‏הצגת רשומות עם תוויות מדעים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדעים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 27 ביוני 2013

נערה בת 18 ומטען קטן

בכתבה של onlife קראתי על אישה קוהרה (Eesha Khare), נערה בת 18, תלמידת תיכון בקליפורניה שפיתחה מכשיר שמאחסן אנרגיה ויכול לטעון את המכשירים הסלולריים שלנו בכמה שניות (20-30!!), ויוכל לשמש גם לטעינת מכשירים אלקטרוניים אחרים. היא זכתה בפרס הקרן של אינטל למדענים צעירים בערך של 50,000$, וכולם צופים לה עתיד מזהיר. בקריאה מעמיקה יותר של המקורות לכתבה ופרסומים נוספים אחר כך, מסתבר שמה שהיא המציאה לא יגיע כל כך מהר לשוק ועדיין ישנן בעיות טכנולוגיות כדי ליישם אותו, אך מבחינה תאורטית ישנה פריצת דרך.  נקווה שבבוא הזמן היא גם תצליח ליישם את זה ולהרוויח את המיליונים הפוטנציאליים בתחום הזה.  כדאי גם להוסיף שהיו גם נציגים ישראלים בתחרות  הזו ומתוך תשעת הנציגים שנשלחו  6 זכו בפרסים וזה כבר כבוד גדול (חבל שהשנה אין אף בת שהשתתפה בתחרות מטעם ישראל).

יום ראשון, 9 ביוני 2013

"העתיד הוא רב-תחומי ושם הנשים מצטיינות..."

זהו חלק מציטוט של ראיון שנעשה עם פרופ' חגית מסר-ירון מתוך כתבה של דודי גולדמן שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר. מסר-ירון עשתה את שלושת התארים בהנדסת חשמל, היתה מדענית ראשית וראש מנהל המדע במשרד החינוך והיום מכהנת כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, היא גם זו שהקימה את המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה. הפעם דיברה מסר-ירון על כיוונים קצת אחרים ממה שמדברים עליהם בדרך כלל כשמדברים על נשים במדע:
"מה שמעניין אולי יותר הוא שמדע שנעשה ע"י נשים שונה, ולעיתים טוב יותר ממדע שעושים גברים. אמנם זה לא הוכח אמפירית עדיין, אבל ההרגשה שלי היא שיש הבדל. דרך חשיבה מדעית נשית היא אינטואיטיבית יותר, רחבה ורב-תחומית." כך אומרת מסר-ירון בכתבה.
היא הוסיפה גם שכאשר מדברים על מיגדר במדע לא תמיד מדובר רק על מי שחוקר אלא גם על מה חוקרים. אם חוקרים מתייחסים במחקר רק לאוכלוסייה גברית (כמו במחקר על מחלות שונות) הם עלולים להחטיא ולא לגלות הבדלים בתוצאת המחקר הקשורים למיגדר. כיום המודעות לכך בארץ קצת יותר נפוצה בתחום הרפואה אך כנראה שלא מספיק בתחומים אחרים (ועל כך ארחיב בהזדמנות אחרת).
                       blindmen elephant large 300x220 Doing multidisciplinary research
                                                תמונה מתוך

יום שלישי, 14 במאי 2013

"להיות נערה" בבת-ים או "סודקות..." ההמשך

ביום חמישי האחרון הוזמנתי להשתתף בארועי "להיות נערה" בבת ים ע"י דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית" עליו כבר כתבתי בעבר.
הארוע סיכם פעילות שנתית בתחומים שונים שמטרתם לחזק את הנערות ולשנות את המודעות שלהן: סדנת תאטרון, סדנת כתיבת שירים ומיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" בתחום עידוד בנות ללימודי מדעים וטכנולוגיה.
פגשתי שם את הגב' אסתר פירון (אמא של...) שהיא סגנית ראש עיריית בת ים ומחזיקת תיק החינוך שסיפרה שעיריית בת-ים החליטה שאוכלוסיית הנערות לא מטופחת מספיק וזוהי תקופה קצרה אך משמעותית בחייהן ולכן השקיעה במיזמים האלה ובארוע מיוחד עבורן. מקווה שרשויות מקומיות אחרות ילכו בעקבות בת-ים.
משיחה עם בנות של המיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" הבנתי שזהו מיזם שהן גאות להשתתף בו וההורים שלהן גאים אף הם. הנערות ממליצות בפה מלא לנערות אחרות שרוצות להצליח ובעלות ראש פתוח להצטרף למיזם כזה. יש בנות שאמרו כי הן מרוצות להיות חלק מהמיזם, לא רק בזכות התכנים אלא גם בזכות הגיבוש הקבוצתי והעובדה שהן רק בנות. חשוב לציין ש
לא כל הנערות התעניינו בתחום המדעים לפני כן, ואצל חלקן הוא גרם לשינוי כיוון. 
המיזם פועל כבר ארבע שנים והבנות הראשונות שלמדו בו לומדות כיום בכיתה י"ב ועדיין משתתפות בפעילויות. הבנות שנבחרות הן בעלות ציונים גבוהים במתמטיקה ובמדעים בכיתה ח', (ומהוות כ20% מבנות השכבה). בשיחה היו בנות שטענו כי אין מספיק סינון של התלמידות וישנן גם תלמידות עם בעיות התנהגות שמפריעות לשאר. במסגרת המיזם הנערות מבקרות בחברות היי-טק או מכוני מחקר רציניים ש"מאמצים" את הכיתות, ושומעות גם הרצאות של דמויות מפתח נשיות. הביקורים האלה והסיפורים האישיים ששמעו, הם משמעותיים לנערות, שסיפרו שכאשר הן ראו את מיעוט הנשים שם, הן החליטו שהן הולכות לשנות את הסטטיסטיקות (כל הכבוד להן ולעוסקים בדבר). ישנם גם תיגבורים לימודיים בעיקר במתמטיקה, שכנראה עוזרים מאוד לבנות לעבור תקופות עם קשיים ולהתרומם. ישנו איזון מעניין בין הרצון של הבנות להשאר במיזם ולכן הן מעוניינות להשקיע במתמטיקה ומדעים גם אם קשה וגם אם הן ירדו הקבצה, ובין הרצון של רכזות המיזם, שמעוניינות שתלמידות מתאימות תישארנה, ולכן הן דואגות לתת תגבורים ולעודד במקום שצריך, אך הן גם דורשות מהבנות להתאמץ ולהוכיח שהן מעוניינות. כחלק מהמיזם בכיתות ח' בנות למדו להקים אתרים והקימו בעצמן אתרים בזוגות. המיזם כולל בכיתה ח' גם שיעורי העצמה אישית (לא כולן חשבו שזה בכלל חשוב לדור של היום שהוא כל כך בטוח בעצמו...) וגם סדנאות העצמה מגדרית בשלב מאוחר יותר. ההשפעה של הסדנאות האלה ניכרת גם ללא קשר לתוכנית, מסתבר שהעלאת המודעות גרמה לנערות לכתוב עבודות בתחומים הקשורים למגדר גם במקצועות כמו ספרות ואזרחות.

תודה לדר' אזולאי שהזמינה אותי. שמחתי לשוחח עם הנערות והרכזות, ואשמח לשמוע את תגובותיכן גם כאן.

כן ירבו מיזמים כאלה.

יום שישי, 19 באפריל 2013

אמת או בדיה (וגם "מה קורה להם בין גיל 10 ל14")

מסמך שפורסם באתר מוזיאון המדע בירושלים שנקרא: אמת או בדיה - עשר שאלות על מדע מסכם ראיות מחקריות איכותיות ועדכניות מרחבי העולם הנוגעות לחינוך מדעי ומתמטי ומעלה המלצות לשינוי. באמצעות עשר שאלות בנוסח "אמת או בדיה", מוצגים טיעונים בזכות החשיבות הרבה של הטמעת המודעות לקריירות בתחומי המדע והטכנולוגיה בתוך תוכנית הלימודים הכללית של בתי הספר.
מתוך המסמך: 
ראיות מסקר גדול שנערך בבריטניה מעלות שנקודת הזמן שבה ילדים מחליטים ש"מדע זה לא בשבילי" היא בגילאים 10-14. הגברת ההתעניינות של צעירים במדע או בהפיכתו לתחום ”כיפי“ יותר לא תעזור כאשר קיים נתק בין ההתעניינות והשאיפות. המחקרים מראים שאפילו אלה שנהנים מלימודי מדע, ומצליחים בהם, עשויים להחליט כבר בגיל צעיר שמדע הוא לא בשבילם כיוון ששאיפותיהם מושפעות במידה רבה מהרקע החברתי שלהם ומנסיבות משפחתיות.

נשמע מייאש, נכון? אני רואה בזה דווקא את ההזדמנות. זה מצביע לנו על אחד המפתחות לשינוי: המשפחה, הסביבה והקשר עם השאיפות. אז בואו נדאג להשפיע על השאיפות של הצעירים והצעירות לכיוון הנכון מצד אחד וננסה להשפיע גם על ההורים מהצד השני. 
רעיונות בבקשה!

יום שבת, 23 במרץ 2013

רשמים מהרצאה לילדי כיתות ו'

לפני כשבועיים הרציתי בכיתות ו' בבית הספר של הילדים שלי לבקשת מחנכת הכיתה לכבוד יום האישה. נושא ההרצאה היה "נשים במדע וטכנולוגיה". הצגתי כמה נשים ידועות יותר (מארי קירי) ופחות  (רוזלינד פרנקלין). דיברתי על כך שהיום עדיין יש פחות נשים שלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בחינוך העל יסודי והאקדמי, יש מיעוט נשים בסגל האקדמי בתחומים אלה ומיעוט נשים עובדות במקצועות טכנולוגיים או מדעיים. שאלתי אותם למה הם חושבים שזה עדיין כך ונתתי 2-3  סיבות שרלוונטיות לשיחה בנושא זה עם ילדים. באופן כללי רציתי לעודד גם את הבנות וגם את הבנים לא להרתע ולללמוד מדע וטכנולוגיה.

בהרצאה הראשונה הייתי מרוכזת בנסיון להרצות באופן זורם ורק כשיצאתי מהכיתה קלטתי שמה שקרה שם זהו בדיוק מה שכנראה קורה בכיתות רבות (כך מספרים וכך חוויתי): אני שאלתי שאלות, חדתי חידות והיחידים שענו היו הבנים. הבנות ישבו בשקט ולא השתתפו... איך נפלתי גם אני בפח הזה?....
בהרצאה השנייה היו כמה בנות שהשתתפו, חלק מעצמן, חלק מעצם העובדה ששמתי לב לכך מראש ועודדתי אותן להשתתף.
יצאתי מההרצאות בהרגשה טובה שפתחתי את עיניהם של הילדות והילדים למשהו שלא דובר עליו עד כה בבית הספר, ואולי גם גרמתי למישהי מהם לחשוב על הנושא גם אחרי ההרצאה.
בתשובה לשאלה למה יש עדיין מיעוט בנות, אחת הבנות אמרה שאולי זה פחות מעניין אותן...
זהו באמת האתגר שלנו - איך לגרום לבנות להתעניין יותר במדע וטכנולוגיה.
אשמח לקבל תגובות עם רעיונות.

יום שבת, 9 במרץ 2013

"סודקות את תקרת הזכוכית" - תוכנית כי"ח

כפי שהבטחתי אנסה מידי פעם לתת פרטים על פרויקטים שנעשים בתחום עידוד בנות למדעים וטכנולוגיה.
והיום על רשת בתי ספר כי"ח (כל ישראל חברים) בה מופעלת התוכנית "סודקות את תקרת הזכוכית".

לפי דר נעמה אזולאי  סמנכ"לית החינוך של הרשת: טרת התוכנית מבחינת המשתתפות כוללת פיתוח מצוינות, פתיחת אופקי ידע חדשים והצבת אתגרים בפני תלמידות התוכנית תוך חיזוק הדימוי העצמי והאמונה ביכולת של כל תלמידה לסיים את ביה"ס התיכון עם בגרות איכותית שתאפשר לה להמשיך ללימודים גבוהים בכל תחום שתבחר כולל המקצועות המדעיים וההנדסיים." 
התוכנית מבוססת ארבעה מרכיבים עיקריים: העשרה מדעית, אימון אישי בקבוצה בדגש מגדרי, תגבורים לימודיים על-ידי המורים ועל-ידי מתנדבים  והחשוב מכל: במסגרת התוכנית מאומץ כל בית ספר על-ידי חברת הי-טק או מכון מחקר יוקרתי ומדעניות מובילות נפגשות עם התלמידות, מארחות אותן במתקני המחקר, מעבירות הרצאות לתלמידות והופכות לדמויות לחיקוי והשראה. 
פרטים נוספים באתר NEWS1
באתר mysay
וכן במסמך של אתר מקווה ישראל שם נמצא אחד מבתי הספר של הרשת

יום ראשון, 3 במרץ 2013

הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (מתוך Ynet)

מסתבר שאכן יש שיפור בכל הנוגע לנשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה.
השיפור ניכר בשנים הארונות בעיקר עקב מאמצים של גופים שונים להתערב ולהשפיע בצורות שונות על נשים ונערות כדי שיפנו לתחומים אלה: מחשיפה לתחומי מחקר הנדסיים וטכנולוגיים, כבר בשלבים מוקדמים של לימודים בתיכון (ואף בחטיבה), לפעילות בתחום ההעצמה האישית וחשיפה לנשים מצליחות בתחומים אלה ואפילו עד מענקים ודאגה למעונות יום ופינות הנקה.

עוד פרטים בכתבת Ynet

יעברו עוד כמה שנים טובות עד שנראה פירות מפרויקטים שרצים היום בחטיבות הביניים והתיכונים. גם לגבי סגל בכיר באוניברסיטאות, זה ייקח זמן (כרגע נשים מהוות רק כ10% מהסגל הבכיר בתחומי המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר. באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב טוב יותר).
אבל מגמת השיפור כבר כאן.
בקרוב אקדיש פוסט לכל פרויקט שאני מכירה בתחום זה.