יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

חוויות מהשטח...

ביום חמישי שעבר הרציתי במשך יותר משעה לנערות בכיתה ט' באולפנת אמי"ת במסגרת המיזם "פנים למדע וטכנולוגיה" שעליו כתבתי בעבר, ומטרתו לעודד נערות אלו ללמוד מדעים וטכנולוגיה. הסברתי להן קצת לגבי ההבדל בין מדעים לטכנולוגיה, ואלו תחומי הנדסה קיימים - די ברור שהן לא שמעו לפני כן על רוב סוגי ההנדסות (חשמל, אזרחית, מכנית, סביבה, ביו-רפואה, ביו טכנולוגיה, תעשייה וניהול, מזון ועוד). ואז התחלתי את עיקר ההרצאה, בנושא: פיתוח אפליקציות. מי שמכיר אותי אולי מתפלא, הרי אני לא מתכנתת, אז מה לי ולפיתוח אפליקציות?... אולי זה בגלל שהחברה שבה אני עובדת מייצרת אפליקציות ואני יושבת בחדר עם 3 מפתחים ומפתחת אחת...אולי זה בגלל שכל התחום של משחקים רציניים ממש מעניין אותי (הרציתי לפני כשבועיים בכנס הקמת הסניף הישראלי של ארגון Games For Change)... ואולי זה בגלל שאני באמת מאמינה שאין סיבה שכלית לכך שיש כל כך מעט מתכנתות, וניתן למשוך צעירות לתחום אם הן תחשפנה לנושא.
מה שרציתי בעיקר הוא לעניין את הנערות בתחום של אפליקציות ומשחקים, לא רק כמשתמשות, אלא כנערות שיכולות להעלות רעיונות נפלאים למשחקים או אפליקציות, שיכולים לעשות שינוי בעולם ולהבין שהן יכולות ללמוד לתכנת ולעסוק בזה בעתיד. הצגתי להן את תוכנת ה-Scratch (מי שלא מכיר, זו תוכנה נפלאה ללימוד צעדים ראשונים בתכנות, היא חינמית ויש גם גרסא עברית).
שמחתי לדבר על הנושאים האלה, כי אני יודעת שלחלק מהבנות זה האיר עיניים בנוגע לאפשרויות בעתיד. אבל אני מרימה את הכובע בפני המורות (והמורים). היו רק כעשרים תלמידות אבל הן פטפטו בינהן והעירו הערות וזה לא היה פשוט להעביר מה שרציתי, קשה לי לדמיין איך זה היה עם 40 ילדים בכיתה...
דרך אגב, אנחנו מחפשים מרצים לשתי הרצאות, רצוי נשים (כי הרעיון הוא להראות להן שגם נשים עוסקות בזה), אם אפשרי בתחום רפואה, פיזיקה או הנדסה (אבל לא כימיה ולא חומרים). פנו אליי אם אתם מעוניינים/ות או אפילו מכירים מישהי שיכולה להתאים.

יום שבת, 14 בדצמבר 2013

Rails Girls סדנא ללימוד פיתוח אתרים


Rails Girls היא סדנה ללא תשלום שמטרתה לתת לבנות ולנשים את הכלים לבנות את הרעיונות שלהן באמצעות טכנולוגיה נחשקת בשם Ruby on Rails. במהלך הסדנה בת היומיים יצללו אל תוך העולם הקסום של פיתוח אתרים.
יש סדנא בתל אביב שההרשמה תיפתח אליה בקרוב (http://railsgirls.com/tel-aviv), ויש סדנא בחיפה לסטודנטיות ובוגרות טכניון.
כדאי להפיץ, אולי אחת הנשים שתשתתפנה בסדנא תקים את הWaze הבא...
http://railsgirls.com

יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

גם יזמת וגם זמרת

לפני שבוע השתתפתי בארוע של "יזמת על הבר" במסגרת שבוע היזמות  הבינלאומי, בבר "תאודור" בהרצליה, בחסות מרכז היזמות "מינף" של עמותת פני"ם חדשות. הרצתה לפנינו סול צבי, אישה צעירה שהספיקה לעשות הרבה דברים ובינהם להקים ולנהל חברת אינטרנט מצליחה בשם Geneio , כתבה 3 ספרים מקצועיים והרביעי בדרך ובנוסף לכל סול כותבת שירים ושרה, היא הוציאה אלבום לפני כשנה עם שירים שהגיעו לראש מצעדי הפזמונים ולא עוצרת. סול סיפרה לנו את סיפור חייה.
מה שהרשים אותי הוא האומץ שלה. האומץ להגיד שהיא יודעת, גם כשהיא לא יודעת - למשל להגיד שהיא יכולה להיות מרצה על נושא מסוים גם כשהיא לא יודעת עליו כלום, ואז ללמוד בלילה וללמד ביום (כנראה שיש לה גם הרבה יכולת מלבד אומץ...). משפט שהיא אמרה, שלא שומעים לעיתים קרובות הוא "פחדתי מאוד אז עשיתי את זה" זו הסתכלות שונה על העולם מאשר מה שאנחנו רגילים לראות. היא מאמינה בלהמציא את עצמה מחדש בכל פעם, ולא נשארה דקה במקום בו לא היה לה טוב, זה אולי אחד המסרים החשובים של ההרצאה (למרות שהוא מגיע ממישהי ללא מחויבויות משפחתיות).
בסוף ההרצאה היא שרה לנו שיר על אומץ שהיא שכתבה בשבוע שלפני כן, שנקרא "מי היה מאמין" - אכן, מי היה מאמין כשהיתה עוד ילדה שהיא תעשה את כל מה שעשתה.
אומץ של אנשים נובע לעיתים מהרבה בטחון עצמי ולעיתים דווקא מחוסר בטחון עצמי ומרצון להוכיח לסביבה (שלא מאמינה בך) שאתה יכול, אבל זו בהחלט תכונה שיכולה לדחוף אותך קדימה למצות את היכולות שלך.
אז קדימה - ממה אתם מפחדים? ממה אתן מפחדות? איזרו אומץ לעשות מה שאתם חולמים עליו, איזו תחושה מדהימה זו להתגבר על פחד ולבצע. 

יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

Mind the gap


תוכנית נוספת לעידוד נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה נעשית ביוזמת דניאלה רייכמן ומיכל סגלוב, מהנדסות שעובדות בחברת גוגל. התוכנית התחילה ב2008 ומאז ביקרו בגוגל כ5000 (!) נערות. הביקור הוא ביקור קצר של כשעתיים שכולל סיור במשרדי גוגל והרצאה של אחת או יותר מהמהנדסות שעובדות שם. הנערות המבקרות (בדרך כלל ביוזמת בית הספר שלהן), מגיעות ממקומות שונים בארץ וממגזרים שונים. ישנו גם כנס שנתי שהן מארגנות באחת האוניברסיטאות ובו הרצאות משולבות של גוגל ומרצות מהאוניברסיטה וכן פאנל של מספר נשים: מהנדסות מגוגל, מרצות מהאקדמיה וסטודנטיות. הביקורים מאפשרים לבנות להחשף לסביבת היי-טק, להבין איך נראים משרדים של חברה כזו, להכיר באופן בלתי פורמלי מהנדסות שעובדות שם וללמוד קצת על מדעי המחשב ועל טכנולוגיה.
בקישור זה תוכלו לצפות בסרטון מאחת ההרצאות. בנוסף הן פתחו עמוד בפייסבוק שנקרא: "מדע זה לבנות".
התוצאות מרשימות מאוד. הבנות יוצאות מהביקור עם הרבה מוטיבציה ללמוד מדעי המחשב ולעבוד בגוגל. מהמידע שהמארגנות הצליחו לקבל מהמורים של בתי הספר, כנראה ש40% מהבנות שבאו לביקורים בחרו ללמוד מדעי המחשב כמקצוע מוגבר בתיכון. איננו יודעים כמה מהן באמת תבחרנה באוניברסיטה ללמוד את התחום הזה, אבל זו כבר התחלה טובה שהן תלמדנה אותו בתיכון (ואולי גם תמשכנה בצבא לאחת היחידות הידועות בנושא, זו מקפצה רצינית בחיים למי שמתכוון להמשיך ללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה).

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

פנים למדע וטכנולוגיה - התחלה

ביום חמישי האחרון התחלנו בשעה טובה מיזם שעבדנו עליו כבר מספר שבועות, שנקרא "פנים למדע וטכנולוגיה": תוכנית לחשיפה של נערות בכיתה ט' (מבית ספר אמית בגבעת שמואל) לתחומים שונים במדע וטכנולוגיה. המטרה היא לעודד אותן בבוא הזמן לבחור במקצוע מדעי או טכנולוגי בתיכון. המארגנות הן קבוצה של נשים, כל אחת מתחום אחר במדע וטכנולוגיה, כולנו מעמותת "פני"ם חדשות" והכנו תוכנית של 10 מפגשים שכוללים הרצאות, סדנאות וסיורים. התקבלנו בזרועות פתוחות ע"י בית הספר. היו במפגש הראשון כעשרים בנות (מתוך שבעים בנות בשכבה), שבחרו להשאר אחרי שעות הלימודים כדי לראות מה יש לנו להציע. המפגש כלל "טעימות" מההרצאות הבאות, עם התנסויות מעניינות בכימיה, שהשאירו גם אותי פעורת פה. יצאנו בהרגשה טובה, כי היתה הרגשה שהיה להן מעניין ואנחנו מקוות שהנערות תבחרנה להמשיך ולבוא לכל המפגשים. הרצאת ה"טעימה" שלי היתה בנושא פיתוח אפליקציות ושמחתי שבאה אליי נערה חביבה בסיום ואמרה לי שיש לה רעיון לאפליקציה ושאלה מה כדאי לעשות עם זה... 

יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

באנגליה, £400m השקעות ממשלתיות לעידוד לימודי הנדסה בדגש על עידוד נשים

באנגליה הממשלה הודיעה על תוכניות כדי להגדיל את כמות הסטודנטים שלומדים בקורסי מדע והנדסה באוניברסיטאות באנגליה עם דגש מיוחד על עידוד נשים לפנות לתחומים אלה. חצי מהסכום (200 מיליון פאונד) יגיע מהממשלה וחצי מהאוניברסיטאות. השקעה זו היא חלק מתוכנית כלכלית אסטרטגית, היא תספק אמצעים והוראה ברמה גבוהה לסטודנטים. אמצעים אלה אמורים גם לגשר על הפער שקיים ולתת תמריץ לנשים לפנות לכיוון ההנדסי ובכך לנצל גם את כישוריהן בתחומים אלה. באנגליה, מאז 2010 יש עליה של 46% במספר הבנות שלומדות פיזיקה, ויש רצון לנצל את המומנטום ולוודא שבנות אלו גם ממשיכות לקריירות בתחומים המדעיים וההנדסיים. ההשקעה תתמוך במטרה שהציבו לפני עצמן האוניברסיטאות באנגליה להעלות את אחוז הנשים הלומדות לתארים בהנדסה מ16% ל30%  עד שנת 2030.
מתוך הכתבה: £400m fund to boost engineering student numbers – and women in particular

יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 
הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.
בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

איך מחנכים אותנו לדימוי של בנות ונשים

למי שלא מכיר עדיין, ישנו אתר חדש שמאגד הרצאות של בני נוער מעניינים ומעוררי השראה בשם: הרצ"ל.
אני ממליצה בחום לצפות באחת ההרצאות (רובן מעניינות...). הרצאה בת 10 דקות ובה מדברת נעמה (שהיא רק בת 14) על דימויים של בנות ונשים.
חבל שנשים ונערות משתפות פעולה עם עידוד דימויים מסוג זה, החל בהשתתפות פעילה וכלה בשתיקה גם כשבעצם צריך להגיד משהו בנידון.
צפו בסרטון ואולי תסתכלו קצת אחרת על מה שקורה סביבכם.

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל 
ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.
   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%). 

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

אז אולי נפריד בינהם

בין מי למי?
בין בנים לבנות
Ben Javens
איפה?
בשיעורי המתמטיקה והמדעים?
למה?
כי אומרים שזה טוב.
למי?
לבנות. אבל לבנים או שזה לא מפריע או שזה גם טוב יותר.
מה, כיתות כמו בבית ספר דתי?
לא, כיתות רגילות מעורבות בכל השיעורים, רק בשיעורי ממטיקה ומדעים הפרדה בין בנים ובנות.
אז למה לא מיישמים מייד?
יש כמה סיבות: מבחינה מעשית זה יותר מורכב, וחוץ מזה יש גם חסרונות ולא כולם מסכימים שזה הפתרון הנכון.

אז הנה כמה טענות בעד:
מחקרים הראו שבנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים. שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר, לנסות, לנחש וללמוד. ייתכן שזה קשור לכך שבנים נוטים יותר להתפרץ ובנות אולי שקטות יותר. בנוסף, הרבה פעמים יש השפעה של החברה על בחירת המקצוע המוגבר. בת שהולכת למקצוע כמו מדעי המחשב עשויה למצוא עצמה שם לבד, ואיזו בת בתיכון תרצה להיות בכיתה כזו. גם אם יש לה את היכולת, ייתכן שהיא לא תקבל מספיק עידוד. ברגע שזו כיתה של בנות בלבד, הטובות ביותר שם יכולות להביא לידי ביטוי את היכולות שלהן במקצועות ריאליים.
בנוסף, בצורה כזו ניתן להתאים את צורת הלימוד לכל מין בכיתה נפרדת. כך למשל, מכיוון שבנים לומדים טוב יותר כשהם בתחרות ובתנועה, שיטות הלימוד תחרותיות יותר. בנות לומדות טוב יותר בשיתוף פעולה (עבודה בזוגות, בקבוצות) והלימודים הם בהתאם. התוצאות הראו שגם הבנים וגם הבנות שיפרו את הציונים שלהם בהשוואה ללימודים שנעשו ביחד.
ויש גם טענות נגד:
זה לא מכין את הבנות לחיים. עדיף ללמוד במערך של כיתה הטרוגנית, לשים לב ודגש לצורה הדידקטית שבה מעבירים שיעור כדי לתת לבּנות יותר את האפשרות להתבטא בדרכים שלהן. כמו כן, למידה בהפרדה מגדרית מחזקת סטריאוטיפים של הבדלים בין בנים לבנות, עדיף לחנך ולקיים דיון מושכל עם התלמידים והתלמידות להבנת משמעותו של הסטריאוטיפ והשלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

בניסוי של הפרדת בנים ובנות בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה, שנעשה בארץ בבית ספר מבואות עירון, לפני כמה שנים, נמצא שהציון הממוצע של הבנות עלה מ-90 ל-95. הממוצע של הבנים עלה מ-80 ל-86. ומספרן של הבנות הבוחרות בפיזיקה עלה פי ארבעה. חבל שלא המשיכו שם ביישום בגלל
ל שלטענתם נדרשת עבודה כפולה למורים ובגלל שנוצרו בעיות במערכת השעות. 

יום שני, 9 בספטמבר 2013

נסיכות ורודות עם נצנצים

כתבה בשם "הזמן הורוד" במוסף הארץ לפני כשבועיים הציפה נושא שמפריע לי כבר הרבה זמן: מה זה הקטע הורוד נסיכתי הזה? למה כל מה שמיועד לבנות הוא ורוד עם נצנצים??
בכתבה יש ניתוח של המגמות ומסתבר שזה לא היה קיים כך לפני שנת 2000 וזה רק הולך ומתגבר. היו ברביות אבל לא היה דגש על הנסיכות. המקור: יציאה לשוק של מוצרי הצריכה בדמויות נסיכות של דיסני.
יש הורים שלהם זה בכלל לא מפריע והם אפילו מעודדים את מגמת הנסיכות הורודות עם כל האביזרים המתאימים (נעלי עקב, איפור קל, תיקים תואמים וכו'). יש הורים שמזועזעים מזה ומנסים להתנגד או לכוון לכיוונים אחרים אך נתקלים בקושי של "שחייה נגד הזרם", לא רק כיוון שהכל קיים אצל החברות, אלא כאשר הילדות מקבלות מתנות כאלה זה מעמיד אותם במצב לא פשוט (וכבר כתבתי על מתנות לילדות ברשומה "תנו לבנות לבנות").
לתופעת הברביות הייתי מוכנה עוד לפני שנולדה הגדולה (לפני כ14 שנה) והצלחתי להגיע למצב שאין לנו אף ברבי בבית והילדות גם לא ביקשו אף פעם ברבי. ל"נסיכותיות" התיחסתי בהתחלה קצת באהדה, זה היה חמוד - ילדה בת 4 מחופשת לסינדרלה ורדרדה (ממש מתוקה), אבל זה גרם לי לא להיות מודעת מספיק לתופעה הזו סביבי ולהשפעות שלה.
הנה מספר ציטוטים מהכתבה שמדגישים את הבעייתיות:
"בגילום נסיכה יש שני מסרים שהם לכאורה שונים, אבל מתלכדים למסר משותף: הראשון הוא, אני פסיבית, אני קורבן כמו סינדרלה או שלגיה. השני הוא אני מלכה. לשניהם יש מסקנה אחת: אני לא צריכה לעשות כלום, צריכים לעשות בשבילי." (רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית).
"הנסיכות מבטיחות תמימות, וזה מה שגורם להורים לבחור בהן, אבל הן מחנכות לתרבות הצריכה (אותה מעודדים בעלי חברות הצעצועים שמרוויחים ממנה בגדול). דרך תרבות הנסיכות, ילדות לומדות שהן חייבות להיות יפות ועדינות ובהמשך מביא לתפיסה מאוד מינית שהופכת את המראה החיצוני למרכז הזהות שלהן." (פני אורנשטיין, עיתונאית וסופרת אמריקאית, שכתבה ספר בשם: Cinderella Ate my Daughter).
ולמי שלא קרא/ה בעבר את הרשומה "מי תהיה סינדרלה" מומלץ לקרוא ולצפות בסרטון המקושר.
דוח של האגודה לפסיכולוגיה מדווח, כי ככל שבנות צורכות יותר מדיה מיינסטרימית הן מיחסות יותר חשיבות ליופי ולמיניות, וכן שנערות בגיל העשרה האוחזות במושגים מקובלים של נשיות (המדגישים יופי והתנהגות נעימה) נוטות להיות שאפתניות פחות ומדוכאות יותר מבנות גילן.
עוד לא חקרו עדיין בדיוק את השפעת "התרבות הורודה" על ילדות ונערות, אך ישנם כמה מחקרים מהעשורים האחרונים שתוצאותיהם מעוררות מחשבה: הראו שכאשר מראים לתלמידות קולג' פרסומות טלויזיה ובהן נשים שמתנהגות באופן "נשי" או (במחקר אחר) נתנו להן למדוד בגדים נשיים, הן הצליחו פחות במבחנים שנעשו להן מייד אחר כך. במחקר נוסף רק נתנו לבנות לסמן את מינן בטופס התשובות והן הצליחו פחות מבנות  שלא עשו זאת...
אז בפעם הבאה שה"נסיכה" הפרטית שלכם מתחפשת לנסיכה, תחשבו מה יכולה להיות ההשפעה של זה עליה בעתיד ותחשבו מה אתם עושים כדי לאזן את זה.

יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

"המדע זקוק לנשים" - מלגות לוריאל אונסק"ו

דר אסנת זומר-פן
פרסים לנשים במדע מוענקים על ידי מיזם של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), בשיתוף תאגיד הקוסמטיקה הבינלאומי - לוריאל. המטרה היא לעודד נשים מדעניות בכל רחבי העולם. השנה השתתפו בו 1,729 נשים מדעניות מ־103 מדינות.
ישראל משתתפת בפרויקט רק מזה ארבע שנים, במהלכן זכו חמש מדעניות ישראליות בפרס, בהן פרופ' עדה יונת, שקיבלה את הפרס ב־2008, בטרם זכתה בפרס נובל (חוקרות נוספות שזכו אף הן בפרס האירופי: דר' ויקטוריה יאוולסקי על מחקרה לאבחון וריפוי מוקדם של סרטן השחלות; דר' הגר גלברד-שגיב על מחקרה בתחום התודעה; ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, על מחקרה העוסק בתפקודם של החיידקים הטובים בגוף ומשמעותם לגוף האדם). 2013 היא השנה השלישית ברצף בה זוכה מועמדת ישראלית בפרס לכל יבשת אירופה (40 אלף דולר) והשנה זו ד"ר אסנת זומר-פן, ד"ר לביואינפורמטיקה מאוניברסיטת ת"א, על מחקרה בתחום הבסיס הגנטי לאוטיזם. זאת לאחר שלפני כחצי שנה קטפה את התואר המקביל בישראל (פרס כספי בסך 50,000 ש"ח לכל זוכה), במקביל לדר' אדית נאור, מדענית לביולוגיה וגנטיקה מאוניברסיטת תל-אביב, על מחקרה בתחום טפילים מסוג טוקסופלזמה - הטפיל היעיל ביותר בעולם, המסוגל להדביק כל יצור בעל דם חם, ללא קשר לסוגו או לשלב התפתחותו. ודר' נטלי זיתוני, מדענית לביולוגיה מבנית מאוניברסיטת באר-שבע, על מחקרה בתחום מערכות ההדבקה של חיידקים פתוגניים, ובמיוחד בתחום חיידקי השחפת.
לאתר המיזם ובו גם סרטון קצרצר , שאני ממליצה לראות.
המוטו של מתן הפרסים הוא שהמדע זקוק לנשים ולכן כדאי לעודד אותן לעסוק בו ולהיות חוקרות.

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

תחושת מסוגלות ושאיפות לעתיד

מתוך פרסום בפייסבוק של דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית": "דוח הערכה של התכנית התפרסם. הדוח של שתי חוקרות מאוניברסיטת בר אילן מראה, שידע מגדרי משפיע גם על תחושת מסוגלות מדעית גם על תחושת מסוגלות כללית ובעיקר על שאיפות לעתיד של נערות. הכי מעניין- הוא מראה שהמשתנה הכי משמעותי לתחושת המסוגלות המתמטית של הנערות היתה סדנת המגדר שהן עברו בכיתה ט'. "
שווה לראות את הסרטון ולהבין איזו השפעה יש לתוכנית.
ישר כח!

יום שני, 12 באוגוסט 2013

היא התחילה

She started it הוא מיזם שהחל לא מזמן, ממומן בעזרת מימון המונים (מומן ב 173%!) וייעודו להכין סרט דוקומנטרי על הצמיחה של נשים יזמיות בתחום הטכנולוגי (בארה"ב ובאיחוד האירופי). מטרת המיזם היא לתת השראה לנשים להקים את העסק שלהן בתחום הטכנולוגי. היוזמה להכנת הסרט באה משתי עיתונאיות, צרפתייה ואמריקאית שמעוניינות לעשות שינוי בתפיסה של נשים לגבי הנושא. הן גילו שנשים רבות חשות שאין להן את מה שצריך כדי ליזום חברה טכנולוגית, על אחת כמה וכמה, לבנות את חברת מילארד הדולר הבאה. הן מאמינות שחלק מהנשים שיצפו בסרט יגידו לעצמן:
 "אם היא יכולה, גם אני יכולה!".
מוזמנים לצפות בסרטון שהן הכינו לבקשת המימון שלהם, אני כבר מחכה לראות את התוצאה הסופית.

יום שני, 5 באוגוסט 2013

דמויות לחיקוי

כבר כתבתי בעבר שחסרות לבנות דמויות לחיקוי. הן לא תמיד נתקלות בסביבה הקרובה שלהן בנשים מהנדסות או מדעניות. במקומות מסויימים מדעניות או מהנדסות הן מיעוט כל כך קטן שזה דווקא מדגיש את החריגות שבהיותה אישה מהנדסת או מדענית. ישנן כאלה שבגלל שהן לא רואות דמויות כאלה בסביבתן זה בכלל לא עולה בדעתן שזה תחום שהן תוכלנה לפנות אליו ולכן חשוב לחשוף אותן לתחומי קריירה אחרים מאלו שהן רואות סביבן. יש כאלה שזה פחות משפיע עליהן. כשאני הייתי בתחילת התיכון לא שמעתי בסביבתי על אף מהנדסת. אותי זה דווקא לא הרתיע, להיפך, ולכן גם בחרתי ללמוד 5 יח"ל פיזיקה בכיתה עם עוד 2 בנות וכל השאר בנים... מזל שהיו לי מספיק חברים וחברות מחוץ לכיתה כי מבחינה חברתית לא היה משהו.... היום בכיתות פיזיקה מוגבר בתיכונים יש בממוצע כ35% בנות כלומר ישנה תנועה איטית כלפי מעלה.
במוזיאון המדע בירושלים רצו לעזור לקהל הרחב להכיר מדעניות ומהנדסות מקרוב יותר וראיינו אותן.
תוכלו לצפות בכל הראיונות בקישור זה, בחרתי להציג את אורנה קופרמן, פרופ' למדעי המחשב (האוניברסיטה העיברית) שמדברת גם על מוטיבציה, על דרכי התמודדות ועוד. 
אחותה התאומה גם היא פרופסור למדעי המחשב, פרופ' תמי תמיר (דיקנית בית ספר אפי ארזי במרכז הבינתחומי הרצליה) והנה דברים שאמרה תמיר בראיון:
"המצב בעולם אינו טוב יותר מבחינת שילוב נשים בעולם המחשבים." בכנס באנגליה שממנו חזרה תמיר, רק 5 מתוך 100 משתתפים היו נשים. "אין לזה סיבה אמיתית כנראה מעבר לכך שהמסלול תובעני, ומי שהולכת על זה צריכה להבין שיהיה לה במידה מסוימת לא נעים בעבודה או לא נעים בבית", אמרה תמיר. "לשמחתי, בעלי ואני חושבים שאותה אי-נעימות צריכה להיות גם לאבות. מה גם שכשחושבים על תפקידים מעניינים אחרים לנשים, הם תובעניים לא פחות. אני הרגשתי מאוד נוח בעבודה להגיד שאני צריכה ללכת, אבל קל לי להבין את אלו שלא נעים להן ללכת מוקדם. בכלל, אני מאוד שמחה שאני אישה. אני לא חושבת שיש הבדלים פיזיים בין המינים בכישורים הנדרשים להצלחה בתחום הזה. אין סיבה אמיתית לעיוות, כל בחורה יכולה לקבל את ההחלטה שלה, ועם השנים זה נהיה לגיטימי לשני המינים לקבל החלטות שנוטות לכיוון המשפחה". חשוב לציין גם שעם השנים עלה באופן משמעותי מגוון התפקידים והעיסוקים אותם ממלאים בוגרי מדעי המחשב. כיום, עבודה במדעי המחשב מצריכה הרבה יצירתיות, יוזמה, עבודת צוות ויש בה הרבה מקום לביטוי עצמי. הדימוי 'החנוני' שהיה לתחום והרתיע בנות רבות מלבחור בו, אינו מוצדק יותר. לצד כל זה, בית ספר אפי ארזי למדעי המחשב יוצא דופן מבחינת שילוב הנשים, ניתן לראות זאת לפי מספר חברות הסגל, המהוות שליש מסגל בית הספר. לא ידוע לי על בית ספר אחר למדעי המחשב בכל העולם ששליש מחברי הסגל בו הן נשים", סיפרה תמיר.
כדאי גם לצפות בסרטון הרצאת 12 הדקות שלה ב"תורת המשחקים האלגוריתמית"  לקהל הרחב - מעניין!


יום רביעי, 17 ביולי 2013

רופאות לצמרת

בשבוע שעבר התקיים כנס שכותרתו: "המהפכה הנשית ברפואה - שינוי מגדרי ברפואה המודרנית - אתגר והזדמנויות"


הנה מספר ציטוטים חשובים מהכנס (תודה לעדי שהודיעה לי על קיומו):
  • "נשים צריכות להילחם פי עשרה מאשר גברים כאשר הן רוצות להגיע לתפקידים - בכירים, כל אחד בתחומו. כך, גם בשנות 2000 הייתה הדרה של רופאות. לצערנו, יש מקצועות שבהם מנהל מחלקה יכול עדיין לכתוב שלא יקדם אישה בשל מינה.".(פרופ' חווה טבנקין) 
  • "נשים רופאות חייבות לפרוץ את תקרת הזכוכית – באופן שיבטיח את קידומן האישי ואת עתיד מערכת הבריאות במדינת ישראל גם יחד. נשים מביאות עימן אל עולם הרפואה איכויות ייחודיות. מיצוי הפוטנציאל הייחודי להן, בעידן שבו יותר מחמישים אחוזים מהסטודנטים לרפואה הן נשים – מחייב טיפול ברמת המערכת". (דר ליאוניד אידלמן יו"ר ההסתדרות הרפואית) 
  • "תחום הרפואה נולד כמקצוע גברי, ואף שזה למעלה מעשור מהוות נשים למעלה ממחצית הסטודנטים – עדיין כל כללי ההנהגות הם גבריים. כל עוד הכללים נשארים כאלה, וביקור ערב במחלקה הוא בשעה חמש – נשים שצריכות לרוץ למעון על מנת להוציא את הילד מודרות מהישיבות האלה. בבי"ח סורוקה עשינו מעשה ושינינו את שעת הישיבה". (פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן גוריון) 
  • "בהיעדר נשים בעמדות בכירות אין לנשים מודל לחיקוי. אין מספיק נשים בעמדות קריטיות לקידום – ועדות קליטה, ועדות מינויים וקביעות, ועדות מענקי מחקר ועדות פרסים וכן הלאה. יש עיוות עצום בקבלת פרסים ומענקי מחקר על ידי נשים".(פרופ' כרמי) 
  • ד"ר מיכל שני רופאת משפחה, מנהלת מרפאה בבית שמש קוראת לנשים להתמודד בבחירות לוועדי הרופאים, ומציעה במקביל להעביר משימות רבות יותר, ובכלל זה חלקים משמעותיים בתהליכי ההתמחות – לביצוע בקהילה ולא בבית חולים, באופן שיקל על נשים לעבוד במסגרות האלה.
  • "כל עוד אי אפשר ללדת אחרי גיל 40 – קידום נשים ברפואה מחייב אימוץ את המודל האמריקאי של מעון לילדים הפועל בצמוד לבתי חולים, ובהתאם לשעות העבודה של אמהות רופאות" (פרופ' צופיה איש שלום, יו"ר איגוד הרופאות).
האם ידעתם שרק קצת יותר מ-20 אחוז מרופאי הנשים בישראל הן נשים וביחס להתמחויות אחרות ברפואה ההבדל הזה עצום. לפני עשרים שנה חסמו כמעט לחלוטין את דרכן של נשים שרצו לפנות לגניקולוגיה, כיום המצב כמובן יותר טוב אבל כנראה שייקח זמן עד שתהיינה לפחות מחצית.

יום חמישי, 11 ביולי 2013

"צלקות" של חשבון

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס הארצי של החינוך המתמטי בבית הספר היסודי. בהרצאות הפתיחה דיברה גם פרופ' עופרה מייזלס שהיא יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. היא התייחסה ללימודי המתמטיקה בבית הספר היסודי והדגישה למורים, שהציפייה שלה היא, שבסוף שנות בית הספר היסודי יותר תלמידים יאהבו מתמטיקה ופחות תלמידים יתמודדו עם קשיים במקצוע זה. כיום בסביבות כ-50% מתמודדים עם קשיים כבר בתחילת חטיבת הביניים ומעל 60% לא אוהבים את המקצוע וביניהם גם תלמידים שבחרו ללמוד מתמטיקה באופן מוגבר. כלומר מעבר לעובדה שכמות התלמידים שלומדים מתמטיקה 5 יח"ל ירדה מ13,000 ל9,000, יש בעיה של מקצוע שנחשב מאוד חשוב אך גם מאוד קשה ויש נטייה לא לאהוב אותו. כאשר היא פוגשת נער או נערה שמסוגלים להגיד על בעיה מתמטית שהיא בעיה "יפה" (בדרך כלל אנחנו משתמשים במושג "יפה" בתחום האסתטיקה...), זה אומר שהנער/ה הם בעלי יכולות מתמטיות וגם אוהבים מתמטיקה. לסיכום, היא ביקשה מהמורים שלא ישאירו "צלקות" של לימודי המתמטיקה אצל התלמידים (שאותן חלקם סוחבים לאורך כל חייהם), ולדאוג במקום הראשון לכך שהתלמידים יראו במתמטיקה מקצוע פחות מפחיד, כזה שאפשר להצליח בו וגם לאהוב אותו, אחר כך תבוא ההצלחה במבחנים.
שמחתי לשמוע, שכך מתייחסת יו"ר המזכירות הפדגוגית לנושא המתמטיקה. הורים שסבלו מ"צלקות" מעבירים לעיתים לילדיהם את ה"פחד" ממתמטיקה. הורים ומורים מתייחסים למתמטיקה כמקצוע קשה ולא תמיד מאמינים ביכולתן ובכישוריהן של התלמידות ללמוד את המקצוע בהצלחה. הלוואי שנצליח לשבור את המעגל הזה ולמצוא את הדרכים ללמד מתמטיקה כך שהתלמידים גם יבינו יותר טוב וגם יהנו (ולכן אני עוסקת גם בזה..).

יום שלישי, 2 ביולי 2013

נשים בסגל אקדמי

לפני כמה זמן כתבתי על כך שיש יותר נשים שמקבלות תואר דוקטור, אפילו במדעים בחלק מהאוניברסיטאות, אך טענתי שלאו דווקא ישנה עלייה בתחום הסגל האקדמי. בכתבה של ירדן סקופ מ"הארץ" ישנו דיון על הקושי של הנשים להגיע לעמדות בכירות בסגל האקדמי בעיקר בתחומי המדעים. קודם כל הנתונים הם די מאכזבים "שיעור הנשים בסגל ההוראה האקדמי בארץ עומד על 26% בלבד וממקם את ישראל במקום ה-33 מתוך 34 מדינות באירופה. בדרגה האקדמית הגבוהה ביותר, פרופסור מן המניין, אף יורד שיעור הנשים בישראל ל-13%, נמוך יותר מאשר בכלל האיחוד האירופי." המצב חמור יותר בתחום המדעים: באקדמיה למדעים יש 7 חוקרות מתוך 105 חברים, שינוי מסויים ניתן לראות באקדמיה הצעירה למדעים שקמה לפני כשנה ובה יש 9 נשים מתוך 26 חברים. הכינוס הראשון של האקדמיה הצעירה היה בכותרת “מגדר וקריירה אקדמית בישראל”. ממצא מעניין שהוצג בכנס ע"י פרופ' אורנה קופרמן היה כי לבודקי עבודות דוקטורט לוקח זמן רב יותר לבדוק עבודות של נשים, נתון שקשה לנמק אותו אלא בהטיה מגדרית לא מודעת. יש לא מעט אתגרים איתם צריכות להתמודד חוקרות צעירות שמעוניינות להמשיך קריירה אקדמית: אחד מצווארי הבקבוק הוא נסיעה לדוקטורט או פוסט-דוקטורט בחו"ל. הבעיה עולה פעמים רבות אם הן כבר במערכת זוגית,  כי אז יש פחות נטייה של בני הזוג שלהן לעצור את הקריירה שלהם ולנסוע איתן מאשר בנות הזוג של החוקרים המעוניינים (או נאלצים...) לעשות פוסט דוקטורט בחו"ל (בנות הזוג בקלות רבה יותר תעזובנה את מקום עבודתן ותהפוכנה לעקרות בית בחו"ל למשך התקופה הזו. כן, גם אני עשיתי את זה, אבל לי זה דווקא הסתדר מצויין אחרי 13 שנה בהיי-טק, ולקראת סיום התואר השני שלי...). אז קשה להגיד מה ניתן לעשות בנושא בהקשר של פוסט-דוקטורט, אבל מה שברור הוא שיש צורך בהעלאת המודעות באוניברסיטאות וטיפול בהטיה המגדרית באמצעות כלים כמו למשל באוניברסיטה העברית, שם על המחלקות לדווח על הנשים המתמודדות ועל כל השלבים שהן עוברות ולתת נימוקים לאי-קבלתן.

יום חמישי, 27 ביוני 2013

נערה בת 18 ומטען קטן

בכתבה של onlife קראתי על אישה קוהרה (Eesha Khare), נערה בת 18, תלמידת תיכון בקליפורניה שפיתחה מכשיר שמאחסן אנרגיה ויכול לטעון את המכשירים הסלולריים שלנו בכמה שניות (20-30!!), ויוכל לשמש גם לטעינת מכשירים אלקטרוניים אחרים. היא זכתה בפרס הקרן של אינטל למדענים צעירים בערך של 50,000$, וכולם צופים לה עתיד מזהיר. בקריאה מעמיקה יותר של המקורות לכתבה ופרסומים נוספים אחר כך, מסתבר שמה שהיא המציאה לא יגיע כל כך מהר לשוק ועדיין ישנן בעיות טכנולוגיות כדי ליישם אותו, אך מבחינה תאורטית ישנה פריצת דרך.  נקווה שבבוא הזמן היא גם תצליח ליישם את זה ולהרוויח את המיליונים הפוטנציאליים בתחום הזה.  כדאי גם להוסיף שהיו גם נציגים ישראלים בתחרות  הזו ומתוך תשעת הנציגים שנשלחו  6 זכו בפרסים וזה כבר כבוד גדול (חבל שהשנה אין אף בת שהשתתפה בתחרות מטעם ישראל).

יום חמישי, 20 ביוני 2013

יותר דוקטוריות במדעים?...

כשסיפרתי  לאנשים סביבי שקיבלתי מעדי כתבה של דודי גולדמן מ"ידיעות אחרונות" ובה תואר שהשנה בפעם הראשונה ישנן יותר נשים שקיבלו תואר שלישי במדעים (מדעי החיים, מדעים מדוייקים, הנדסה ורפואה) מאשר גברים, קיבלתי תגובות שונות. יש כאלה שהתפעלו שהנה, גם בתארים גבוהים הנשים ממשיכות להתקדם. יש אחרים שאמרו שזה טוב כשלעצמו, אך רק כשיהיה ייצוג של ממש בסגל האקדמי במדעים זו תהיה באמת המהפכה (ועל כך אפרט בפעם אחרת). מצד שני יש כאלה שאמרו שזה דווקא לא סימן כל כך טוב, זה אומר שייתכן שנשים פונות עכשיו ללימודי התואר השלישי בתחומים האלה כי זה יותר נוח מאשר לעבוד בהיי-טק ואחר כך לא לגמרי ברור היכן הן תשתלבנה בתחום התעסוקה.
כאשר העמקתי קצת במספרים הבנתי שבסך הכל המספרים קטנים, ואולי בכלל לא ניתן להסיק מהם משהו (בוודאי לא על מהפך) מדובר על  258 נשים שמהוות 53%, וגם זה רק בשלוש אוניברסיטאות: העברית, תל אביב ובר אילן (למרות שכותרת הכתבה מכלילה על כל האוניברסיטאות), מה עם בן-גוריון, הטכניון ומכון ויצמן?? 
אשמח לקבל תגובות מבעלות תואר שלישי בכל תחומי המדעים והטכנולוגיה, למה הן בחרו ללמוד לתואר שלישי.

יום שישי, 14 ביוני 2013

סוד ההצלחה של הנשים המובילות בעמק הסיליקון

בסמינרשת שבו השתתפתי ביום ראשון האחרון דיבר גיל פרץ על סודות ההצלחה של הנשים המובילות בעמק הסיליקון (שריל סנדברג -פייסבוק, בתמונה משמאל; מריסה מאייר - יאהו ועוד קצת פחות ידועות כמו ליזה פלזון - רוול סיסטם, רוקסן ורזה וליבי לפלר). כמובן שעדיף להקשיב להרצאה עצמה, אבל רציתי לחלוק איתכם בכל זאת כמה מילים לגבי השאלה: כיצד פיתחו הנשים המצליחות בעמק הסיליקון את המותג האישי שלהן ושברו את "תקרת הזכוכית"?
אז לדברי גיל פרץ, הנשים הללו אימצו תפיסה של "אני מנהלת את המותג של עצמי" הן פיתחו מותג עצמי מבודל ומשתמשות הרבה בתקשורת אפקטיבית בכל אמצעי המדיה. הן דואגות כל הזמן להתפתח, ללמוד, לממש את הפוטנציאל על ידי מתיחה אל מעבר לאזור הנוחות שלהן באמונה של "אני יכולה לשנות את העולם" והן לא חוששות להיכשל. הנשים הללו מְתַקְשְׁרוֹת הרבה ועובדות על אופן התקשורת שלהן ואיך להרצות בצורה הטובה ביותר והיכן כדאי להופיע, גם אם הן לא מקבלות שכר על ההרצאות, אבל היתרון הוא שמאוחר יותר מכירים אותן ויש סיכוי שיציעו להן תפקידים מעניינים. כאשר הן מְתַקְשְׁרוֹת הן עושות זאת בצורה כנה, עם מסרים פשוטים והרבה שקיפות. הוא גם אמר שהן דואגות לאיזון בין המשפחה לעבודה (לא בדקתי עד הסוף והאמת היא שאני קצת ספקנית, אבל מי יודע אולי זה אפשרי, ואולי אם הן מוכיחות שזה אפשרי הן פותחות דלת לשאר הנשים...).

סיימתי לכתוב את הרשומה, אבל לא פרסמתי ואז חשבתי שאולי דווקא כדאי לסיים עם שאלה מאתגרת ששאלה שריל סנדברג בהרצאה שלה: "מה היינו עושות לו לא היינו פוחדות" ואחרי שחשבתם על זה ברצינות - אז פשוט לכו לעשות את זה. וזה לא חייב להיות משהו בומבסטי כמו "להיות מנכ"ל החברה שבה את עובדת" (מדברי סנדברג...), אפשר להתחיל בקטן, ולזכור את מה שרבי נחמן אמר: "כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר לא לפחד כלל"...


יום ראשון, 9 ביוני 2013

"העתיד הוא רב-תחומי ושם הנשים מצטיינות..."

זהו חלק מציטוט של ראיון שנעשה עם פרופ' חגית מסר-ירון מתוך כתבה של דודי גולדמן שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" בשבוע שעבר. מסר-ירון עשתה את שלושת התארים בהנדסת חשמל, היתה מדענית ראשית וראש מנהל המדע במשרד החינוך והיום מכהנת כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה, היא גם זו שהקימה את המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה. הפעם דיברה מסר-ירון על כיוונים קצת אחרים ממה שמדברים עליהם בדרך כלל כשמדברים על נשים במדע:
"מה שמעניין אולי יותר הוא שמדע שנעשה ע"י נשים שונה, ולעיתים טוב יותר ממדע שעושים גברים. אמנם זה לא הוכח אמפירית עדיין, אבל ההרגשה שלי היא שיש הבדל. דרך חשיבה מדעית נשית היא אינטואיטיבית יותר, רחבה ורב-תחומית." כך אומרת מסר-ירון בכתבה.
היא הוסיפה גם שכאשר מדברים על מיגדר במדע לא תמיד מדובר רק על מי שחוקר אלא גם על מה חוקרים. אם חוקרים מתייחסים במחקר רק לאוכלוסייה גברית (כמו במחקר על מחלות שונות) הם עלולים להחטיא ולא לגלות הבדלים בתוצאת המחקר הקשורים למיגדר. כיום המודעות לכך בארץ קצת יותר נפוצה בתחום הרפואה אך כנראה שלא מספיק בתחומים אחרים (ועל כך ארחיב בהזדמנות אחרת).
                       blindmen elephant large 300x220 Doing multidisciplinary research
                                                תמונה מתוך

יום שלישי, 4 ביוני 2013

כמה בנות לומדות כימיה לבגרות?

בכתבה של יעל ברנובסקי ב"ישראל היום" אנחנו מגלים שיש שינוי, למרות שחשבנו שרק בביולוגיה יש יותר בנות שלומדות לבגרות מאשר בנים, ועד לא מזמן דיברו על כ51% של בנות שלומדות לבגרות בכימיה, אז מסתבר שבכימיה בשלוש השנים האחרונות 16,000 בנות נבחנו בבגרות בכימיה - לעומת 10,000 בנים בלבד שזה כבר61%. זה לא קורה סתם, זה בא מתוך מגמה של משרד החינוך להתאים את תוכנית הלימודים כך שתתאים יותר לדרך שבה בנות לומדות, למשל: העמקה בשאלות הבנה וחשיבה, חיבור של הלמידה לחיי היומיום הכוללים בין השאר התייחסות לכימיה של מזון, של טקסטיל ועוד.
כל הכבוד שמשרד החינוך עשה צעד משמעותי כזה בתחום שינוי תוכנית הלימודים בכימיה.

ולמי שחושב שנגמרה העבודה, אז.. לא. טעיתם. בתחום הפיזיקה יש רק כ30% בנות, וכך גם בתחומי הביוטכנולוגיה והתכנות. ואתם יודעים מה קורה אחר כך. מי שלומד מחשבים בתיכון,  ממשיך גם בצבא בתחום, צובר ניסיון, מכיר את החבר'ה בתחום, ואז מתברג מהר מאוד בעמדות טובות בחברות ההיי-טק (לפעמים אפילו תוך כדי לימודי התואר הראשון). 
אז בואו נמשיך להשקיע את המאמצים כדי שבנות תפננה לכל המקצועות שהן מסוגלות ללמוד אותן ולא תבחרנה מקצוע בגלל הסיבות הלא נכונות.

יום שלישי, 28 במאי 2013

כנסים... כנסים...

רציתי לעדכן אתכם בכמה כנסים קרובים שאולי יעניינו אתכם:

כנס אקדמיית ויקיפדיה החמישי שייערך השנה ב-2 ביוני במרכז הבינתחומי הרצליה ישים דגש מיוחד על שאלת שיעור השתתפותן של נשים בוויקיפדיה, ויתמקד בסיבות, בהשפעות ובתוצאות של שיעור הכותבות הנמוך בוויקיפדיה וכן יקיים דיאלוג במטרה ליצור פלטפורמה לשינוי מצב זה. אין מחלוקת כי אחוז הנשים הכותבות בוויקיפדיה נמוך. פחות מרבע מהכותבים בוויקיפדיה הן נשים ובהתאם, קרן ויקימדיה העולמית שמה לעצמה מטרה להעלות את אחוז הנשים הכותבות ל- 25% עד שנת 2015.

כנס העצמה אישית נשים 2013: הכנס נערך און ליין, דרך המחשב שלכן בתאריכים: 30-31 למאי, והוא ללא עלות! רק להרשם בקישור, כדאי להרשם גם אם לא יכולים לפנות את הזמן כי ייתכן שתהיינה הקלטות לנרשמים.


כנס נשים בוגרות טכניון -Lady Tech שיתקיים ביום רביעי ה5 ביוני ב17:00 בטכניון - חינם.








יום ראשון, 19 במאי 2013

סיפורי סבתות

הבלוג "Grandma Got STEM" - (ראשי תיבות של: Science, Technology, Engineering, Mathematics) נוצר די במקרה כאשר ד"ר רייצ'ל לוי (Levy), מרצה למתמטיקה שימושית בקולג' הארווי מאד, אוניברסיטה פרטית יוקרתית מקליפורניה, ביקשה מסטודנטים שלה לשלוח לה תמונות של סבתות בעלות תארים במדעים. במקום תמונות היא קיבלה מבול של סיפורים על סבתות שעסקו או עוסקות בתחום המדעים והטכנולוגיה. הסיפורים מתפרסמים בבלוג וההשפעה שלהם אינה רק בחשיפה של סיפורים אישיים לא מוכרים על נשים במדע, אלא גם בשינוי התפיסה שסבתות הן טכנופוביות. למשל לאמריקאים יש ביטוי: "תסביר לי כמו שהיית מסביר לסבתא שלך" וזה יכול בהחלט להעליב סבתות בעלות יכולות אינטלקטואליות...
אתם מוזמנים לקרוא את הכתבה המלאה של קרן צוריאל מכלכליסט .

דר' לוי מעוניינת לקבל גם סיפורים מכל העולם אז אני מצרפת כאן את בקשתה:
Call for submissions – Grandma got STEM. Are you a grandmother working in a STEM (Science, Technology, Engineering, Mathematics) – related field? Know any geeky grannies? Email name+pic+story/remembrance to Rachel Levy: ggstem (at) hmc (dot) edu. Follow on Twitter: @mathcirque #ggstem Project site:http://ggstem.wordpress.com

בעקבות תכתובת שלי איתה אני מציעה לאנשים שישלחו לה סיפורים באנגלית, לשלוח את אותם סיפורים בעברית אליי, ואני אפרסם אותם לקהל הישראלי. ואם אתם לא רוצים לכתוב באנגלית בכלל, עדיין אפשר לשלוח לי בעברית.

תודה לעדי על ההפנייה לכתבה :-)


ותודה לנעמי שהמליצה להכניס תמונות... :-)

יום שלישי, 14 במאי 2013

"להיות נערה" בבת-ים או "סודקות..." ההמשך

ביום חמישי האחרון הוזמנתי להשתתף בארועי "להיות נערה" בבת ים ע"י דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית" עליו כבר כתבתי בעבר.
הארוע סיכם פעילות שנתית בתחומים שונים שמטרתם לחזק את הנערות ולשנות את המודעות שלהן: סדנת תאטרון, סדנת כתיבת שירים ומיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" בתחום עידוד בנות ללימודי מדעים וטכנולוגיה.
פגשתי שם את הגב' אסתר פירון (אמא של...) שהיא סגנית ראש עיריית בת ים ומחזיקת תיק החינוך שסיפרה שעיריית בת-ים החליטה שאוכלוסיית הנערות לא מטופחת מספיק וזוהי תקופה קצרה אך משמעותית בחייהן ולכן השקיעה במיזמים האלה ובארוע מיוחד עבורן. מקווה שרשויות מקומיות אחרות ילכו בעקבות בת-ים.
משיחה עם בנות של המיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" הבנתי שזהו מיזם שהן גאות להשתתף בו וההורים שלהן גאים אף הם. הנערות ממליצות בפה מלא לנערות אחרות שרוצות להצליח ובעלות ראש פתוח להצטרף למיזם כזה. יש בנות שאמרו כי הן מרוצות להיות חלק מהמיזם, לא רק בזכות התכנים אלא גם בזכות הגיבוש הקבוצתי והעובדה שהן רק בנות. חשוב לציין ש
לא כל הנערות התעניינו בתחום המדעים לפני כן, ואצל חלקן הוא גרם לשינוי כיוון. 
המיזם פועל כבר ארבע שנים והבנות הראשונות שלמדו בו לומדות כיום בכיתה י"ב ועדיין משתתפות בפעילויות. הבנות שנבחרות הן בעלות ציונים גבוהים במתמטיקה ובמדעים בכיתה ח', (ומהוות כ20% מבנות השכבה). בשיחה היו בנות שטענו כי אין מספיק סינון של התלמידות וישנן גם תלמידות עם בעיות התנהגות שמפריעות לשאר. במסגרת המיזם הנערות מבקרות בחברות היי-טק או מכוני מחקר רציניים ש"מאמצים" את הכיתות, ושומעות גם הרצאות של דמויות מפתח נשיות. הביקורים האלה והסיפורים האישיים ששמעו, הם משמעותיים לנערות, שסיפרו שכאשר הן ראו את מיעוט הנשים שם, הן החליטו שהן הולכות לשנות את הסטטיסטיקות (כל הכבוד להן ולעוסקים בדבר). ישנם גם תיגבורים לימודיים בעיקר במתמטיקה, שכנראה עוזרים מאוד לבנות לעבור תקופות עם קשיים ולהתרומם. ישנו איזון מעניין בין הרצון של הבנות להשאר במיזם ולכן הן מעוניינות להשקיע במתמטיקה ומדעים גם אם קשה וגם אם הן ירדו הקבצה, ובין הרצון של רכזות המיזם, שמעוניינות שתלמידות מתאימות תישארנה, ולכן הן דואגות לתת תגבורים ולעודד במקום שצריך, אך הן גם דורשות מהבנות להתאמץ ולהוכיח שהן מעוניינות. כחלק מהמיזם בכיתות ח' בנות למדו להקים אתרים והקימו בעצמן אתרים בזוגות. המיזם כולל בכיתה ח' גם שיעורי העצמה אישית (לא כולן חשבו שזה בכלל חשוב לדור של היום שהוא כל כך בטוח בעצמו...) וגם סדנאות העצמה מגדרית בשלב מאוחר יותר. ההשפעה של הסדנאות האלה ניכרת גם ללא קשר לתוכנית, מסתבר שהעלאת המודעות גרמה לנערות לכתוב עבודות בתחומים הקשורים למגדר גם במקצועות כמו ספרות ואזרחות.

תודה לדר' אזולאי שהזמינה אותי. שמחתי לשוחח עם הנערות והרכזות, ואשמח לשמוע את תגובותיכן גם כאן.

כן ירבו מיזמים כאלה.

יום רביעי, 1 במאי 2013

תנו לַבָּנוֹת לִבְנוֹת

טוב, לא רק לִבְנוֹת. 
להרכיב, להמציא, לערוך ניסויים, לפרק מכשירים ישנים, לסקרן אותן איך הדברים עובדים, לחזק את הלוגיקה שלהן.
תודו, כשמחפשים מתנת יום הולדת לילדה, הכי פשוט וגם הכי "בטוח" זה לקנות לה עבודת יצירה (בעיקר משהו עם נצנצים או ורוד משתלט), ברבי או ספר (מתאים לכולם). 
נכון, סביר להניח שהבת הממוצעת תהיה מרוצה. לא רק זה, היא גם תסתכל על כל מה שהיא קיבלה ותבין שאלה סוג המתנות שבנות מקבלות ותצפה לזה גם בשנה הבאה. אנחנו מנציחים סטראוטיפים של מתנות לבנות: הקטנטנות מקבלות  עגלה, מטבח, ואפילו שואב ומגהץ, הגדולות קצת יותר מקבלות ערכות יצירה מנצנצות ובגיל מסוים נתקעים על תכשיטים וערכות טיפוח למיניהן (אפילו בגיל 6(!) הבת שלי קיבלה ערכת טיפוח של אחת החברות הידועות מבת כיתתה....). ערכות היצירה האלה הן הדבר שמפתח יצירתיות הכי פחות למרות ש"יוצרים" משהו, אבל זה "סוגר" עשרים דקות של תעסוקה לקטנה...
צריך סוג של "אומץ" לקנות לה ערכת כלי עבודה (הבת שלי קיבלה מתנה כזו כשהיתה בת 4 והיינו בארה"ב - מאוד הערכתי את האמא שקנתה...). אבל גם אם לא נלך לכיוון של מערבל בטון, יש דוגמאות לכל מיני מתנות אחרות. יש מתנות שלא יגרמו לכל ילדה להגיד מיד "איזה מאמי!" או "אני רוצה לעשות את היצירה הזו עם הקעקועים כבר עכשיו...", אבל כשהיא תבין במה מדובר היא תהנה מהם באותה מידה אם לא יותר. בגיל הגן, משחקי הדמיון והתפקידים שכוללים בובות (רגילות) ,חיות ועוד יספקו שעות של הנאה ושקיעה בעולם הדמיון (לילדות וילדים שעדיין מסוגלים לשחק במשחק אמיתי ולא מחוברים למסך במשך שעות). אבל אם משחקי התפקידים יהיו תמיד בתחום המטבח, הטיפול בתינוקות והנקיון אז שוב "נפלנו לבור"... גם משחקי בנייה והרכבה מתאימים מאוד: אני מאמינה במשחקי הרכבה שמפתחים את הדמיון כמו קפלות, קוביות בצורות שונות או משחק בשם גאומטריקס ולאו דווקא בלגו חיות או דמויות שבהם צריך רק לבנות את מה שהוגדר מראש. לילדות בגיל בית ספר  בנוסף על משחקי הבנייה והדמיון יש משחקי חשיבה והגיון (אפשר לשבת איתם שעות),  משחקי אסטרטגיה, קופסאות קטנות וגדולות של ניסויים מדעיים, ועוד. 

אז בפעם הבאה כשקונים מתנה לבת, תחשבו על זה...

אשמח לשמוע על המלצות למשחקים מוצלחים במיוחד.

יום שלישי, 23 באפריל 2013

"מובילות לטכניון" - מיזם

בחיפה פועל בהצלחה זו השנה השנייה מיזם, אותו יזמה דר' אסיה לויטה מהטכניון, בחסות ראש העירייה ונשיא הטכניון ובשיתוף עם ויצ"ו, התאחדות התעשיינים וגופים נוספים, במטרה לעודד תלמידות ללמוד הנדסה בטכניון. משך התכנית חמש שנים והיא מיועדת לתלמידות נבחרות שלהן פוטנציאל מוכח ללמוד מקצועות הנדסיים. התוכנית מבוססת לכל אורכה על העצמה, תגבור לימודי, חשיפה למרכזי פיתוח ותעשייה וכן הכרות עם מדעניות ומנהלות באקדמיה ובתעשייה. ישנם דגשים שונים בהתאם לגיל: בכיתות ז'-ח' ישנה בעיקר חשיפה לעניין ואתגר במדעים בפעילויות בטכניון ובמוזיאון למדע; בכיתות ט'-י' ישנה בעיקר פעילות חקר בטכניון; בכיתות יא'-יב' תהיה פעילות חקר בשותפות עם התעשייה כשבסופה תינתנה גם מילגות ללימודים הנדסיים למתאימות. 
שמעתי הרבה פרטים על המיזם הזה והוא כבר עושה השפעה על הבנות המשתתפות ואפילו מהווה מוקד משיכה לבנות שפתאום רוצות להיות חלק מה"מועדון היוקרתי".


חלק מתוך מסקנות המיזם שרציתי להעלות כאן:

  • ההורים מהווים גורם משמעותי בתפיסת התלמידות את התוכנית, לחיוב ושלילה. הם מנעו במקרים אחדים נשירת תלמידות, וגיבו תלמידות אחרות שביקשו לנשור. 
  • הפעילות החשובה ביותר מבחינת מסוגלות התלמידות היא התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד. 
זו לא פעם ראשונה שאנו מוצאים שההורים בעלי השפעה משמעותית על הנערות, זה גם מובן מאליו, אבל זה גם נותן לנו מוקד לתת לו תשומת לב, אם נשכנע את ההורים, יש סיכוי שהנערות תבאנה ביתר קלות.
חוץ מזה אנחנו גם יודעים כי כאשר התלמידות מעוניינות ללמוד מדעים ומתמטיקה באופן מוגבר ונתקלות בקשיים לימודיים, יש סיכוי שהן תוותרנה יותר בקלות מאשר בנים במצב דומה. כאן התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד בהן הן מתקשות עושים את העבודה טוב ומשפרים את הסיכויים שהן תשארנה בתחום.

לקבלת פרטים נוספים על המיזם אנא פנו לדר' אסיה לויטה

יום שישי, 19 באפריל 2013

אמת או בדיה (וגם "מה קורה להם בין גיל 10 ל14")

מסמך שפורסם באתר מוזיאון המדע בירושלים שנקרא: אמת או בדיה - עשר שאלות על מדע מסכם ראיות מחקריות איכותיות ועדכניות מרחבי העולם הנוגעות לחינוך מדעי ומתמטי ומעלה המלצות לשינוי. באמצעות עשר שאלות בנוסח "אמת או בדיה", מוצגים טיעונים בזכות החשיבות הרבה של הטמעת המודעות לקריירות בתחומי המדע והטכנולוגיה בתוך תוכנית הלימודים הכללית של בתי הספר.
מתוך המסמך: 
ראיות מסקר גדול שנערך בבריטניה מעלות שנקודת הזמן שבה ילדים מחליטים ש"מדע זה לא בשבילי" היא בגילאים 10-14. הגברת ההתעניינות של צעירים במדע או בהפיכתו לתחום ”כיפי“ יותר לא תעזור כאשר קיים נתק בין ההתעניינות והשאיפות. המחקרים מראים שאפילו אלה שנהנים מלימודי מדע, ומצליחים בהם, עשויים להחליט כבר בגיל צעיר שמדע הוא לא בשבילם כיוון ששאיפותיהם מושפעות במידה רבה מהרקע החברתי שלהם ומנסיבות משפחתיות.

נשמע מייאש, נכון? אני רואה בזה דווקא את ההזדמנות. זה מצביע לנו על אחד המפתחות לשינוי: המשפחה, הסביבה והקשר עם השאיפות. אז בואו נדאג להשפיע על השאיפות של הצעירים והצעירות לכיוון הנכון מצד אחד וננסה להשפיע גם על ההורים מהצד השני. 
רעיונות בבקשה!

יום שני, 8 באפריל 2013

אז מה קורה בכיתה?...

אחת הסיבות עליהן כתבתי ברשומה קודמת, לכך שבנות בוחרות פחות בתחומי המדעים והטכנולוגיה היא התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות. כתבתי שם שבהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע.  (מתוך המאמר של דר' רונית אשכנזי).

כדי להתמודד מול בעייה זו ולעורר מודעות אצל המורים והמורות, יצרו במוזיאון המדע בירושלים ביחד עם גופים נוספים מסמך (במיזם בשם TWIST של האיחוד האירופי) ומטרתו לתת המלצות לדרכי הוראה המעודדות בנות ובנים בתחומי המדע והטכנולוגיה

כל ההמלצות טובות מאוד לדעתי.
אנא הפיצו את המסמך לכל המורים והמורות ותלו בחדרי המורים.
הנה רק חלק מההמלצות:

  • עודדו בנות להשתתף בשיעור באותה תדירות כמו בנים, והקפידו לשאול את הבנות גם שאלות קוגניטיביות ברמה גבוהה. ממחקרים עולה כי מורים, משני המינים, יוזמים אינטראקציה רבה יותר עם בנים, וברמה קוגניטיבית גבוהה יותר.
  • העמידו רף ציפיות גבוה גם לבנים וגם לבנות. הימנעו מטיפוח-יתר של הבנות (טיפוח-יתר מעודד תלות, במקום עצמאות).
  • תנו לבנות סיוע ומשוב במידה שווה כמו לבנים. לרוב, בנים מקבלים יותר עזרה ושבחים המפתחים הערכה עצמית. ספקו משוב בעל תוכן לתשובות של בנות ובנים כאחד – אל תסתפקו בהנהון או אישור לקוני. שימו לב! האם תגובתכם שונה כלפי בנות או בנים?
  • צרו איזון בין פעילויות תחרותיות לכאלה המבוססות על שיתוף פעולה. בנות רבות מפיקות יותר מלמידה במצבים המבוססים על שיתוף פעולה, חלקן אף נמנעות מלהשתתף בפעילויות תחרותיות. הפעילו את הכיתה מדי פעם בקבוצות קטנות ומופרדות מגדרית. מחקרים מראים שפעמים רבות בנות פועלות טוב יותר כאשר הן נמצאות בקבוצה של בנות.
  • הקדימו לכל שיעור סקירה כללית של החומר שיילמד. בנות רבות מפיקות יותר מלמידת ”התמונה הגדולה“, מאשר מפרטים בודדים.
  • חכו 4-5 שניות לפני שתבחרו תלמיד/ה לענות על שאלה. בנות נוטות לחכות עד שניסחו את התשובה במלואה לפני שהן מצביעות, בעוד בנים נוטים להצביע מיד ואז לנסח תשובה; השהיית התשובה מאפשרת ליותר תלמידים להשיב על השאלה, וגם נותנת הזדמנות שווה לבנים ולבנות להשיב.
  • שיפטו את תוכן הדברים של כלל התלמידים, לא את האופן שבו הם/ן מדברים/ות. בנות, יותר מבנים, מהססות או מתנצלות, אל תצאו מההנחה שזה סימן שאינן יודעות את התשובה


יום ראשון, 31 במרץ 2013

מי יודע מדוע ולמה?....

במאמר שכתבה דר' רונית אשכנזי לפני כמה שנים, ישנו תאור טוב של הסיבות  
מדוע בנות בוחרות פחות במקצועות הנדסיים ומדעים מדויקים?
הכנתי סיכום קצר, אבל שווה לקרוא את המאמר כולו. 
שלוש סיבות עקריות: 
1. גורמים שמקורם בתהליכי חינוך וחיברות שראשיתם בגיל הרך:
  • בנות נחשפות לצעצועים, משחקים ותחביבים הקשורים בפיזיקה הרבה פחות מבנים ולכן לומדות לזהות פעילויות בעלות אוריינטציה פיזיקלית כשייכות לעולם הגברי ולא לעולמן. 
  • מסרים סמויים בתמונות ובספרי לימוד ותפיסות סטריאוטיפיות של מקצועות "גבריים" ו"נשיים".
  • הבדלים בציפיות מבנים ומבנות: בעוד שהחברה "מצפה" מבנים להצליח בלימוד המקצועות המדעיים טכנולוגיים ולפתח בהם קריירה, הציפיות מן הבנות לרוב נמוכות יותר או אינן מכוונות לתחומים אלה.
  • דמויות לחיקוי בבית ובסביבה: עקב העובדה שפחות נשים בחרו להתמחות במקצועות המדעיים טכנולוגיים, בנות ובנים פוגשים בסביבתם מעט דמויות לחיקוי מתחומי ההנדסה, והמדעים המדוייקים, ובפרט נשים המשלבות מדע ומשפחה, מכאן מתחזק הדימוי ה"גברי" של מקצועות אלה, ובנות ממעטות לבחור בהם כמקצועות בהם יעסקו בעתיד.
2. גורמים הקשורים להבדלים בין בנים ובנות בסגנון הלמידה
  • המקצועות המדעיים וההנדסיים נחשבים למקצועות הישגיים ותחרותיים, שבהם ההתמודדות היא אישית ועצמאית, ואילו הבנות מעדיפות למידה חברתית ולמידה בקבוצות המשלבת עבודת צוות ולמידה חווייתית. 
  • יש לציין שהבנות פחות מאמינות ביכולותיהן. חוסר האמונה ביכולת העצמית ושיטות הוראה שאינן מתאימות לסגנון הלמידה המועדף על הבנות, מביאים לכך שהבנות חוששות שלא יצליחו להגיע להישגים, שהן מצפות מעצמן, אם יבחרו להגביר את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, ולכן הן נמנעות מלבחור בהם.
3. התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות.
בהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע. 

בהמשך אנסה להביא רעיונות ממקורות שונים ל"מה אפשר לעשות" בנושא.

יום שני, 25 במרץ 2013

מי תהיה סינדרלה

מי שמכיר ואוהב את הסדרה הקומית The Big Bang Theory "המפץ הגדול", יהנה לצפות גם בפרק 18 בעונה 6. חלק מהפרק מדבר על נשים ומדעים ואהבתי את האירוניה שבו. לדעתי גם מי שעדיין לא צופה בסדרה יבין את הקטע הבא מתוך הפרק.

הסדרה אודות שני צעירים, פיזיקאים מחוננים לאונרד ושלדון, שניהם גרים כשותפים בדירה. שכנתם פני, היא מלצרית השואפת להיות שחקנית מפורסמת. חבריהם הקרובים של לאונרד ושלדון הם ראג'ש והווארד. דמויות נוספות הן: ברנדט, דר' למיקרוביולוגיה שהתארסה עם האוורד ויותר מאוחר התחתנה איתו, ואיימי, דר' לניורולוגיה ידידה קרובה של שלדון, מעין גרסה נשית של דמותו.

כצפוי, רב הדמויות מוקצנות בהתנהגותן, אך עצם העובדה שיש נשים מדעניות מוצלחות מאוד בתחומן, כחלק מהסביבה המדעית, זו כבר התחלה של ייצוג נשים במדע במדיה הטלוויזיונית. מצד שני יש את Penny שהיא בחורה ללא השכלה גבוהה, אך עם כישורים חברתיים מפותחים יותר מרוב הדמויות האחרות, הניגוד ביניהם יוצר חלק מהמצבים הקומיים.

בפרק הזה שלדון, לאונרד והווארד החליטו לפעול כתרומה לקהילה ולהרצות לפני בנות בבית הספר בו למד האוורד בתיכון במטרה לעניין אותן במדעים ולשכנע אותן לפנות לתחום בעתיד. באותו הזמן וללא קשר, שלוש הבחורות החליטו ללכת לדיסנילנד, את חלק מההמשך תראו בעצמכם...

מעניין לדעת שמכל השחקנים איימי היא באמת בעלת דוקטור במדעי המוח, ושמה האמיתי הוא: מים ביאליק (Mayim Bialik), כן - מים בעברית, וביאליק כי היא קרובה רחוקה של ביאליק..... היא גם מעורבת בפעילויות לעידוד בנות בתיכון לפנות לתחומים של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בפרויקט שנקרא HerWorld .

יום שבת, 23 במרץ 2013

רשמים מהרצאה לילדי כיתות ו'

לפני כשבועיים הרציתי בכיתות ו' בבית הספר של הילדים שלי לבקשת מחנכת הכיתה לכבוד יום האישה. נושא ההרצאה היה "נשים במדע וטכנולוגיה". הצגתי כמה נשים ידועות יותר (מארי קירי) ופחות  (רוזלינד פרנקלין). דיברתי על כך שהיום עדיין יש פחות נשים שלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בחינוך העל יסודי והאקדמי, יש מיעוט נשים בסגל האקדמי בתחומים אלה ומיעוט נשים עובדות במקצועות טכנולוגיים או מדעיים. שאלתי אותם למה הם חושבים שזה עדיין כך ונתתי 2-3  סיבות שרלוונטיות לשיחה בנושא זה עם ילדים. באופן כללי רציתי לעודד גם את הבנות וגם את הבנים לא להרתע ולללמוד מדע וטכנולוגיה.

בהרצאה הראשונה הייתי מרוכזת בנסיון להרצות באופן זורם ורק כשיצאתי מהכיתה קלטתי שמה שקרה שם זהו בדיוק מה שכנראה קורה בכיתות רבות (כך מספרים וכך חוויתי): אני שאלתי שאלות, חדתי חידות והיחידים שענו היו הבנים. הבנות ישבו בשקט ולא השתתפו... איך נפלתי גם אני בפח הזה?....
בהרצאה השנייה היו כמה בנות שהשתתפו, חלק מעצמן, חלק מעצם העובדה ששמתי לב לכך מראש ועודדתי אותן להשתתף.
יצאתי מההרצאות בהרגשה טובה שפתחתי את עיניהם של הילדות והילדים למשהו שלא דובר עליו עד כה בבית הספר, ואולי גם גרמתי למישהי מהם לחשוב על הנושא גם אחרי ההרצאה.
בתשובה לשאלה למה יש עדיין מיעוט בנות, אחת הבנות אמרה שאולי זה פחות מעניין אותן...
זהו באמת האתגר שלנו - איך לגרום לבנות להתעניין יותר במדע וטכנולוגיה.
אשמח לקבל תגובות עם רעיונות.

יום שני, 11 במרץ 2013

מקסימום תהיי דוקטורית (מתוך כלכליסט)

הנה כמה פרטים שלקחתי מתוך כתבה באתר כלכליסט ושילבתי בהם פרטים נוספים:


בסך כל הדיציפלינות, שיעור הנשים מבין כלל הסטודנטים גדל בכל שנה ומצביע על רוב - 55% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, 60% מהסטודנטים לתואר שני ו־52.4% בתואר שלישי. בתחומי המדעים והטכנולוגיה המספרים כמובן נמוכים יותר (וגם בתוך מקצועות ההנדסה ישנו הבדל משמעותי למשל בין הנדסת תעשייה וניהול והנדסה ביו-טכנולוגית ובין הנדסת מכונות והנדסת חשמל).
עם זאת, כאשר בוחנים את מקומן של הנשים בסגל האקדמי המצב משתנה. לפי נתוני המועצה לקידום נשים במדע, ב־2010 25% מכלל הסגל הבכיר באוניברסיטאות היו נשים, לעומת 38% באיחוד האירופי. מתוך חברי סגל בדרגת פרופסור מן המניין, דרגת המרצה הגבוהה ביותר, רק 15% היו נשים, לעומת 19% בממוצע באיחוד האירופי. שלא לדבר על מספר הנשים החברות באקדמיה למדעים - שמונה מתוך 105.
מתוך חיפוש נתונים שאני עשיתי, חברות סגל בתחומי מדעים וטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר מהוות רק כ10% מהסגל (באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב קצת יותר טוב).
בסקר בנושא נשים באקדמיה, בשאלה מדוע שיעור הנשים בסגל הבכיר נמוך, ענו 56% מהחוקרות, כי אילוצים משפחתיים מקשים עליהן להתקדם באקדמיה. 68% הסכימו עם האמירה שהיציאה לפוסט־דוקטורט בחו"ל מקשה את שבירת תקרת הזכוכית.
לפני שנה אימצה הוועדה לתכנון ולתקצוב באקדמיה (ות"ת) תוכנית לקידום נשים באקדמיה, בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון. התוכנית כוללת כמה צעדים, ובהם הצבת יעד גיוס של כ־%40–45% נשים לסגל ההוראה באוניברסיטאות. היעד הזה אפשרי כאשר מדובר על סגל מתחיל, האתגר הוא בהגדלת מספר הנשים בדרגת פרופסור מן המניין.
יש שיפור אך השיפור הוא איטי מידי...

יום שבת, 9 במרץ 2013

"סודקות את תקרת הזכוכית" - תוכנית כי"ח

כפי שהבטחתי אנסה מידי פעם לתת פרטים על פרויקטים שנעשים בתחום עידוד בנות למדעים וטכנולוגיה.
והיום על רשת בתי ספר כי"ח (כל ישראל חברים) בה מופעלת התוכנית "סודקות את תקרת הזכוכית".

לפי דר נעמה אזולאי  סמנכ"לית החינוך של הרשת: טרת התוכנית מבחינת המשתתפות כוללת פיתוח מצוינות, פתיחת אופקי ידע חדשים והצבת אתגרים בפני תלמידות התוכנית תוך חיזוק הדימוי העצמי והאמונה ביכולת של כל תלמידה לסיים את ביה"ס התיכון עם בגרות איכותית שתאפשר לה להמשיך ללימודים גבוהים בכל תחום שתבחר כולל המקצועות המדעיים וההנדסיים." 
התוכנית מבוססת ארבעה מרכיבים עיקריים: העשרה מדעית, אימון אישי בקבוצה בדגש מגדרי, תגבורים לימודיים על-ידי המורים ועל-ידי מתנדבים  והחשוב מכל: במסגרת התוכנית מאומץ כל בית ספר על-ידי חברת הי-טק או מכון מחקר יוקרתי ומדעניות מובילות נפגשות עם התלמידות, מארחות אותן במתקני המחקר, מעבירות הרצאות לתלמידות והופכות לדמויות לחיקוי והשראה. 
פרטים נוספים באתר NEWS1
באתר mysay
וכן במסמך של אתר מקווה ישראל שם נמצא אחד מבתי הספר של הרשת

יום ראשון, 3 במרץ 2013

הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (מתוך Ynet)

מסתבר שאכן יש שיפור בכל הנוגע לנשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה.
השיפור ניכר בשנים הארונות בעיקר עקב מאמצים של גופים שונים להתערב ולהשפיע בצורות שונות על נשים ונערות כדי שיפנו לתחומים אלה: מחשיפה לתחומי מחקר הנדסיים וטכנולוגיים, כבר בשלבים מוקדמים של לימודים בתיכון (ואף בחטיבה), לפעילות בתחום ההעצמה האישית וחשיפה לנשים מצליחות בתחומים אלה ואפילו עד מענקים ודאגה למעונות יום ופינות הנקה.

עוד פרטים בכתבת Ynet

יעברו עוד כמה שנים טובות עד שנראה פירות מפרויקטים שרצים היום בחטיבות הביניים והתיכונים. גם לגבי סגל בכיר באוניברסיטאות, זה ייקח זמן (כרגע נשים מהוות רק כ10% מהסגל הבכיר בתחומי המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר. באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב טוב יותר).
אבל מגמת השיפור כבר כאן.
בקרוב אקדיש פוסט לכל פרויקט שאני מכירה בתחום זה.

יום שלישי, 26 בפברואר 2013

הנוסחה שלה להצלחה


בחודש שעבר הייתי בערב שנקרא "הנוסחה שלה להצלחה" באוניברסיטת תל אביב ביוזמת StarTau:

הנה לקט מדבקים מעניינים ששמעתי שם שאולי יעניינו גם אחרים:

גב' סיגל אדר סיפרה על הגדרה של כוחות:

  • ישנו "כח על" - שליטה של אדם על אדם אחר, זהו כח היררכי וא-סימטרי
  • וישנו "כח ל" - היכולת לפעול או להשיג שליטה על רגשות, מחשבות והתנהגויות"

פעמים רבות "כח על" נמצא בשימוש בדרך הכח הגברית ו"כח ל" בדרך הכח הנשית.
נשים מתפתחות דרך קשר ובגלל הסוציאליזציה יש להן נטייה להיכנס לפחות קונפליקטים ותחרותיות.
נשים שרוצות להיות מנהיגות יצטרכו לטענתה "לשחק את המשחק" ולהתשמש ב"כח על", אבל כאשר זה יהיה למען מטרות שהן מרגישות שהן מטרות ראויות הן יעשו זאת בהצלחה.

גב' רינה שאינסקי דיברה על כך שנשים צריכות לקחת סיכונים ולעשות דברים חדשים, וכמו כן חשוב שייעשו הרבה Networking.

מורן בר שהיא סטארט-אפיסטית טענה שאין דרכי קיצור, אין איזון וצריך לבחור מהתחלה אם הולכים על זה עד הסוף, ולעומתה, דר אביטל לאופר הדגישה כמה האיזון חשוב בחיים, מאמינה שאפשר לעשות "גם וגם" אבל צריך לדעת מה חשוב לך באמת , גם בתוך מה שהגדרת כחשוב, לדוגמא, אם החלטת שהמשפחה במקום הראשון, זה עדיין לא אומר שאת השניצלים את חייבת להכין בעצמך, אבל הקשרים הרגשיים במשפחה הם אלה שבהם צריך להשקיע. היא גם הוסיפה שהרווחה הנפשית באה כאשר יש שילוב בין תחושת משמעות וקשרים רגשיים.

יום ראשון, 24 בפברואר 2013

יום נשים 2013 - פקולטה להנדסת מכונות בטכניון


ביום א', 3.3.2013 תקיים הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון זו השנה השלישית ברציפות יום נשים, שמטרתו לעורר מודעות בקרב מועמדות ללימודים בטכניון, לחשיבות ומרכזיות מקצוע הנדסת המכונות בתעשיות עתירות הידע ובאקדמיה, ולכדאיות לימודי תואר בהנדסת מכונות כקרש קפיצה לקריירה. יום הנשים מיועד לתלמידות במגמות מכונות/מדעים/רובוטיקה/טכנולוגיה בכיתות י"א-י"ב ולמועמדות מיידיות ללימודים בטכניון.

האירוע מתקיים כבשנים עברו בשיתוף עם מדור רישום וקבלה בטכניון ויחידת השיווק בטכניון, עם העתודה האקדמית של צה"ל, עם חברות מובילות כגון HP, רפאל, אינטל, מוטורולה, ותכנית 'מצוינות למדעים' של עיריית חיפה.

תכנית האירוע, האירוע יחולק ל - 2 מושבים:

מושב ראשון: 10:00-11:30
  1.      סרט על הפקולטה להנדסת מכונות.
  2.      ברכות דיקן הפקולטה - פרופ' פיני בר-יוסף.
  3.      ברכות החברות תורמות המלגות - מוטורולה ואינטל.
  4.      הרצאת פתיחה: ד"ר שרון הורנשטיין, בוגרת הפקולטה, חברה בצוות הפיתוח של חברת מאראדין.
  5.      הרצאה מרכזית: ד"ר תמי י', רפאל, בוגרת הפקולטה וזוכת פרס 'עובד ישראל'.
  6.      הפסקה: 11:30-12:00 -
    מושב שני: 12:00-13:30/14:00
  1.  מהנדסות מכונות מן התעשייה – רפאל, אינטל, HP, תוכנית 'ברקיםשל צה"ל (סיירת הפיתוח של צה"ל) - יציגו כל אחת בתורה מיצגים טכנולוגיים של החברות תוך הדגשת תרומת הנדסת המכונות לפיתוח וייצור המוצרים.
  2. פאנל מסכם של סטודנטיות מן הפקולטה, יספרו בקצרה על המסלול שעשו עד היום, ועל ההחלטה לבחור בהנדסת מכונות בטכניון.

 ·         האירוע ילווה בסרטונים חדשים ומרתקים.