‏הצגת רשומות עם תוויות נשים ומדעים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נשים ומדעים. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 15 באפריל 2016

מה אומרים הילדים? (למה נשים לא בוחרות מדעים וטכנולוגיה)

שוב הרציתי לפני ילדים בכיתות ה' בבית הספר של הבת שלי. הפעם, גם בכיתה שלה.
קראתי להרצאה "נשים במדע", והתזמון היה סביב יום האישה (לבקשת המחנכות), אבל הרעיון היה לתת רקע כללי, על מה זה בכלל "מדעים וטכנולוגיה" ומה עושים מהנדסים (הרי כשילדים שומעים "הנדסה" הם חושבים שזה השיעור הזה בחשבון שבו לומדים על זוויות ומצולעים...); להבין איך בעבר התייחסו לנערות או נשים שרצו ללמוד בכלל ומדעים בפרט, ומה היו מאפשרים להן; קצת על נשים בולטות במדע (יש כל כך הרבה שממש קשה לבחור) וגם לדון בסיבות לעובדה שגם כיום כש"הכל אפשרי" לכאורה עבור נשים, יש עדיין מיעוט שבוחרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכן, גם לתת מודל לחיקוי של מהנדסת...

רציתי לשתף אתכם בתשובות שילדים ענו לשאלה "מדוע גם כיום כאשר אין מגבלה חיצונית לכאורה, יש מיעוט נשים בתחומים האלו?" (בחלק מהמקרים ניסחתי מחדש את מה שנאמר):

  • הנשים צריכות לדעת מה שקורה בבית, צריכות לפנות זמן לבית, ולכן בוחרות לא לעסוק בתחומים האלה.
  • במשך הרבה שנים אמרו להן שהן לא יכולות, אז למרות שהיום מאפשרים להן, הן עוד לא מאמינות שהן יכולות.
  • הן פוחדות שהן לא יצליחו כי הן חושבות שהן לא מספיק טובות ביחס לבנים, בגלל שפעם לא התקדמו, אז הן חושבות שגם היום הן לא יצליחו.
  • אני חושבת שזה בגלל שההורים שלהן, זה לא הילדים, זה משפיע עליהן
  • הן חוששות יותר לא להצליח מאשר בנים
  • הן עושות מה שחברות שלהן עושות
  • תפיסה שנשארה מהעבר ועדיין משפיעה היום
  • הסבים והסבתות שלהן חיו בתקופה שהבנות לא למדו ואולי הם משפיעים או לוחצים עליהן לא ללמוד.

מקווה שבדיון שהעלינו ובסיבות שגם אני הצפתי בפני הילדים הצלחתי לגרום להם לחשוב על הנושא ולהסתכל על הדברים קצת אחרת.

יום שבת, 21 בנובמבר 2015

מה באמת קורה כשעושים שיעורי מתמטיקה נפרדים לבנות ולבנים בתיכון?

דיברתי לא מזמן עם אינה, מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה כבר כ15 שנה, בבית ספר "הר וגיא" בצפון הרחוק. לפני כ10 שנים בעקבות צורך לפצל את כיתת המתמטיקה לשתי כיתות (כי היא עברה את 40 התלמידים), הוחלט לעשות ניסוי ולפצל לכיתות לפי מגדר (בנים ובנות בנפרד), בהתחלה התלמידים התלוננו ולא הבינו למה ("מה, אנחנו בית ספר דתי?") אבל בהמשך היו מרוצים וגם המורים. לא נעשה שם מחקר מדעי, אבל ההשפעה המרכזית היתה ירידה בעזיבה של בנות מ5 יח"ל ל4 יח"ל כמו שקורה לעיתים קרובות. כתוצאה מההפרדה, המורים היו צריכים להתאים את עצמם ואת ההוראה שלהם לפי מגדר הכיתה.
אז הנה רשימה של הכללות לגבי אופן הלמידה של בנים ושל בנות בשיעורי מתמטיקה מרשמיה של מורה אחת:

בנים:
אוהבים תחרות
מאבדים סבלנות אם פותרים יותר מידי תרגילים על הלוח
מפרגנים יותר, זורמים יותר
יותר בעיות משמעת מאשר בכיתת בנות, אבל כאשר הם נפרדים מהבנות ואין להם את הקהל (הבנות) להרשים, הם עושים פחות בעיות משמעת מאשר בכיתה מעורבת ואז הם עסוקים יותר בלמידה
קולטים נושא על ידי הבנת הרעיון עצמו ופחות תרגול
המורים צריכים הרבה אנרגיות, יכולת שליטה בכיתה ולמידה בקצב מהיר יותר
בנות:
מתלוננות יותר
לא אוהבות תחרות, מעדיפות לפתור כולן ביחד
קולטות נושא על ידי תרגול 
המורים צריכים הרבה סבלנות

כבר לפני כמה שנים ירד מספר תלמידי המתמטיקה ב5 יח"ל מתחת ל40 ולכן אי אפשר היה להצדיק פתיחת כיתה נוספת, לכן לא המשיכו את הפיצול ב5 יח"ל ועשו אותו ב4 יח"ל שם הכיתה היתה גדולה, גם שם היו תוצאות טובות. אך לאחרונה בבית הספר המסוים הזה יש משמעותית יותר בנות ב4 יח"ל מאשר בנים ולכן פיצול הכיתה לא היה רלוונטי (כי לא הוגן לתת למורה אחד כיתה קטנה ולמורה אחר כיתה גדולה). אז הם החליטו לפצל את כיתות 3 י"חל שם יש הרבה תלמידים, כיתה אחת בנים, כיתה אחת בנות וכיתה אחת מעורבת. ההשפעה המרכזית היא התאמת המורים לאופן למידה המותאם יותר לבנות, כאשר זו כיתת בנות. ואם אתם שואלים למה זה טוב? אז התשובה של אינה היא, שכל מורה צריך ללמד שנה אחת כיתת בנים ושנה אחת כיתת בנות, רק אחר כך הוא יוכל בכיתה מעורבת לתת את המענה הנכון גם לבנים וגם לבנות (כיוון שהאפקט בכיתה חד מגדרית בולט הרבה יותר).

לסיכום, אינה אומרת שזה שיוויון הזדמנויות אמיתי - לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו (לא לתת לכולם אותו דבר).

בעבר כבר כתבתי על פיצול כיתות לפי מגדר ברשומה הזו, עם שיקולי בעד ונגד.
אני קוראת כאן למנהלי/ות בתי ספר ורכזי/ות מתמטיקה לשקול הפרדה של כיתות מתמטיקה בתיכון לפי מגדר ולראות מה ההשפעה בבית הספר שלהם. עוד לא קראתי על מחקר שבו היו להפרדה כזו חסרונות כאלה שלא מצדיקים נסיון כזה, להפך, שמעתי על יתרונות.

יום שני, 5 באוקטובר 2015

נערה בת 16 פיתחה בדיקה לאבחון מחלת האבולה

מצרפת כאן מידע שנכתב באתר הפייסבוק של "מדע זה לבנות"
אוליביה האליסי מקונטיקט היא תלמידת כיתה י' בתיכון שזכתה השבוע בתחרות Google Science Fair השנתית, על פיתוח בדיקה המאפשרת לאבחן את מחלת האבולה בחולים בתוך כ-30 דקות, ולפני שהחולה מציג את הסימפטומים. כלי הבדיקה עמידים ואינם רגישים לחום, וזהו פתרון מצויין בעיקר במדינות אפריקה החמות שאינן מצויידות תשתית רפואית מתקדמת (ניתן לקרוא בפירוט על המחקר ועל כלי הבדיקה שפיתחה בקישור הבא). הפיתוח פותח פתח לאיתור ואבחון מהיר של מחלות נוספות שנוטות להתפשט כמגפות במדינות לא מפותחות כגון HIV, מחלת הליים ועוד ויכולות להציל את חייהם של מיליונים בזכות האפשרות לזיהוי מוקדם ומהיר. היילי זכתה במלגה בשווי 50,000$. תחרות Google Science Fair היא תחרות שנתית המעודדת בני נוער בכל העולם לפתח פתרונות מדעיים לבעיות המטרידות את העולם.
פרטים נוספים באתר Smart Girls







יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בניםמכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...
דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.
דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...
אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.

יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).


יום ראשון, 25 במאי 2014

Women Think Next 2014


ביום רביעי לפני עשרה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בארוע Women Think Next 2014 שמיקרוסופט מארגנת (זו השנה החמישית). אני מעריכה את העובדה, שחברה גדולה משקיעה ממשאביה כדי לקדם את נושא הנשים בטכנולוגיה. היום היה מעניין, ולכן הרשומה ארוכה מהרגיל...
בכניסה עודדו אותנו להצטלם בעמדות הצילום. האמת היא שבהתחלה התפלאתי, האם גם כאן מעודדים נשים להתעסק באיך שהן נראות ולא במה שהן עושות, אבל אז הסבירו לי את הרעיון שמאחורי זה, ואהבתי. המטרה היא שלנשים שהגיעו תהיה תמונה רשמית מקצועית, שאותה הן תוכלנה לשים בפרופיל ה linked in שלהן. בהמשך היתה ארוחת בוקר בריאה וטעימה תוך כדי הזדמנות לזהות נשים מוכרות לנו וליצור קשרים. ההרצאות ניתנו ברובן על ידי נשים בכירות במיקרוסופט שנתנו לנו את הפרספקטיבה שלהן, מתוך נסיון החיים שלהן, על האפשרות של נשים להצליח בתחומים טכנולוגיים שעדיין כיום "נשלטים" ע"י גברים (לדבריהן יש בארץ כ27,000 נשים בהיי טק והן מהוות רק 20% מכח האדם שעוסק בהיי טק. כיוון שיש מחסור באנשי היי טק, עידוד נשים לעסוק בתחום הוא לטובת כולם ולא בא על חשבון הגברים בתחום). בהנהלות הבכירות יש מעט נשים והמטרה של ארועים כאלו היא לעשות צעד נוסף לשינוי, לעודד נשים לקחת חלק במנהיגות. שינוי לוקח זמן ונשים רבות שנמצאות בתחום ההי טק מרגישות שהן בעצם שוחות נגד הזרם ולעיתים אף עוזבות את התחום בגלל תנאים שאינם תומכים מספיק.
אין ממש תחליף לצפייה בהרצאה של הנשים המרשימות, אבל לטובת אלו שלא היו אסכם כמה נקודות שנאמרו:

  • Sue Bevington שהיא VP HR נתנה כמה עצות לנשים בקהל: לשאוף למצוינות ולעודד אחרים למצויינות; לשבת בשולחן המרכזי בישיבות (לא להתפתות לשבת בשורות האחוריות) ולהביע דעה! ללמוד לקבל משובים: לשמוח שנותנים לנו משוב, ללמוד ממנו ולעבור הלאה (לא לשקוע בגלל שנתנו לנו משוב שלילי מסוים). לבנות רשת חברתית ענפה ומגוונת (נשים, גברים, צעירים ומבוגרים וכו'); לעודד נשים אחרות ונערות לפנות לטכנולוגיה כי בעזרת הטכנולוגיה היום ניתן לעשות שינוי בעולם.
  • Jennifer Chayes חוקרת בכירה במיקרוסופט עם הסטוריה של רישומי פטנטים ומאמרים רבים על שמה. לא אלאה אתכן בקורות חייה המרשימים אך המסר שרצתה להעביר הוא שמנהיגות היא מסע להכרה בחוזקות שלנו ובחולשות שלנו. כאשר עושים התבוננות מעמיקה, מוצאים לעיתים שהחולשות שלנו הן דווקא הדבר שעוזר לנו ולכן לא צריך לחשוש מהן (לדוגמא יש לה ADD אבל מסתבר שהיא מצאה בזה הרבה יתרונות). לא לטעות ולחשוב שההצלחה שלנו נובעת ממזל, אלא תוצאה של השקעה וכשרון. ההמלצות שלה: להאמין שאנחנו אלה שיכולות ליצור את העתיד שלנו; לקחת סיכונים; להקיף את עצמנו באנשים נחמדים וחכמים; שיהיה לנו אכפת מהאנשים איתם אנו עובדים; לא לתת לחוסר הביטחון שלנו לעצור אותנו; לשים לב להזדמנויות שצצות ולא לחשוש לפנות לתחומים בהם אנחנו עדיין לא מומחיות.
לאחר ההרצאות ארגנו פאנל אליו הביאו מספר נשים מתחומים שונים: מהאקדמיה, מהצבא, מתעשיית ההיי טק ועוד. בפאנל עלו מספר נושאים ובינהם ההבדל בין חסמים פנימיים להתקדמות נשים ובין חסמים חיצוניים. חלק טענו שאין יותר חסמים חיצוניים. אחרות אמרו שהשלב הראשון הוא אכן התגברות על החסמים הפנימיים. חסמים אלה מבוססים על חוסר ביטחון ולעיתים כדי להתגבר עליהם צריך לקבל את העידוד בזמן הנכון כדי לעשות את הצעדים הנכונים. אך הן טענו שישנם עדיין חסמים חיצוניים שלא פשוט להתגבר עליהם כי הם מושפעים מאוד מדעת קהל. הפתרון לכך הוא יותר ויותר נשים בעמדות מפתח, זה עניין של זמן (אני אהבתי את המשפט: I’m not bossy, I’m the boss".... ). חלק טענו שנשים לא צריכות להשתנות ולהתאים את עצמן לחברה הגברית אלא להשתמש בכלים שבדרך כלל מאפיינים נשים : שיחה ושיתוף פעולה כדי להשיג מטרות (כגון שינוי ארגוני גדול). 
ההמלצות שהן נתנו לנשים בקהל הן:
  • לדאוג לרשת תמיכה בתשלום לטיפול בבית ובילדים
  • להאמין בעצמנו ולתת לעצמנו להצליח, להעז ואפילו להשתמש בחוצפה כשצריך.
לקראת סיום הארוע, כל שולחן ובראשו בכירה במיקרוסופט ישראל, ערך שיחה בנושאים שעלו ביום הזה.
לסיכום, טוב שמארגנים ארועים כאלה, כדי להעלות מודעות ולעודד נשים להנהיג ולהוביל שינויים. להתראות בשנה הבאה.

יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

Mind the gap


תוכנית נוספת לעידוד נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה נעשית ביוזמת דניאלה רייכמן ומיכל סגלוב, מהנדסות שעובדות בחברת גוגל. התוכנית התחילה ב2008 ומאז ביקרו בגוגל כ5000 (!) נערות. הביקור הוא ביקור קצר של כשעתיים שכולל סיור במשרדי גוגל והרצאה של אחת או יותר מהמהנדסות שעובדות שם. הנערות המבקרות (בדרך כלל ביוזמת בית הספר שלהן), מגיעות ממקומות שונים בארץ וממגזרים שונים. ישנו גם כנס שנתי שהן מארגנות באחת האוניברסיטאות ובו הרצאות משולבות של גוגל ומרצות מהאוניברסיטה וכן פאנל של מספר נשים: מהנדסות מגוגל, מרצות מהאקדמיה וסטודנטיות. הביקורים מאפשרים לבנות להחשף לסביבת היי-טק, להבין איך נראים משרדים של חברה כזו, להכיר באופן בלתי פורמלי מהנדסות שעובדות שם וללמוד קצת על מדעי המחשב ועל טכנולוגיה.
בקישור זה תוכלו לצפות בסרטון מאחת ההרצאות. בנוסף הן פתחו עמוד בפייסבוק שנקרא: "מדע זה לבנות".
התוצאות מרשימות מאוד. הבנות יוצאות מהביקור עם הרבה מוטיבציה ללמוד מדעי המחשב ולעבוד בגוגל. מהמידע שהמארגנות הצליחו לקבל מהמורים של בתי הספר, כנראה ש40% מהבנות שבאו לביקורים בחרו ללמוד מדעי המחשב כמקצוע מוגבר בתיכון. איננו יודעים כמה מהן באמת תבחרנה באוניברסיטה ללמוד את התחום הזה, אבל זו כבר התחלה טובה שהן תלמדנה אותו בתיכון (ואולי גם תמשכנה בצבא לאחת היחידות הידועות בנושא, זו מקפצה רצינית בחיים למי שמתכוון להמשיך ללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה).

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

פנים למדע וטכנולוגיה - התחלה

ביום חמישי האחרון התחלנו בשעה טובה מיזם שעבדנו עליו כבר מספר שבועות, שנקרא "פנים למדע וטכנולוגיה": תוכנית לחשיפה של נערות בכיתה ט' (מבית ספר אמית בגבעת שמואל) לתחומים שונים במדע וטכנולוגיה. המטרה היא לעודד אותן בבוא הזמן לבחור במקצוע מדעי או טכנולוגי בתיכון. המארגנות הן קבוצה של נשים, כל אחת מתחום אחר במדע וטכנולוגיה, כולנו מעמותת "פני"ם חדשות" והכנו תוכנית של 10 מפגשים שכוללים הרצאות, סדנאות וסיורים. התקבלנו בזרועות פתוחות ע"י בית הספר. היו במפגש הראשון כעשרים בנות (מתוך שבעים בנות בשכבה), שבחרו להשאר אחרי שעות הלימודים כדי לראות מה יש לנו להציע. המפגש כלל "טעימות" מההרצאות הבאות, עם התנסויות מעניינות בכימיה, שהשאירו גם אותי פעורת פה. יצאנו בהרגשה טובה, כי היתה הרגשה שהיה להן מעניין ואנחנו מקוות שהנערות תבחרנה להמשיך ולבוא לכל המפגשים. הרצאת ה"טעימה" שלי היתה בנושא פיתוח אפליקציות ושמחתי שבאה אליי נערה חביבה בסיום ואמרה לי שיש לה רעיון לאפליקציה ושאלה מה כדאי לעשות עם זה... 

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

באנגליה, £400m השקעות ממשלתיות לעידוד לימודי הנדסה בדגש על עידוד נשים

באנגליה הממשלה הודיעה על תוכניות כדי להגדיל את כמות הסטודנטים שלומדים בקורסי מדע והנדסה באוניברסיטאות באנגליה עם דגש מיוחד על עידוד נשים לפנות לתחומים אלה. חצי מהסכום (200 מיליון פאונד) יגיע מהממשלה וחצי מהאוניברסיטאות. השקעה זו היא חלק מתוכנית כלכלית אסטרטגית, היא תספק אמצעים והוראה ברמה גבוהה לסטודנטים. אמצעים אלה אמורים גם לגשר על הפער שקיים ולתת תמריץ לנשים לפנות לכיוון ההנדסי ובכך לנצל גם את כישוריהן בתחומים אלה. באנגליה, מאז 2010 יש עליה של 46% במספר הבנות שלומדות פיזיקה, ויש רצון לנצל את המומנטום ולוודא שבנות אלו גם ממשיכות לקריירות בתחומים המדעיים וההנדסיים. ההשקעה תתמוך במטרה שהציבו לפני עצמן האוניברסיטאות באנגליה להעלות את אחוז הנשים הלומדות לתארים בהנדסה מ16% ל30%  עד שנת 2030.
מתוך הכתבה: £400m fund to boost engineering student numbers – and women in particular

יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 
הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.
בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

אז אולי נפריד בינהם

בין מי למי?
בין בנים לבנות
Ben Javens
איפה?
בשיעורי המתמטיקה והמדעים?
למה?
כי אומרים שזה טוב.
למי?
לבנות. אבל לבנים או שזה לא מפריע או שזה גם טוב יותר.
מה, כיתות כמו בבית ספר דתי?
לא, כיתות רגילות מעורבות בכל השיעורים, רק בשיעורי ממטיקה ומדעים הפרדה בין בנים ובנות.
אז למה לא מיישמים מייד?
יש כמה סיבות: מבחינה מעשית זה יותר מורכב, וחוץ מזה יש גם חסרונות ולא כולם מסכימים שזה הפתרון הנכון.

אז הנה כמה טענות בעד:
מחקרים הראו שבנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים. שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר, לנסות, לנחש וללמוד. ייתכן שזה קשור לכך שבנים נוטים יותר להתפרץ ובנות אולי שקטות יותר. בנוסף, הרבה פעמים יש השפעה של החברה על בחירת המקצוע המוגבר. בת שהולכת למקצוע כמו מדעי המחשב עשויה למצוא עצמה שם לבד, ואיזו בת בתיכון תרצה להיות בכיתה כזו. גם אם יש לה את היכולת, ייתכן שהיא לא תקבל מספיק עידוד. ברגע שזו כיתה של בנות בלבד, הטובות ביותר שם יכולות להביא לידי ביטוי את היכולות שלהן במקצועות ריאליים.
בנוסף, בצורה כזו ניתן להתאים את צורת הלימוד לכל מין בכיתה נפרדת. כך למשל, מכיוון שבנים לומדים טוב יותר כשהם בתחרות ובתנועה, שיטות הלימוד תחרותיות יותר. בנות לומדות טוב יותר בשיתוף פעולה (עבודה בזוגות, בקבוצות) והלימודים הם בהתאם. התוצאות הראו שגם הבנים וגם הבנות שיפרו את הציונים שלהם בהשוואה ללימודים שנעשו ביחד.
ויש גם טענות נגד:
זה לא מכין את הבנות לחיים. עדיף ללמוד במערך של כיתה הטרוגנית, לשים לב ודגש לצורה הדידקטית שבה מעבירים שיעור כדי לתת לבּנות יותר את האפשרות להתבטא בדרכים שלהן. כמו כן, למידה בהפרדה מגדרית מחזקת סטריאוטיפים של הבדלים בין בנים לבנות, עדיף לחנך ולקיים דיון מושכל עם התלמידים והתלמידות להבנת משמעותו של הסטריאוטיפ והשלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

בניסוי של הפרדת בנים ובנות בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה, שנעשה בארץ בבית ספר מבואות עירון, לפני כמה שנים, נמצא שהציון הממוצע של הבנות עלה מ-90 ל-95. הממוצע של הבנים עלה מ-80 ל-86. ומספרן של הבנות הבוחרות בפיזיקה עלה פי ארבעה. חבל שלא המשיכו שם ביישום בגלל
ל שלטענתם נדרשת עבודה כפולה למורים ובגלל שנוצרו בעיות במערכת השעות. 

יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

"המדע זקוק לנשים" - מלגות לוריאל אונסק"ו

דר אסנת זומר-פן
פרסים לנשים במדע מוענקים על ידי מיזם של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), בשיתוף תאגיד הקוסמטיקה הבינלאומי - לוריאל. המטרה היא לעודד נשים מדעניות בכל רחבי העולם. השנה השתתפו בו 1,729 נשים מדעניות מ־103 מדינות.
ישראל משתתפת בפרויקט רק מזה ארבע שנים, במהלכן זכו חמש מדעניות ישראליות בפרס, בהן פרופ' עדה יונת, שקיבלה את הפרס ב־2008, בטרם זכתה בפרס נובל (חוקרות נוספות שזכו אף הן בפרס האירופי: דר' ויקטוריה יאוולסקי על מחקרה לאבחון וריפוי מוקדם של סרטן השחלות; דר' הגר גלברד-שגיב על מחקרה בתחום התודעה; ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, על מחקרה העוסק בתפקודם של החיידקים הטובים בגוף ומשמעותם לגוף האדם). 2013 היא השנה השלישית ברצף בה זוכה מועמדת ישראלית בפרס לכל יבשת אירופה (40 אלף דולר) והשנה זו ד"ר אסנת זומר-פן, ד"ר לביואינפורמטיקה מאוניברסיטת ת"א, על מחקרה בתחום הבסיס הגנטי לאוטיזם. זאת לאחר שלפני כחצי שנה קטפה את התואר המקביל בישראל (פרס כספי בסך 50,000 ש"ח לכל זוכה), במקביל לדר' אדית נאור, מדענית לביולוגיה וגנטיקה מאוניברסיטת תל-אביב, על מחקרה בתחום טפילים מסוג טוקסופלזמה - הטפיל היעיל ביותר בעולם, המסוגל להדביק כל יצור בעל דם חם, ללא קשר לסוגו או לשלב התפתחותו. ודר' נטלי זיתוני, מדענית לביולוגיה מבנית מאוניברסיטת באר-שבע, על מחקרה בתחום מערכות ההדבקה של חיידקים פתוגניים, ובמיוחד בתחום חיידקי השחפת.
לאתר המיזם ובו גם סרטון קצרצר , שאני ממליצה לראות.
המוטו של מתן הפרסים הוא שהמדע זקוק לנשים ולכן כדאי לעודד אותן לעסוק בו ולהיות חוקרות.

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

תחושת מסוגלות ושאיפות לעתיד

מתוך פרסום בפייסבוק של דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית": "דוח הערכה של התכנית התפרסם. הדוח של שתי חוקרות מאוניברסיטת בר אילן מראה, שידע מגדרי משפיע גם על תחושת מסוגלות מדעית גם על תחושת מסוגלות כללית ובעיקר על שאיפות לעתיד של נערות. הכי מעניין- הוא מראה שהמשתנה הכי משמעותי לתחושת המסוגלות המתמטית של הנערות היתה סדנת המגדר שהן עברו בכיתה ט'. "
שווה לראות את הסרטון ולהבין איזו השפעה יש לתוכנית.
ישר כח!

יום שני, 5 באוגוסט 2013

דמויות לחיקוי

כבר כתבתי בעבר שחסרות לבנות דמויות לחיקוי. הן לא תמיד נתקלות בסביבה הקרובה שלהן בנשים מהנדסות או מדעניות. במקומות מסויימים מדעניות או מהנדסות הן מיעוט כל כך קטן שזה דווקא מדגיש את החריגות שבהיותה אישה מהנדסת או מדענית. ישנן כאלה שבגלל שהן לא רואות דמויות כאלה בסביבתן זה בכלל לא עולה בדעתן שזה תחום שהן תוכלנה לפנות אליו ולכן חשוב לחשוף אותן לתחומי קריירה אחרים מאלו שהן רואות סביבן. יש כאלה שזה פחות משפיע עליהן. כשאני הייתי בתחילת התיכון לא שמעתי בסביבתי על אף מהנדסת. אותי זה דווקא לא הרתיע, להיפך, ולכן גם בחרתי ללמוד 5 יח"ל פיזיקה בכיתה עם עוד 2 בנות וכל השאר בנים... מזל שהיו לי מספיק חברים וחברות מחוץ לכיתה כי מבחינה חברתית לא היה משהו.... היום בכיתות פיזיקה מוגבר בתיכונים יש בממוצע כ35% בנות כלומר ישנה תנועה איטית כלפי מעלה.
במוזיאון המדע בירושלים רצו לעזור לקהל הרחב להכיר מדעניות ומהנדסות מקרוב יותר וראיינו אותן.
תוכלו לצפות בכל הראיונות בקישור זה, בחרתי להציג את אורנה קופרמן, פרופ' למדעי המחשב (האוניברסיטה העיברית) שמדברת גם על מוטיבציה, על דרכי התמודדות ועוד. 
אחותה התאומה גם היא פרופסור למדעי המחשב, פרופ' תמי תמיר (דיקנית בית ספר אפי ארזי במרכז הבינתחומי הרצליה) והנה דברים שאמרה תמיר בראיון:
"המצב בעולם אינו טוב יותר מבחינת שילוב נשים בעולם המחשבים." בכנס באנגליה שממנו חזרה תמיר, רק 5 מתוך 100 משתתפים היו נשים. "אין לזה סיבה אמיתית כנראה מעבר לכך שהמסלול תובעני, ומי שהולכת על זה צריכה להבין שיהיה לה במידה מסוימת לא נעים בעבודה או לא נעים בבית", אמרה תמיר. "לשמחתי, בעלי ואני חושבים שאותה אי-נעימות צריכה להיות גם לאבות. מה גם שכשחושבים על תפקידים מעניינים אחרים לנשים, הם תובעניים לא פחות. אני הרגשתי מאוד נוח בעבודה להגיד שאני צריכה ללכת, אבל קל לי להבין את אלו שלא נעים להן ללכת מוקדם. בכלל, אני מאוד שמחה שאני אישה. אני לא חושבת שיש הבדלים פיזיים בין המינים בכישורים הנדרשים להצלחה בתחום הזה. אין סיבה אמיתית לעיוות, כל בחורה יכולה לקבל את ההחלטה שלה, ועם השנים זה נהיה לגיטימי לשני המינים לקבל החלטות שנוטות לכיוון המשפחה". חשוב לציין גם שעם השנים עלה באופן משמעותי מגוון התפקידים והעיסוקים אותם ממלאים בוגרי מדעי המחשב. כיום, עבודה במדעי המחשב מצריכה הרבה יצירתיות, יוזמה, עבודת צוות ויש בה הרבה מקום לביטוי עצמי. הדימוי 'החנוני' שהיה לתחום והרתיע בנות רבות מלבחור בו, אינו מוצדק יותר. לצד כל זה, בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב יוצא דופן מבחינת שילוב הנשים, ניתן לראות זאת לפי מספר חברות הסגל, המהוות שליש מסגל בית הספר. לא ידוע לי על בית ספר אחר למדעי המחשב בכל העולם ששליש מחברי הסגל בו הן נשים", סיפרה תמיר.
כדאי גם לצפות בסרטון הרצאת 12 הדקות שלה ב"תורת המשחקים האלגוריתמית"  לקהל הרחב - מעניין!


יום חמישי, 20 ביוני 2013

יותר דוקטוריות במדעים?...

כשסיפרתי  לאנשים סביבי שקיבלתי מעדי כתבה של דודי גולדמן מ"ידיעות אחרונות" ובה תואר שהשנה בפעם הראשונה ישנן יותר נשים שקיבלו תואר שלישי במדעים (מדעי החיים, מדעים מדוייקים, הנדסה ורפואה) מאשר גברים, קיבלתי תגובות שונות. יש כאלה שהתפעלו שהנה, גם בתארים גבוהים הנשים ממשיכות להתקדם. יש אחרים שאמרו שזה טוב כשלעצמו, אך רק כשיהיה ייצוג של ממש בסגל האקדמי במדעים זו תהיה באמת המהפכה (ועל כך אפרט בפעם אחרת). מצד שני יש כאלה שאמרו שזה דווקא לא סימן כל כך טוב, זה אומר שייתכן שנשים פונות עכשיו ללימודי התואר השלישי בתחומים האלה כי זה יותר נוח מאשר לעבוד בהיי-טק ואחר כך לא לגמרי ברור היכן הן תשתלבנה בתחום התעסוקה.
כאשר העמקתי קצת במספרים הבנתי שבסך הכל המספרים קטנים, ואולי בכלל לא ניתן להסיק מהם משהו (בוודאי לא על מהפך) מדובר על  258 נשים שמהוות 53%, וגם זה רק בשלוש אוניברסיטאות: העברית, תל אביב ובר אילן (למרות שכותרת הכתבה מכלילה על כל האוניברסיטאות), מה עם בן-גוריון, הטכניון ומכון ויצמן?? 
אשמח לקבל תגובות מבעלות תואר שלישי בכל תחומי המדעים והטכנולוגיה, למה הן בחרו ללמוד לתואר שלישי.

יום ראשון, 19 במאי 2013

סיפורי סבתות

הבלוג "Grandma Got STEM" - (ראשי תיבות של: Science, Technology, Engineering, Mathematics) נוצר די במקרה כאשר ד"ר רייצ'ל לוי (Levy), מרצה למתמטיקה שימושית בקולג' הארווי מאד, אוניברסיטה פרטית יוקרתית מקליפורניה, ביקשה מסטודנטים שלה לשלוח לה תמונות של סבתות בעלות תארים במדעים. במקום תמונות היא קיבלה מבול של סיפורים על סבתות שעסקו או עוסקות בתחום המדעים והטכנולוגיה. הסיפורים מתפרסמים בבלוג וההשפעה שלהם אינה רק בחשיפה של סיפורים אישיים לא מוכרים על נשים במדע, אלא גם בשינוי התפיסה שסבתות הן טכנופוביות. למשל לאמריקאים יש ביטוי: "תסביר לי כמו שהיית מסביר לסבתא שלך" וזה יכול בהחלט להעליב סבתות בעלות יכולות אינטלקטואליות...
אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה של קרן צוריאל מכלכליסט .

דר' לוי מעוניינת לקבל גם סיפורים מכל העולם אז אני מצרפת כאן את בקשתה:
Call for submissions – Grandma got STEM. Are you a grandmother working in a STEM (Science, Technology, Engineering, Mathematics) – related field? Know any geeky grannies? Email name+pic+story/remembrance to Rachel Levy: ggstem (at) hmc (dot) edu. Follow on Twitter: @mathcirque #ggstem Project site:http://ggstem.wordpress.com

בעקבות תכתובת שלי איתה אני מציעה לאנשים שישלחו לה סיפורים באנגלית, לשלוח את אותם סיפורים בעברית אליי, ואני אפרסם אותם לקהל הישראלי. ואם אתם לא רוצים לכתוב באנגלית בכלל, עדיין אפשר לשלוח לי בעברית.

תודה לעדי על ההפנייה לכתבה :-)


ותודה לנעמי שהמליצה להכניס תמונות... :-)

יום שני, 25 במרץ 2013

מי תהיה סינדרלה

מי שמכיר ואוהב את הסדרה הקומית The Big Bang Theory "המפץ הגדול", יהנה לצפות גם בפרק 18 בעונה 6. חלק מהפרק מדבר על נשים ומדעים ואהבתי את האירוניה שבו. לדעתי גם מי שעדיין לא צופה בסדרה יבין את הקטע הבא מתוך הפרק.

הסדרה אודות שני צעירים, פיזיקאים מחוננים לאונרד ושלדון, שניהם גרים כשותפים בדירה. שכנתם פני, היא מלצרית השואפת להיות שחקנית מפורסמת. חבריהם הקרובים של לאונרד ושלדון הם ראג'ש והווארד. דמויות נוספות הן: ברנדט, דר' למיקרוביולוגיה שהתארסה עם האוורד ויותר מאוחר התחתנה איתו, ואיימי, דר' לניורולוגיה ידידה קרובה של שלדון, מעין גרסה נשית של דמותו.

כצפוי, רב הדמויות מוקצנות בהתנהגותן, אך עצם העובדה שיש נשים מדעניות מוצלחות מאוד בתחומן, כחלק מהסביבה המדעית, זו כבר התחלה של ייצוג נשים במדע במדיה הטלוויזיונית. מצד שני יש את Penny שהיא בחורה ללא השכלה גבוהה, אך עם כישורים חברתיים מפותחים יותר מרוב הדמויות האחרות, הניגוד ביניהם יוצר חלק מהמצבים הקומיים.

בפרק הזה שלדון, לאונרד והווארד החליטו לפעול כתרומה לקהילה ולהרצות לפני בנות בבית הספר בו למד האוורד בתיכון במטרה לעניין אותן במדעים ולשכנע אותן לפנות לתחום בעתיד. באותו הזמן וללא קשר, שלוש הבחורות החליטו ללכת לדיסנילנד, את חלק מההמשך תראו בעצמכם...

מעניין לדעת שמכל השחקנים איימי היא באמת בעלת דוקטור במדעי המוח, ושמה האמיתי הוא: מים ביאליק (Mayim Bialik), כן - מים בעברית, וביאליק כי היא קרובה רחוקה של ביאליק..... היא גם מעורבת בפעילויות לעידוד בנות בתיכון לפנות לתחומים של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בפרויקט שנקרא HerWorld .