‏הצגת רשומות עם תוויות אוניברסיטה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוניברסיטה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

מדעי החיים האמיתיים



כתבה ממוסף הארץ באפריל 2016 נשארה אצלי בניירת והחלטתי סוף סוף לכתוב עליה. כמו תמיד, ממליצה לקרוא את הכתבה המקורית , אבל אתן כאן תקציר.

סטודנטיות צעירות ללא ילדים חושבות שאין הבדל בין נשים לגברים, טוענות לשותפות מלאה עם בני הזוג שלהם וגאות בכך שיש בינהם שיוויון מלא..

אז למה פרופ' נירית דודוביץ' מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, פרופ' מאיה שולדינר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית ופרופ' מיכל שרון מהמחלקה למדעים ביומולקולריים — כולן ממכון ויצמן למדע נשואות עם ילדים, החליטו לעסוק בנושא?..
תוצאת תמונה עבור מכון ויצמן

הן אומרות שבתחילת דרכן האימהית הן גילו שאין שיוויון. לכולן יש בעלים מעורבים מאוד, זה ברור כי ללא בעל תומך ואוהב הן לא יכלו להיות היכן שהן היום. אבל אין שיוויון. הגברים והנשים נושאים בסוג אחר של נטל, גם אם יש חלוקה של 50% בנטל. במקרים רבים האמהות מעורבות יותר בהיבטים רגשיים של הילדים ובניהול הזמן שלהם (חוגים, ארועים, מטלות, מתנות יום הולדת לחברים.. וכו.) וזה דורש לא רק זמן אלא משאבים קוגניטיביים.

במדע יש אתוס שמדען טוב הוא מדען שמחוייב למדע במאה אחוז. עם האִמָּהוּת הן הבינו שאפשר גם אחרת, אפשר לאהוב מדע עד בלי די ולהיות מדעניות מעולות, אבל הדבר החשוב הוא המשפחה ועליה הן לא מוותרות.

לכן הן פתחו קורס שנקרא "שילוב בין מחקר ואמהוּת" עבור סטודנטיות המתכננות משפחה או נמצאות בהריון. כדי לעזור להן בשלבים הראשונים של האִמָּהוּת כדי שהקושי בשילוב בין עבודה למשפחה לא יגרום להן לעזוב את התחום.

בקורס הן מספרות על חוויות אישיות, אומרות שעלולים להיות קשיים אדירים והן עצמן עברו את זה, אבל שזה נהיה קל יותר עם זמן, שהסטודנטיות לא תחשובנה שאם קשה להן הן צריכות לעזוב. מסבירות להן איך צפוי המסלול שלהן להיראות.

ובזכותן הסטודנטיות מרגישות מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם הקשיים ולא לוותר.


יום שלישי, 24 בינואר 2017

הפערים בין גברים ונשים בסגל אקדמי - ובעיקר במדעים מדויקים


תוצאת תמונה עבור ‪university students‬‏

בכתבה מגלובס מה30.9 יש נתונים לא חדשים על הפערים בין אחוז מסיימות דוקטורט ובין אחוז הנשים בסגל האקדמי, בכל תחומי הדעת ובעיקר במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה. הסיבות לחשיבות להעלאת אחוז הנשים בסגל האקדמי הן מגוונות, אתן כאן רק דוגמאות: המדינה משקיעה הרבה בדוקטורנטים ודוקטורנטיות, אך לעיתים מסיבות לא רלוונטיות מאבדים דוקטורנטיות מצויינות (שרק כאשר הן תהפוכנה לחוקרות מן המניין ההשקעה בהן תשתלם). סיבה נוספת היא שצוות חוקרים מגוון מגדרית (כמו גם צוותי עבודה) הוא פורה בעבודתו בגלל נקודות המבט השונות, לדוגמא: גבר שניסוי לא מצליח לו, יחשוב מהר יותר על הניסוי הבא, בעוד שאישה תשקיע יותר מחשבה בשאלה היכן הייתה הטעות. לכן טוב לשניהם לעבוד יחד.

דוגמאות לסיבות למצב הקיים בו פחות דוקטורנטיות הופכות לנשות סגל  אקדמי מאשר דוקטורנטים:

  • השפעה משמעותית יש לדרישה מחוקרים בסגל אקדמי לעשות פוסט דוקטורט במקום שונה מזה שבו עשו דוקטורט ובגלל ארצנו הקטנטונת, זו בעצם דרישה לפוסט דוקטורט בחו"ל. לנייד משפחה שלמה זה לא מבצע פשוט (מנסיון...) ועוד יותר לא פשוט לנשים, כיוון שגברים עדיין נוטים פחות לעזוב מקום עבודה עבור פוסט דוקטורט של נשותיהן מאשר ההפך. 
  • כמו כן, ברוב המקרים אישה תגיש מועמדות למשרה או למענק כשהיא עומדת ב-100% מהדרישות וגברים עשויים להגיש מועמדות גם כשהם לא עומדים בכל הדרישות, עניין של תפיסה ובטחון עצמי.
  • פרופ' ארהרד (יועצת לנשיא אוניברסיטת תל אביב בתחום של הוגנות במינוי נשים) מדברת על חסם נוסף, והוא "האקלים הצונן" שלא מעודד נשים להתקדם: "הכוונה היא לאווירה בכיתות ובישיבות הצוות. מרצים גברים, וגם מרצות, אולי גם אני לפני שנהייתי מודעת לכך, פונים לגברים יותר כדי שיביעו את דעתם, הגברים ממהרים יותר להביע דעה אף אם איננה מבוססת. כך נוצר אקלים שמקשה על נשים להתבטא".

בנסיון להבין מה הסיבות לפער הזה עלו מספר כיווני חשיבה וכיום מנסים לתת להם מענה, בעיקר באוניברסיטת תל אביב, בעידודה של פרופ' רחל ארהרד, אך גם באוניברסיטאות האחרות ננקטים צעדים בעקבות המלצות ועדת ארנון (בראש פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן, ממציאת תרופת הקופקסון ומי שהייתה יו"ר האקדמיה הלאומית למדעים וראש ועד קידום וייצוג נשים). מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב:

  • מתן מלגות לעידוד נשים לצאת לפוסט דוקטורט שמאפשרות הקלה למשפחה להשתלב במקום החדש.
  • שיפור תהליכי החניכה לתלמידות הדוקטורט - הכוונה, הדרכה, עידוד, תמיכה ומתן מידע כדי לאפשר תכנון מראש כבר בתקופת הדוקטורט.
  • באוניברסיטת תל אביב ישנה דרישה לכל הפקולטות להציג את נתוני שילוב הנשים בסגל שלהן ולהציב יעדים לשיפור. גם אוניברסיטאות אחרות לקחו על עצמן משימה של שיפור שילוב הנשים בעקבות דוח ארנון. העלאת המודעות לכך היא כבר שלב נכון, כיוון שלעיתים קרובות ה"אקלים הצונן" לא נעשה בכוונה רעה אלא המשך של הדרך בה דברים נעשו בעבר. 
  • פרופ' ארהרד מובילה מהלך נוסף של גיוס אקטיבי של נשים ישראליות הנמצאות בפוסט-דוקטורט בחו"ל כדי שיגישו מועמדות למשרות באוניברסיטה.
מקווה שהתוכניות הללו ישפיעו ויצומצם הפער בין גברים לנשים גם בתחום הסגל האקדמי בעיקר בתחומי ההנדסה והמדעים שם אחוז הנשים נמוך במיוחד.

יום שישי, 5 באוגוסט 2016

איך מפיקים דלק ממים?

האם אתם מכירים את פרופסור –משנה לילך עמירב?

קראתי עליה לאחרונה בכתבה במעריב וגם ב"גליליאו צעיר" (עליו מנויים הילדים שלי). היא והמחקר שהיא מריצה סיקרנו אותי ולכן המשכתי לקרוא עליה גם באתר המחקר שלה. התרשמתי מכך שלקבוצת המחקר שלה, הקרויה על שמה, יש אתר משלהם, אתר מושקע שבו מוצגים גם המחקר והחוקרים.
הפקת דלק (מימן) ממים באמצעות אנרגיית השמש ביעילות גבוהה מאוד (בנצילות של 100%)– זו פריצת הדרך הטכנולוגית של קבוצת המחקר מהפקולטה לכימיה בטכניון ובראשה פרופ' עמירב, זוהי כמובן טכנולוגיה שמחכים לה שנים כדי להפטר מהצורך בשימוש בנפט.

פרופ' עמירב גדלה בבית לשני הורים אקדמאים – אביה הוא מדען מוביל בתחום הכימיה האנליטית, ואמה עובדת במחלקה לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב. היא סיימה תואר מהנדסת כימיה בגיל 18 והתגיסה לצהל בתפקיד זה ככימאית ביחידה טכנולוגית במודיעין, אמא לשני ילדים ועושה חייל כאמור במחקרים בטכניון. שמחתי לקרוא שהיא גם מעורבת בפעילות בקהילה בתחום קידום המדע ונותנת הרצאות לנערות על תחום המחקר שלה.

יום שבת, 5 ביולי 2014

יש כנראה משהו שלא עושים או שעושים לא נכון


ביום שלישי האחרון השתתפתי ביום עיון בנושא קידום תלמידות במדע וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות נציגים מגופים שונים שכולם עוסקים בנושא בצורה זו או אחרת. 
בתחילת יום העיון כבר עלה הנושא המרכזי והוא שבתחום המדעים המדויקים וההנדסה אחוז הנשים עומד במקום, אין ממש מגמת שיפור למרות מאמצים רבים שנעשים, אז כנראה שיש משהו שלא עושים או שעושים לא נכון (ספוילר: לא גילינו מהו, גם בסוף יום העיון.... אבל זה בסיס טוב להתחלת הדיון).
אני חורגת ממנהגי וכותבת רשומה ארוכה מהרגיל כי חשוב לי להעלות על הכתב את הנושאים שעלו ביום העיון.
פרופ' רחל ארהרד, יועצת הנשיא לקידום נשים באונ' תל-אביב הנחתה את יום העיון. גב' בינה בר-און מנכ"לית משרד המדע דיברה על התנופה שהנושא קיבל עם כניסתה של המדענית הראשית החדשה פרופ' נורית ירמיה ועל כך שנערות ונשים צעירות עדיין נרתעות מהנדסה, ולא בגלל שזו עבודה קשה או לימודים קשים (הרי רבות רוצות להיות רופאות) ואף על פי שהנדסה זה כבר לא כמו שהיה פעם (מקצוע גברי, שמתלכלכים בו...). היא ציינה שחלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה הינה: משרד המדע מטפל בנושא בתחום החינוך הבלתי פורמלי ומשרד החינוך מטפל בו בתחום החינוך הפורמלי.
פרופ' ירון עוז, דקאן הפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, ציין שישנן נקודות חיתוך חשובות של קבלת החלטות שמשפיעות על העתיד של הנערות/נשים. נקודה אחת היא לפני התיכון בבחירת המגמה ולטענתו הנקודה הנוספת שאותה הוא רואה, היא נקודת הפוסט דוקטורט, שם נשים מוותרות ולא ממשיכות הלאה. לכן למרות שהן בעלות תואר שלישי, רק מעטות ממש הופכות להיות לחברות סגל באוניברסיטאות בארץ.
גב' ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, דיברה על המורכבות של הנושא ובאילו דרכים הרשות מנסה לפעול כדי ליצור שינוי. יש פעילויות רבות שנעשות, חלקן במטרה ליצור שינוי המשפיע בטווח הקצר (ובעל השפעה תודעתית בטווח הרחוק) כמו פעילות חקיקתית כדי להגדיל את כמות הנשים בתפקידים בעלי השפעה רחבה כגון: העלאת אחוז הנשים בועדות ממשלתיות, כדירקטוריות בחברות ממשלתיות, בפוליטיקה הארצית והמקומית, בחבר הנאמנים של אוניברסיטאות ובתפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים ובמשטרה. יש פעילות של בדיקה של כל הצעת חוק לפי מגדר (למשל: כשרצו להעלות את גיל הפנסיה לנשים, גילו שחוק כזה יכניס 50% מהנשים לעוני ליותר שנים, כיוון שהן גם כך לא עובדות כבר לפני גיל 60). ישנן פעילויות  שמטרתן היא השפעה בטווח הרחוק על התודעה של מקומן של נשים משפיעות בחברה הישראלית, שמתבטאת בקידום הנצחת נשים על מטבעות, שטרות וברחובות ערים.
פרופ' Judith Singer מהרווארד ציינה גורמים המשפיעים על קידום והתקדמות נשים, שאותם כדאי לקחת בחשבון כאשר מתכננים מיזמים בנושא: 
  • תפקיד המנטורינג - עד כמה חשוב שיש מישהו שמעודד ודוחף את הנשים לעשות את הצעדים שאותם הן חוששות לעשות.
  • הטיה לא מודעת (implicit bias) - בגלל המצב הנוכחי, בו יש יותר גברים בתפקידי מדע וטכנולוגיה, בתגובות שלנו ישנה הטיה מובנית לכיוון גברים בתחום וקישור נשים לתחומים אחרים. 
  • סטריאוטיפים - ישנה השפעה גדולה של סטריאוטיפים על הנשים עצמן ולא רק על איך שמתייחסים אליהן. לדוגמא, אם יספרו לנשים שבתחום מסוים נשים פחות טובות, תהיה לכך השפעה שלילית עליהן ועל הדרך בה יתמודדו עם מבחן בתחום (מעניין שגברים פחות מושפעים מכך).
  • התפקיד של מודל לחיקוי - מודלים נשיים לחיקוי משפיעים על נשים צעירות ונערות לחיוב באופן משמעותי.
  • פער בבטחון עצמי - נשים לא מציעות עצמן לקידום ולהעלאה כמו גברים (אישה תגיד לעצמה: "לא עשיתי תפקיד כזה אז אני כנראה לא מתאימה, אין טעם לנסות"; גבר יגיד: "לא עשיתי את רוב הדברים הנדרשים לתפקיד כזה, אז זו הזדמנות להתקבל לתפקיד כזה"...).
דר' Beth Gamese מקמברידג דיברה על חשיבות ההערכה של מיזמים. לעיתים כספים רבים מבוזבזים על מיזמים שנראים כאילו הם כדאיים אבל לא משנים כלום בשורה התחתונה וחבל. כדאי להעריך, כדי להבין סיבות להצלחה או אי הצלחה של תוכנית, כדי לדעת האם להפסיק אותה בזמן, כדי שגם אחרים ילמדו מהנסיון (כלומר הערכה גם של ההטמעה וגם של התוצאות). למרות מחקר מעמיק שעשתה בנושא, אין לה כרגע best practices לקידום נערות למדע וטכנולוגיה, כיוון שלא בכל המיזמים יש מספיק נתוני הערכה (איך בדיוק נעשה המיזם, שימוש בקבוצות השוואה, מדידת השפעה ארוכת טווח ועוד).
פרופ' ארהרד סיכמה שההערכה חשובה ובתוכה כמובן הערכת עלות תועלת (שלא כל מנהל תוכנית מעוניין בה...), היא מציעה להקים מועצה שתדון בנושאים האלה ותבחר את הצעדים הבאים.
יצאתי מיום העיון עם תחושה מעורבת של שביעות רצון מכך שהנושא מקבל מיקוד מגורמים רבים במדינה, והחמצה על כך שלא דובר בעצם על "Best practices לקידום תלמידות במדע וטכנולוגיה" ורק ביום העיון הבא (שאני מקווה שיהיה בקרוב) אולי נתחיל לדבר על מה צריך/ניתן לעשות. אני חושבת שמבנה של קבוצות עבודה שמדווחות על תוצאותיהן לקראת סוף היום יכול להיות יעיל לפגישות הבאות.

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

באנגליה, £400m השקעות ממשלתיות לעידוד לימודי הנדסה בדגש על עידוד נשים

באנגליה הממשלה הודיעה על תוכניות כדי להגדיל את כמות הסטודנטים שלומדים בקורסי מדע והנדסה באוניברסיטאות באנגליה עם דגש מיוחד על עידוד נשים לפנות לתחומים אלה. חצי מהסכום (200 מיליון פאונד) יגיע מהממשלה וחצי מהאוניברסיטאות. השקעה זו היא חלק מתוכנית כלכלית אסטרטגית, היא תספק אמצעים והוראה ברמה גבוהה לסטודנטים. אמצעים אלה אמורים גם לגשר על הפער שקיים ולתת תמריץ לנשים לפנות לכיוון ההנדסי ובכך לנצל גם את כישוריהן בתחומים אלה. באנגליה, מאז 2010 יש עליה של 46% במספר הבנות שלומדות פיזיקה, ויש רצון לנצל את המומנטום ולוודא שבנות אלו גם ממשיכות לקריירות בתחומים המדעיים וההנדסיים. ההשקעה תתמוך במטרה שהציבו לפני עצמן האוניברסיטאות באנגליה להעלות את אחוז הנשים הלומדות לתארים בהנדסה מ16% ל30%  עד שנת 2030.
מתוך הכתבה: £400m fund to boost engineering student numbers – and women in particular

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל 
ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.
   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%). 

יום שני, 5 באוגוסט 2013

דמויות לחיקוי

כבר כתבתי בעבר שחסרות לבנות דמויות לחיקוי. הן לא תמיד נתקלות בסביבה הקרובה שלהן בנשים מהנדסות או מדעניות. במקומות מסויימים מדעניות או מהנדסות הן מיעוט כל כך קטן שזה דווקא מדגיש את החריגות שבהיותה אישה מהנדסת או מדענית. ישנן כאלה שבגלל שהן לא רואות דמויות כאלה בסביבתן זה בכלל לא עולה בדעתן שזה תחום שהן תוכלנה לפנות אליו ולכן חשוב לחשוף אותן לתחומי קריירה אחרים מאלו שהן רואות סביבן. יש כאלה שזה פחות משפיע עליהן. כשאני הייתי בתחילת התיכון לא שמעתי בסביבתי על אף מהנדסת. אותי זה דווקא לא הרתיע, להיפך, ולכן גם בחרתי ללמוד 5 יח"ל פיזיקה בכיתה עם עוד 2 בנות וכל השאר בנים... מזל שהיו לי מספיק חברים וחברות מחוץ לכיתה כי מבחינה חברתית לא היה משהו.... היום בכיתות פיזיקה מוגבר בתיכונים יש בממוצע כ35% בנות כלומר ישנה תנועה איטית כלפי מעלה.
במוזיאון המדע בירושלים רצו לעזור לקהל הרחב להכיר מדעניות ומהנדסות מקרוב יותר וראיינו אותן.
תוכלו לצפות בכל הראיונות בקישור זה, בחרתי להציג את אורנה קופרמן, פרופ' למדעי המחשב (האוניברסיטה העיברית) שמדברת גם על מוטיבציה, על דרכי התמודדות ועוד. 
אחותה התאומה גם היא פרופסור למדעי המחשב, פרופ' תמי תמיר (דיקנית בית ספר אפי ארזי במרכז הבינתחומי הרצליה) והנה דברים שאמרה תמיר בראיון:
"המצב בעולם אינו טוב יותר מבחינת שילוב נשים בעולם המחשבים." בכנס באנגליה שממנו חזרה תמיר, רק 5 מתוך 100 משתתפים היו נשים. "אין לזה סיבה אמיתית כנראה מעבר לכך שהמסלול תובעני, ומי שהולכת על זה צריכה להבין שיהיה לה במידה מסוימת לא נעים בעבודה או לא נעים בבית", אמרה תמיר. "לשמחתי, בעלי ואני חושבים שאותה אי-נעימות צריכה להיות גם לאבות. מה גם שכשחושבים על תפקידים מעניינים אחרים לנשים, הם תובעניים לא פחות. אני הרגשתי מאוד נוח בעבודה להגיד שאני צריכה ללכת, אבל קל לי להבין את אלו שלא נעים להן ללכת מוקדם. בכלל, אני מאוד שמחה שאני אישה. אני לא חושבת שיש הבדלים פיזיים בין המינים בכישורים הנדרשים להצלחה בתחום הזה. אין סיבה אמיתית לעיוות, כל בחורה יכולה לקבל את ההחלטה שלה, ועם השנים זה נהיה לגיטימי לשני המינים לקבל החלטות שנוטות לכיוון המשפחה". חשוב לציין גם שעם השנים עלה באופן משמעותי מגוון התפקידים והעיסוקים אותם ממלאים בוגרי מדעי המחשב. כיום, עבודה במדעי המחשב מצריכה הרבה יצירתיות, יוזמה, עבודת צוות ויש בה הרבה מקום לביטוי עצמי. הדימוי 'החנוני' שהיה לתחום והרתיע בנות רבות מלבחור בו, אינו מוצדק יותר. לצד כל זה, בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב יוצא דופן מבחינת שילוב הנשים, ניתן לראות זאת לפי מספר חברות הסגל, המהוות שליש מסגל בית הספר. לא ידוע לי על בית ספר אחר למדעי המחשב בכל העולם ששליש מחברי הסגל בו הן נשים", סיפרה תמיר.
כדאי גם לצפות בסרטון הרצאת 12 הדקות שלה ב"תורת המשחקים האלגוריתמית"  לקהל הרחב - מעניין!


יום שלישי, 2 ביולי 2013

נשים בסגל אקדמי

לפני כמה זמן כתבתי על כך שיש יותר נשים שמקבלות תואר דוקטור, אפילו במדעים בחלק מהאוניברסיטאות, אך טענתי שלאו דווקא ישנה עלייה בתחום הסגל האקדמי. בכתבה של ירדן סקופ מ"הארץ" ישנו דיון על הקושי של הנשים להגיע לעמדות בכירות בסגל האקדמי בעיקר בתחומי המדעים. קודם כל הנתונים הם די מאכזבים "שיעור הנשים בסגל ההוראה האקדמי בארץ עומד על 26% בלבד וממקם את ישראל במקום ה-33 מתוך 34 מדינות באירופה. בדרגה האקדמית הגבוהה ביותר, פרופסור מן המניין, אף יורד שיעור הנשים בישראל ל-13%, נמוך יותר מאשר בכלל האיחוד האירופי." המצב חמור יותר בתחום המדעים: באקדמיה למדעים יש 7 חוקרות מתוך 105 חברים, שינוי מסויים ניתן לראות באקדמיה הצעירה למדעים שקמה לפני כשנה ובה יש 9 נשים מתוך 26 חברים. הכינוס הראשון של האקדמיה הצעירה היה בכותרת “מגדר וקריירה אקדמית בישראל”. ממצא מעניין שהוצג בכנס ע"י פרופ' אורנה קופרמן היה כי לבודקי עבודות דוקטורט לוקח זמן רב יותר לבדוק עבודות של נשים, נתון שקשה לנמק אותו אלא בהטיה מגדרית לא מודעת. יש לא מעט אתגרים איתם צריכות להתמודד חוקרות צעירות שמעוניינות להמשיך קריירה אקדמית: אחד מצווארי הבקבוק הוא נסיעה לדוקטורט או פוסט-דוקטורט בחו"ל. הבעיה עולה פעמים רבות אם הן כבר במערכת זוגית,  כי אז יש פחות נטייה של בני הזוג שלהן לעצור את הקריירה שלהם ולנסוע איתן מאשר בנות הזוג של החוקרים המעוניינים (או נאלצים...) לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל (בנות הזוג בקלות רבה יותר תעזובנה את מקום עבודתן ותהפוכנה לעקרות בית בחו"ל למשך התקופה הזו. כן, גם אני עשיתי את זה, אבל לי זה דווקא הסתדר מצויין אחרי 13 שנה בהיי-טק, ולקראת סיום התואר השני שלי...). אז קשה להגיד מה ניתן לעשות בנושא בהקשר של פוסט-דוקטורט, אבל מה שברור הוא שיש צורך בהעלאת המודעות באוניברסיטאות וטיפול בהטיה המגדרית באמצעות כלים כמו למשל באוניברסיטה העברית, שם על המחלקות לדווח על הנשים המתמודדות ועל כל השלבים שהן עוברות ולתת נימוקים לאי-קבלתן.

יום חמישי, 20 ביוני 2013

יותר דוקטוריות במדעים?...

כשסיפרתי  לאנשים סביבי שקיבלתי מעדי כתבה של דודי גולדמן מ"ידיעות אחרונות" ובה תואר שהשנה בפעם הראשונה ישנן יותר נשים שקיבלו תואר שלישי במדעים (מדעי החיים, מדעים מדוייקים, הנדסה ורפואה) מאשר גברים, קיבלתי תגובות שונות. יש כאלה שהתפעלו שהנה, גם בתארים גבוהים הנשים ממשיכות להתקדם. יש אחרים שאמרו שזה טוב כשלעצמו, אך רק כשיהיה ייצוג של ממש בסגל האקדמי במדעים זו תהיה באמת המהפכה (ועל כך אפרט בפעם אחרת). מצד שני יש כאלה שאמרו שזה דווקא לא סימן כל כך טוב, זה אומר שייתכן שנשים פונות עכשיו ללימודי התואר השלישי בתחומים האלה כי זה יותר נוח מאשר לעבוד בהיי-טק ואחר כך לא לגמרי ברור היכן הן תשתלבנה בתחום התעסוקה.
כאשר העמקתי קצת במספרים הבנתי שבסך הכל המספרים קטנים, ואולי בכלל לא ניתן להסיק מהם משהו (בוודאי לא על מהפך) מדובר על  258 נשים שמהוות 53%, וגם זה רק בשלוש אוניברסיטאות: העברית, תל אביב ובר אילן (למרות שכותרת הכתבה מכלילה על כל האוניברסיטאות), מה עם בן-גוריון, הטכניון ומכון ויצמן?? 
אשמח לקבל תגובות מבעלות תואר שלישי בכל תחומי המדעים והטכנולוגיה, למה הן בחרו ללמוד לתואר שלישי.

יום שני, 11 במרץ 2013

מקסימום תהיי דוקטורית (מתוך כלכליסט)

הנה כמה פרטים שלקחתי מתוך כתבה באתר כלכליסט ושילבתי בהם פרטים נוספים:


בסך כל הדיציפלינות, שיעור הנשים מבין כלל הסטודנטים גדל בכל שנה ומצביע על רוב - 55% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, 60% מהסטודנטים לתואר שני ו־52.4% בתואר שלישי. בתחומי המדעים והטכנולוגיה המספרים כמובן נמוכים יותר (וגם בתוך מקצועות ההנדסה ישנו הבדל משמעותי למשל בין הנדסת תעשייה וניהול והנדסה ביו-טכנולוגית ובין הנדסת מכונות והנדסת חשמל).
עם זאת, כאשר בוחנים את מקומן של הנשים בסגל האקדמי המצב משתנה. לפי נתוני המועצה לקידום נשים במדע, ב־2010 25% מכלל הסגל הבכיר באוניברסיטאות היו נשים, לעומת 38% באיחוד האירופי. מתוך חברי סגל בדרגת פרופסור מן המניין, דרגת המרצה הגבוהה ביותר, רק 15% היו נשים, לעומת 19% בממוצע באיחוד האירופי. שלא לדבר על מספר הנשים החברות באקדמיה למדעים - שמונה מתוך 105.
מתוך חיפוש נתונים שאני עשיתי, חברות סגל בתחומי מדעים וטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר מהוות רק כ10% מהסגל (באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב קצת יותר טוב).
בסקר בנושא נשים באקדמיה, בשאלה מדוע שיעור הנשים בסגל הבכיר נמוך, ענו 56% מהחוקרות, כי אילוצים משפחתיים מקשים עליהן להתקדם באקדמיה. 68% הסכימו עם האמירה שהיציאה לפוסט־דוקטורט בחו"ל מקשה את שבירת תקרת הזכוכית.
לפני שנה אימצה הוועדה לתכנון ולתקצוב באקדמיה (ות"ת) תוכנית לקידום נשים באקדמיה, בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון. התוכנית כוללת כמה צעדים, ובהם הצבת יעד גיוס של כ־%40–45% נשים לסגל ההוראה באוניברסיטאות. היעד הזה אפשרי כאשר מדובר על סגל מתחיל, האתגר הוא בהגדלת מספר הנשים בדרגת פרופסור מן המניין.
יש שיפור אך השיפור הוא איטי מידי...

יום ראשון, 3 במרץ 2013

הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (מתוך Ynet)

מסתבר שאכן יש שיפור בכל הנוגע לנשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה.
השיפור ניכר בשנים הארונות בעיקר עקב מאמצים של גופים שונים להתערב ולהשפיע בצורות שונות על נשים ונערות כדי שיפנו לתחומים אלה: מחשיפה לתחומי מחקר הנדסיים וטכנולוגיים, כבר בשלבים מוקדמים של לימודים בתיכון (ואף בחטיבה), לפעילות בתחום ההעצמה האישית וחשיפה לנשים מצליחות בתחומים אלה ואפילו עד מענקים ודאגה למעונות יום ופינות הנקה.

עוד פרטים בכתבת Ynet

יעברו עוד כמה שנים טובות עד שנראה פירות מפרויקטים שרצים היום בחטיבות הביניים והתיכונים. גם לגבי סגל בכיר באוניברסיטאות, זה ייקח זמן (כרגע נשים מהוות רק כ10% מהסגל הבכיר בתחומי המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר. באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב טוב יותר).
אבל מגמת השיפור כבר כאן.
בקרוב אקדיש פוסט לכל פרויקט שאני מכירה בתחום זה.