המסע אל העולם האמיתי - הספר

השאלתי מהספרייה את הספר "המסע אל העולם האמיתי" עבור הבת שלי (בת 10), כי משהו בו משך אותי. הבנתי שזה סיפור על נסיכה אבל קצת שונה. קראתי פרק כדי לוודא שהוא לא מלא סטריאוטיפים של נסיכות ולקחתי אותו הביתה. נשביתי בקיסמו והמשכתי לקרוא אותו ביומיים שלאחר מכן בכל הזדמנות. גיליתי נסיכה כלבבי, חכמה, אמיצה ומסוגלת להציל את עצמה ואת העם שלה. גם הנסיכים כלבבי, אמיצים אבל רגישים וטובי לב ולא חוששים להזיל דמעה כשבאמת עצוב.

בקיצור, נעמי עייני, הסופרת, שזהו הספר הראשון שלה (ספר שיצא השנה), עשתה לדעתי עבודה מצויינת ובתחילה חשבתי, שדי ברור שנעשתה כאן עבודה מכוונת עם "אג'נדה".

שוחחתי עם נעמי בטלפון והופתעתי לשמוע שלא היתה כוונה כזו מצידה, לא היה רצון להעביר מסר אלא פשוט סיפור שנכתב מעצמו, שתוך כדי הכתיבה שלו היא לא ידעה מה יקרה בסופו. רק לאחר הכתיבה (שנמשכה 5 שנים) הבינה שאפשר ללמוד ממה שהיא כותבת וכל אחד רואה בו משהו אחר. יש שחשבו שהמטרה היא לדון בבחירות שאדם עושה בחייו, יש שחשבו שהוא עוסק במתח שבין הורות וקריירה ואולי בעצם עוסק בגעגוע ובחיבור בין עולמות. אז למרות שלא היתה הכוונה מראש, בדיעבד, ברור היה לה שהסיפור שנכתב לא יכול היה להיות עם גיבור אחר מאשר הגיבורה הנסיכה, חושבת, מתלבטת, מורכבת, כזו שיכולה להציל את עצמה ואינה חסרת אונים, יש לה תאור חיצוני אבל אין התמקדות אובססיבית בחיצוניותה. העצב וחוסר השקט של הגיבורה הביאו אותה לעשייה משמעותית גם בתחום שלא היתה טובה בו. היתה לה אחריות לסיים את המשימה בשביל מטרה חשובה. גם הדמויות שמייצגות את הרוע אינן רעות מוחלטות, יש להן גם צדדים אחרים.

לסיכום, ספר מומלץ, גם ילדים וגם בני נוער ימצאו בו עניין (ואולי גם מבוגרים).

אשמח לשמוע על ספרים לא סטראוטיפיים כדי להמליץ עליהם.

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בנים) מכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...

דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.

דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...

אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.

לשבור את הקרח? זהירות ספוילר

לפני כמה ימים צפינו כל המשפחה בסרט "לשבור את הקרח" Frozen של דיסני. היססתי, כיוון שזהו עוד סרט נסיכות של דיסני (ועל נסיכות ורודות עם נצנצים כבר כתבתי בעבר...), אבל רציתי לראות אם השתנה משהו מאז סרטי הנסיכות הישנים. 

אז מסקנה: יש בהחלט שינוי. אמנם הסרט מתחיל כמו סרטי דיסני ופיקסר רבים במות ההורים (שמתם לב לזה פעם שגם בנמו, טרזן, עידן הקרח, במבי, ועוד רבים אחרים אחד ההורים או שניהם מתים בנסיבות טרגיות כבר בהתחלה...), אך יש בהחלט נקודות אור בדמות הנסיכה אנה. אנה היא נסיכה אמיצה, נועזת, שובבה, אסרטיבית כשהיא רוצה משהו שחשוב לה ועיקשת לעשות מה שצריך גם אם יש לזה מחיר. היא פוגשת נסיך די בהתחלה ומתאהבת, הוא מיד מציע לה נישואין והיא מסכימה כמובן, אבל אז אחותה, ששומעת את הבשורה מתנגדת בתוקף ואומרת לה "רק הכרת אותו וכבר את רוצה להתחתן איתו!?". הנסיך הוא הbad guy ואין חתונה בסוף (הזהרתי שיש ספוילר...:)), והסוף שובר את המיתוס שהוכחה של אהבה יכולה רק לבוא בצורת נשיקה מהבחור שמאוהב בנסיכה, הוכחה של אהבה יכולה לבוא מהנסיכה עצמה שמגנה על אחותה, והשורה התחתונה היא: אהבה יכולה להמיס לב של קרח.

אחרי כל התשבוחות, נשאר בכל זאת לציין, שלמרות כל המאמצים בתחום התסריט, עדיין יש לנו שתי נסיכות רזות באופן מזעזע, תשפטו בעצמכם:

כשתגדלי תהיי מהנדסת....

על GoldiBlox קראתי כבר באפריל בשנה שעברה, ראיתי את הסרטון, שבעזרתו גייסה דבי סטרלינג בגיוס המונים, כסף למימון הפרויקט. המוצר היה אז במכולה בדרך מסין לארצות הברית ונמכר בהצלחה עוד לפני שבכלל הגיע לחנויות. המסר שדבי רוצה להעביר הוא, שמשחקים שמכוונים לילדות הם הרבה פעמים לא מאתגרים ומתמקדים בנסיכות. ולטענתה זו אחת הסיבות לכך שעדיין היום בעולם 87% מהמהנדסים הם גברים ורק 13% נשים (בארץ אחוז הנשים מעט יותר גבוה אך רחוק מאוד מה- 50% שהיינו מצפים למצוא). לא רק המשחקים משפיעים כמובן, אבל המשחקים הם חלק מההשפעה החברתית והתרבותית כבר מגיל צעיר. יש חברות שפשוט לקחו את המשחק הרגיל שהן ייצרו וצבעו אותו בורוד וגוונים רכים כדי להתאים לבנות, כמו חברת לגו למשל (ואף על פי שיש גם על זה הרבה ביקורת, מבחינתי אם זה מה שצריך כדי שיקנו לבנות משחקי הרכבה ובנייה, זה גם בסדר, למרות שהיה עדיף שבנות לא תפסולנה מראש משחקים שהם בצבעים  "של בנים"). דבי סטרלינג, יוזמת המוצר טוענת שלפעמים צריך גם יותר מזה, בגלל שלטענתה בנות אוהבות יותר סיפורים ומשחקי תפקידים ובנים אוהבים הרכבה, היא המציאה משחק שמשלב גם סיפור, שתוך כדי קריאת הסיפור בונים בעזרת חלקים מסתובבים, רצועות ומנואלה תוספת לסיפור. יש למשחק הצלחה רבה, והוא נמכר בטויס-אר-אס בארה"ב וגם באמזון (30$). לאחרונה הם הוציאו סרט נוסף (אפשר גם להקשיב ללא קול, מוזיקת הרקע מעצבנת...אבל המסר עובר ממש טוב), שאומר שהילדות רוצות משהו אחר חוץ ממשחקי נסיכות. הן רוצות ויכולות לבנות דברים מעניינים ומורכבים.

בהתחלה חשבתי לקנות את המשחק לבת הקטנה שלי (בת 8), אבל אחרי קריאה של התגובות של הקונים למשחק קצת נרתעתי. היו הרבה מתלהבים (באופן כללי יש הרבה מתלהבים מהרעיון), אבל יש הטוענים שהיישום קצת פחות מוצלח, הן מבחינת חלקים והן מבחינת האתגר לילדות הקצת יותר גדולות (המשחק מוגדר לגילאי 4-9). החלטתי לוותר (כי הסיפור באנגלית וזה דרש גם לנסות להביא את זה מארה"ב מה שהפך את הקנייה למורכבת יותר). אבל התחלתי לחפש מוצרים אחרים שיתאימו לילדות בגילה (ועל כך באחת הרשומות הבאות).

נסיכות ורודות עם נצנצים

כתבה בשם "הזמן הורוד" במוסף הארץ לפני כשבועיים הציפה נושא שמפריע לי כבר הרבה זמן: מה זה הקטע הורוד נסיכתי הזה? למה כל מה שמיועד לבנות הוא ורוד עם נצנצים??
בכתבה יש ניתוח של המגמות ומסתבר שזה לא היה קיים כך לפני שנת 2000 וזה רק הולך ומתגבר. היו ברביות אבל לא היה דגש על הנסיכות. המקור: יציאה לשוק של מוצרי הצריכה בדמויות נסיכות של דיסני.

יש הורים שלהם זה בכלל לא מפריע והם אפילו מעודדים את מגמת הנסיכות הורודות עם כל האביזרים המתאימים (נעלי עקב, איפור קל, תיקים תואמים וכו'). יש הורים שמזועזעים מזה ומנסים להתנגד או לכוון לכיוונים אחרים אך נתקלים בקושי של "שחייה נגד הזרם", לא רק כיוון שהכל קיים אצל החברות, אלא כאשר הילדות מקבלות מתנות כאלה זה מעמיד אותם במצב לא פשוט (וכבר כתבתי על מתנות לילדות ברשומה "תנו לבנות לבנות").
לתופעת הברביות הייתי מוכנה עוד לפני שנולדה הגדולה (לפני כ14 שנה) והצלחתי להגיע למצב שאין לנו אף ברבי בבית והילדות גם לא ביקשו אף פעם ברבי. ל"נסיכותיות" התיחסתי בהתחלה קצת באהדה, זה היה חמוד - ילדה בת 4 מחופשת לסינדרלה ורדרדה (ממש מתוקה), אבל זה גרם לי לא להיות מודעת מספיק לתופעה הזו סביבי ולהשפעות שלה.
הנה מספר ציטוטים מהכתבה שמדגישים את הבעייתיות:
"בגילום נסיכה יש שני מסרים שהם לכאורה שונים, אבל מתלכדים למסר משותף: הראשון הוא, אני פסיבית, אני קורבן כמו סינדרלה או שלגיה. השני הוא אני מלכה. לשניהם יש מסקנה אחת: אני לא צריכה לעשות כלום, צריכים לעשות בשבילי." (רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית).
"הנסיכות מבטיחות תמימות, וזה מה שגורם להורים לבחור בהן, אבל הן מחנכות לתרבות הצריכה (אותה מעודדים בעלי חברות הצעצועים שמרוויחים ממנה בגדול). דרך תרבות הנסיכות, ילדות לומדות שהן חייבות להיות יפות ועדינות ובהמשך מביא לתפיסה מאוד מינית שהופכת את המראה החיצוני למרכז הזהות שלהן." (פני אורנשטיין, עיתונאית וסופרת אמריקאית, שכתבה ספר בשם: Cinderella Ate my Daughter).
ולמי שלא קרא/ה בעבר את הרשומה "מי תהיה סינדרלה" מומלץ לקרוא ולצפות בסרטון המקושר.
דוח של האגודה לפסיכולוגיה מדווח, כי ככל שבנות צורכות יותר מדיה מיינסטרימית הן מיחסות יותר חשיבות ליופי ולמיניות, וכן שנערות בגיל העשרה האוחזות במושגים מקובלים של נשיות (המדגישים יופי והתנהגות נעימה) נוטות להיות שאפתניות פחות ומדוכאות יותר מבנות גילן.
עוד לא חקרו עדיין בדיוק את השפעת "התרבות הורודה" על ילדות ונערות, אך ישנם כמה מחקרים מהעשורים האחרונים שתוצאותיהם מעוררות מחשבה: הראו שכאשר מראים לתלמידות קולג' פרסומות טלויזיה ובהן נשים שמתנהגות באופן "נשי" או (במחקר אחר) נתנו להן למדוד בגדים נשיים, הן הצליחו פחות במבחנים שנעשו להן מייד אחר כך. במחקר נוסף רק נתנו לבנות לסמן את מינן בטופס התשובות והן הצליחו פחות מבנות  שלא עשו זאת...
אז בפעם הבאה שה"נסיכה" הפרטית שלכם מתחפשת לנסיכה, תחשבו מה יכולה להיות ההשפעה של זה עליה בעתיד ותחשבו מה אתם עושים כדי לאזן את זה.