‏הצגת רשומות עם תוויות מחקר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מחקר. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 24 באוקטובר 2015

האם הנורמה היא גבר?

הפעם רציתי לכתוב לא על התיחסות של נשים למדעים אלא התיחסות של מחקרים מדעיים לנשים ולגברים וכן להבדלי מין ומגדר באופן כללי.

באופן מקובל במחקרים חברתיים ישנה התיחסות להבדלים בין גברים לנשים, אך לא בתחומים רבים אחרים. התחום הבולט ביותר בו במחקרים מדעיים לא היתה התיחסות מספקת להבדלים בין המינים הוא הרפואה. האם ידעתם שהתרופות בעבר נבדקו על גברים בלבד (כאילו הם הנורמה - זוהי דמות האדם הרגיל...), או על גברים ונשים ללא ניתוח נפרד של תוצאות לפי מין וכך נתגלו מאוחר מידי הבדלים כגון: שהתקפי לב אצל נשים מאופיינים בספמטומים שונים מאלו של גברים, יש גם תרופות מסוימות שהתגלה רק לאחר השימוש בהן שהן מסכנות חיים של נשים, אך לא של גברים (תרופות אלו כמובן הוצאו משימוש כבר), וידוע גם שמחלות מסוימות מופיעות בתדירות גבוהה יותר אצל גברים או אצל נשים, גם אם המחלה איננה קשורה במערכת הרבייה (ניתן לראות סרט של TEDX שמסביר את הנושא).

היום המצב הולך ומשתפר אך לא נעשה עדיין באופן גורף ככלל בסיסי לכל מחקר בתחום הרפואה, זוהי המלצה באיחוד האירופי למשל, אבל לא בכל מקום. לדעתי, אין לקבל אף מחקר שלא מציין שניתנה התיחסות להבדלי מין ומפרט האם נמצא או לא נמצא הבדל. 
באתר הבא תוכלו לראות פירוט של תחומים שבהם היה רצוי לבדוק הבדלים של מגדר ומין, למשל בתחומים של הנדסה, מדעים וסביבה. הנה מספר דוגמאות: פיתוח אפליקציות בהתאמה לפי מגדר המשתמשים (למשל: התרגום בעברית הוא תמיד תרגום לזכר יחיד, במקרים בודדים לרבים, אבל ניתן היה להתאים למגדר המשתמש);  פיתוח פתרונות תחבורתיים שיקחו בחשבון את משתנה המגדר ועוד רבים.
למי שמבולבל מהמונחים מין ומגדר, הנה הסבר קצר: מין הוא משתנה שרלוונטי במקרה שההתיחסות היא ביולוגית, למשל טיפול רפואי. ומגדר מייצג הבדל בין גברים לנשים שהוא לא ביולוגי, אלא חברתי, כמו למשל שימוש שונה של גברים ושל נשים באפליקציה מסוימת. 
את הסרטון הבא מצאתי באתר של ארגון צרפתי בשם WAX שמעודד נשים למדעים, הוא מסביר בקצרה את הנושא:


וגם אתם, במחקר הבא שתקראו, או שתבצעו, שימו לב, האם משתני המין או המגדר נבדקו, האם היתה התיחסות אליהם בדרך כלשהי?

יום שבת, 28 במרץ 2015

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:
ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.
חָמוּר , לא?
מה זה אומר בעצם?
למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.
ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.
אז מה המסקנה שלי:
יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.
אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

יום שבת, 22 בנובמבר 2014

לא תמיד כדאי

תמיד חשבתי שכדאי לעודד בנות ללמוד מדעים וטכנולוגיה וחשבתי שכל מיזם כזה שיוצא לפועל הוא תמיד יותר טוב מאי עשייה. אמנם לא תמיד מודדים את ההשפעה של המיזמים הללו ויש בוודאי קושי במדידת ההשפעה לטווך ארוך, אך חשבתי שאם לא מועיל, בוודאי לא מזיק.
טעיתי. לאחרונה קראתי תוצאות מחקר שאותו ביצעה ד"ר יעל במברגר ופורסם ב"קריאת ביניים" 2013, גיליון 20, (עלון למורי מדעים וטכנולוגיה בחט"ב). המחקר מתאר הערכה שנעשתה על מיזם באחת מחברות ההיי טק, שמטרתו היתה לעודד בנות למדע וטכנולוגיה. 

להפתעתי, בהשוואה לקבוצת הביקורת (בה היו בנות שלא השתתפו במיזם), נראה כי בעקבות הסיורים חלק מתלמידות קבוצת המחקר (כנראה אלו שלא היו בטוחות ביכולתן) "נבהלו": יותר תלמידות תפסו את המהנדסת והמדענית בצורה חיובית פחות, פחות תלמידות חשבו שהן מסוגלות לעסוק במקצוע מדעי-טכנולוגי ופחות תלמידות בחרו במגמה מדעית-טכנולוגית. כל זאת, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה לא נמצאו תופעות אלו. רצוי לציין כי הנערות שהשתתפו במיזם עשו זאת מבחירה מלאה והמאפיינים שלהן דומים לאלו של קבוצת הביקורת.
השאלה הגדולה היא, מה קרה שם?
כנראה שהרושם שהבנות קיבלו היה "חיובי מידי"...

הנושאים עליהם דיברו בזמן הביקורים במפעל לא היו מובנים (המהנדסות דיברו במושגים שהבנות לא הכירו). השימוש במונחים מקצועיים יצר אצל התלמידות את הרושם שמהנדסת היא אישה חכמה, אך גרם לירידה בתחושת המסוגלות שלהן עצמן לעסוק במקצוע כזה בעתיד.
פתרון אפשרי: מורה מתווכת מטעם בית הספר, שמכירה את עולם הידע של התלמידות. היא יכולה לבקש מהמהנדסת המדריכה את הסיור להסביר ולהרחיב בנקודות בלתי מובנות וכך לגרום לתלמידות תחושה שהן מבינות. זאת ועוד, בדרך זו התלמידות היו רואות שלא רק הן אינן מבינות, אלא גם תלמידות אחרות או מבוגרים אחרים כדוגמת המורה, ותודות לכך תחושת המסוגלות שלהן לא הייתה נפגעת.
סיבה נוספת יכולה להיות הפער הגדול מידי בין הנערות בחטיבה והמהנדסות. ייתכן שתלמידות יב היו מקבלות ערך רב יותר ממפגשים כאלה. ייתכן שחטיבת הביניים אינו הזמן המתאים לכך (מחקר אחר הראה כי נערות בגיל חטיבת ביניים שנחשפו לכתבות על מדעניות, שכללו תמונות שלהן במקום העבודה העדיפו לא לבחור במקצועות דומים...).
כמו כן, ממחקרים עולה שההשפעה של דמות לחיקוי טובה יותר כאשר היחסים הם ארוכי טווח וכוללים קשרים פורמליים ובלתי פורמליים. שיחות על קשיים, כשלונות, ואתגרים יכולים להציג לנערות את הנשים שמאחורי ההצלחה.
המחקר הזה קצת ערער לי את הבטחון בצדקת הדרך... אבל אז התעשתתי וחשבתי על כך שזה טוב שיש מיזמים ש
עליהם עושים מחקרי הערכה מסודרים, כיוון שעכשיו נוכל להסיק מסקנות ולשפר את המיזמים הבאים.
ובשבוע הבא כשאני הולכת להדריך קבוצת נערות נוספת, אני אשים לב הרבה יותר למילים ולמושגים בהם אני משתמשת...