‏הצגת רשומות עם תוויות סטריאוטיפים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סטריאוטיפים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 4 ביוני 2016

מה הקשר בין החזה לתכנות?... זהירות פארודיה


הארגון Girls Who Code רוצה לעודד נשים ונערות לעסוק במדעי המחשב כדי לסגור את הפער המגדרי בטכנולוגיה. הרעיון הוא לחשוף אותן לדמויות לחיקוי, ללמד אותן, לתת להן מוטיבציה ולצייד אותן במיומנויות מחשב כדי שיוכלו למצוא בהמשך תפקידים שהמאה ה21 מאפשרת. במסגרת הפעילויות הרבות שהארגון עושה הוא הוציא לאחרונה סרטון על ה"סיבות" שבגללן בנות "אינן יכולות" לתכנת, כי הן בנות...
ראיתי אותו כבר שלוש פעמים וכל פעם צחקתי מחדש.

מעניין לראות שהתגובות לסרטון (שאותו ראו כבר למעלה מ400 אלף צופים) ממש שונות: יש שצוחקים, יש שלא מבינים בכלל למה עושים סרטונים כאלה, יש שלא ממש מבינים את הפארודיה ויש שחושבים שבאמת נשים פחות טובות בתכנות....

ופריט מידע נוסף, מאז אמצע שנות ה80 של המאה הקודמת יש ירידה מתמדת בשיעור הנשים בתחום מדעי המחשב ביחס לגברים, אם אז היו 37% היום יש 12%...

יום שלישי, 26 באפריל 2016

כדי שהמורים לא יגידו לנערות "למה לך להתאמץ?"

  ביום ראשון האחרון השתתפתי בכנס שאירגנו גוגל עבור מורים ואנשי חינוך בתחום של עידוד נערות למדעים וטכנולוגיה (בעיקר מדעי המחשב) כאשר המיקוד היה ההשפעה של המורים על התלמידות (והתלמידים), אי המודעות שלהם להטיות המגדריות ומה ניתן לעשות בנושא.

  הארוע הוא הרחבה של תוכנית Mind the Gap שכתבתי עליה בעבר והפעם לכיוון המורים והמורות ולא רק התלמידות, כיוון שהן (המורות) יכולות להיות סוכנות השינוי.
לאחר הפתיחה בה הוסבר הרקע לפרויקט, היה פאנל של שלוש מהנדסות בגוגל שסיפרו על שילוב בין עבודה לאימהות ועל היתרונות שיש בעבודה כזו, ובינהם: יכולת כלכלית שמאפשרת קבלת עזרה בתשלום בטיפול בילדים ובעבודות הבית כך שכאשר הן חוזרות  הביתה הן פנויות לילדים; גמישות בימי העבודה ושעות העבודה ויכולת לעבוד מהבית באופן קבוע פעם בשבוע או בעת הצורך. הן אולי לא לגמרי ניפצו את המיתוס שהוראה היא מקצוע קל לשילוב עם הורות והנדסה מקצוע קשה אבל בהחלט נתנו למורות נקודה למחשבה.
  לאחר הפאנל חולקנו לשלוש קבוצות והשתתפנו בסדנאות של עמותת "מכנה משותף" שגם עליה כתבתי בעבר. הסדנא היתה מאוד מקיפה ומעניינת על ההטיות הבלתי מודעות שיש לכולנו בהקשר המגדרי ומה ניתן לעשות כמורים כדי להפחית את ההשפעה של הטיות אלה (גם אנשים מודעים "נופלים לפח" פעמים רבות). ניתנו הרבה כלים לעזרה למורים בתשומת לב להטיות ויצירת אווירה בה הבנות שוות. (אולי עוד אכתוב על הסדנא בפירוט בפעם אחרת). עמותת "מכנה משותף" מעבירה סדנאות למורים וגם לתלמידים, ניתן להזמין אותם לבתי הספר. אצל התלמידים הם נותנים הרצאה/סדנא נפרדת לבנים ולבנות ועובדים איתם על סטריאוטיפים מגדריים.
  אחרי הסדנא של "מכנה משותף" הרצתה דר' אורנה לביא שהסבירה בתחילה למה בכלל כדאי לנערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה מוגבר. אכן חשוב שהקהל שהיה בארוע, קהל של אנשי חינוך (בעיקר מורות) יהיה מודע לחשיבות, כיוון שהם אלה שיוכלו לתת את העידוד המתאים לנערות בעת הצורך. דר' לביא הדגישה שזה לא עניין של ביולוגיה, מבחינת יכולות, היכולות של בנים ושל בנות זהות (ויש אף מחקרים חדשים שמראים כי בנות מצליחות יותר מבנים במתמטיקה ברחבי העולם - מחקר מאוניברסיטת מיסורי). היא פירטה את ממצאי המחקר שלה על מספר מורים לפיזיקה שבאופן עקבי יש אצלם כ50% בנות. היא חקרה את המאפיינים של מורים אלה ונתנה בהרצאה המלצות למורים בכיוון זה. בניגוד להמלצות של "מכנה משותף" בהן הדגש היה של מתן מקום שווה לבנות ולבנים בכיתה באופן מודע, המלצות אלו אינן מוכוונות לנערות אלא אלו המלצות הקשורות לסוג היחסים בין מורה לתמידים, בינם לבין עצמם ובין התלמידים לחומר הלימוד, דגש על סדר וארגון, דרישות לימודיות והתנהגותיות ועוד. הטמעה של המלצות אלו יוצרת אוירה לימודית וחברתית טובה גם לבנים וגם לבנות וישנה שביעות רצון גבוהה של כולם.
  לצערי לא יכולתי להשאר עד סוף ההרצאה וגם החמצתי את הפאנל שהיה בסוף היום ובו השתתפו מובילות תוכניות לנערות: מהממ״ט, SheCodes, RailsGirls .
לסיכום, זהו ארוע חשוב, אני מעריכה את המורות שהגיעו ביום החופשה שלהן לארוע בנושא הזה. מקווה שיאורגנו עוד ארועים כאלו, כי אכן המורים הם בעלי השפעה משמעותית על הנערות בזמנים הקריטיים שבהם הן מתלבטות במה לבחור או מהססות אם לנשור ממדעים ומתמטיקה מוגברים. אם הם יעודדו אותן במקום להגיד להן "למה לך להתאמץ?..." כבר עשינו את שלנו.








יום שישי, 15 באפריל 2016

מה אומרים הילדים? (למה נשים לא בוחרות מדעים וטכנולוגיה)

שוב הרציתי לפני ילדים בכיתות ה' בבית הספר של הבת שלי. הפעם, גם בכיתה שלה.
קראתי להרצאה "נשים במדע", והתזמון היה סביב יום האישה (לבקשת המחנכות), אבל הרעיון היה לתת רקע כללי, על מה זה בכלל "מדעים וטכנולוגיה" ומה עושים מהנדסים (הרי כשילדים שומעים "הנדסה" הם חושבים שזה השיעור הזה בחשבון שבו לומדים על זוויות ומצולעים...); להבין איך בעבר התייחסו לנערות או נשים שרצו ללמוד בכלל ומדעים בפרט, ומה היו מאפשרים להן; קצת על נשים בולטות במדע (יש כל כך הרבה שממש קשה לבחור) וגם לדון בסיבות לעובדה שגם כיום כש"הכל אפשרי" לכאורה עבור נשים, יש עדיין מיעוט שבוחרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכן, גם לתת מודל לחיקוי של מהנדסת...

רציתי לשתף אתכם בתשובות שילדים ענו לשאלה "מדוע גם כיום כאשר אין מגבלה חיצונית לכאורה, יש מיעוט נשים בתחומים האלו?" (בחלק מהמקרים ניסחתי מחדש את מה שנאמר):

  • הנשים צריכות לדעת מה שקורה בבית, צריכות לפנות זמן לבית, ולכן בוחרות לא לעסוק בתחומים האלה.
  • במשך הרבה שנים אמרו להן שהן לא יכולות, אז למרות שהיום מאפשרים להן, הן עוד לא מאמינות שהן יכולות.
  • הן פוחדות שהן לא יצליחו כי הן חושבות שהן לא מספיק טובות ביחס לבנים, בגלל שפעם לא התקדמו, אז הן חושבות שגם היום הן לא יצליחו.
  • אני חושבת שזה בגלל שההורים שלהן, זה לא הילדים, זה משפיע עליהן
  • הן חוששות יותר לא להצליח מאשר בנים
  • הן עושות מה שחברות שלהן עושות
  • תפיסה שנשארה מהעבר ועדיין משפיעה היום
  • הסבים והסבתות שלהן חיו בתקופה שהבנות לא למדו ואולי הם משפיעים או לוחצים עליהן לא ללמוד.

מקווה שבדיון שהעלינו ובסיבות שגם אני הצפתי בפני הילדים הצלחתי לגרום להם לחשוב על הנושא ולהסתכל על הדברים קצת אחרת.

יום שבת, 2 בינואר 2016

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק א')

אנחנו מעודדים נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה בתיכון, כדי שכשתגענה לאוניבסיטה הן תוכלנה ותרצנה לבחור במקצועות טכנולוגיים מדעיים. ומה המטרה בעצם? שתוכלנה לעסוק בתחומים האלה.
למה?
מבחינת המדינה, העסקים והמחקר האקדמי: יש מחסור בעובדים טכנולוגיים ואילו נשים היו מצטרפות לתחום באחוזים גבוהים יותר (עליה מ20% ל40%) הבעיה היתה נפתרת. ידוע גם שחברות הטרוגניות יותר מצליחות יותר וצוותי מחקרים אקדמיים הטרוגניים מבצעים מחקרים מוצלחים בעלי נקודות מבט מגוונות. מבחינת הנשים: יש מגוון רחב של עיסוקים מוערכים, מעניינים, מאתגרים עם הכנסה נאה ואפשרות להתקדם. נשמע מצויין, נכון?

אז למה יש נשים שאחרי שכבר למדו והתחילו לעסוק בתחומים האלה עוזבות את ההיי-טק??...

הכתוב כאן מבוסס על שתי כתבות:

כתבה "מדוע נשים עוזבות את ההיי טק?" של אתר אלכסון שמתרגמת מאמר של דר ריצ'ל תומס
כתבה "תהיי גבר - ותצליחי" של The Marker

ממה נובע השיעור הנמוך של הנשים המועסקות בהיי טק? לטענת עמוס ישראלי יש כאן השפעה ישירה של המצב החברתי בישראל שבו ישנה חלוקה מגדרית מסורתית בין תפקידי הגבר (פרנסה) והאישה (בית וילדים).דרך אגב, רק אצל החרדים הנשים עושות גם וגם... כאשר הגברים לא משתתפים לא בזה ולא בזה...
ההי טק הישראלי תחרותי ותובעני, דורש שעות עבודה ארוכות ומתגמל על כך בתנאים טובים, אך לא מתייחס לעובדה שלעובדים יש חיים אחרי שעות העבודה, דבר שפוגע עוד יותר בבעלי המשפחות, גם בגברים וגם בנשים. בגלל התפיסה החברתית שבה האישה צריכה להיות יותר בבית ולהיות מעורבת יותר בגידול הילדים, האמהות נפגעות יותר מדרישות עבודה שפוגעות באיזון בין חיים פרטיים ובין עבודה, כלומר בגלל התפיסה המגדרית הזו חלקן מראש לא יפנו לתחום ההי טק וחלקן יעזבו אותו מאוחר יותר (ולכן תהיה זו פגיעה ביכולתן לעסוק במקצוע שמעניין אותן ומאפשר להן עצמאות כלכלית). גם אבות נפגעים מהדרישה לשעות עבודה ארוכות, הם בדרך כלל ישארו בעבודה והמעורבות שלהם בגידול הילדים תהיה נמוכה יותר. עצוב להגיע הביתה אחרי יום עבודה ארוך ולגלות שהילדים כבר ישנים... (אני מכירה גם את הסיפורים על אלה שנהנים להגיע לילדים רחוצים, אחרי ארוחה, ורגועים במיטותיהם, רק מחכים לסיפור מאבא, כשהאישה מותשת אחרי עוד אחר צהריים פעיל עם הילדים....).

המלצותיו של ישראלי לשיפור המצב:

משכורות שוות לנשים וגברים (הרי כל כך נוח לחברות ההיטק, כיון שלא מפרסמים את השכר, נשים אפילו לא יודעות ששכרן נמוך). לדעתי המדינה היתה צריכה לדרוש מחברות בדיקה של גוף חיצוני שיוודא שאין אפליה בתנאי השכר של גברים ונשים ולקבל על כך תו תקן של מעסיק שיוויוני. כיום כדי שאישה תפנה לרשויות להתלונן על אפליה בשכר היא צריכה להביא הוכחה שגבר שעושה עבודה זהה מקבל שכר גבוה יותר, לכמה נשים יש הוכחה כזו??
פעילות אמיתית נגד התרבות הזו שמעודדת עבודת שעות רבות (מכירים את ההערה ה"חברית" לעובד/ת שיוצאים 
הביתה ב17:00: "חצי יום עבודה, הא?..."), כשאנחנו יודעים שדווקא נשים שיודעות שהן מעוניינות לצאת הביתה מוקדם מספיק כדי לקחת את הילדים עובדות בתפוקה מצוינת, כלומר אין תועלת בעבודה של שעות רבות (שמביאה לשחיקה מהירה יותר) רק כדי להראות שעובדים שעות, יש למדוד תפוקה.
העדפה מתקנת בבחירת עובדים ועובדות. אצלי בחברה למשל רוצים לגייס מתכנתות ומחפשים אותן "בנרות". כמובן לא יקבלו מתכנתת שלא עומדת ברמה, אך לא ימהרו לקבל מתכנת גבר נוסף אם קבוצת המתכנתים כבר מונה רק גברים או כמעט רק גברים, יטרחו להמשיך לחפש.
לשאוף להגיע לאיזון בכמות הנשים והגברים בחברה בכל הדרגות ולעודד קידום נשים. כפי שכתבתי למעלה, מחקרים מראים שחברות הטרוגניות, שבהן מספר גדול יותר של מנהלות מצליחות יותר (כתבה נוספת בנושא מגלובס).

טוב, הפוסט הזה כבר די ארוך, ויש לי עוד הרבה מה להגיד, אם הגעתם עד כאן, כל הכבוד, המשך בפוסט הבא (מה נשים שעזבו את ההי טק לא אהבו? רמז: את העבודה הן אהבו...).

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

כמו בת like a girl

בסרטון הזה (שהוא גם סרטון פרסומת) צפיתי כבר מזמן, ורק עכשיו כשעדי שלחה לי אותו, קלטתי שעוד לא הצגתי אותו כאן בבלוג. קחו 3 וחצי דקות לצפות בו וצרפו אליכם את הבן או הבת שלכם - אם הם כבר בגיל ההתבגרות (לקטנים יותר אולי לא כדאי להכניס רעיונות כאלה לראש..), שווה דיון קצר אחרי הצפייה. 


תקציר: בנות ובנים בגיל ההתבגרות ואחריו קולטים את המסר, שלבצע משימה פיזית "כמו בת" (למשל: "לרוץ כמו בת"), זה אומר לעשות פחות טוב, עם פחות השקעה ומאמץ ועם צחקוקים. כדאי לראות מה חושבות הילדות הצעירות יותר.
והסרטון הבא מראה לנו בעזרת אנליזות מדויקות איפה ולמה יש הבדל באופן הטלת כדור על ידי נערים ונערות.
בתרבות ה"גבר גבר" שיש סביבנו, מצפים שבנים יהיו קשוחים, חזקים, אמיצים, עומדים על שלהם (ומוכנים להלחם על כך גם אם לא בצדק), שחקני כדור טובים (או לפחות צופים נאמנים במשחקים), מקללים, גסים ולא מביעים רגשות באופן מילולי - גם הציפייה הזו עושה עוול להרבה בנים שהם לא כאלה וגם לכאלה שיכולים לחבוש את מסיכת ה"גבר גבר" ובוחרים במודע לא להתנהג כך. מי שלא עומד בקריטריונים נקרא "הומו" - הכוונה היא שהוא נשי מידי (ולהיות נשי זה "כמובן" עלבון...). הקריטריונים לבנים הם יותר קשיחים, "לא ניתן" להיות גם וגם. לעומת זאת אצל בנות שמצליחות במצבים מסוימים להיות אמיצות וחזקות ובמצבים אחרים "נשיות" יותר (מטופחות ועדינות), זה יכול להתקבל באופן חיובי. 
ציפיות מגדריות כאלה פוגעות בבנים ובבנות ובעיקר בגיל ההתבגרות שהוא הגיל שבו התפיסות המגדריות עוברות שינוי ומתעצבות. שימו לב מה הסביבה של בני העשרה שלכם משדרת להם, אולי שווה לתת להם מידי פעם נקודות מבט שונות.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בניםמכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...
דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.
דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...
אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.

יום שבת, 27 בספטמבר 2014

מוּדָעוּת ומה עוד?

מתוך אתר פיסגה
לפני כמה שבועות הדרכתי קבוצה של מדריכים מעמותת פסגה שפותחת השנה חוגים לילדים בתחום הסייבר ואחד היעדים המרכזיים שלה הוא שילוב בנות בתוכנית. מטרת ההדרכה היתה שהמדריכים יהיו בעלי מודעות גבוהה לשילוב בנות בחוגים ויתרמו לעידוד הבנות שמגיעות לחוגים הללו להנות ולהתמיד.
היה מאוד מעניין. היו כ14 מדריכים, עם רוב נשי מובהק. המדריכים והמדריכות ברובם סטודנטים וכולם עם רקע טכנולוגי חזק (חוגי סייבר או לא...).
היה נראה שהמדריכות יודעות יותר על מה אני מדברת מאשר המדריכים. למשל ציטוט מטענה של מדריך: "מי אמר בכלל שרוצים להגיע לכך ש50% מהמהנדסים יהיו נשים?...". התשובה שלי היתה שאנחנו לא רוצים לדחוף אנשים (לא גברים ולא נשים) לעסוק בתחומים שלא מתאימים להם, אבל אנחנו צריכים לוודא שאם יש למישהי את היכולות לעסוק בתחומים מדעיים הנדסיים, תנתנה לה כל האפשרויות לעסוק בכך, ואם צריך להתאים את דרכי ההוראה כדי שיותר בנות תעסוקנה בתחום, זה מה שצריך לעשות. 
אחרי תאור הבעיה במצב הקיים להעלאת המודעות ותאור של מה ניתן לעשות כדי להקל על השתלבות של ילדות/נערות בחוגים האלו, שאל אותי אחד המדריכים: "אני לא מבין, בהתחלה אמרת לנו שצריך להתנהג בצורה שווה לבנים ולבנות ואחר כך את אומרת שכדי לשלב בנות צריך לעשות אחרת מאשר עם הבנים, אני כבר מבולבל". 
שמחתי שהמדריך העלה את הנושא. נכון, זה באמת יכול לבלבל. אנחנו רוצים הזדמנות שווה לבנים ולבנות, ואם זה אומר שצריך לתת לבנות להשתתף בכיתה במידה שווה ולתת להן משוב באותה מידה שנותנים לבנים, זה מה שנעשה. אבל ייתכן שיש דברים שצריך לעשות אחרת כי הם לא מותאמים לדרך שבה חלק גדול מהבנות לומד. למשל, בנות רבות מעדיפות פעילות שדורשת שיתופי פעולה ולא פעילות תחרותית, זה לא אומר שלא נעשה תחרויות בכלל (כי אצל בנים זה דווקא מעלה מוטיבציה), אבל זה אומר שניצור איזון בין תחרויות לבין פעילות בצוותים עם שיתופי פעולה. ובכלל, בכל תחום שבו זה לא יפריע לבנים אבל יעזור לבנות, כדאי לשים לב אליו: החל בסביבת עבודה נעימה ואסטתית, הסבר על התמונה הכוללת לפני ירידה לפרטים, ועד שימוש בידע מוקדם לבניית ידע חדש. 
ההמלצה שניקלטה הכי טוב על ידי המדריכים היתה ההמלצה לחכות 4-5 שניות לפני שבוחרים מישהו לענות על שאלה (הסיבה היא שבנות נוטות להמתין לניסוח השאלה במלואה ולנסח בעצמן את התשובה לפני שהן מרימות יד, אם לא נמתין לא נאפשר להן להספיק להרים יד ולענות).
אני מקווה שהמדריכים והמדריכות יצליחו ויהנו בהדרכה ויחנכו דור חדש של ילדות שלא תחשובנה שסייבר זה עניין לבנים בלבד...

יום שני, 11 באוגוסט 2014

בנות! לא לצפות בפרסומות לפני מבחן במתמטיקה


לא מזמן גיליתי את אתר הפייסבוק שנקרא "מכנה משותף", פרויקט התנדבותי להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים בכיתות ט'-י'.
מזמינה אתכם להכנס לראות איך מציגים לבני נוער פרסומות מסוגים שונים ומנתחים מה מצחיק ולמה, דנים בסטראוטיפיים מגדריים (משני הצדדים, לא רק מה מצפים מבנות, אלא מה הציפיות מבנים וכמה הציפיות האלו לא מאפשרות לאנשים להיות מי שהם, כי הם מרגישים לחץ להיות כמו שמצופה מהמגדר שלהם).
באחת הרשומות יש סיכום של מאמר שדן בקשר שבין צפיה בפרסומות ותוצאות מבחנים במתמטיקה. 
זהו הקישור למאמר עצמו, ואת הרשומה תוכלו למצוא באתר הפייסבוק של "מכנה משותף" בתאריך ה30 ביוני. ברשומה נכתב:
יש לך מבחן במתמטיקה מחר? הימנעי מפרסומות!
אנחנו נוטים לחשוב שפרסומות הן "רק בידור", וש"זה לא משפיע עלי!" אך מחקרים מראים כי כאשר נשים נחשפות לפרסומות אשר בהן סטריאוטיפיים מגדריים לפני מבחן במתמטיקה, ביצועיהן במבחן יורדים! בניסוי נוסף, לאחר הצפייה בפרסומות נשים נטו להעדיף תחומים שתואמים יותר את הסטריאוטיפ המגדרי הנשי ופחות תחומים שאינם תואמים את הסטריאוטיפ.
הבעיה איננה הפרסומת עצמה, אלא שהיא מעוררת אצלנו את הסטריאוטיפים השליליים, שיש לנו על נשים כגון האמונה ש"נשים אינן טובות במתמטיקה". יש דרכים שונות בהן סטריאוטיפים באים לידי ביטוי באופן בלתי מודע. התופעה בה נראים שינויים בביצועים כתוצאה מעירור הסטריאוטיפ נקראת "האיום הסטריאוטיפי".
לצערנו, דימויים סטריאוטיפיים נמצאים לא רק בפרסומות אלא בכל המרחב הציבורי שלנו, ולא ניתן להמנע מכל דבר שיעורר אצלנו את "האיום הסטריאוטיפי". כל עוד קיימים סטריאוטיפים מגדריים שליליים, הם משפיעים על כולנו. אפילו נשים עם מודעות פמיניסטית אינן חסינות מהשפעתם, שכן השפעה זו היא - כאמור - אוטומטית ולא מודעת.

יום שבת, 5 ביולי 2014

יש כנראה משהו שלא עושים או שעושים לא נכון


ביום שלישי האחרון השתתפתי ביום עיון בנושא קידום תלמידות במדע וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות נציגים מגופים שונים שכולם עוסקים בנושא בצורה זו או אחרת. 
בתחילת יום העיון כבר עלה הנושא המרכזי והוא שבתחום המדעים המדויקים וההנדסה אחוז הנשים עומד במקום, אין ממש מגמת שיפור למרות מאמצים רבים שנעשים, אז כנראה שיש משהו שלא עושים או שעושים לא נכון (ספוילר: לא גילינו מהו, גם בסוף יום העיון.... אבל זה בסיס טוב להתחלת הדיון).
אני חורגת ממנהגי וכותבת רשומה ארוכה מהרגיל כי חשוב לי להעלות על הכתב את הנושאים שעלו ביום העיון.
פרופ' רחל ארהרד, יועצת הנשיא לקידום נשים באונ' תל-אביב הנחתה את יום העיון. גב' בינה בר-און מנכ"לית משרד המדע דיברה על התנופה שהנושא קיבל עם כניסתה של המדענית הראשית החדשה פרופ' נורית ירמיה ועל כך שנערות ונשים צעירות עדיין נרתעות מהנדסה, ולא בגלל שזו עבודה קשה או לימודים קשים (הרי רבות רוצות להיות רופאות) ואף על פי שהנדסה זה כבר לא כמו שהיה פעם (מקצוע גברי, שמתלכלכים בו...). היא ציינה שחלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה הינה: משרד המדע מטפל בנושא בתחום החינוך הבלתי פורמלי ומשרד החינוך מטפל בו בתחום החינוך הפורמלי.
פרופ' ירון עוז, דקאן הפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, ציין שישנן נקודות חיתוך חשובות של קבלת החלטות שמשפיעות על העתיד של הנערות/נשים. נקודה אחת היא לפני התיכון בבחירת המגמה ולטענתו הנקודה הנוספת שאותה הוא רואה, היא נקודת הפוסט דוקטורט, שם נשים מוותרות ולא ממשיכות הלאה. לכן למרות שהן בעלות תואר שלישי, רק מעטות ממש הופכות להיות לחברות סגל באוניברסיטאות בארץ.
גב' ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, דיברה על המורכבות של הנושא ובאילו דרכים הרשות מנסה לפעול כדי ליצור שינוי. יש פעילויות רבות שנעשות, חלקן במטרה ליצור שינוי המשפיע בטווח הקצר (ובעל השפעה תודעתית בטווח הרחוק) כמו פעילות חקיקתית כדי להגדיל את כמות הנשים בתפקידים בעלי השפעה רחבה כגון: העלאת אחוז הנשים בועדות ממשלתיות, כדירקטוריות בחברות ממשלתיות, בפוליטיקה הארצית והמקומית, בחבר הנאמנים של אוניברסיטאות ובתפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים ובמשטרה. יש פעילות של בדיקה של כל הצעת חוק לפי מגדר (למשל: כשרצו להעלות את גיל הפנסיה לנשים, גילו שחוק כזה יכניס 50% מהנשים לעוני ליותר שנים, כיוון שהן גם כך לא עובדות כבר לפני גיל 60). ישנן פעילויות  שמטרתן היא השפעה בטווח הרחוק על התודעה של מקומן של נשים משפיעות בחברה הישראלית, שמתבטאת בקידום הנצחת נשים על מטבעות, שטרות וברחובות ערים.
פרופ' Judith Singer מהרווארד ציינה גורמים המשפיעים על קידום והתקדמות נשים, שאותם כדאי לקחת בחשבון כאשר מתכננים מיזמים בנושא: 
  • תפקיד המנטורינג - עד כמה חשוב שיש מישהו שמעודד ודוחף את הנשים לעשות את הצעדים שאותם הן חוששות לעשות.
  • הטיה לא מודעת (implicit bias) - בגלל המצב הנוכחי, בו יש יותר גברים בתפקידי מדע וטכנולוגיה, בתגובות שלנו ישנה הטיה מובנית לכיוון גברים בתחום וקישור נשים לתחומים אחרים. 
  • סטריאוטיפים - ישנה השפעה גדולה של סטריאוטיפים על הנשים עצמן ולא רק על איך שמתייחסים אליהן. לדוגמא, אם יספרו לנשים שבתחום מסוים נשים פחות טובות, תהיה לכך השפעה שלילית עליהן ועל הדרך בה יתמודדו עם מבחן בתחום (מעניין שגברים פחות מושפעים מכך).
  • התפקיד של מודל לחיקוי - מודלים נשיים לחיקוי משפיעים על נשים צעירות ונערות לחיוב באופן משמעותי.
  • פער בבטחון עצמי - נשים לא מציעות עצמן לקידום ולהעלאה כמו גברים (אישה תגיד לעצמה: "לא עשיתי תפקיד כזה אז אני כנראה לא מתאימה, אין טעם לנסות"; גבר יגיד: "לא עשיתי את רוב הדברים הנדרשים לתפקיד כזה, אז זו הזדמנות להתקבל לתפקיד כזה"...).
דר' Beth Gamese מקמברידג דיברה על חשיבות ההערכה של מיזמים. לעיתים כספים רבים מבוזבזים על מיזמים שנראים כאילו הם כדאיים אבל לא משנים כלום בשורה התחתונה וחבל. כדאי להעריך, כדי להבין סיבות להצלחה או אי הצלחה של תוכנית, כדי לדעת האם להפסיק אותה בזמן, כדי שגם אחרים ילמדו מהנסיון (כלומר הערכה גם של ההטמעה וגם של התוצאות). למרות מחקר מעמיק שעשתה בנושא, אין לה כרגע best practices לקידום נערות למדע וטכנולוגיה, כיוון שלא בכל המיזמים יש מספיק נתוני הערכה (איך בדיוק נעשה המיזם, שימוש בקבוצות השוואה, מדידת השפעה ארוכת טווח ועוד).
פרופ' ארהרד סיכמה שההערכה חשובה ובתוכה כמובן הערכת עלות תועלת (שלא כל מנהל תוכנית מעוניין בה...), היא מציעה להקים מועצה שתדון בנושאים האלה ותבחר את הצעדים הבאים.
יצאתי מיום העיון עם תחושה מעורבת של שביעות רצון מכך שהנושא מקבל מיקוד מגורמים רבים במדינה, והחמצה על כך שלא דובר בעצם על "Best practices לקידום תלמידות במדע וטכנולוגיה" ורק ביום העיון הבא (שאני מקווה שיהיה בקרוב) אולי נתחיל לדבר על מה צריך/ניתן לעשות. אני חושבת שמבנה של קבוצות עבודה שמדווחות על תוצאותיהן לקראת סוף היום יכול להיות יעיל לפגישות הבאות.

יום רביעי, 2 באפריל 2014

ומה אומרים ילדים כששואלים אותם "למה יש פחות נשים במדעים וטכנולוגיה?"

במרץ בשנה שעברה לבקשתה של המחנכת, הרציתי לפני ילדי השכבה של הבן שלי, שהיה אז בכיתה ו', על "נשים במדע וטכנולוגיה". השנה היא שוב ביקשה שארצה ושמחתי להיענות לבקשתה. הפעם הרציתי לשתי  כיתות ה' ושתי כיתות ו' (כל כיתה בנפרד. הדיון הרבה יותר משמעותי מאשר בפורום גדול).
רציתי לחלוק איתכם מקצת מהסיבות שהילדים העלו לעובדה שציינתי בפניהם ש"ישנו מיעוט נשים שעוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה":
יש ילדים שאמרו, שזה בגלל שנשים יותר מטפלות בבית ובילדים: ילדה אחת העירה, שדווקא אצלה המצב די שיוויוני שני ההורים עושים הכל; אחד העיר שאצלו אבא משתתף קצת, הוא מחזיר אותם מהחוגים.... (באמת "כל הכבוד" לשותפות...); אחר אמר שאמא עובדת מהבית אז היא עושה הכל ואבא חוזר אחרי 7 בערב - אם זה היה ילד בוגר יותר, הייתי מאתגרת אותו ושואלת למה זה ככה לדעתו, אבל הרגשתי לא בנוח לגרום לו לפקפק בבחירה של ההורים שלו....
יש ילדים שאמרו, שבנות מתעניינות פחות בתחומים האלה ומתעניינות יותר בתחומים אחרים, למשל בריקוד ובאומנות. אחר אמר שהן מתעניינותיותר בתסרוקת שלהן (בהקנטה לבנות הכיתה שלו....). בתשובה הראיתי להם צעצועים מקובלים לבנות וצעצועים מקובלים לבנים. שאלתי אותם מי יתעניין יותר בהנדסה ובבניה מי ששיחק במשחקי הרכבה מתוחכמים או מי ששיחקה בברבי, הלבישה ואיפרה אותה, ושיחקה משחקי תפקידים עם בלנדר, מגהץ ושואב אבק...? אחד הילדים ענה לי, שהילדות אוהבות לשחק במשחקים האלה וכשהוא לקח את האחיינית הקטנה שלו לקנות לה מתנה, אלה הדברים שהיא בחרה. בהמשך השיחה אחרי התשובות שלי, הוא כבר התחיל למלמל - "אז הכל בגלל ההורים"... היה חשוב לי לציין להם, ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה, קונים לילדה ברבי והיא שמחה עד השמיים, אז גם ההורים מרוצים, והכל נראה טוב, רק שאין מודעות להשפעה על הילדות.

יש ילדים שאמרו שזה בגלל ההיסטוריה, בגלל שבעבר אסרו על נשים והקשו עליה ללמוד ולעסוק בתחומים האלה (הילדים הפנימו מה שסיפרתי להם כמה דקות קודם בתחילת ההרצאה...).
היה ילד שאמר שהבנים שתלטנים, ומישהי לא הבינה איך זה משפיע. לכן נתתי לה דוגמא, שקורית לעיתים קרובות בכיתות הפיזיקה: ממחקרים עולה שלבנות חשוב להבין את החומר לעומק ולא רק באופן טכני ולכן הן שואלות יותר שאלות, הבנים מגיבים בצורה לא נעימה ו"משתיקים" אותן במשפטים כמו "עוד פעם את עם השאלות שלך!".
אחת הבנות לא הבינה איך זה שדווקא הבנות, שבבית ספר יסודי נראות שחשוב להן להשקיע בלימודים יותר מהבנים, לא מספיק פונות לתחום. ואני עניתי שאכן, מה שקורה הוא שבחטיבת הביניים, בנות שקיבלו 75 במדעים ו/או מתמטיקה אומרות לעצמן שהן כנראה לא טובות מספיק ולא לומדות את התחומים האלה באופן מוגבר, לעומתן, בנים עם אותה תוצאה אומרים לעצמם שדי ברור שהם יפנו לתחומים האלה. ולכן בנות צריכות יותר עידוד ללמוד ולעסוק בתחומים האלה.
לסיכום, הדיונים היו מעניינים וגרמו לילדים לחשוב קצת אחרת, כמובן שזו טיפה בים, אבל טיפה ועוד טיפה...

יום שבת, 22 במרץ 2014

Lammily - ברבי בפרופורציות אנושיות



ניקולאי לאם, אומן וחוקר החליט שנמאס לו לחכות לחברות הצעצועים כדי שייצרו בובות שניתן לשחק בהן כמו עם ברבי אבל שתהיינה להן פרופורציות אנושיות ממוצעות. הוא מתכנן לייצר בובה כזו ולשם כך יצא לגיוס המונים. הוא היה זקוק ל 95 אלף דולר אבל עד כה אסף 434 אלף דולר! אלפי אנשים כבר הזמינו את הבובה (שתצא לשוק רק בנובמבר 2014). למילי היא חזקה, ספורטיבית, מאופרת קלות והלבוש שלה יחסית פשוט. האם יצליח ניקולאי לעשות שינוי בעולם הבובות בעולם? את זה נדע רק בעוד כמה חודשים, אך זה בהחלט נראה מבטיח. 

הנה הסרטון שנמצא באתר הגיוס:




יום רביעי, 1 בינואר 2014

לו קוראים משכנע ולה קוראים שתלטנית...

כבר ראיתם את הפרסומת של פנטן, שפורסמה בYouTube בנובמבר ומאז היו לה 16 מיליון צפיות? למרות שזו פרסומת ומטרתה לפרסם מוצר, הם ניסו גם להעביר מסר שמעבר.
אני ממליצה לצפות גם עם בני הנוער הפרטיים שלכם ולהסב את תשומת ליבם למילים באנגלית שמופיעות בכל מיני מקומות. יש כאן ביטוי למשהו שלא כולם שמים לב אליו, אך כאן הוא מוצג באופן שממחיש את ההבדלים בהתייחסות של אנשים להתנהגויות זהות, שנעשות על ידי נשים וגברים אך כאשר אישה עושה אותם הם נתפסים לרוב באופן שלילי.



יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 
הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.
בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

איך מחנכים אותנו לדימוי של בנות ונשים

למי שלא מכיר עדיין, ישנו אתר חדש שמאגד הרצאות של בני נוער מעניינים ומעוררי השראה בשם: הרצ"ל.
אני ממליצה בחום לצפות באחת ההרצאות (רובן מעניינות...). הרצאה בת 10 דקות ובה מדברת נעמה (שהיא רק בת 14) על דימויים של בנות ונשים.
חבל שנשים ונערות משתפות פעולה עם עידוד דימויים מסוג זה, החל בהשתתפות פעילה וכלה בשתיקה גם כשבעצם צריך להגיד משהו בנידון.
צפו בסרטון ואולי תסתכלו קצת אחרת על מה שקורה סביבכם.

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

אז אולי נפריד בינהם

בין מי למי?
בין בנים לבנות
Ben Javens
איפה?
בשיעורי המתמטיקה והמדעים?
למה?
כי אומרים שזה טוב.
למי?
לבנות. אבל לבנים או שזה לא מפריע או שזה גם טוב יותר.
מה, כיתות כמו בבית ספר דתי?
לא, כיתות רגילות מעורבות בכל השיעורים, רק בשיעורי ממטיקה ומדעים הפרדה בין בנים ובנות.
אז למה לא מיישמים מייד?
יש כמה סיבות: מבחינה מעשית זה יותר מורכב, וחוץ מזה יש גם חסרונות ולא כולם מסכימים שזה הפתרון הנכון.

אז הנה כמה טענות בעד:
מחקרים הראו שבנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים. שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר, לנסות, לנחש וללמוד. ייתכן שזה קשור לכך שבנים נוטים יותר להתפרץ ובנות אולי שקטות יותר. בנוסף, הרבה פעמים יש השפעה של החברה על בחירת המקצוע המוגבר. בת שהולכת למקצוע כמו מדעי המחשב עשויה למצוא עצמה שם לבד, ואיזו בת בתיכון תרצה להיות בכיתה כזו. גם אם יש לה את היכולת, ייתכן שהיא לא תקבל מספיק עידוד. ברגע שזו כיתה של בנות בלבד, הטובות ביותר שם יכולות להביא לידי ביטוי את היכולות שלהן במקצועות ריאליים.
בנוסף, בצורה כזו ניתן להתאים את צורת הלימוד לכל מין בכיתה נפרדת. כך למשל, מכיוון שבנים לומדים טוב יותר כשהם בתחרות ובתנועה, שיטות הלימוד תחרותיות יותר. בנות לומדות טוב יותר בשיתוף פעולה (עבודה בזוגות, בקבוצות) והלימודים הם בהתאם. התוצאות הראו שגם הבנים וגם הבנות שיפרו את הציונים שלהם בהשוואה ללימודים שנעשו ביחד.
ויש גם טענות נגד:
זה לא מכין את הבנות לחיים. עדיף ללמוד במערך של כיתה הטרוגנית, לשים לב ודגש לצורה הדידקטית שבה מעבירים שיעור כדי לתת לבּנות יותר את האפשרות להתבטא בדרכים שלהן. כמו כן, למידה בהפרדה מגדרית מחזקת סטריאוטיפים של הבדלים בין בנים לבנות, עדיף לחנך ולקיים דיון מושכל עם התלמידים והתלמידות להבנת משמעותו של הסטריאוטיפ והשלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

בניסוי של הפרדת בנים ובנות בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה, שנעשה בארץ בבית ספר מבואות עירון, לפני כמה שנים, נמצא שהציון הממוצע של הבנות עלה מ-90 ל-95. הממוצע של הבנים עלה מ-80 ל-86. ומספרן של הבנות הבוחרות בפיזיקה עלה פי ארבעה. חבל שלא המשיכו שם ביישום בגלל
ל שלטענתם נדרשת עבודה כפולה למורים ובגלל שנוצרו בעיות במערכת השעות. 

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

תחושת מסוגלות ושאיפות לעתיד

מתוך פרסום בפייסבוק של דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית": "דוח הערכה של התכנית התפרסם. הדוח של שתי חוקרות מאוניברסיטת בר אילן מראה, שידע מגדרי משפיע גם על תחושת מסוגלות מדעית גם על תחושת מסוגלות כללית ובעיקר על שאיפות לעתיד של נערות. הכי מעניין- הוא מראה שהמשתנה הכי משמעותי לתחושת המסוגלות המתמטית של הנערות היתה סדנת המגדר שהן עברו בכיתה ט'. "
שווה לראות את הסרטון ולהבין איזו השפעה יש לתוכנית.
ישר כח!

יום ראשון, 19 במאי 2013

סיפורי סבתות

הבלוג "Grandma Got STEM" - (ראשי תיבות של: Science, Technology, Engineering, Mathematics) נוצר די במקרה כאשר ד"ר רייצ'ל לוי (Levy), מרצה למתמטיקה שימושית בקולג' הארווי מאד, אוניברסיטה פרטית יוקרתית מקליפורניה, ביקשה מסטודנטים שלה לשלוח לה תמונות של סבתות בעלות תארים במדעים. במקום תמונות היא קיבלה מבול של סיפורים על סבתות שעסקו או עוסקות בתחום המדעים והטכנולוגיה. הסיפורים מתפרסמים בבלוג וההשפעה שלהם אינה רק בחשיפה של סיפורים אישיים לא מוכרים על נשים במדע, אלא גם בשינוי התפיסה שסבתות הן טכנופוביות. למשל לאמריקאים יש ביטוי: "תסביר לי כמו שהיית מסביר לסבתא שלך" וזה יכול בהחלט להעליב סבתות בעלות יכולות אינטלקטואליות...
אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה של קרן צוריאל מכלכליסט .

דר' לוי מעוניינת לקבל גם סיפורים מכל העולם אז אני מצרפת כאן את בקשתה:
Call for submissions – Grandma got STEM. Are you a grandmother working in a STEM (Science, Technology, Engineering, Mathematics) – related field? Know any geeky grannies? Email name+pic+story/remembrance to Rachel Levy: ggstem (at) hmc (dot) edu. Follow on Twitter: @mathcirque #ggstem Project site:http://ggstem.wordpress.com

בעקבות תכתובת שלי איתה אני מציעה לאנשים שישלחו לה סיפורים באנגלית, לשלוח את אותם סיפורים בעברית אליי, ואני אפרסם אותם לקהל הישראלי. ואם אתם לא רוצים לכתוב באנגלית בכלל, עדיין אפשר לשלוח לי בעברית.

תודה לעדי על ההפנייה לכתבה :-)


ותודה לנעמי שהמליצה להכניס תמונות... :-)

יום ראשון, 31 במרץ 2013

מי יודע מדוע ולמה?....

במאמר שכתבה דר' רונית אשכנזי לפני כמה שנים, ישנו תאור טוב של הסיבות  
מדוע בנות בוחרות פחות במקצועות הנדסיים ומדעים מדויקים?
הכנתי סיכום קצר, אבל שווה לקרוא את המאמר כולו. 
שלוש סיבות עקריות: 
1. גורמים שמקורם בתהליכי חינוך וחיברות שראשיתם בגיל הרך:
  • בנות נחשפות לצעצועים, משחקים ותחביבים הקשורים בפיזיקה הרבה פחות מבנים ולכן לומדות לזהות פעילויות בעלות אוריינטציה פיזיקלית כשייכות לעולם הגברי ולא לעולמן. 
  • מסרים סמויים בתמונות ובספרי לימוד ותפיסות סטריאוטיפיות של מקצועות "גבריים" ו"נשיים".
  • הבדלים בציפיות מבנים ומבנות: בעוד שהחברה "מצפה" מבנים להצליח בלימוד המקצועות המדעיים טכנולוגיים ולפתח בהם קריירה, הציפיות מן הבנות לרוב נמוכות יותר או אינן מכוונות לתחומים אלה.
  • דמויות לחיקוי בבית ובסביבה: עקב העובדה שפחות נשים בחרו להתמחות במקצועות המדעיים טכנולוגיים, בנות ובנים פוגשים בסביבתם מעט דמויות לחיקוי מתחומי ההנדסה, והמדעים המדוייקים, ובפרט נשים המשלבות מדע ומשפחה, מכאן מתחזק הדימוי ה"גברי" של מקצועות אלה, ובנות ממעטות לבחור בהם כמקצועות בהם יעסקו בעתיד.
2. גורמים הקשורים להבדלים בין בנים ובנות בסגנון הלמידה
  • המקצועות המדעיים וההנדסיים נחשבים למקצועות הישגיים ותחרותיים, שבהם ההתמודדות היא אישית ועצמאית, ואילו הבנות מעדיפות למידה חברתית ולמידה בקבוצות המשלבת עבודת צוות ולמידה חווייתית. 
  • יש לציין שהבנות פחות מאמינות ביכולותיהן. חוסר האמונה ביכולת העצמית ושיטות הוראה שאינן מתאימות לסגנון הלמידה המועדף על הבנות, מביאים לכך שהבנות חוששות שלא יצליחו להגיע להישגים, שהן מצפות מעצמן, אם יבחרו להגביר את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, ולכן הן נמנעות מלבחור בהם.
3. התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות.
בהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע. 

בהמשך אנסה להביא רעיונות ממקורות שונים ל"מה אפשר לעשות" בנושא.