יום שבת, 21 בנובמבר 2015

מה באמת קורה כשעושים שיעורי מתמטיקה נפרדים לבנות ולבנים בתיכון?

דיברתי לא מזמן עם אינה, מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה כבר כ15 שנה, בבית ספר "הר וגיא" בצפון הרחוק. לפני כ10 שנים בעקבות צורך לפצל את כיתת המתמטיקה לשתי כיתות (כי היא עברה את 40 התלמידים), הוחלט לעשות ניסוי ולפצל לכיתות לפי מגדר (בנים ובנות בנפרד), בהתחלה התלמידים התלוננו ולא הבינו למה ("מה, אנחנו בית ספר דתי?") אבל בהמשך היו מרוצים וגם המורים. לא נעשה שם מחקר מדעי, אבל ההשפעה המרכזית היתה ירידה בעזיבה של בנות מ5 יח"ל ל4 יח"ל כמו שקורה לעיתים קרובות. כתוצאה מההפרדה, המורים היו צריכים להתאים את עצמם ואת ההוראה שלהם לפי מגדר הכיתה.
אז הנה רשימה של הכללות לגבי אופן הלמידה של בנים ושל בנות בשיעורי מתמטיקה מרשמיה של מורה אחת:

בנים:
אוהבים תחרות
מאבדים סבלנות אם פותרים יותר מידי תרגילים על הלוח
מפרגנים יותר, זורמים יותר
יותר בעיות משמעת מאשר בכיתת בנות, אבל כאשר הם נפרדים מהבנות ואין להם את הקהל (הבנות) להרשים, הם עושים פחות בעיות משמעת מאשר בכיתה מעורבת ואז הם עסוקים יותר בלמידה
קולטים נושא על ידי הבנת הרעיון עצמו ופחות תרגול
המורים צריכים הרבה אנרגיות, יכולת שליטה בכיתה ולמידה בקצב מהיר יותר
בנות:
מתלוננות יותר
לא אוהבות תחרות, מעדיפות לפתור כולן ביחד
קולטות נושא על ידי תרגול 
המורים צריכים הרבה סבלנות

כבר לפני כמה שנים ירד מספר תלמידי המתמטיקה ב5 יח"ל מתחת ל40 ולכן אי אפשר היה להצדיק פתיחת כיתה נוספת, לכן לא המשיכו את הפיצול ב5 יח"ל ועשו אותו ב4 יח"ל שם הכיתה היתה גדולה, גם שם היו תוצאות טובות. אך לאחרונה בבית הספר המסוים הזה יש משמעותית יותר בנות ב4 יח"ל מאשר בנים ולכן פיצול הכיתה לא היה רלוונטי (כי לא הוגן לתת למורה אחד כיתה קטנה ולמורה אחר כיתה גדולה). אז הם החליטו לפצל את כיתות 3 י"חל שם יש הרבה תלמידים, כיתה אחת בנים, כיתה אחת בנות וכיתה אחת מעורבת. ההשפעה המרכזית היא התאמת המורים לאופן למידה המותאם יותר לבנות, כאשר זו כיתת בנות. ואם אתם שואלים למה זה טוב? אז התשובה של אינה היא, שכל מורה צריך ללמד שנה אחת כיתת בנים ושנה אחת כיתת בנות, רק אחר כך הוא יוכל בכיתה מעורבת לתת את המענה הנכון גם לבנים וגם לבנות (כיוון שהאפקט בכיתה חד מגדרית בולט הרבה יותר).

לסיכום, אינה אומרת שזה שיוויון הזדמנויות אמיתי - לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו (לא לתת לכולם אותו דבר).

בעבר כבר כתבתי על פיצול כיתות לפי מגדר ברשומה הזו, עם שיקולי בעד ונגד.
אני קוראת כאן למנהלי/ות בתי ספר ורכזי/ות מתמטיקה לשקול הפרדה של כיתות מתמטיקה בתיכון לפי מגדר ולראות מה ההשפעה בבית הספר שלהם. עוד לא קראתי על מחקר שבו היו להפרדה כזו חסרונות כאלה שלא מצדיקים נסיון כזה, להפך, שמעתי על יתרונות.

יום שבת, 24 באוקטובר 2015

האם הנורמה היא גבר?

הפעם רציתי לכתוב לא על התיחסות של נשים למדעים אלא התיחסות של מחקרים מדעיים לנשים ולגברים וכן להבדלי מין ומגדר באופן כללי.

באופן מקובל במחקרים חברתיים ישנה התיחסות להבדלים בין גברים לנשים, אך לא בתחומים רבים אחרים. התחום הבולט ביותר בו במחקרים מדעיים לא היתה התיחסות מספקת להבדלים בין המינים הוא הרפואה. האם ידעתם שהתרופות בעבר נבדקו על גברים בלבד (כאילו הם הנורמה - זוהי דמות האדם הרגיל...), או על גברים ונשים ללא ניתוח נפרד של תוצאות לפי מין וכך נתגלו מאוחר מידי הבדלים כגון: שהתקפי לב אצל נשים מאופיינים בספמטומים שונים מאלו של גברים, יש גם תרופות מסוימות שהתגלה רק לאחר השימוש בהן שהן מסכנות חיים של נשים, אך לא של גברים (תרופות אלו כמובן הוצאו משימוש כבר), וידוע גם שמחלות מסוימות מופיעות בתדירות גבוהה יותר אצל גברים או אצל נשים, גם אם המחלה איננה קשורה במערכת הרבייה (ניתן לראות סרט של TEDX שמסביר את הנושא).

היום המצב הולך ומשתפר אך לא נעשה עדיין באופן גורף ככלל בסיסי לכל מחקר בתחום הרפואה, זוהי המלצה באיחוד האירופי למשל, אבל לא בכל מקום. לדעתי, אין לקבל אף מחקר שלא מציין שניתנה התיחסות להבדלי מין ומפרט האם נמצא או לא נמצא הבדל. 
באתר הבא תוכלו לראות פירוט של תחומים שבהם היה רצוי לבדוק הבדלים של מגדר ומין, למשל בתחומים של הנדסה, מדעים וסביבה. הנה מספר דוגמאות: פיתוח אפליקציות בהתאמה לפי מגדר המשתמשים (למשל: התרגום בעברית הוא תמיד תרגום לזכר יחיד, במקרים בודדים לרבים, אבל ניתן היה להתאים למגדר המשתמש);  פיתוח פתרונות תחבורתיים שיקחו בחשבון את משתנה המגדר ועוד רבים.
למי שמבולבל מהמונחים מין ומגדר, הנה הסבר קצר: מין הוא משתנה שרלוונטי במקרה שההתיחסות היא ביולוגית, למשל טיפול רפואי. ומגדר מייצג הבדל בין גברים לנשים שהוא לא ביולוגי, אלא חברתי, כמו למשל שימוש שונה של גברים ושל נשים באפליקציה מסוימת. 
את הסרטון הבא מצאתי באתר של ארגון צרפתי בשם WAX שמעודד נשים למדעים, הוא מסביר בקצרה את הנושא:


וגם אתם, במחקר הבא שתקראו, או שתבצעו, שימו לב, האם משתני המין או המגדר נבדקו, האם היתה התיחסות אליהם בדרך כלשהי?

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

מגמת אלקטרוניקה רק לבנים


אני מעתיקה כאן את מיכתבה של אנונימית שפורסם באתר הפייסבוק מפסיקות לשתוק-נלחמות למען החופש והשוויון:
שלום 
אני תלמידה בבית ספר דתי כיתה י׳
בכיתה ט (שנה שעברה) פנינו למנהל להתייעץ על איזו מגמה לקחת. אני לומדת בבית ספר קטן ויש בו רק 5 מגמות.
והתברר לנו שמגמת אלקטרוניקה פתוחה אך ורק לבנים בבית הספר
וששאלנו למה המנהל הסביר שבנות בדכ לא הולכות למגמה הזאת כי אלקטרוניקה זה מקצוע לבנים ואנחנו צריכות ללכת לביולוגיה.


ביקשנו מהמנהל גם לעשות שתי מגמות והוא הסביר שבבית הספר אין אפשרות לעשות שתי מגמות.
המשכנו לגשת אליו המשך השנה שוב ושוב על כך שזאת זכותינו לגשת לכל מגמה בבית הספר ולמה שאני לא אוכל לגשת למגמה מסוימת רק בגלל שאני בת?!
המנהל אמר שזה בית ספר דתי ואי אפשר לערבב בנים ובנות ביחד בכיתה.
אבל בכל המגמות וההקבצות אנחנו יחד אז למה באלקטרוניקה לא?
אז המנהל פתח מגמת פיזיקה שהיא טובה מאוד.
אבל למה לא אלקטרוניקה??
אהה וגם אנחנו חפרנו לו במשך חצי שנה אולי יותר שיתן אפשרות לעשות שתי מגמות.
והוא נתן את האפשרות הזאת לעשות גם אלקטרוניקה וגם פיזיקה אבל מה?
רק לבנים!
התחילה השנה הזאת ופנינו שוב למנהל והוא טען שוב שזה מקצוע לבנים ושנעשה מגמת פיזיקה או ביולוגיה שזאת מגמה לבנות 
אבל בשנה שעברה היו בנים במגמת ביולוגיה, זאת אומרת שאם בן רוצה לגשת למגמת ביולוגיה ( מגמת בנות) הוא יכול. אבל אם אני רוצה לגשת למגמת אלקטרוניקה ( מגמת בנים) אני לא יכולה.
וכששאלתי את המנהל למה אני לא יכולה, הוא אמר לי משפט פשוט ״כי את בת״
אז בעצם כל המגמות הטובות מאוד כמו אלקטרוניקה, או האפשרות לעשות אלקטרוניקה וגם פיזיקה הם פתוחות אל ורק לבנים. אז מה בעצם מנהל, איש חינוך, בן אדם שאמור להיות מודל לחיקוי בעייני בני הנוער שהוא מלמד, מה הוא מלמד אותם ?
שבנים יותר טובים מבנות יותר חכמים מבנות ולכן הם יכולים לגשת למגמות כאלה ואחרות ובנות לא יכולות?
מה אני אמורה להרגיש שהמנהל שלי עומד מולי ואומר שאני לא יכולה לגשת למגמה אך ורק בגלל המין שלי?






קשה להאמין שכך מגיב מנהל בית ספר לתלמידה, שילחו לי דוגמאות נוספות אם אתם שומעים על כאלה..

יום שני, 5 באוקטובר 2015

נערה בת 16 פיתחה בדיקה לאבחון מחלת האבולה

מצרפת כאן מידע שנכתב באתר הפייסבוק של "מדע זה לבנות"
אוליביה האליסי מקונטיקט היא תלמידת כיתה י' בתיכון שזכתה השבוע בתחרות Google Science Fair השנתית, על פיתוח בדיקה המאפשרת לאבחן את מחלת האבולה בחולים בתוך כ-30 דקות, ולפני שהחולה מציג את הסימפטומים. כלי הבדיקה עמידים ואינם רגישים לחום, וזהו פתרון מצויין בעיקר במדינות אפריקה החמות שאינן מצויידות תשתית רפואית מתקדמת (ניתן לקרוא בפירוט על המחקר ועל כלי הבדיקה שפיתחה בקישור הבא). הפיתוח פותח פתח לאיתור ואבחון מהיר של מחלות נוספות שנוטות להתפשט כמגפות במדינות לא מפותחות כגון HIV, מחלת הליים ועוד ויכולות להציל את חייהם של מיליונים בזכות האפשרות לזיהוי מוקדם ומהיר. היילי זכתה במלגה בשווי 50,000$. תחרות Google Science Fair היא תחרות שנתית המעודדת בני נוער בכל העולם לפתח פתרונות מדעיים לבעיות המטרידות את העולם.
פרטים נוספים באתר Smart Girls







יום ראשון, 27 בספטמבר 2015

מה לשירותים ולבנות במדעים?

אמא של ילדה בבית הספר היסודי בו לומדת הבת שלי, שיודעת שעידוד בנות למדעים וטכנולוגיה חשוב לי, סיפרה לי שכדאי להכנס לשרותי הבנים והבנות בבית הספר.
נכנסתי, ואת התמונות אתם יכולים לראות כאן (איכות הצילום לא משהו, אבל מבינים את הרעיון). נחשו אצל מי רואים ציורים מקסימים של מערכת השמש ואצל מי רואים ציורים מושקעים של פיות?...
מי שמכיר אותי אישית, יודע שאין לי שום דבר נגד פיות, להיפך, עדיין תלויות פיות אנתרופוסופיות אצלנו בחדר הילדים, אבל נראה לי שההסללה החברתית של בנים למדעים ובנות לחלומות צריכה טיפול בכל הרמות. מהגן, שם הגננות מתיחסות שונה לבנים ולבנות בהפניה למשחקים ובעידוד תפקידים מגדריים, דרך בתי הספר היסודיים וכמובן גם בהמשך.
אשמח לקבל ולפרסם דוגמאות נוספות להסללה שונה לבנים ולבנות כבר בגיל הצעיר.

 

יום שבת, 29 באוגוסט 2015

ערכת משחק לעידוד ילדות ונערות להשתלב בתחום המדע

ערכת משחק לעידוד ילדות ונערות להשתלב בתחום המדע נבנתה על ידי ישראלית (יעל שוסטר) ונמצאת בשלב גיוס המונים, עוד 4 ימים לגיוס
https://www.kickstarter.com/…/the-knowitalls-science-toys-f…
פרטים על המוצר בעברית:
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001060744

יום שישי, 21 באוגוסט 2015

5 טיפים שיעזרו לכם להצמיח מהנדסות (קישור לכתבה)

מתוך כתבה ב"זמן חינוך" שנכתבה על ידי MindCet:
הכתבה מפרטת דרכים לצמצום הפער המגדרי בעולם המדעי-טכנולוגי. ההמלצות נובעות מתוך מסקנות של מחקר של דר' אורנה לביא מMindCET שצפתה ב5 מורים לפיזיקה שבכיתתם יש איזון מגדרי. המלצות אלה מביאות גם להגדלה של כמות תלמידי המגמה (בנים ובנות).
אני מתמצתת אותם כאן, אבל ממליצה לקרוא את הכתבה במלואה:

  • צרו יחסים אישיים ומשמעותיים עם התלמידים 
  • חברו את נושא הלימוד לעולם התוכן של התלמידים
  • עודדו יחסים קבוצתיים במגמה ולכידות קבוצתית
  • הגדרה של כללי התנהגות ודרישות לימודיות ברורות
  • הקפידו על סדר וארגון
עקרונות אלו משפרים את הלמידה של תלמידים ותלמידות כאחד, אך תלמידות נפגעות יותר כאשר מרכיבים אלו חסרים, לעיתים קרובות עקב פקפוק ביכולות.

יום שבת, 4 ביולי 2015

Women Think Next 2015

זו השנה השנייה שאני מצטרפת לכנס Women Think Next של מייקרוסופט והשנה השישית שבה הוא מתקיים. הפעם הוא התקיים בתל אביב וההרשמה אליו נסגרה ממש כמה ימים לאחר שנפתחה. אחרי ארוחת בוקר טעימה התכנסנו כמה מאות נשים והקשבנו להרצאות. את הפתיחה ואת קטעי הקישור ביצעה עינב גלילי, שבהתחלה התקשתה להתאים את סוג הבדיחות לקהל הזה (נשות הייטק), אבל בהמשך הצליחה יותר וגם דיברה על מיעוט הנשים בתחום ההומור, על כך ש"הומור הוא הסיכה בבלון החשיבות העצמית שלנו", על העובדה שנשים רבות לוקחות על עצמן את תפקיד "המבוגר האחראי" שלא עושה צחוק מדברים, וחבל, כי הומור הוא כל כך חשוב בחיים.

המרצה הראשונה היתה Pip Morlow שהיום מנהלת בכירה במייקרוסופט אוסטרליה. בהרצאתה היא ניפצה כמה מיתוסים. למשל, כאשר מגדירים מטרות של אחוז נשים מסוים בתחומים מסוימים, אין זה אומר הורדה של הרף. היא נתנה דוגמא מעניינת של הודו, שבה החליטו ששליש מראשי הערים חייבים להיות נשים, ולמרות שזה היה מוזר לאנשים בהתחלה, זה יצר שינוי בפועל, פתח הזדמנויות ויצר שינוי בתפיסה. מיתוס נוסף הוא: שהסיבה למיעוט נשים בכירות היא, שנשים בוחרות לא להתקדם לתפקידים בכירים. היא לא אומרת שזה לא לגמרי נכון, אבל אומרת שהנשים תבחרנה להתקדם לתפקידים בכירים אם יעזרו להן יותר לשלב בין קריירה למשפחה וייתנו להן גמישות מירבית. או במילותיה: " Work is a thing you do, not a place you go to". אצלם במיקרוסופט אוסטרליה, אין לאף אחד שולחן ומשרד קבועים משלו. גם לא לה. הם עובדים מכל מקום וכשהם במשרד הם עובדים מכל שולחן פנוי שקיים. הפילוסופיה הזו מלווה אותם לאורך כל הדרך, הם למשל נתנו לשני עובדים לצאת להתנדבות של חודשיים במדינה אחרת, תוך כדי שהם ממשיכים לעבוד אבל מרחוק. היא סיימה בכך שכדאי לא להתמקד בתקרת הזכוכית אלא בריצפה הדביקה, שגורמת לנו להשאר במקום ולא לצמוח והזכירה לנו לעזור לנשים אחרות לצמוח ולקבל הזדמנויות.
אחריה הרצתה Leena-Kaisa Mikkola שגרירת פינלנד בישראל. הידעתם שפינלנד נמצאת במקום השני בשיויון נשים בעולם בעוד שישראל נמצאת במקום ה65 (!)?.... היא סיפרה שלא היתה מהפכה בפינלנד אלא תהליך ארוך שעדיין מתמשך וכולל תחומי בריאות, חינוך, כלכלה ופוליטיקה.
סול צבי (שלה הקדשתי פעם רשומה נפרדת) דיברה על אינטואיציה ככלי ניהולי בקבלת החלטות, על יצירתיות, תעוזה והחשיבות בלהיות מסוגלת גם לבצע לפרטי פרטים ולא רק להעלות רעיונות טובים.
הבאה אחריה היתה רותי קידר, שמובילה את חטיבת האוונגליזם של מיקרוסופט, שהעידה על עצמה שבעבר לא החשיבה את עצמה כיצירתית, אבל בתפקידה היום היא אכן מרגישה כך והמליצה לשחרר ספקות, פחדים וחשש מטעויות כדי לתת ליצירתיות לפרוח.
גם דר איזל אוקשי מחטיבת להב בתעשייה האורית דיברה על יצירתיות ועל הנחות היסוד כבסיס לה: "דעו שתמיד ניתן לפרוץ גבולות; מיצאו את הדרך שלא מצפים לה; היו מוכנות לדרוך במקום שאחרים לא היו בו; כדאי למצוא מה מבדיל אתכן מהסביבה ואיתו לצמוח ולהתקדם".
הארוע הסתיים בקפה ועוגה וקיבלנו שי משחק חשיבה מעץ.

יום שבת, 18 באפריל 2015

Gangly Sisters

מאיפה זה התחיל בעצם? מהמקום בו רבים מגיעים למסקנה שיש בעיה - העובדה שבהיי טק ובניהול היי טק בפרט יש מיעוט נשים. האם ידעתם שבשנות ה80 היה אחוז דומה של גברים ונשים בלימודי מדעי המחשב?? אני לא ידעתי והופתעתי כמובן. אז מה השתנה?
ההסבר שנתנה לי רבקה רחמני, ממקימות Gangly Sisters הוא התרחבות השימוש בשיווק ופרסום באמצעי המדיה. למדיה יש השפעה גדולה על הדימוי העצמי. היא גורמת לנערות ולנשים לנסות להתאים את עצמן למודל מסוים של אישה (שאין בו נשים שלומדות מדעי המחשב...). רבקה טוענת, שמאוחר מידי לתקן השפעות מדיה ותת מודע בגילאי תיכון, כיוון שדווקא אז מתערבבים עניינים חברתיים ועניין במין השני. הגיל בו ניתן להשפיע על הדימוי העצמי של הבנות בדרך הטובה ביותר ולאורך זמן הוא ילדות בגילאי 8-12. אז יש להן זמן ופתיחות לחשוב על מה שהן רוצות לעשות כשתהיינה גדולות. 
Gangly Sisters הוא סטארט אפ שמעוניין לטפל בבעיית הדימוי העצמי של ילדות, כדי לפתוח בפניהן אפשרויות לבחור בתחומים מדעיים-טכנולוגיים בעתיד. הם בחרו לבנות דמויות של בנות לא סטראוטיפיות, חכמות (אבל לא חריגות), איכפתיות לעולם בו הן חיות, ולתת להן לככב בסרטון (שמתוכננים לו המשכים) וגם באמצעי מדיה אחרים. המטרה היא להראות שבעולם בו אנו חיים היום, כדאי לדעת לפתור בעיות מכל מיני סוגים בעזרת פתרונות טכנולוגיים.
אז הנה הן: Purple and Nine בסרטון הראשון שהם הכינו: 

ובקרוב ממש תצא סידרה של 3 ספרי קומיקס בפורמט דיגיטלי - בשלב הראשון באנגלית כמובן. הרשמו לרשימת התפוצה שלהם לקבלת עדכונים ושתפו. 

יום שבת, 28 במרץ 2015

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:
ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.
חָמוּר , לא?
מה זה אומר בעצם?
למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.
ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.
אז מה המסקנה שלי:
יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.
אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

כמו בת like a girl

בסרטון הזה (שהוא גם סרטון פרסומת) צפיתי כבר מזמן, ורק עכשיו כשעדי שלחה לי אותו, קלטתי שעוד לא הצגתי אותו כאן בבלוג. קחו 3 וחצי דקות לצפות בו וצרפו אליכם את הבן או הבת שלכם - אם הם כבר בגיל ההתבגרות (לקטנים יותר אולי לא כדאי להכניס רעיונות כאלה לראש..), שווה דיון קצר אחרי הצפייה. 


תקציר: בנות ובנים בגיל ההתבגרות ואחריו קולטים את המסר, שלבצע משימה פיזית "כמו בת" (למשל: "לרוץ כמו בת"), זה אומר לעשות פחות טוב, עם פחות השקעה ומאמץ ועם צחקוקים. כדאי לראות מה חושבות הילדות הצעירות יותר.
והסרטון הבא מראה לנו בעזרת אנליזות מדויקות איפה ולמה יש הבדל באופן הטלת כדור על ידי נערים ונערות.
בתרבות ה"גבר גבר" שיש סביבנו, מצפים שבנים יהיו קשוחים, חזקים, אמיצים, עומדים על שלהם (ומוכנים להלחם על כך גם אם לא בצדק), שחקני כדור טובים (או לפחות צופים נאמנים במשחקים), מקללים, גסים ולא מביעים רגשות באופן מילולי - גם הציפייה הזו עושה עוול להרבה בנים שהם לא כאלה וגם לכאלה שיכולים לחבוש את מסיכת ה"גבר גבר" ובוחרים במודע לא להתנהג כך. מי שלא עומד בקריטריונים נקרא "הומו" - הכוונה היא שהוא נשי מידי (ולהיות נשי זה "כמובן" עלבון...). הקריטריונים לבנים הם יותר קשיחים, "לא ניתן" להיות גם וגם. לעומת זאת אצל בנות שמצליחות במצבים מסוימים להיות אמיצות וחזקות ובמצבים אחרים "נשיות" יותר (מטופחות ועדינות), זה יכול להתקבל באופן חיובי. 
ציפיות מגדריות כאלה פוגעות בבנים ובבנות ובעיקר בגיל ההתבגרות שהוא הגיל שבו התפיסות המגדריות עוברות שינוי ומתעצבות. שימו לב מה הסביבה של בני העשרה שלכם משדרת להם, אולי שווה לתת להם מידי פעם נקודות מבט שונות.