‏הצגת רשומות עם תוויות להתגבר על פחד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות להתגבר על פחד. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 4 ביולי 2015

Women Think Next 2015

זו השנה השנייה שאני מצטרפת לכנס Women Think Next של מייקרוסופט והשנה השישית שבה הוא מתקיים. הפעם הוא התקיים בתל אביב וההרשמה אליו נסגרה ממש כמה ימים לאחר שנפתחה. אחרי ארוחת בוקר טעימה התכנסנו כמה מאות נשים והקשבנו להרצאות. את הפתיחה ואת קטעי הקישור ביצעה עינב גלילי, שבהתחלה התקשתה להתאים את סוג הבדיחות לקהל הזה (נשות הייטק), אבל בהמשך הצליחה יותר וגם דיברה על מיעוט הנשים בתחום ההומור, על כך ש"הומור הוא הסיכה בבלון החשיבות העצמית שלנו", על העובדה שנשים רבות לוקחות על עצמן את תפקיד "המבוגר האחראי" שלא עושה צחוק מדברים, וחבל, כי הומור הוא כל כך חשוב בחיים.

המרצה הראשונה היתה Pip Morlow שהיום מנהלת בכירה במייקרוסופט אוסטרליה. בהרצאתה היא ניפצה כמה מיתוסים. למשל, כאשר מגדירים מטרות של אחוז נשים מסוים בתחומים מסוימים, אין זה אומר הורדה של הרף. היא נתנה דוגמא מעניינת של הודו, שבה החליטו ששליש מראשי הערים חייבים להיות נשים, ולמרות שזה היה מוזר לאנשים בהתחלה, זה יצר שינוי בפועל, פתח הזדמנויות ויצר שינוי בתפיסה. מיתוס נוסף הוא: שהסיבה למיעוט נשים בכירות היא, שנשים בוחרות לא להתקדם לתפקידים בכירים. היא לא אומרת שזה לא לגמרי נכון, אבל אומרת שהנשים תבחרנה להתקדם לתפקידים בכירים אם יעזרו להן יותר לשלב בין קריירה למשפחה וייתנו להן גמישות מירבית. או במילותיה: " Work is a thing you do, not a place you go to". אצלם במיקרוסופט אוסטרליה, אין לאף אחד שולחן ומשרד קבועים משלו. גם לא לה. הם עובדים מכל מקום וכשהם במשרד הם עובדים מכל שולחן פנוי שקיים. הפילוסופיה הזו מלווה אותם לאורך כל הדרך, הם למשל נתנו לשני עובדים לצאת להתנדבות של חודשיים במדינה אחרת, תוך כדי שהם ממשיכים לעבוד אבל מרחוק. היא סיימה בכך שכדאי לא להתמקד בתקרת הזכוכית אלא בריצפה הדביקה, שגורמת לנו להשאר במקום ולא לצמוח והזכירה לנו לעזור לנשים אחרות לצמוח ולקבל הזדמנויות.
אחריה הרצתה Leena-Kaisa Mikkola שגרירת פינלנד בישראל. הידעתם שפינלנד נמצאת במקום השני בשיויון נשים בעולם בעוד שישראל נמצאת במקום ה65 (!)?.... היא סיפרה שלא היתה מהפכה בפינלנד אלא תהליך ארוך שעדיין מתמשך וכולל תחומי בריאות, חינוך, כלכלה ופוליטיקה.
סול צבי (שלה הקדשתי פעם רשומה נפרדת) דיברה על אינטואיציה ככלי ניהולי בקבלת החלטות, על יצירתיות, תעוזה והחשיבות בלהיות מסוגלת גם לבצע לפרטי פרטים ולא רק להעלות רעיונות טובים.
הבאה אחריה היתה רותי קידר, שמובילה את חטיבת האוונגליזם של מיקרוסופט, שהעידה על עצמה שבעבר לא החשיבה את עצמה כיצירתית, אבל בתפקידה היום היא אכן מרגישה כך והמליצה לשחרר ספקות, פחדים וחשש מטעויות כדי לתת ליצירתיות לפרוח.
גם דר איזל אוקשי מחטיבת להב בתעשייה האורית דיברה על יצירתיות ועל הנחות היסוד כבסיס לה: "דעו שתמיד ניתן לפרוץ גבולות; מיצאו את הדרך שלא מצפים לה; היו מוכנות לדרוך במקום שאחרים לא היו בו; כדאי למצוא מה מבדיל אתכן מהסביבה ואיתו לצמוח ולהתקדם".
הארוע הסתיים בקפה ועוגה וקיבלנו שי משחק חשיבה מעץ.

יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

גם יזמת וגם זמרת

לפני שבוע השתתפתי בארוע של "יזמת על הבר" במסגרת שבוע היזמות  הבינלאומי, בבר "תאודור" בהרצליה, בחסות מרכז היזמות "מינף" של עמותת פני"ם חדשות. הרצתה לפנינו סול צבי, אישה צעירה שהספיקה לעשות הרבה דברים ובינהם להקים ולנהל חברת אינטרנט מצליחה בשם Geneio , כתבה 3 ספרים מקצועיים והרביעי בדרך ובנוסף לכל סול כותבת שירים ושרה, היא הוציאה אלבום לפני כשנה עם שירים שהגיעו לראש מצעדי הפזמונים ולא עוצרת. סול סיפרה לנו את סיפור חייה.
מה שהרשים אותי הוא האומץ שלה. האומץ להגיד שהיא יודעת, גם כשהיא לא יודעת - למשל להגיד שהיא יכולה להיות מרצה על נושא מסוים גם כשהיא לא יודעת עליו כלום, ואז ללמוד בלילה וללמד ביום (כנראה שיש לה גם הרבה יכולת מלבד אומץ...). משפט שהיא אמרה, שלא שומעים לעיתים קרובות הוא "פחדתי מאוד אז עשיתי את זה" זו הסתכלות שונה על העולם מאשר מה שאנחנו רגילים לראות. היא מאמינה בלהמציא את עצמה מחדש בכל פעם, ולא נשארה דקה במקום בו לא היה לה טוב, זה אולי אחד המסרים החשובים של ההרצאה (למרות שהוא מגיע ממישהי ללא מחויבויות משפחתיות).
בסוף ההרצאה היא שרה לנו שיר על אומץ שהיא שכתבה בשבוע שלפני כן, שנקרא "מי היה מאמין" - אכן, מי היה מאמין כשהיתה עוד ילדה שהיא תעשה את כל מה שעשתה.
אומץ של אנשים נובע לעיתים מהרבה בטחון עצמי ולעיתים דווקא מחוסר בטחון עצמי ומרצון להוכיח לסביבה (שלא מאמינה בך) שאתה יכול, אבל זו בהחלט תכונה שיכולה לדחוף אותך קדימה למצות את היכולות שלך.
אז קדימה - ממה אתם מפחדים? ממה אתן מפחדות? איזרו אומץ לעשות מה שאתם חולמים עליו, איזו תחושה מדהימה זו להתגבר על פחד ולבצע. 

יום שישי, 14 ביוני 2013

סוד ההצלחה של הנשים המובילות בעמק הסיליקון

בסמינרשת שבו השתתפתי ביום ראשון האחרון דיבר גיל פרץ על סודות ההצלחה של הנשים המובילות בעמק הסיליקון (שריל סנדברג -פייסבוק, בתמונה משמאל; מריסה מאייר - יאהו ועוד קצת פחות ידועות כמו ליזה פלזון - רוול סיסטם, רוקסן ורזה וליבי לפלר). כמובן שעדיף להקשיב להרצאה עצמה, אבל רציתי לחלוק איתכם בכל זאת כמה מילים לגבי השאלה: כיצד פיתחו הנשים המצליחות בעמק הסיליקון את המותג האישי שלהן ושברו את "תקרת הזכוכית"?
אז לדברי גיל פרץ, הנשים הללו אימצו תפיסה של "אני מנהלת את המותג של עצמי" הן פיתחו מותג עצמי מבודל ומשתמשות הרבה בתקשורת אפקטיבית בכל אמצעי המדיה. הן דואגות כל הזמן להתפתח, ללמוד, לממש את הפוטנציאל על ידי מתיחה אל מעבר לאזור הנוחות שלהן באמונה של "אני יכולה לשנות את העולם" והן לא חוששות להיכשל. הנשים הללו מְתַקְשְׁרוֹת הרבה ועובדות על אופן התקשורת שלהן ואיך להרצות בצורה הטובה ביותר והיכן כדאי להופיע, גם אם הן לא מקבלות שכר על ההרצאות, אבל היתרון הוא שמאוחר יותר מכירים אותן ויש סיכוי שיציעו להן תפקידים מעניינים. כאשר הן מְתַקְשְׁרוֹת הן עושות זאת בצורה כנה, עם מסרים פשוטים והרבה שקיפות. הוא גם אמר שהן דואגות לאיזון בין המשפחה לעבודה (לא בדקתי עד הסוף והאמת היא שאני קצת ספקנית, אבל מי יודע אולי זה אפשרי, ואולי אם הן מוכיחות שזה אפשרי הן פותחות דלת לשאר הנשים...).

סיימתי לכתוב את הרשומה, אבל לא פרסמתי ואז חשבתי שאולי דווקא כדאי לסיים עם שאלה מאתגרת ששאלה שריל סנדברג בהרצאה שלה: "מה היינו עושות לו לא היינו פוחדות" ואחרי שחשבתם על זה ברצינות - אז פשוט לכו לעשות את זה. וזה לא חייב להיות משהו בומבסטי כמו "להיות מנכ"ל החברה שבה את עובדת" (מדברי סנדברג...), אפשר להתחיל בקטן, ולזכור את מה שרבי נחמן אמר: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל"...