדות מיידיות ללימודים בטכניון.

האירוע מתקיים כבשנים עברו בשיתוף עם מדור רישום וקבלה בטכניון ויחידת השיווק בטכניון, עם העתודה האקדמית של צה"ל, עם חברות מובילות כגון HP, רפאל, אינטל, מוטורולה, ותכנית 'מצוינות למדעים' של עיריית חיפה.

תכנית האירוע, האירוע יחולק ל - 2 מושבים:

מושב ראשון: 10:00-11:30

1.      סרט על הפקולטה להנדסת מכונות.
2.      ברכות דיקן הפקולטה - פרופ' פיני בר-יוסף.
3.      ברכות החברות תורמות המלגות - מוטורולה ואינטל.
4.      הרצאת פתיחה: ד"ר שרון הורנשטיין, בוגרת הפקולטה, חברה בצוות הפיתוח של חברת מאראדין.
5.      הרצאה מרכזית: ד"ר תמי י', רפאל, בוגרת הפקולטה וזוכת פרס 'עובד ישראל'.
6.      הפסקה: 11:30-12:00 -

    מושב שני: 12:00-13:30/14:00

1.  מהנדסות מכונות מן התעשייה – רפאל, אינטל, HP, תוכנית 'ברקים' של צה"ל (סיירת הפיתוח של צה"ל) - יציגו כל אחת בתורה מיצגים טכנולוגיים של החברות תוך הדגשת תרומת הנדסת המכונות לפיתוח וייצור המוצרים.
2. פאנל מסכם של סטודנטיות מן הפקולטה, יספרו בקצרה על המסלול שעשו עד היום, ועל ההחלטה לבחור בהנדסת מכונות בטכניון.

 ·         האירוע ילווה בסרטונים חדשים ומרתקים.