כתבה בשם "הזמן הורוד" במוסף הארץ לפני כשבועיים הציפה נושא שמפריע לי כבר הרבה זמן: מה זה הקטע הורוד נסיכתי הזה? למה כל מה שמיועד לבנות הוא ורוד עם נצנצים??
בכתבה יש ניתוח של המגמות ומסתבר שזה לא היה קיים כך לפני שנת 2000 וזה רק הולך ומתגבר. היו ברביות אבל לא היה דגש על הנסיכות. המקור: יציאה לשוק של מוצרי הצריכה בדמויות נסיכות של דיסני.
יש הורים שלהם זה בכלל לא מפריע והם אפילו מעודדים את מגמת הנסיכות הורודות עם כל האביזרים המתאימים (נעלי עקב, איפור קל, תיקים תואמים וכו'). יש הורים שמזועזעים מזה ומנסים להתנגד או לכוון לכיוונים אחרים אך נתקלים בקושי של "שחייה נגד הזרם", לא רק כיוון שהכל קיים אצל החברות, אלא כאשר הילדות מקבלות מתנות כאלה זה מעמיד אותם במצב לא פשוט (וכבר כתבתי על מתנות לילדות ברשומה "תנו לבנות לבנות").
לתופעת הברביות הייתי מוכנה עוד לפני שנולדה הגדולה (לפני כ14 שנה) והצלחתי להגיע למצב שאין לנו אף ברבי בבית והילדות גם לא ביקשו אף פעם ברבי. ל"נסיכותיות" התיחסתי בהתחלה קצת באהדה, זה היה חמוד - ילדה בת 4 מחופשת לסינדרלה ורדרדה (ממש מתוקה), אבל זה גרם לי לא להיות מודעת מספיק לתופעה הזו סביבי ולהשפעות שלה.
הנה מספר ציטוטים מהכתבה שמדגישים את הבעייתיות:
"בגילום נסיכה יש שני מסרים שהם לכאורה שונים, אבל מתלכדים למסר משותף: הראשון הוא, אני פסיבית, אני קורבן כמו סינדרלה או שלגיה. השני הוא אני מלכה. לשניהם יש מסקנה אחת: אני לא צריכה לעשות כלום, צריכים לעשות בשבילי." (רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית).
"הנסיכות מבטיחות תמימות, וזה מה שגורם להורים לבחור בהן, אבל הן מחנכות לתרבות הצריכה (אותה מעודדים בעלי חברות הצעצועים שמרוויחים ממנה בגדול). דרך תרבות הנסיכות, ילדות לומדות שהן חייבות להיות יפות ועדינות ובהמשך מביא לתפיסה מאוד מינית שהופכת את המראה החיצוני למרכז הזהות שלהן." (פני אורנשטיין, עיתונאית וסופרת אמריקאית, שכתבה ספר בשם: Cinderella Ate my Daughter).
ולמי שלא קרא/ה בעבר את הרשומה "מי תהיה סינדרלה" מומלץ לקרוא ולצפות בסרטון המקושר.
דוח של האגודה לפסיכולוגיה מדווח, כי ככל שבנות צורכות יותר מדיה מיינסטרימית הן מיחסות יותר חשיבות ליופי ולמיניות, וכן שנערות בגיל העשרה האוחזות במושגים מקובלים של נשיות (המדגישים יופי והתנהגות נעימה) נוטות להיות שאפתניות פחות ומדוכאות יותר מבנות גילן.
עוד לא חקרו עדיין בדיוק את השפעת "התרבות הורודה" על ילדות ונערות, אך ישנם כמה מחקרים מהעשורים האחרונים שתוצאותיהם מעוררות מחשבה: הראו שכאשר מראים לתלמידות קולג' פרסומות טלויזיה ובהן נשים שמתנהגות באופן "נשי" או (במחקר אחר) נתנו להן למדוד בגדים נשיים, הן הצליחו פחות במבחנים שנעשו להן מייד אחר כך. במחקר נוסף רק נתנו לבנות לסמן את מינן בטופס התשובות והן הצליחו פחות מבנות שלא עשו זאת...
אז בפעם הבאה שה"נסיכה" הפרטית שלכם מתחפשת לנסיכה, תחשבו מה יכולה להיות ההשפעה של זה עליה בעתיד ותחשבו מה אתם עושים כדי לאזן את זה.
בכתבה יש ניתוח של המגמות ומסתבר שזה לא היה קיים כך לפני שנת 2000 וזה רק הולך ומתגבר. היו ברביות אבל לא היה דגש על הנסיכות. המקור: יציאה לשוק של מוצרי הצריכה בדמויות נסיכות של דיסני.
יש הורים שלהם זה בכלל לא מפריע והם אפילו מעודדים את מגמת הנסיכות הורודות עם כל האביזרים המתאימים (נעלי עקב, איפור קל, תיקים תואמים וכו'). יש הורים שמזועזעים מזה ומנסים להתנגד או לכוון לכיוונים אחרים אך נתקלים בקושי של "שחייה נגד הזרם", לא רק כיוון שהכל קיים אצל החברות, אלא כאשר הילדות מקבלות מתנות כאלה זה מעמיד אותם במצב לא פשוט (וכבר כתבתי על מתנות לילדות ברשומה "תנו לבנות לבנות").
לתופעת הברביות הייתי מוכנה עוד לפני שנולדה הגדולה (לפני כ14 שנה) והצלחתי להגיע למצב שאין לנו אף ברבי בבית והילדות גם לא ביקשו אף פעם ברבי. ל"נסיכותיות" התיחסתי בהתחלה קצת באהדה, זה היה חמוד - ילדה בת 4 מחופשת לסינדרלה ורדרדה (ממש מתוקה), אבל זה גרם לי לא להיות מודעת מספיק לתופעה הזו סביבי ולהשפעות שלה.
הנה מספר ציטוטים מהכתבה שמדגישים את הבעייתיות:
"בגילום נסיכה יש שני מסרים שהם לכאורה שונים, אבל מתלכדים למסר משותף: הראשון הוא, אני פסיבית, אני קורבן כמו סינדרלה או שלגיה. השני הוא אני מלכה. לשניהם יש מסקנה אחת: אני לא צריכה לעשות כלום, צריכים לעשות בשבילי." (רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית).
"הנסיכות מבטיחות תמימות, וזה מה שגורם להורים לבחור בהן, אבל הן מחנכות לתרבות הצריכה (אותה מעודדים בעלי חברות הצעצועים שמרוויחים ממנה בגדול). דרך תרבות הנסיכות, ילדות לומדות שהן חייבות להיות יפות ועדינות ובהמשך מביא לתפיסה מאוד מינית שהופכת את המראה החיצוני למרכז הזהות שלהן." (פני אורנשטיין, עיתונאית וסופרת אמריקאית, שכתבה ספר בשם: Cinderella Ate my Daughter).
ולמי שלא קרא/ה בעבר את הרשומה "מי תהיה סינדרלה" מומלץ לקרוא ולצפות בסרטון המקושר.
דוח של האגודה לפסיכולוגיה מדווח, כי ככל שבנות צורכות יותר מדיה מיינסטרימית הן מיחסות יותר חשיבות ליופי ולמיניות, וכן שנערות בגיל העשרה האוחזות במושגים מקובלים של נשיות (המדגישים יופי והתנהגות נעימה) נוטות להיות שאפתניות פחות ומדוכאות יותר מבנות גילן.
עוד לא חקרו עדיין בדיוק את השפעת "התרבות הורודה" על ילדות ונערות, אך ישנם כמה מחקרים מהעשורים האחרונים שתוצאותיהם מעוררות מחשבה: הראו שכאשר מראים לתלמידות קולג' פרסומות טלויזיה ובהן נשים שמתנהגות באופן "נשי" או (במחקר אחר) נתנו להן למדוד בגדים נשיים, הן הצליחו פחות במבחנים שנעשו להן מייד אחר כך. במחקר נוסף רק נתנו לבנות לסמן את מינן בטופס התשובות והן הצליחו פחות מבנות שלא עשו זאת...
אז בפעם הבאה שה"נסיכה" הפרטית שלכם מתחפשת לנסיכה, תחשבו מה יכולה להיות ההשפעה של זה עליה בעתיד ותחשבו מה אתם עושים כדי לאזן את זה.