יום שלישי, 26 באוקטובר 2021

זוכת מדלית זהב באולימפיאדה למתמטיקה - יהל מנור


ברכות ליהל מנור, על הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית.

באוגוסט התקיימה אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית בה זכתה נבחרת ישראל ב-6 מדליות - 3 זהב (!!), 2 כסף ו-1 ארד לראשונה משנת 1979 ישראל דורגה בעשירייה הראשונה- במקום ה- 7 בעולם (לפרטים המלאים באתר התחרות)

יהל, בת 17, סיימה הקיץ את לימודי התיכון בכיתת המחוננים בבית הספר לאו בק בחיפה. בשנה האחרונה היא היתה שותפה למחקר פורץ דרך בטכניון, בהובלת פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי וזכתה בהישג נדיר לגילה כשהמאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature. המחקר, הניב אלגוריתם שיצר השערות מתמטיות, חלקן בלתי מוכרות. מנור השתתפה במחקר כחלק מלימודיה בתוכנית "אלפא", ואף גילתה מבנה אלגברי חדש המתחבא בתוך קבוע קטלן.
למאמר ב-Nature  

ההישג של יהל מרשים ביותר, ברוב האולימפיאדות למתמטיקה (וגם לפיזיקה) יש בנות מעטות שמגיעות לשלבים המתקדמים ולמדליות זהב כמעט שלא. בעצם בכלל, יש פחות נערות שנבחנות במבחני הסינון הראשונים לאולימפיאדות האלו.

זו כנראה גם הסיבה שבגללה יצרו אולימפיאדה נוספת נפרדת במתמטיקה לבנות (EGMO - אולימפיאדה אירופאית) שבה גם זכו השנה באפריל במדלית זהב - נגה פרידמן ובמדלית כסף - יערה שולמן.
באוליפיאדה הבנילאומית לפיזיקה השנה זכתה נבחרת ישראל ב4 מדליות כסף ומדלית ארד. את מדלית הארד קיבלה רעות גולדברג.

לשמחתי ראש הממשלה בנט ושרת החינוך התייחסו לזכיות ואף הזמינו את משתתפי הנבחרות השונות לקבלת פנים, בניגוד לשנים קודמות שבהן לא היתה התיחסות מצד ראש הממשלה לבני הנוער הזוכים באולימפיאדות למדעים ולמתמטיקה אלא רק להשגים ספורטיביים (לזכותו של הנשיא לשעבר רובי ריבלין ייאמר, שהוא הזמין את הנבחרות במשך השנים לקבלות פנים אצלו).

מתוך מגזין הטכניון


מצאתי כאן סרטון על הזוכים במדליות בתחומי מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב שקצת נותן אפשרות להכיר אותם.

למה יש פחות בנות שמגיעות לנבחרות הנשלחות לאולימפיאדות האלו?
אני לא חושבת שיש איזושהי אפליה, אני גם יודעת שנעשים מאמצים לתמוך בבנות שכבר נמצאות בשלבים מתקדמים בתהליכי המיון כדי שהן לא יוותרו מעצמן (הם מתאמנים לאולימפיאדות כשנתיים, זה דורש הרבה השקעה, אמונה, ביטחון ביכולות ורצון להתחרות, ומהבנות זה דורש גם להיות בסביבה שרוב המתחרים בה הם בנים).
יש מין משפך כזה שבו מגיעות מעט בנות למיונים הראשוניים ובהמשך התהליך רובן נופלות או נושרות. למה לא מגיעות יותר למיונים? אולי לא חשופות מספיק, אולי כיוון שבאופן כללי בנות עובדות יותר טוב בצוות ויש להן פחות יצר תחרותי (ידעתם.ן שככל שלאדם יש יותר טסטוסטרון בדם הוא יותר תחרותי?), אולי אין מספיק דחיפה מהסביבה (מורים, הורים). גם כדאי להזכיר שבתחום של פיזיקה מוגבר או מדעי המחשב מוגבר יש באופן כללי רק כשליש בנות.


יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

מי אגרסיבית?

הקשבתי לאחרונה לפודקאסט המצוין של יהודית כץ שנקרא חושבים טוב, בפרק על אסרטיביות שבו היא ראיינה את רונית כפיר.
ההגדרה שהן נתנו לאסרטיביות היא: "תחושה של גושפנקא פנימית, היכולת שלי להביא את עצמי, את הנוכחות שלי והדעה שלי בלי להיות מושפעת מהעולם, עינייניות לא לעומתיות.אסרטיביות היא מיומנות תקשורת, איך אני מצליחה להביא את עצמי בצורה מאוד ברורה בלי לפגוע בצד השני אך גם ללא פעולה של ריצוי (יש עניין של מינון נכון)."
הן ציינו 4 סגנונות תקשורת: פאסיבי, פאסיב אגרסיב, אגרסיבי, אסרטיבי

ואז אני קוראת שבפורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות ציינו מחקר (מתוך ציוץ טוויטר)
שאומר שעדיין ב2021
 "Women who assert their ideas, make direct requests, and advocate for themselves are liked less. They're also less likely to get hired"
קישור למחקר

לא הגיע הזמן לשינוי?..

איור של 
judy horacek









יום ראשון, 15 באוגוסט 2021

פטנטים הקשורים לבריאות האישה ולנשים



נשים עוסקות בפטנטים והמצאות מסחריות פחות מאשר גברים, מה שעשוי להשפיע על ההמצאות עצמן. בעזרת ניתוח טקסט של כל הפטנטים הביו-רפואיים בארה"ב שהוגשו בין השנים 1976 עד 2010, התגלה כי פטנטים עם צוותי ממציאים הכוללים רק נשים הם בעלי סיכוי גבוה ב -35% מצוותים הכוללים רק גברים להתמקד בבריאות האישה. השפעה זו מתקיימת לאורך עשרות שנים ובכל תחומי מחקר. התגלה גם כי סביר יותר כי חוקרות יגלו רעיונות ממוקדי נשים. ממצאים אלה מצביעים על כך שהפער המגדרי בין כמות ממציאים גברים וכמות ממציאים נשים אחראי באופן חלקי לאלפי המצאות חסרות ממוקדות נשים מאז 1976. באופן כללי יותר, הממצאים מצביעים על כך שמי שנהנה מחדשנות תלוי במי שממציא. עוד סיבה למה כדאי לעודד נשים (וגם נערות) להיות מדעניות ויזמיות ולהוציא פטנטים. 
עוד פרטים במחקר עצמו

האם ידעתם שבשנת 1790 החלו הליכים של רישום פטנטים, אבל כל עוד נשים לא יכלו להיות בעלות רכוש הן לא יכלו לרשום המצאה על שמן. נכון... אבסורד! לכן חלק מההמצאות והתגליות המדהימות של נשים נרשמו על שם האב, האח או הבעל וכיום נדרש לעיתים מחקר מעמיק כדי לגלות ולחשוף את שמה של האישה פורצת הדרך שעמדה מאחורי התגלית. מתוך אתר פייסבוק של Mind the gap Israel שם תוכלו למצוא רשימה של המצאות של נשים שלא קיבלו קרדיט על המצאתן (לפחות לא בחייהן).

יום שלישי, 10 באוגוסט 2021

האקתון אמהות-בנות.ים לאמהות שעובדות בהייטק

מעדכנת שההאקתון נדחה, נחכה לתאריך חדש...

מתוך הפוסט של מיטל ברקוביץ בלינקדאין:

מה אמא שלך עושה בעבודה?
אמא שלי אישה בהייטק!!

אבל מה זה אומר...?
מה היא עושה בעבודה...?
מה קורה שם במחשב?

אז מה אנחנו באמת עושות??
בהאקתון היזמי שלנו, נתמודד עם האתגר של ה"למידה המקוונת", תחום שהילדות שלנו חוו על בשרן בשנה האחרונה,

נשמע על הכאבים והבעיות,
נחשוב על פתרונות,
נבנה את המוצר ונעצב מסכים -
כל זה ביום חמישי!!
ביום שישי כל הקבוצות יציגו את התוצרים ויקבלו פרסים.

מתי?

12-13 לאוגוסט 2021

איפה?

משרדי חברת טאבולה, מגדל אמות אטריום, רמת גן

מי מוזמנת?

נשים העובדות בהייטק עם הבת / בנות / אמא / בן / בנים החל ממסיימי כיתות ב' ומעלה.

קישור להרשמה


יום שני, 19 ביולי 2021

קהילות נשים



בשנים האחרונות לא באמת כתבתי לבלוג ולאחרונה חשבתי להתחיל לכתוב מחדש ולראות לאן זה לוקח אותי.

יש כיום בפייסבוק המון קהילות נשים בתחומים שונים כולל בתחומים של ניהול בכיר, ניהול מוצר, יזמות, מדעים ועוד.

מרכזת כאן כמה קבוצות שאני יודעת עליהן, מוזמנות לכתוב לי על קבוצות נוספות מקצועיות שאוסיף לרשימה.

פורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות - פורום מאוד פעיל עם מנהלות קהילה

Women in STEM - נשים בהנדסה מדעים וטכנולוגיה

Product Queens - פורום מנהלות מוצר להתייעצות ומשרות

נשים בהייטק - פורום סגור

ATech - את טק - נשים בהייטק - קהילה לנשים וגם לגברים שתומכים בנשים בהייטק, בעיקר משרות

ההייטקיסטיות של ישראל - פורום סגור

פני"ם חדשות - פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות - זהו אתר של ארגון פני"ם חדשות לא קהילה וירטואלית אלא קהילה אמיתית שבה נפגשות הנשים ומנהיגות שינוי בכל מיני תחומים.

נשים יזמיות בישראל - פורום סגור 









יום שלישי, 28 בנובמבר 2017

מדעי החיים האמיתיים



כתבה ממוסף הארץ באפריל 2016 נשארה אצלי בניירת והחלטתי סוף סוף לכתוב עליה. כמו תמיד, ממליצה לקרוא את הכתבה המקורית , אבל אתן כאן תקציר.

סטודנטיות צעירות ללא ילדים חושבות שאין הבדל בין נשים לגברים, טוענות לשותפות מלאה עם בני הזוג שלהם וגאות בכך שיש בינהם שיוויון מלא..

אז למה פרופ' נירית דודוביץ' מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, פרופ' מאיה שולדינר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית ופרופ' מיכל שרון מהמחלקה למדעים ביומולקולריים — כולן ממכון ויצמן למדע נשואות עם ילדים, החליטו לעסוק בנושא?..
תוצאת תמונה עבור מכון ויצמן

הן אומרות שבתחילת דרכן האימהית הן גילו שאין שיוויון. לכולן יש בעלים מעורבים מאוד, זה ברור כי ללא בעל תומך ואוהב הן לא יכלו להיות היכן שהן היום. אבל אין שיוויון. הגברים והנשים נושאים בסוג אחר של נטל, גם אם יש חלוקה של 50% בנטל. במקרים רבים האמהות מעורבות יותר בהיבטים רגשיים של הילדים ובניהול הזמן שלהם (חוגים, ארועים, מטלות, מתנות יום הולדת לחברים.. וכו.) וזה דורש לא רק זמן אלא משאבים קוגניטיביים.

במדע יש אתוס שמדען טוב הוא מדען שמחוייב למדע במאה אחוז. עם האִמָּהוּת הן הבינו שאפשר גם אחרת, אפשר לאהוב מדע עד בלי די ולהיות מדעניות מעולות, אבל הדבר החשוב הוא המשפחה ועליה הן לא מוותרות.

לכן הן פתחו קורס שנקרא "שילוב בין מחקר ואמהוּת" עבור סטודנטיות המתכננות משפחה או נמצאות בהריון. כדי לעזור להן בשלבים הראשונים של האִמָּהוּת כדי שהקושי בשילוב בין עבודה למשפחה לא יגרום להן לעזוב את התחום.

בקורס הן מספרות על חוויות אישיות, אומרות שעלולים להיות קשיים אדירים והן עצמן עברו את זה, אבל שזה נהיה קל יותר עם זמן, שהסטודנטיות לא תחשובנה שאם קשה להן הן צריכות לעזוב. מסבירות להן איך צפוי המסלול שלהן להיראות.

ובזכותן הסטודנטיות מרגישות מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם הקשיים ולא לוותר.