יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בניםמכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...
דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.
דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...
אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.

יום שבת, 22 בנובמבר 2014

לא תמיד כדאי

תמיד חשבתי שכדאי לעודד בנות ללמוד מדעים וטכנולוגיה וחשבתי שכל מיזם כזה שיוצא לפועל הוא תמיד יותר טוב מאי עשייה. אמנם לא תמיד מודדים את ההשפעה של המיזמים הללו ויש בוודאי קושי במדידת ההשפעה לטווך ארוך, אך חשבתי שאם לא מועיל, בוודאי לא מזיק.
טעיתי. לאחרונה קראתי תוצאות מחקר שאותו ביצעה ד"ר יעל במברגר ופורסם ב"קריאת ביניים" 2013, גיליון 20, (עלון למורי מדעים וטכנולוגיה בחט"ב). המחקר מתאר הערכה שנעשתה על מיזם באחת מחברות ההיי טק, שמטרתו היתה לעודד בנות למדע וטכנולוגיה. 

להפתעתי, בהשוואה לקבוצת הביקורת (בה היו בנות שלא השתתפו במיזם), נראה כי בעקבות הסיורים חלק מתלמידות קבוצת המחקר (כנראה אלו שלא היו בטוחות ביכולתן) "נבהלו": יותר תלמידות תפסו את המהנדסת והמדענית בצורה חיובית פחות, פחות תלמידות חשבו שהן מסוגלות לעסוק במקצוע מדעי-טכנולוגי ופחות תלמידות בחרו במגמה מדעית-טכנולוגית. כל זאת, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה לא נמצאו תופעות אלו. רצוי לציין כי הנערות שהשתתפו במיזם עשו זאת מבחירה מלאה והמאפיינים שלהן דומים לאלו של קבוצת הביקורת.
השאלה הגדולה היא, מה קרה שם?
כנראה שהרושם שהבנות קיבלו היה "חיובי מידי"...

הנושאים עליהם דיברו בזמן הביקורים במפעל לא היו מובנים (המהנדסות דיברו במושגים שהבנות לא הכירו). השימוש במונחים מקצועיים יצר אצל התלמידות את הרושם שמהנדסת היא אישה חכמה, אך גרם לירידה בתחושת המסוגלות שלהן עצמן לעסוק במקצוע כזה בעתיד.
פתרון אפשרי: מורה מתווכת מטעם בית הספר, שמכירה את עולם הידע של התלמידות. היא יכולה לבקש מהמהנדסת המדריכה את הסיור להסביר ולהרחיב בנקודות בלתי מובנות וכך לגרום לתלמידות תחושה שהן מבינות. זאת ועוד, בדרך זו התלמידות היו רואות שלא רק הן אינן מבינות, אלא גם תלמידות אחרות או מבוגרים אחרים כדוגמת המורה, ותודות לכך תחושת המסוגלות שלהן לא הייתה נפגעת.
סיבה נוספת יכולה להיות הפער הגדול מידי בין הנערות בחטיבה והמהנדסות. ייתכן שתלמידות יב היו מקבלות ערך רב יותר ממפגשים כאלה. ייתכן שחטיבת הביניים אינו הזמן המתאים לכך (מחקר אחר הראה כי נערות בגיל חטיבת ביניים שנחשפו לכתבות על מדעניות, שכללו תמונות שלהן במקום העבודה העדיפו לא לבחור במקצועות דומים...).
כמו כן, ממחקרים עולה שההשפעה של דמות לחיקוי טובה יותר כאשר היחסים הם ארוכי טווח וכוללים קשרים פורמליים ובלתי פורמליים. שיחות על קשיים, כשלונות, ואתגרים יכולים להציג לנערות את הנשים שמאחורי ההצלחה.
המחקר הזה קצת ערער לי את הבטחון בצדקת הדרך... אבל אז התעשתתי וחשבתי על כך שזה טוב שיש מיזמים ש
עליהם עושים מחקרי הערכה מסודרים, כיוון שעכשיו נוכל להסיק מסקנות ולשפר את המיזמים הבאים.
ובשבוע הבא כשאני הולכת להדריך קבוצת נערות נוספת, אני אשים לב הרבה יותר למילים ולמושגים בהם אני משתמשת...

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

איך ולמה "תכנתתי" נערות וגם איך הקוף שייך לסיפור

השבוע הדרכתי שוב קבוצה של בנות בכיתה ט' מבית ספר אמי"ת בגבעת שמואל בפרויקט שנקרא 'פני"ם חדשות למדע וטכנולוגיה'. אמרו לי מראש שזו תהיה קבוצה גדולה (בין 30 ל 40 בנות) וכולן מעוניינות להשתתף בפרויקט (גם הזהירו אותן להיות ממושמעות..). המצגת שהכנתי על פיתוח אפליקציות הסתיימה די מהר ואז התחלתי ללמד עקרונות בתכנות. כיוון שזו היתה קבוצה גדולה והיו לי רק מסך ומקרן וכיוון שבקבוצה של השנה שעברה, כשניסיתי ללמד קצת Scratch על מחשב ומקרן היה לקבוצה קשה להתרכז, הפעם לימדתי בלי מחשב ובלי תוכנה... אלא עם התנסות מעשית שבה אנחנו "מתכנתות" בנות שהתנדבו לבצע משימות. היתה השתתפות פעילה של הרבה בנות והיה נראה שהן נהנות, וגם אני נהניתי. אני מקווה שהצלחתי להראות להן שכל אחת מהן יכולה ללמוד תכנות, כך שכאשר יציגו בפניהן את המגמות לשנה הבאה הן לא תרתענה מלבחור במגמת מחשבים.

המלצה חמה ממני למי שרוצה להנגיש את התכנות אפילו לילדים ביסודי, לכו על CodeMonkey! חברה ישראלית מפתחת את התוכנה שמלמדת עקרונות בתכנות, שלב אחר שלב בעזרת משימות (בהן הקוף החמוד צריך להגיע אל הבננות) ומשוב על הקוד שהילד כתב . 30 השלבים הראשונים פתוחים לכולם ללא תשלום. למי שבית הספר שלו רשום לאתר "אופק" של מט"ח בתוכנית פרימיום  כל השלבים אמורים להיות פתוחים (90 שלבים סה"כ).
הבת הקטנה שלי ואפילו הבן שבחטיבה (שכבר למד לתכנת עם scratch) מתקשים להתנתק מהתוכנה החמודה והמאתגרת הזו.


יום שני, 27 באוקטובר 2014

נסיכות שמדברות במילים גסות...

אפשר להתווכח על: האם ראוי להשתמש בילדות צעירות כל כך לתעמולה ולאמר להן לדבר בצורה הזו, אבל אי אפשר להתווכח עם מה שהן אומרות ולא עם העובדה שהסרטון הזה הפך להיות ויראלי, אתם מוזמנים להוסיף לו צפיות...:




יום ראשון, 12 באוקטובר 2014

גם ילדה בת 13 יכולה לבנות אפליקציה לשליטה מרחוק על מזגן


אח של קלאודיה חברה שלי הלך עם הבת שלו שָׁנִי להאקתון (מרתון של תכנות יצירתי), שם ביחד עם חבר נוסף בנו אפליקציה לשליטה מרחוק על מזגן לכל חדר בנפרד. מתקינים רכיב ממוחשב זעיר על כל מזגן בבית או במשרד. רכיב זה משדר לשרת ובעזרת האפליקציה, המחוברת לשרת, ניתן לשלוט על הטמפרטורה והלחות בכל חדר בנפרד. שָׁנִי, שלמדה בתקופה האחרונה כיצד ליצור גרפיקות עיצוב, היא מעצבת המוצר. היא עיצבה באופן מלא את המוצר לiPad ולiPhone ותעבוד בקרוב על עיצוב לאנדרואיד.
זו דוגמא והוכחה לאן ניתן להגיע כאשר יש רצון ויכולות וגם קיימת דחיפה הורית ומתן כלים...
עוד פרטים בקישור.

יום שבת, 27 בספטמבר 2014

מוּדָעוּת ומה עוד?

מתוך אתר פיסגה
לפני כמה שבועות הדרכתי קבוצה של מדריכים מעמותת פסגה שפותחת השנה חוגים לילדים בתחום הסייבר ואחד היעדים המרכזיים שלה הוא שילוב בנות בתוכנית. מטרת ההדרכה היתה שהמדריכים יהיו בעלי מודעות גבוהה לשילוב בנות בחוגים ויתרמו לעידוד הבנות שמגיעות לחוגים הללו להנות ולהתמיד.
היה מאוד מעניין. היו כ14 מדריכים, עם רוב נשי מובהק. המדריכים והמדריכות ברובם סטודנטים וכולם עם רקע טכנולוגי חזק (חוגי סייבר או לא...).
היה נראה שהמדריכות יודעות יותר על מה אני מדברת מאשר המדריכים. למשל ציטוט מטענה של מדריך: "מי אמר בכלל שרוצים להגיע לכך ש50% מהמהנדסים יהיו נשים?...". התשובה שלי היתה שאנחנו לא רוצים לדחוף אנשים (לא גברים ולא נשים) לעסוק בתחומים שלא מתאימים להם, אבל אנחנו צריכים לוודא שאם יש למישהי את היכולות לעסוק בתחומים מדעיים הנדסיים, תנתנה לה כל האפשרויות לעסוק בכך, ואם צריך להתאים את דרכי ההוראה כדי שיותר בנות תעסוקנה בתחום, זה מה שצריך לעשות. 
אחרי תאור הבעיה במצב הקיים להעלאת המודעות ותאור של מה ניתן לעשות כדי להקל על השתלבות של ילדות/נערות בחוגים האלו, שאל אותי אחד המדריכים: "אני לא מבין, בהתחלה אמרת לנו שצריך להתנהג בצורה שווה לבנים ולבנות ואחר כך את אומרת שכדי לשלב בנות צריך לעשות אחרת מאשר עם הבנים, אני כבר מבולבל". 
שמחתי שהמדריך העלה את הנושא. נכון, זה באמת יכול לבלבל. אנחנו רוצים הזדמנות שווה לבנים ולבנות, ואם זה אומר שצריך לתת לבנות להשתתף בכיתה במידה שווה ולתת להן משוב באותה מידה שנותנים לבנים, זה מה שנעשה. אבל ייתכן שיש דברים שצריך לעשות אחרת כי הם לא מותאמים לדרך שבה חלק גדול מהבנות לומד. למשל, בנות רבות מעדיפות פעילות שדורשת שיתופי פעולה ולא פעילות תחרותית, זה לא אומר שלא נעשה תחרויות בכלל (כי אצל בנים זה דווקא מעלה מוטיבציה), אבל זה אומר שניצור איזון בין תחרויות לבין פעילות בצוותים עם שיתופי פעולה. ובכלל, בכל תחום שבו זה לא יפריע לבנים אבל יעזור לבנות, כדאי לשים לב אליו: החל בסביבת עבודה נעימה ואסטתית, הסבר על התמונה הכוללת לפני ירידה לפרטים, ועד שימוש בידע מוקדם לבניית ידע חדש. 
ההמלצה שניקלטה הכי טוב על ידי המדריכים היתה ההמלצה לחכות 4-5 שניות לפני שבוחרים מישהו לענות על שאלה (הסיבה היא שבנות נוטות להמתין לניסוח השאלה במלואה ולנסח בעצמן את התשובה לפני שהן מרימות יד, אם לא נמתין לא נאפשר להן להספיק להרים יד ולענות).
אני מקווה שהמדריכים והמדריכות יצליחו ויהנו בהדרכה ויחנכו דור חדש של ילדות שלא תחשובנה שסייבר זה עניין לבנים בלבד...

יום שבת, 30 באוגוסט 2014

נא להכיר - האישה הראשונה שזוכה בפרס פילדס

מרים מירזחאני היא האישה הראשונה שזכתה (לפני כשבועיים) בפרס פילדס (Fields Medal) שהוא פרס מקביל לפרס נובל, אך בתחום המתמטיקה. הפרס מחולק פעם בארבע שנים לאנשים בעלי התרומה החשובה ביותר במתימטיקה ובתנאי שגילם קטן מ-40 שנה. מירזחאני, ילידת טהרן, שלמדה באיראן עד סיום התואר הראשון שלה, היא בת 37 ומכהנת כיום כפרופסור בסטנדפורד. בין תגובותיה לזכייה היא גם אמרה כי: "זה כבוד גדול. אשמח אם זה יעודד מדעניות צעירות ומתימטיקאיות, אני בטוחה שיהיו עוד הרבה נשים שיזכו בפרס כזה בשנים הקרובות". הפרס הוענק לה על תרומתה יוצאת הדופן להבנה של הדינמיקה והגאומטריה של משטחים מעוגלים.
מי שרוצה הסבר במילים פשוטות יחסית על תחום המחקר שלה מוזמן להכנס לקישור הבא. ההסבר נכתב ע"י שיר פלד, שעובד איתי בחברה שמפתחת את Matific, מאות פעילויות ממוחשבות במתמטיקה לגילאי בית ספר יסודי, שיראו לכם שילדים יכולים ללמוד לאהוב מתמטיקה. בארץ המוצר נקרא "עשר אצבעות", תתרשמו בעצמכם.



יום שני, 11 באוגוסט 2014

בנות! לא לצפות בפרסומות לפני מבחן במתמטיקה


לא מזמן גיליתי את אתר הפייסבוק שנקרא "מכנה משותף", פרויקט התנדבותי להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים בכיתות ט'-י'.
מזמינה אתכם להכנס לראות איך מציגים לבני נוער פרסומות מסוגים שונים ומנתחים מה מצחיק ולמה, דנים בסטראוטיפיים מגדריים (משני הצדדים, לא רק מה מצפים מבנות, אלא מה הציפיות מבנים וכמה הציפיות האלו לא מאפשרות לאנשים להיות מי שהם, כי הם מרגישים לחץ להיות כמו שמצופה מהמגדר שלהם).
באחת הרשומות יש סיכום של מאמר שדן בקשר שבין צפיה בפרסומות ותוצאות מבחנים במתמטיקה. 
זהו הקישור למאמר עצמו, ואת הרשומה תוכלו למצוא באתר הפייסבוק של "מכנה משותף" בתאריך ה30 ביוני. ברשומה נכתב:
יש לך מבחן במתמטיקה מחר? הימנעי מפרסומות!
אנחנו נוטים לחשוב שפרסומות הן "רק בידור", וש"זה לא משפיע עלי!" אך מחקרים מראים כי כאשר נשים נחשפות לפרסומות אשר בהן סטריאוטיפיים מגדריים לפני מבחן במתמטיקה, ביצועיהן במבחן יורדים! בניסוי נוסף, לאחר הצפייה בפרסומות נשים נטו להעדיף תחומים שתואמים יותר את הסטריאוטיפ המגדרי הנשי ופחות תחומים שאינם תואמים את הסטריאוטיפ.
הבעיה איננה הפרסומת עצמה, אלא שהיא מעוררת אצלנו את הסטריאוטיפים השליליים, שיש לנו על נשים כגון האמונה ש"נשים אינן טובות במתמטיקה". יש דרכים שונות בהן סטריאוטיפים באים לידי ביטוי באופן בלתי מודע. התופעה בה נראים שינויים בביצועים כתוצאה מעירור הסטריאוטיפ נקראת "האיום הסטריאוטיפי".
לצערנו, דימויים סטריאוטיפיים נמצאים לא רק בפרסומות אלא בכל המרחב הציבורי שלנו, ולא ניתן להמנע מכל דבר שיעורר אצלנו את "האיום הסטריאוטיפי". כל עוד קיימים סטריאוטיפים מגדריים שליליים, הם משפיעים על כולנו. אפילו נשים עם מודעות פמיניסטית אינן חסינות מהשפעתם, שכן השפעה זו היא - כאמור - אוטומטית ולא מודעת.

יום שבת, 5 ביולי 2014

יש כנראה משהו שלא עושים או שעושים לא נכון


ביום שלישי האחרון השתתפתי ביום עיון בנושא קידום תלמידות במדע וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות נציגים מגופים שונים שכולם עוסקים בנושא בצורה זו או אחרת. 
בתחילת יום העיון כבר עלה הנושא המרכזי והוא שבתחום המדעים המדויקים וההנדסה אחוז הנשים עומד במקום, אין ממש מגמת שיפור למרות מאמצים רבים שנעשים, אז כנראה שיש משהו שלא עושים או שעושים לא נכון (ספוילר: לא גילינו מהו, גם בסוף יום העיון.... אבל זה בסיס טוב להתחלת הדיון).
אני חורגת ממנהגי וכותבת רשומה ארוכה מהרגיל כי חשוב לי להעלות על הכתב את הנושאים שעלו ביום העיון.
פרופ' רחל ארהרד, יועצת הנשיא לקידום נשים באונ' תל-אביב הנחתה את יום העיון. גב' בינה בר-און מנכ"לית משרד המדע דיברה על התנופה שהנושא קיבל עם כניסתה של המדענית הראשית החדשה פרופ' נורית ירמיה ועל כך שנערות ונשים צעירות עדיין נרתעות מהנדסה, ולא בגלל שזו עבודה קשה או לימודים קשים (הרי רבות רוצות להיות רופאות) ואף על פי שהנדסה זה כבר לא כמו שהיה פעם (מקצוע גברי, שמתלכלכים בו...). היא ציינה שחלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה הינה: משרד המדע מטפל בנושא בתחום החינוך הבלתי פורמלי ומשרד החינוך מטפל בו בתחום החינוך הפורמלי.
פרופ' ירון עוז, דקאן הפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, ציין שישנן נקודות חיתוך חשובות של קבלת החלטות שמשפיעות על העתיד של הנערות/נשים. נקודה אחת היא לפני התיכון בבחירת המגמה ולטענתו הנקודה הנוספת שאותה הוא רואה, היא נקודת הפוסט דוקטורט, שם נשים מוותרות ולא ממשיכות הלאה. לכן למרות שהן בעלות תואר שלישי, רק מעטות ממש הופכות להיות לחברות סגל באוניברסיטאות בארץ.
גב' ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, דיברה על המורכבות של הנושא ובאילו דרכים הרשות מנסה לפעול כדי ליצור שינוי. יש פעילויות רבות שנעשות, חלקן במטרה ליצור שינוי המשפיע בטווח הקצר (ובעל השפעה תודעתית בטווח הרחוק) כמו פעילות חקיקתית כדי להגדיל את כמות הנשים בתפקידים בעלי השפעה רחבה כגון: העלאת אחוז הנשים בועדות ממשלתיות, כדירקטוריות בחברות ממשלתיות, בפוליטיקה הארצית והמקומית, בחבר הנאמנים של אוניברסיטאות ובתפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים ובמשטרה. יש פעילות של בדיקה של כל הצעת חוק לפי מגדר (למשל: כשרצו להעלות את גיל הפנסיה לנשים, גילו שחוק כזה יכניס 50% מהנשים לעוני ליותר שנים, כיוון שהן גם כך לא עובדות כבר לפני גיל 60). ישנן פעילויות  שמטרתן היא השפעה בטווח הרחוק על התודעה של מקומן של נשים משפיעות בחברה הישראלית, שמתבטאת בקידום הנצחת נשים על מטבעות, שטרות וברחובות ערים.
פרופ' Judith Singer מהרווארד ציינה גורמים המשפיעים על קידום והתקדמות נשים, שאותם כדאי לקחת בחשבון כאשר מתכננים מיזמים בנושא: 
  • תפקיד המנטורינג - עד כמה חשוב שיש מישהו שמעודד ודוחף את הנשים לעשות את הצעדים שאותם הן חוששות לעשות.
  • הטיה לא מודעת (implicit bias) - בגלל המצב הנוכחי, בו יש יותר גברים בתפקידי מדע וטכנולוגיה, בתגובות שלנו ישנה הטיה מובנית לכיוון גברים בתחום וקישור נשים לתחומים אחרים. 
  • סטריאוטיפים - ישנה השפעה גדולה של סטריאוטיפים על הנשים עצמן ולא רק על איך שמתייחסים אליהן. לדוגמא, אם יספרו לנשים שבתחום מסוים נשים פחות טובות, תהיה לכך השפעה שלילית עליהן ועל הדרך בה יתמודדו עם מבחן בתחום (מעניין שגברים פחות מושפעים מכך).
  • התפקיד של מודל לחיקוי - מודלים נשיים לחיקוי משפיעים על נשים צעירות ונערות לחיוב באופן משמעותי.
  • פער בבטחון עצמי - נשים לא מציעות עצמן לקידום ולהעלאה כמו גברים (אישה תגיד לעצמה: "לא עשיתי תפקיד כזה אז אני כנראה לא מתאימה, אין טעם לנסות"; גבר יגיד: "לא עשיתי את רוב הדברים הנדרשים לתפקיד כזה, אז זו הזדמנות להתקבל לתפקיד כזה"...).
דר' Beth Gamese מקמברידג דיברה על חשיבות ההערכה של מיזמים. לעיתים כספים רבים מבוזבזים על מיזמים שנראים כאילו הם כדאיים אבל לא משנים כלום בשורה התחתונה וחבל. כדאי להעריך, כדי להבין סיבות להצלחה או אי הצלחה של תוכנית, כדי לדעת האם להפסיק אותה בזמן, כדי שגם אחרים ילמדו מהנסיון (כלומר הערכה גם של ההטמעה וגם של התוצאות). למרות מחקר מעמיק שעשתה בנושא, אין לה כרגע best practices לקידום נערות למדע וטכנולוגיה, כיוון שלא בכל המיזמים יש מספיק נתוני הערכה (איך בדיוק נעשה המיזם, שימוש בקבוצות השוואה, מדידת השפעה ארוכת טווח ועוד).
פרופ' ארהרד סיכמה שההערכה חשובה ובתוכה כמובן הערכת עלות תועלת (שלא כל מנהל תוכנית מעוניין בה...), היא מציעה להקים מועצה שתדון בנושאים האלה ותבחר את הצעדים הבאים.
יצאתי מיום העיון עם תחושה מעורבת של שביעות רצון מכך שהנושא מקבל מיקוד מגורמים רבים במדינה, והחמצה על כך שלא דובר בעצם על "Best practices לקידום תלמידות במדע וטכנולוגיה" ורק ביום העיון הבא (שאני מקווה שיהיה בקרוב) אולי נתחיל לדבר על מה צריך/ניתן לעשות. אני חושבת שמבנה של קבוצות עבודה שמדווחות על תוצאותיהן לקראת סוף היום יכול להיות יעיל לפגישות הבאות.

יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).


יום ראשון, 25 במאי 2014

Women Think Next 2014


ביום רביעי לפני עשרה ימים השתתפתי בפעם הראשונה בארוע Women Think Next 2014 שמיקרוסופט מארגנת (זו השנה החמישית). אני מעריכה את העובדה, שחברה גדולה משקיעה ממשאביה כדי לקדם את נושא הנשים בטכנולוגיה. היום היה מעניין, ולכן הרשומה ארוכה מהרגיל...
בכניסה עודדו אותנו להצטלם בעמדות הצילום. האמת היא שבהתחלה התפלאתי, האם גם כאן מעודדים נשים להתעסק באיך שהן נראות ולא במה שהן עושות, אבל אז הסבירו לי את הרעיון שמאחורי זה, ואהבתי. המטרה היא שלנשים שהגיעו תהיה תמונה רשמית מקצועית, שאותה הן תוכלנה לשים בפרופיל ה linked in שלהן. בהמשך היתה ארוחת בוקר בריאה וטעימה תוך כדי הזדמנות לזהות נשים מוכרות לנו וליצור קשרים. ההרצאות ניתנו ברובן על ידי נשים בכירות במיקרוסופט שנתנו לנו את הפרספקטיבה שלהן, מתוך נסיון החיים שלהן, על האפשרות של נשים להצליח בתחומים טכנולוגיים שעדיין כיום "נשלטים" ע"י גברים (לדבריהן יש בארץ כ27,000 נשים בהיי טק והן מהוות רק 20% מכח האדם שעוסק בהיי טק. כיוון שיש מחסור באנשי היי טק, עידוד נשים לעסוק בתחום הוא לטובת כולם ולא בא על חשבון הגברים בתחום). בהנהלות הבכירות יש מעט נשים והמטרה של ארועים כאלו היא לעשות צעד נוסף לשינוי, לעודד נשים לקחת חלק במנהיגות. שינוי לוקח זמן ונשים רבות שנמצאות בתחום ההי טק מרגישות שהן בעצם שוחות נגד הזרם ולעיתים אף עוזבות את התחום בגלל תנאים שאינם תומכים מספיק.
אין ממש תחליף לצפייה בהרצאה של הנשים המרשימות, אבל לטובת אלו שלא היו אסכם כמה נקודות שנאמרו:

  • Sue Bevington שהיא VP HR נתנה כמה עצות לנשים בקהל: לשאוף למצוינות ולעודד אחרים למצויינות; לשבת בשולחן המרכזי בישיבות (לא להתפתות לשבת בשורות האחוריות) ולהביע דעה! ללמוד לקבל משובים: לשמוח שנותנים לנו משוב, ללמוד ממנו ולעבור הלאה (לא לשקוע בגלל שנתנו לנו משוב שלילי מסוים). לבנות רשת חברתית ענפה ומגוונת (נשים, גברים, צעירים ומבוגרים וכו'); לעודד נשים אחרות ונערות לפנות לטכנולוגיה כי בעזרת הטכנולוגיה היום ניתן לעשות שינוי בעולם.
  • Jennifer Chayes חוקרת בכירה במיקרוסופט עם הסטוריה של רישומי פטנטים ומאמרים רבים על שמה. לא אלאה אתכן בקורות חייה המרשימים אך המסר שרצתה להעביר הוא שמנהיגות היא מסע להכרה בחוזקות שלנו ובחולשות שלנו. כאשר עושים התבוננות מעמיקה, מוצאים לעיתים שהחולשות שלנו הן דווקא הדבר שעוזר לנו ולכן לא צריך לחשוש מהן (לדוגמא יש לה ADD אבל מסתבר שהיא מצאה בזה הרבה יתרונות). לא לטעות ולחשוב שההצלחה שלנו נובעת ממזל, אלא תוצאה של השקעה וכשרון. ההמלצות שלה: להאמין שאנחנו אלה שיכולות ליצור את העתיד שלנו; לקחת סיכונים; להקיף את עצמנו באנשים נחמדים וחכמים; שיהיה לנו אכפת מהאנשים איתם אנו עובדים; לא לתת לחוסר הביטחון שלנו לעצור אותנו; לשים לב להזדמנויות שצצות ולא לחשוש לפנות לתחומים בהם אנחנו עדיין לא מומחיות.
לאחר ההרצאות ארגנו פאנל אליו הביאו מספר נשים מתחומים שונים: מהאקדמיה, מהצבא, מתעשיית ההיי טק ועוד. בפאנל עלו מספר נושאים ובינהם ההבדל בין חסמים פנימיים להתקדמות נשים ובין חסמים חיצוניים. חלק טענו שאין יותר חסמים חיצוניים. אחרות אמרו שהשלב הראשון הוא אכן התגברות על החסמים הפנימיים. חסמים אלה מבוססים על חוסר ביטחון ולעיתים כדי להתגבר עליהם צריך לקבל את העידוד בזמן הנכון כדי לעשות את הצעדים הנכונים. אך הן טענו שישנם עדיין חסמים חיצוניים שלא פשוט להתגבר עליהם כי הם מושפעים מאוד מדעת קהל. הפתרון לכך הוא יותר ויותר נשים בעמדות מפתח, זה עניין של זמן (אני אהבתי את המשפט: I’m not bossy, I’m the boss".... ). חלק טענו שנשים לא צריכות להשתנות ולהתאים את עצמן לחברה הגברית אלא להשתמש בכלים שבדרך כלל מאפיינים נשים : שיחה ושיתוף פעולה כדי להשיג מטרות (כגון שינוי ארגוני גדול). 
ההמלצות שהן נתנו לנשים בקהל הן:
  • לדאוג לרשת תמיכה בתשלום לטיפול בבית ובילדים
  • להאמין בעצמנו ולתת לעצמנו להצליח, להעז ואפילו להשתמש בחוצפה כשצריך.
לקראת סיום הארוע, כל שולחן ובראשו בכירה במיקרוסופט ישראל, ערך שיחה בנושאים שעלו ביום הזה.
לסיכום, טוב שמארגנים ארועים כאלה, כדי להעלות מודעות ולעודד נשים להנהיג ולהוביל שינויים. להתראות בשנה הבאה.

יום רביעי, 30 באפריל 2014

מי יודע מה יקרה אם אעמוד במשך שתי דקות עם ידיים על המתניים בתנוחה של מכ"ית?

מקור
Amy Cuddy טוענת שאם אעשה את זה, זה ייתן לי תחושת כח ואפילו ישפיע על הורמונים בגוף שלי. כן, נשמע קצת הזוי שתנוחת הגוף שלי כל כך תשפיע עליי, אך זה מה שעולה ממחקרים שהיא מצטטת. אז ההמלצה שלה היא: באופן מודע, גם אם לא טבעי (בהתחלה) בהזדמנויות בהן חשוב להפגין נוכחות נראית, אסרטיביות, ובטחון עצמי, כדאי לעמוד בתנוחות שמיצגות תכונות אלו, למשל: ידיים על המותניים וראש מורם וזקוף או ידיים מונחות על שולחן בהתרסה כאשר עומדים או עמידה עם ידיים למעלה בתנוחת ניצחון. התנוחה עצמה תשפיע לא רק על המתבונן בך אלא גם עליך ועל ההורמונים (מוריד את אלו שמשפיעים על לחץ ודיכאון ומעלה את אלו שאחראים לדומיננטיות ובטחון עצמי). שימוש בתנוחות כאלה מביא בהמשך לאימוץ שלהן ולשינוי בתחושת המסוגלות. טוב, היא לא מתכוונת שנעמוד כל הזמן בתנוחת ניצחון, אבל אם צריך, אפשר למצוא פינה נסתרת (אפילו בשרותים לפני ראיון עבודה) ולתרגל, התחושה תשתנה די מהר. 
Fake it until you become it
ממליצה לצפות בכל ההרצאה (יש אפילו כתוביות בעברית).



יום שבת, 19 באפריל 2014

לשבור את הקרח? זהירות ספוילר

לפני כמה ימים צפינו כל המשפחה בסרט "לשבור את הקרח" Frozen של דיסני. היססתי, כיוון שזהו עוד סרט נסיכות של דיסני (ועל נסיכות ורודות עם נצנצים כבר כתבתי בעבר...), אבל רציתי לראות אם השתנה משהו מאז סרטי הנסיכות הישנים. 
אז מסקנה: יש בהחלט שינוי. אמנם הסרט מתחיל כמו סרטי דיסני ופיקסר רבים במות ההורים (שמתם לב לזה פעם שגם בנמו, טרזן, עידן הקרח, במבי, ועוד רבים אחרים אחד ההורים או שניהם מתים בנסיבות טרגיות כבר בהתחלה...), אך יש בהחלט נקודות אור בדמות הנסיכה אנה. אנה היא נסיכה אמיצה, נועזת, שובבה, אסרטיבית כשהיא רוצה משהו שחשוב לה ועיקשת לעשות מה שצריך גם אם יש לזה מחיר. היא פוגשת נסיך די בהתחלה ומתאהבת, הוא מיד מציע לה נישואין והיא מסכימה כמובן, אבל אז אחותה, ששומעת את הבשורה מתנגדת בתוקף ואומרת לה "רק הכרת אותו וכבר את רוצה להתחתן איתו!?". הנסיך הוא הbad guy ואין חתונה בסוף (הזהרתי שיש ספוילר...:)), והסוף שובר את המיתוס שהוכחה של אהבה יכולה רק לבוא בצורת נשיקה מהבחור שמאוהב בנסיכה, הוכחה של אהבה יכולה לבוא מהנסיכה עצמה שמגנה על אחותה, והשורה התחתונה היא: אהבה יכולה להמיס לב של קרח.
אחרי כל התשבוחות, נשאר בכל זאת לציין, שלמרות כל המאמצים בתחום התסריט, עדיין יש לנו שתי נסיכות רזות באופן מזעזע, תשפטו בעצמכם:


יום רביעי, 2 באפריל 2014

ומה אומרים ילדים כששואלים אותם "למה יש פחות נשים במדעים וטכנולוגיה?"

במרץ בשנה שעברה לבקשתה של המחנכת, הרציתי לפני ילדי השכבה של הבן שלי, שהיה אז בכיתה ו', על "נשים במדע וטכנולוגיה". השנה היא שוב ביקשה שארצה ושמחתי להיענות לבקשתה. הפעם הרציתי לשתי  כיתות ה' ושתי כיתות ו' (כל כיתה בנפרד. הדיון הרבה יותר משמעותי מאשר בפורום גדול).
רציתי לחלוק איתכם מקצת מהסיבות שהילדים העלו לעובדה שציינתי בפניהם ש"ישנו מיעוט נשים שעוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה":
יש ילדים שאמרו, שזה בגלל שנשים יותר מטפלות בבית ובילדים: ילדה אחת העירה, שדווקא אצלה המצב די שיוויוני שני ההורים עושים הכל; אחד העיר שאצלו אבא משתתף קצת, הוא מחזיר אותם מהחוגים.... (באמת "כל הכבוד" לשותפות...); אחר אמר שאמא עובדת מהבית אז היא עושה הכל ואבא חוזר אחרי 7 בערב - אם זה היה ילד בוגר יותר, הייתי מאתגרת אותו ושואלת למה זה ככה לדעתו, אבל הרגשתי לא בנוח לגרום לו לפקפק בבחירה של ההורים שלו....
יש ילדים שאמרו, שבנות מתעניינות פחות בתחומים האלה ומתעניינות יותר בתחומים אחרים, למשל בריקוד ובאומנות. אחר אמר שהן מתעניינותיותר בתסרוקת שלהן (בהקנטה לבנות הכיתה שלו....). בתשובה הראיתי להם צעצועים מקובלים לבנות וצעצועים מקובלים לבנים. שאלתי אותם מי יתעניין יותר בהנדסה ובבניה מי ששיחק במשחקי הרכבה מתוחכמים או מי ששיחקה בברבי, הלבישה ואיפרה אותה, ושיחקה משחקי תפקידים עם בלנדר, מגהץ ושואב אבק...? אחד הילדים ענה לי, שהילדות אוהבות לשחק במשחקים האלה וכשהוא לקח את האחיינית הקטנה שלו לקנות לה מתנה, אלה הדברים שהיא בחרה. בהמשך השיחה אחרי התשובות שלי, הוא כבר התחיל למלמל - "אז הכל בגלל ההורים"... היה חשוב לי לציין להם, ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה, קונים לילדה ברבי והיא שמחה עד השמיים, אז גם ההורים מרוצים, והכל נראה טוב, רק שאין מודעות להשפעה על הילדות.

יש ילדים שאמרו שזה בגלל ההיסטוריה, בגלל שבעבר אסרו על נשים והקשו עליה ללמוד ולעסוק בתחומים האלה (הילדים הפנימו מה שסיפרתי להם כמה דקות קודם בתחילת ההרצאה...).
היה ילד שאמר שהבנים שתלטנים, ומישהי לא הבינה איך זה משפיע. לכן נתתי לה דוגמא, שקורית לעיתים קרובות בכיתות הפיזיקה: ממחקרים עולה שלבנות חשוב להבין את החומר לעומק ולא רק באופן טכני ולכן הן שואלות יותר שאלות, הבנים מגיבים בצורה לא נעימה ו"משתיקים" אותן במשפטים כמו "עוד פעם את עם השאלות שלך!".
אחת הבנות לא הבינה איך זה שדווקא הבנות, שבבית ספר יסודי נראות שחשוב להן להשקיע בלימודים יותר מהבנים, לא מספיק פונות לתחום. ואני עניתי שאכן, מה שקורה הוא שבחטיבת הביניים, בנות שקיבלו 75 במדעים ו/או מתמטיקה אומרות לעצמן שהן כנראה לא טובות מספיק ולא לומדות את התחומים האלה באופן מוגבר, לעומתן, בנים עם אותה תוצאה אומרים לעצמם שדי ברור שהם יפנו לתחומים האלה. ולכן בנות צריכות יותר עידוד ללמוד ולעסוק בתחומים האלה.
לסיכום, הדיונים היו מעניינים וגרמו לילדים לחשוב קצת אחרת, כמובן שזו טיפה בים, אבל טיפה ועוד טיפה...

יום שבת, 22 במרץ 2014

Lammily - ברבי בפרופורציות אנושיות



ניקולאי לאם, אומן וחוקר החליט שנמאס לו לחכות לחברות הצעצועים כדי שייצרו בובות שניתן לשחק בהן כמו עם ברבי אבל שתהיינה להן פרופורציות אנושיות ממוצעות. הוא מתכנן לייצר בובה כזו ולשם כך יצא לגיוס המונים. הוא היה זקוק ל 95 אלף דולר אבל עד כה אסף 434 אלף דולר! אלפי אנשים כבר הזמינו את הבובה (שתצא לשוק רק בנובמבר 2014). למילי היא חזקה, ספורטיבית, מאופרת קלות והלבוש שלה יחסית פשוט. האם יצליח ניקולאי לעשות שינוי בעולם הבובות בעולם? את זה נדע רק בעוד כמה חודשים, אך זה בהחלט נראה מבטיח. 

הנה הסרטון שנמצא באתר הגיוס:




יום שני, 10 במרץ 2014

"בישראל של ימינו יש שיוויון מלא בין גברים לנשים ולכן אין עוד צורך ביום האישה" (מתוך כתבה מתאריך 7.3.2065)

אני לא יכולה לא להסחף אחרי "פסטיבל" יום האישה. מצד אחד ברור כי אילו היה שיוויון בין נשים וגברים גם בתאוריה וגם באופן מעשי לא היה ממש צורך ביום מיוחד לאישה וכל עוד יש יום כזה, זה אומר שיש עוד דרך לעשות, כדי שהשיוויון יתגשם. מצד שני, להעלות את המודעות לנושא שבוע אחד בשנה ואז לשכוח מזה, זה לא מספיק אבל זו בוודאי התחלה טובה - טיפה ועוד טיפה ונגיע לשם. זו הסיבה שבגללה אני כותבת את הבלוג הזה (חגגתי שנה לבלוג בחודש שעבר :)), להעלות את המודעות, אצל הורים, אצל מורים ובכלל אצל כולם. אנשים אומרים לי, שיש דברים שכתבתי שבאמת גורמים להם לפקוח עיניים והם מסתכלים במבט קצת אחר וביקורתי יותר על העולם. האמת, זה לא נעים להיות זו שלא צוחקת מבדיחה נוספת על נשים או פרסומת שמציגה נשים באופן מגוחך וסטריאוטיפי, מה לעשות? כאשר העיניים נפקחות, פתאום רואים דברים ב"משקפיים" אחרות וקשה לראות מה מצחיק בזילזול בנשים.
אז עשינו כברת דרך, אבל יש עוד דרך לפנינו.
יש הרבה מוסדות ציבוריים שיזמו ארועים לקראת יום האישה (ויש כאלה שגם לא...), חלק מהארועים הם סתם ימי כיף, חלק עוסקים בחיצוניות נשית (טיפוח הנשיות...), חלק נותנים העצמה מגדרית (עידוד לשאוף למעלה) וחלק קוראים תיגר על הסדר החברתי הקיים עם הרצאות ושיחות ביקורתיות על מקום הנשים בחברה.
אי אפשר בלי קצת נתונים (כתבת ynet):
שכר - בלימודים אקדמאים נשים מתקדמות אף יותר מגברים, אבל מסתבר שזה לא ממש עוזר להן להשתכר יותר. הן עדיין מרוויחות בשליש פחות מאשר גברים. רציתי לציין שיש שיפור, כי ב-1990 הפער היה 42%, אבל אנחנו 25 שנה אחרי 1990, לא נראה לכם שהפער היה אמור להמחק כבר?? בקצב הזה רק בעוד חמישים שנה השכר יהיה שווה.... הפער אינו רק בדרגים זוטרים ולא רק בגלל שדי הרבה נשים עוסקות 
במקצועות שבהם השכר נמוך יותר באופן כללי, חלק מועסקות דרך חברות כח אדם ולעיתים עובדות במשרות חלקיות, אלא גם בגלל חלוקה לא שיוויונית של נטל גידול הילדים וגם בגלל שהן לא מתמקחות על השכר שלהן כמו שגברים עושים. כדי לטפל באי השיוויון הזה הוקמה תוכנית שנקראת "שוות ערך - לקידום שכר שווה".
יצוג שווה - מה מספר לנו דו"ח מבקר המדינה? הדו"ח מתאר שקיים תת-ייצוג של נשים בדרגים הניהוליים הבכירים, כלומר, למרות ש64% מהעובדים בשרות הציבורי הם נשים, רק 30-40% מהמנהלים הם נשים. הנשים נתקעות בשלב הניהול הזוטר ומתקשות להתקדם ממנו (כן, גם כאן, תקרת זכוכית). אפילו בתחום הרפואה: אין כמעט מנהלות בתי חולים (למרות שיש יצוג שווה של רופאות ורופאים). 
מאתר CIMA
גם בחברות הגדולות (תעשיה אוירית, חברת חשמל ועוד רבות)  ובתאגידים גדולים (מועצת מקרקעי ישראל, מועצת רשות ניירות ערך, ומועצת רואי החשבון) יש מעט מאוד נשים בהנהלות. ולא נשכח לספר על האקדמיה, שבה בכל הדרגות האקדמיות הבכירות מספרם של הגברים הוא עד פי שלושה ויותר לעומת זה של הנשים ובאקדמיה הלאומית למדעים ייצוג הנשים הוא "מזערי": 8 נשים מתוך 105 חברים, כאשר ב2012 צורפו לאקדמיה תשעה חברים חדשים, כולם גברים (באמת? אין אפילו מדענית אחת נוספת הראויה להתקבל לאקדמיה למדעים? מה, אנחנו צרפת בשנת 1911??).
חשבתי לסיים עם מילותיה של ח"כ ד"ר עליזה לביא (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): "הנתונים מפוצצים בפנינו בעצמה את אשליית התקדמות השוויון בחברה הישראלית. פעם נוספת מוטחים בפנינו פערי התפקידים במלוא עליבותם."
אבל החלטתי לתת ציטוט חיובי מתחום אחר: שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "נשים מאופיינות בנהיגה זהירה יותר מאשר גברים בכל קבוצות הגיל. הדבר מתבטא במעורבותן הנמוכה יותר באופן משמעותי בתאונות דרכים קשות וקטלניות. הסברה וחינוך יעודדו נשים לקחת יותר את מפתחות הרכב ולתת לגברים לשבת לידן". ולכן לנהוג כמו אישה זו מחמאה!

יום שלישי, 4 במרץ 2014

נחשו מה הבת שלי בנתה עם מתנת יום ההולדת שלה...

לפני כמה זמן כתבתי על Goldiblox וסיפרתי שחיפשתי מתנת יום הולדת לבת הקטנה (8). מתנה שתהיה מעניינת, מאתגרת ובעלת ערך חינוכי וגם כיפית כמובן. בחיפושי גיליתי את חברת Engino וחשבתי להביא מחו"ל משחק שלהם, אבל אז גיליתי שיש להם יבואן שנמצא ברעננה. חקרתי קצת מה כדאי לקנות ולבסוף קנינו לה ערכה עם די הרבה דגמים וגם מנוע. מובן שהייתי סקרנית לדעת האם היא תתלהב או תתאכזב מהמתנה, והיא התלהבה!
מיד אחרי יום ההולדת היא פתחה את הערכה והתחילה לעבוד. הדגם שהיא בחרה היה של מנוף, כמו זה שרואים באתר בנייה (ובמוחי, שעדיין מוטמעות בו שנים של חלוקה של צעצועים למשחקים של בנים ושל בנות, חשבתי לי "באמת?? היא רוצה לבנות מנוף??" ואז אמרתי לעצמי "איזה יופי! היא רוצה לבנות מנוף! כנראה שאני מצליחה להעביר את המסר לדור הצעיר..."). המודל היה מורכב והעבודה עליו לא נגמרה במשחק חד פעמי. הסיפוק שלה ושלי, כאשר היא סיימה והיה לה מנוף עם מנוע שהעלה והוריד חפצים, היה גדול.
הערכות הבסיסיות מתאימות לילדים מגיל 5, אבל המתקדמות לגילאים כבר יותר בוגרים, שימו לב, שרק בערכות הגדולות יש מנוע שהופך את התוצאה למשהו פעיל יותר ולפעמים גם מעניין יותר. עוד לא בנינו דגמים נוספים אבל זה בהחלט משחק שאני ממליצה עליו לבנות וגם לבנים. אם אתם כהורים תתתיחסו בטבעיות לקניה של משחק שיש על עטיפתו טרקטורים, מנופים ומסוקים כמשחק שמתאים לבת שלכם, יש סיכוי טוב שהוא גם יתאים לה...

יום רביעי, 12 בפברואר 2014

למה בכלל ללמוד פיזיקה לבגרות?

ביום חמישי האחרון, יצאתי מוקדם יותר מהעבודה, לקחתי את בת העשרה שלי מבית הספר ונסענו לכנס "בנות בוחרות פיזיקה" במכון ויצמן. (תקציר המסרים מהכנס מודגש למטה). 
הגענו קצת מאוחר לכן הפסדנו את דברי הפתיחה וגילינו אולם מלא מפה לפה במאות נערות, שהגיעו ממש מכל רחבי הארץ, אפילו מדימונה ומבית ג'אן. אחרי הפתיחה היו שלוש בחורות שסיפרו את סיפורן, כולן למדו פיזיקה 5 יח"ל כמובן. אחת  היא כיום כתבת בגל"צ וכך הבהירה, שגם אם לומדים פיזיקה זה לא אומר שבהכרח עוסקים בתחום בהמשך, אבל זה פותח דלתות לעתיד; אחרת לומדת באוניברסיטה מתמטיקה ופיזיקה, ושלישית למדה גם הסטוריה 5 יח"ל ומאוחר יותר היתה גם בקורס חובלים (האישה הראשונה שסיימה קורס חובלים במגמת אלקטרוניקה) ולומדת כיום משפטים, בקיצור - התרשמנו! 
בשלב הבא בתוכנית הכנס, היתה מורה למדעים שלמרות הבעיות הטכניות שהיו עם המקרן בזמן המצגת שלה, היא התמודדה עם זה בקלילות והציגה את תוכנית הלימודים (קצת מהר מידי לטעמי). היא גם הוכיחה לנערות בקהל שבקבלה לאוניברסיטאות לתחומי מדע וטכנולוגיה, מה שחשוב הוא האם למדת 5 יח"ל מתמטיקה ו5 יח"ל פיזיקה או לא (אין אף מקצוע אחר ב"מעמד" הזה, אפילו לא כימיה או מחשבים). ללומדי פיזיקה יש כנראה סיכויי קבלה טובים יותר והם גם מקבלים בונוס בחישוב ממוצע הבגרות. בכל מקרה מי שלא לומד/ת פיזיקה מורחב בתיכון נדרש/ת לעשות מכינה בפיזיקה לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה ולהשלים בזמן קצר את חומר הלימוד לבגרות (אז אם כבר, עדיף ללמוד את זה בתיכון...). היא אמרה משהו שהפתיע אותי, שממוצע הציונים בפיזיקה הוא גבוה, כלומר בעצם, העובדה שזהו מקצוע קשה לא משפיעה לשלילה על ממוצע הבגרות לתלמידים (לטענתה, לעיתים אפילו משפרת אותו).
אושרה לרר, האחראית לשיוויון בין המינים במשרד החינוך, נתנה הרצאה עם הרבה "פילפל" (ויש אפילו נשים שהדברים הישירים שהיא אמרה גרמו להן אי נוחות). היא הבהירה לנו, שמצב השיוויון המגדרי בארץ הינו בהדרדרות בניגוד למה שחושבים (אנחנו מקום 56 בעולם, ירדנו 21 מקומות ב7 השנים האחרונות!). היא דיברה על המסרים של "משטרת היופי" שמשפיעים לשלילה על הבנות, והזכירה את סרטי וולט דיסני כדוגמא רעה למסרים של: "תהיי יפה ותשתקי", או "הדבר היחיד שחשוב בחיים זה להתחתן עם הנסיך". היא דיברה על הבדלים בין המינים ועל הויכוח האם ההבדלים מולדים או נרכשים ומה ההשפעה של הסביבה על הבנים והבנות.
בהמשך היתה קצינה בדרגת אלוף מאכ"א, שהסבירה על ההשפעה של מה שלומדים בתיכון על התפקיד בצבא, היא לרוב השתמשה במונחים צבאיים, שלמרות שהיא פירשה אותם, הם לא היו מובנים ו/או מעניינים לבנות בכיתה ט' ... ובכל זאת המסר עבר.
בסוף השתתפנו בהרצאה מרתקת של דר' הגר לנדסמן ממכון ויצמן בנושא המחקר על הנייטרינו שהיא עושה באנטארקטיקה, שם היתה כבר 3 פעמים למשך חודש בכל פעם.
המסרים לאורך כל הכנס היו:
  • לימודי הפיזיקה מוערכים בכל מקום אליו מגיעים אחר כך והם פותחים דלתות שהנערות אפילו עוד לא יכולות לדמיין אותן כרגע.
  • כשלומדים פיזיקה התפיסה על העולם וההבנה שלנו את העולם משתנה, מגלים תמונה שלמה ומרגשת של העולם והתופעות סביבנו.
  • לימודי הפיזיקה מעניקים יכולת לפתח כישורי חשיבה, אבל לא צריך להיות איינשטיין כדי ללמוד פיזיקה.
  • יש זמן לעסוק גם בפעילויות אחרות כשלומדים פיזיקה (חוגים, תחביבים, מועצת תלמידים, צופים ועוד).
  • למרות התדמית של המקצוע הקשה שצריך ללמוד בו הרבה שעות, תלמידים במגמות כמו מוזיקה ותאטרון משקיעים הרבה יותר שעות.
  • ההתמודדות עם האתגר שבלימודי פיזיקה מחזקת אותך ואת לומדת על עצמך שאת מתמודדת עם אתגרים בהצלחה.

הפרטית שלי התרשמה לחיוב מהערב הזה ואמרה שזה לא הרגיש כאילו זו פרסומת למגמת הפיזיקה, אלא היה שימוש בעובדות ובנסיון של אנשים מהשטח כך שזה היה אותנטי ומרשים, והיא מבינה מה החשיבות של לימודי פיזיקה.

יום חמישי, 30 בינואר 2014

כשתגדלי תהיי מהנדסת....


על GoldiBlox קראתי כבר באפריל בשנה שעברה, ראיתי את הסרטון, שבעזרתו גייסה דבי סטרלינג בגיוס המונים, כסף למימון הפרויקט. המוצר היה אז במכולה בדרך מסין לארצות הברית ונמכר בהצלחה עוד לפני שבכלל הגיע לחנויות. המסר שדבי רוצה להעביר הוא, שמשחקים שמכוונים לילדות הם הרבה פעמים לא מאתגרים ומתמקדים בנסיכות. ולטענתה זו אחת הסיבות לכך שעדיין היום בעולם 87% מהמהנדסים הם גברים ורק 13% נשים (בארץ אחוז הנשים מעט יותר גבוה אך רחוק מאוד מה- 50% שהיינו מצפים למצוא). לא רק המשחקים משפיעים כמובן, אבל המשחקים הם חלק מההשפעה החברתית והתרבותית כבר מגיל צעיר. יש חברות שפשוט לקחו את המשחק הרגיל שהן ייצרו וצבעו אותו בורוד וגוונים רכים כדי להתאים לבנות, כמו חברת לגו למשל (ואף על פי שיש גם על זה הרבה ביקורת, מבחינתי אם זה מה שצריך כדי שיקנו לבנות משחקי הרכבה ובנייה, זה גם בסדר, למרות שהיה עדיף שבנות לא תפסולנה מראש משחקים שהם בצבעים  "של בנים"). דבי סטרלינג, יוזמת המוצר טוענת שלפעמים צריך גם יותר מזה, בגלל שלטענתה בנות אוהבות יותר סיפורים ומשחקי תפקידים ובנים אוהבים הרכבה, היא המציאה משחק שמשלב גם סיפור, שתוך כדי קריאת הסיפור בונים בעזרת חלקים מסתובבים, רצועות ומנואלה תוספת לסיפור. יש למשחק הצלחה רבה, והוא נמכר בטויס-אר-אס בארה"ב וגם באמזון (30$). לאחרונה הם הוציאו סרט נוסף (אפשר גם להקשיב ללא קול, מוזיקת הרקע מעצבנת...אבל המסר עובר ממש טוב), שאומר שהילדות רוצות משהו אחר חוץ ממשחקי נסיכות. הן רוצות ויכולות לבנות דברים מעניינים ומורכבים.
בהתחלה חשבתי לקנות את המשחק לבת הקטנה שלי (בת 8), אבל אחרי קריאה של התגובות של הקונים למשחק קצת נרתעתי. היו הרבה מתלהבים (באופן כללי יש הרבה מתלהבים מהרעיון), אבל יש הטוענים שהיישום קצת פחות מוצלח, הן מבחינת חלקים והן מבחינת האתגר לילדות הקצת יותר גדולות (המשחק מוגדר לגילאי 4-9). החלטתי לוותר (כי הסיפור באנגלית וזה דרש גם לנסות להביא את זה מארה"ב מה שהפך את הקנייה למורכבת יותר). אבל התחלתי לחפש מוצרים אחרים שיתאימו לילדות בגילה (ועל כך באחת הרשומות הבאות).

יום חמישי, 23 בינואר 2014

כנס "בנות בוחרות פיזיקה"

ביום חמישי ה-6 בפברואר יתקיים במכון ויצמן כנס "בנות בוחרות פיזיקה" ומיועד לתלמידות בכיתות ט'-י' המתלבטות אם לבחור בפיזיקה כמקצוע מורחב. הכניסה ללא תשלום אך מותנית בהרשמה מראש.
לתוכנית הכנס כנסו לקישור.
אני מתכננת להיות שם עם הבת שלי, ואתם?

יום רביעי, 15 בינואר 2014

מי נראית ככה בכלל?...

סרטון נוסף שיצא בנובמבר מראה לנו מה עושים לתמונות של דוגמניות בפוטושופ (תוכנה לתיקון תמונות), כדי שהן תראינה כמו שהן נראות במגזינים ובפרסומות. אתם מבינים, אפילו הדוגמניות היפות והחטובות ביותר, בכלל לא נראות כך במציאות...


וסרטון נוסף שמסביר את ההשפעה על החברה, על הנשים ועל נערות של תיקוני הפוטושופ הללו בתצלומי נשים במגזינים.



ועוד אחד של חברת Dove שלמרות היותה חברת קוסמטיקה היא מבקשת למסור מסרים אחרים לילדות, נערות ונשים (זה חלק מקמפיין שלם שנמשך כבר כמה שנים):

התפקיד שלכם המבוגרים הוא להפנים ואז לשים לב מה אנחנו משדרים לבנות שסביבנו.
דוגמא קטנה: כשהילדה החמודה לבושה בשמלה מיוחדת נכון שהתגובה הראשונית שלנו היא "איזו יפה את היום!", אבל בעצם, היה נכון יותר להגיד לה: "איזו שמלה חגיגית לבשת היום!" כי היא יפה תמיד, והשמלה היא קישוט....

על סרטונים רבים שאני מפרסמת אני קוראת מתוך האתר http://www.upworthy.com/
תציצו שם לפעמים.

יום ראשון, 5 בינואר 2014

המורה לרובוטיקה רוצה שהבנות תשבנה בצד כי צריך לנצח

המורה לרובוטיקה אמר לבנות לשבת בצד, כי יש תחרות (כנסו לקישור כדי לקרוא את הפרטים). כשאחת האמהות דיברה איתו הוא אישר את הפרטים והסביר: "יש תחרות בפברואר ואנחנו צריכים לנצח בתחרות. והבנות בכלל רוצות את זה. הוא אמר להן, לדבריו, שתתאזרנה בסבלנות ואחרי התחרות, הוא יתן להן לבנות קצת. עכשיו מתרכזים בלנצח."

האם זה רק הוא? שתפו אותי אם אתם שומעים על מקרים שבהם מורים או אנשי חינוך מתייחסים שונה לבנות ולבנים במקצועות מדעיים טכנולוגיים ולא מאפשרים להן למצות את כישוריהן. כבר שמעתי על "יועצות" בית ספריות שהמליצו לנערות ללמוד תקשורת 5 יח"ל במקום מדעים, כי כך הן תוכלנה להשיג ציון גבוה בלי להשקיע הרבה מאמץ (בטענה ש: "בשביל מה לך?..."), כשברור בשביל מה ה"יועצות" יועצות, כדי שציוני הבגרות הממוצעים של בית הספר יהיו גבוהים יותר...

יום רביעי, 1 בינואר 2014

לו קוראים משכנע ולה קוראים שתלטנית...

כבר ראיתם את הפרסומת של פנטן, שפורסמה בYouTube בנובמבר ומאז היו לה 16 מיליון צפיות? למרות שזו פרסומת ומטרתה לפרסם מוצר, הם ניסו גם להעביר מסר שמעבר.
אני ממליצה לצפות גם עם בני הנוער הפרטיים שלכם ולהסב את תשומת ליבם למילים באנגלית שמופיעות בכל מיני מקומות. יש כאן ביטוי למשהו שלא כולם שמים לב אליו, אך כאן הוא מוצג באופן שממחיש את ההבדלים בהתייחסות של אנשים להתנהגויות זהות, שנעשות על ידי נשים וגברים אך כאשר אישה עושה אותם הם נתפסים לרוב באופן שלילי.