‏הצגת רשומות עם תוויות תוכנית עידוד נערות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תוכנית עידוד נערות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 ביוני 2017

ארוע סיום - "סודקות את תקרת הזכוכית"

לפני מספר שבועות השתתפתי בארוע סיום של "סודקות את תקרת הזכוכית", כתבתי על הארגון הזה בעבר (כאן וגם כאן), עושים שם דברים נפלאים בהעצמה של נערות ועידוד שלהן לתחומי מדעים וטכנולוגיה. הפעם השתתפתי גם כמתנדבת עם הקבוצה, שאיתה עבדנו בחודשים האחרונים.
בחברה בה אני עובדת החליטו לעודד את העובדים להתנדב בפרויקטים שונים. באחד הפרויקטים הוצע למעוניינות ללוות קבוצה של נערות של "סודקות" במשך מספר מפגשים, בתוך החברה בזמן העבודה ובתמיכה לוגיסטית של החברה, קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים. הצטרפו אליי שלוש בחורות נוספות ושמחנו לפגוש קבוצה של נערות בכיתה י' חכמות וסקרניות מבית ספר מקווה ישראל, עם מלווה מטעם "סודקות".

הצגנו להן מי אנחנו, ומה עושים אצלנו (פעילויות ללימוד חשבון). אחת הבחורות אצלנו השתתפה ב"סודקות" כחניכה לא מזמן והיוותה דוגמא לכך שאפשר להגיע רחוק כבר בגיל צעיר (היא הפכה להיות עובדת בקרת איכות מן המניין בתקופה שלפני הגיוס שלה). גם הבחורות האחרות סיפרו על סיפור חייהן והיוו מודל לחיקוי.
בהמשך המפגש דיברנו על מה ניתן ליצור ביחד ובסופו של התהליך יצרנו פעילות שהבנות יזמו את הרעיון שלה, כתבו אותו במסמכים המתאימים כדי להעביר אותו לפיתוח, יצרו את האיורים ואת קבצי השמע ולאחר פיתוח, גם עשו את הבדיקות. את הפיתוח היה יותר קשה לעשות איתן עקב הזמן הקצר שהיה לנו ביחד, אז המפתחת שלנו עבדה קשה כדי להשלים את הפיתוח.
הנה הקישור לפעילות, שהינה חידת אילוצים. שמחנו שיכולנו לעשות תהליך שלם ולקבל תוצר מוגמר, אילו היה יותר זמן היינו משדרגים את הפעילות.
בארוע של סודקות הוצגה הפעילות בדוכן לצד הדוכנים של אינטל, טבע, סיסקו, אלביט וכו'. אני מודה לחברה שלי שאיפשרה את ההתנדבות הזו, זה לא מובן מאליו עבור חברת סטארט-אפ לא גדולה. ותודה לארגון "סודקות את תקרת הזכוכית" על האפשרות לפגוש את התלמידות.
ציטוט מפי הבנות: "אנחנו נהנינו מאוד במהלך פיתוח המשחק,
 ובאמת הרגשנו שאנחנו לומדות, מתפתחות, וגם לוקחות השראה מכל הנשים החזקות בחברה. הן הראו לנו שניתן לשלב בין משפחה ועבודה טובה שאנחנו אוהבות ומעריכות. הן העצימו את הרצון שלנו להשיג כל דבר שאנחנו  רוצות וגרמו לנו להבין שאנחנו יכולות. ראינו שעבודה יכולה להיות מעניינת, מאתגרת, כיפית וגם תורמת לאוכלוסיית היעד."
ואנחנו יצאנו עם סיפוק :)

יום שבת, 4 ביוני 2016

מה הקשר בין החזה לתכנות?... זהירות פארודיה


הארגון Girls Who Code רוצה לעודד נשים ונערות לעסוק במדעי המחשב כדי לסגור את הפער המגדרי בטכנולוגיה. הרעיון הוא לחשוף אותן לדמויות לחיקוי, ללמד אותן, לתת להן מוטיבציה ולצייד אותן במיומנויות מחשב כדי שיוכלו למצוא בהמשך תפקידים שהמאה ה21 מאפשרת. במסגרת הפעילויות הרבות שהארגון עושה הוא הוציא לאחרונה סרטון על ה"סיבות" שבגללן בנות "אינן יכולות" לתכנת, כי הן בנות...
ראיתי אותו כבר שלוש פעמים וכל פעם צחקתי מחדש.

מעניין לראות שהתגובות לסרטון (שאותו ראו כבר למעלה מ400 אלף צופים) ממש שונות: יש שצוחקים, יש שלא מבינים בכלל למה עושים סרטונים כאלה, יש שלא ממש מבינים את הפארודיה ויש שחושבים שבאמת נשים פחות טובות בתכנות....

ופריט מידע נוסף, מאז אמצע שנות ה80 של המאה הקודמת יש ירידה מתמדת בשיעור הנשים בתחום מדעי המחשב ביחס לגברים, אם אז היו 37% היום יש 12%...

יום שלישי, 26 באפריל 2016

כדי שהמורים לא יגידו לנערות "למה לך להתאמץ?"

  ביום ראשון האחרון השתתפתי בכנס שאירגנו גוגל עבור מורים ואנשי חינוך בתחום של עידוד נערות למדעים וטכנולוגיה (בעיקר מדעי המחשב) כאשר המיקוד היה ההשפעה של המורים על התלמידות (והתלמידים), אי המודעות שלהם להטיות המגדריות ומה ניתן לעשות בנושא.

  הארוע הוא הרחבה של תוכנית Mind the Gap שכתבתי עליה בעבר והפעם לכיוון המורים והמורות ולא רק התלמידות, כיוון שהן (המורות) יכולות להיות סוכנות השינוי.
לאחר הפתיחה בה הוסבר הרקע לפרויקט, היה פאנל של שלוש מהנדסות בגוגל שסיפרו על שילוב בין עבודה לאימהות ועל היתרונות שיש בעבודה כזו, ובינהם: יכולת כלכלית שמאפשרת קבלת עזרה בתשלום בטיפול בילדים ובעבודות הבית כך שכאשר הן חוזרות  הביתה הן פנויות לילדים; גמישות בימי העבודה ושעות העבודה ויכולת לעבוד מהבית באופן קבוע פעם בשבוע או בעת הצורך. הן אולי לא לגמרי ניפצו את המיתוס שהוראה היא מקצוע קל לשילוב עם הורות והנדסה מקצוע קשה אבל בהחלט נתנו למורות נקודה למחשבה.
  לאחר הפאנל חולקנו לשלוש קבוצות והשתתפנו בסדנאות של עמותת "מכנה משותף" שגם עליה כתבתי בעבר. הסדנא היתה מאוד מקיפה ומעניינת על ההטיות הבלתי מודעות שיש לכולנו בהקשר המגדרי ומה ניתן לעשות כמורים כדי להפחית את ההשפעה של הטיות אלה (גם אנשים מודעים "נופלים לפח" פעמים רבות). ניתנו הרבה כלים לעזרה למורים בתשומת לב להטיות ויצירת אווירה בה הבנות שוות. (אולי עוד אכתוב על הסדנא בפירוט בפעם אחרת). עמותת "מכנה משותף" מעבירה סדנאות למורים וגם לתלמידים, ניתן להזמין אותם לבתי הספר. אצל התלמידים הם נותנים הרצאה/סדנא נפרדת לבנים ולבנות ועובדים איתם על סטריאוטיפים מגדריים.
  אחרי הסדנא של "מכנה משותף" הרצתה דר' אורנה לביא שהסבירה בתחילה למה בכלל כדאי לנערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה מוגבר. אכן חשוב שהקהל שהיה בארוע, קהל של אנשי חינוך (בעיקר מורות) יהיה מודע לחשיבות, כיוון שהם אלה שיוכלו לתת את העידוד המתאים לנערות בעת הצורך. דר' לביא הדגישה שזה לא עניין של ביולוגיה, מבחינת יכולות, היכולות של בנים ושל בנות זהות (ויש אף מחקרים חדשים שמראים כי בנות מצליחות יותר מבנים במתמטיקה ברחבי העולם - מחקר מאוניברסיטת מיסורי). היא פירטה את ממצאי המחקר שלה על מספר מורים לפיזיקה שבאופן עקבי יש אצלם כ50% בנות. היא חקרה את המאפיינים של מורים אלה ונתנה בהרצאה המלצות למורים בכיוון זה. בניגוד להמלצות של "מכנה משותף" בהן הדגש היה של מתן מקום שווה לבנות ולבנים בכיתה באופן מודע, המלצות אלו אינן מוכוונות לנערות אלא אלו המלצות הקשורות לסוג היחסים בין מורה לתמידים, בינם לבין עצמם ובין התלמידים לחומר הלימוד, דגש על סדר וארגון, דרישות לימודיות והתנהגותיות ועוד. הטמעה של המלצות אלו יוצרת אוירה לימודית וחברתית טובה גם לבנים וגם לבנות וישנה שביעות רצון גבוהה של כולם.
  לצערי לא יכולתי להשאר עד סוף ההרצאה וגם החמצתי את הפאנל שהיה בסוף היום ובו השתתפו מובילות תוכניות לנערות: מהממ״ט, SheCodes, RailsGirls .
לסיכום, זהו ארוע חשוב, אני מעריכה את המורות שהגיעו ביום החופשה שלהן לארוע בנושא הזה. מקווה שיאורגנו עוד ארועים כאלו, כי אכן המורים הם בעלי השפעה משמעותית על הנערות בזמנים הקריטיים שבהם הן מתלבטות במה לבחור או מהססות אם לנשור ממדעים ומתמטיקה מוגברים. אם הם יעודדו אותן במקום להגיד להן "למה לך להתאמץ?..." כבר עשינו את שלנו.








יום שבת, 22 בנובמבר 2014

לא תמיד כדאי

תמיד חשבתי שכדאי לעודד בנות ללמוד מדעים וטכנולוגיה וחשבתי שכל מיזם כזה שיוצא לפועל הוא תמיד יותר טוב מאי עשייה. אמנם לא תמיד מודדים את ההשפעה של המיזמים הללו ויש בוודאי קושי במדידת ההשפעה לטווך ארוך, אך חשבתי שאם לא מועיל, בוודאי לא מזיק.
טעיתי. לאחרונה קראתי תוצאות מחקר שאותו ביצעה ד"ר יעל במברגר ופורסם ב"קריאת ביניים" 2013, גיליון 20, (עלון למורי מדעים וטכנולוגיה בחט"ב). המחקר מתאר הערכה שנעשתה על מיזם באחת מחברות ההיי טק, שמטרתו היתה לעודד בנות למדע וטכנולוגיה. 

להפתעתי, בהשוואה לקבוצת הביקורת (בה היו בנות שלא השתתפו במיזם), נראה כי בעקבות הסיורים חלק מתלמידות קבוצת המחקר (כנראה אלו שלא היו בטוחות ביכולתן) "נבהלו": יותר תלמידות תפסו את המהנדסת והמדענית בצורה חיובית פחות, פחות תלמידות חשבו שהן מסוגלות לעסוק במקצוע מדעי-טכנולוגי ופחות תלמידות בחרו במגמה מדעית-טכנולוגית. כל זאת, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה לא נמצאו תופעות אלו. רצוי לציין כי הנערות שהשתתפו במיזם עשו זאת מבחירה מלאה והמאפיינים שלהן דומים לאלו של קבוצת הביקורת.
השאלה הגדולה היא, מה קרה שם?
כנראה שהרושם שהבנות קיבלו היה "חיובי מידי"...

הנושאים עליהם דיברו בזמן הביקורים במפעל לא היו מובנים (המהנדסות דיברו במושגים שהבנות לא הכירו). השימוש במונחים מקצועיים יצר אצל התלמידות את הרושם שמהנדסת היא אישה חכמה, אך גרם לירידה בתחושת המסוגלות שלהן עצמן לעסוק במקצוע כזה בעתיד.
פתרון אפשרי: מורה מתווכת מטעם בית הספר, שמכירה את עולם הידע של התלמידות. היא יכולה לבקש מהמהנדסת המדריכה את הסיור להסביר ולהרחיב בנקודות בלתי מובנות וכך לגרום לתלמידות תחושה שהן מבינות. זאת ועוד, בדרך זו התלמידות היו רואות שלא רק הן אינן מבינות, אלא גם תלמידות אחרות או מבוגרים אחרים כדוגמת המורה, ותודות לכך תחושת המסוגלות שלהן לא הייתה נפגעת.
סיבה נוספת יכולה להיות הפער הגדול מידי בין הנערות בחטיבה והמהנדסות. ייתכן שתלמידות יב היו מקבלות ערך רב יותר ממפגשים כאלה. ייתכן שחטיבת הביניים אינו הזמן המתאים לכך (מחקר אחר הראה כי נערות בגיל חטיבת ביניים שנחשפו לכתבות על מדעניות, שכללו תמונות שלהן במקום העבודה העדיפו לא לבחור במקצועות דומים...).
כמו כן, ממחקרים עולה שההשפעה של דמות לחיקוי טובה יותר כאשר היחסים הם ארוכי טווח וכוללים קשרים פורמליים ובלתי פורמליים. שיחות על קשיים, כשלונות, ואתגרים יכולים להציג לנערות את הנשים שמאחורי ההצלחה.
המחקר הזה קצת ערער לי את הבטחון בצדקת הדרך... אבל אז התעשתתי וחשבתי על כך שזה טוב שיש מיזמים ש
עליהם עושים מחקרי הערכה מסודרים, כיוון שעכשיו נוכל להסיק מסקנות ולשפר את המיזמים הבאים.
ובשבוע הבא כשאני הולכת להדריך קבוצת נערות נוספת, אני אשים לב הרבה יותר למילים ולמושגים בהם אני משתמשת...

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

איך ולמה "תכנתתי" נערות וגם איך הקוף שייך לסיפור

השבוע הדרכתי שוב קבוצה של בנות בכיתה ט' מבית ספר אמי"ת בגבעת שמואל בפרויקט שנקרא 'פני"ם חדשות למדע וטכנולוגיה'. אמרו לי מראש שזו תהיה קבוצה גדולה (בין 30 ל 40 בנות) וכולן מעוניינות להשתתף בפרויקט (גם הזהירו אותן להיות ממושמעות..). המצגת שהכנתי על פיתוח אפליקציות הסתיימה די מהר ואז התחלתי ללמד עקרונות בתכנות. כיוון שזו היתה קבוצה גדולה והיו לי רק מסך ומקרן וכיוון שבקבוצה של השנה שעברה, כשניסיתי ללמד קצת Scratch על מחשב ומקרן היה לקבוצה קשה להתרכז, הפעם לימדתי בלי מחשב ובלי תוכנה... אלא עם התנסות מעשית שבה אנחנו "מתכנתות" בנות שהתנדבו לבצע משימות. היתה השתתפות פעילה של הרבה בנות והיה נראה שהן נהנות, וגם אני נהניתי. אני מקווה שהצלחתי להראות להן שכל אחת מהן יכולה ללמוד תכנות, כך שכאשר יציגו בפניהן את המגמות לשנה הבאה הן לא תרתענה מלבחור במגמת מחשבים.

המלצה חמה ממני למי שרוצה להנגיש את התכנות אפילו לילדים ביסודי, לכו על CodeMonkey! חברה ישראלית מפתחת את התוכנה שמלמדת עקרונות בתכנות, שלב אחר שלב בעזרת משימות (בהן הקוף החמוד צריך להגיע אל הבננות) ומשוב על הקוד שהילד כתב . 30 השלבים הראשונים פתוחים לכולם ללא תשלום. למי שבית הספר שלו רשום לאתר "אופק" של מט"ח בתוכנית פרימיום  כל השלבים אמורים להיות פתוחים (90 שלבים סה"כ).
הבת הקטנה שלי ואפילו הבן שבחטיבה (שכבר למד לתכנת עם scratch) מתקשים להתנתק מהתוכנה החמודה והמאתגרת הזו.


יום שבת, 27 בספטמבר 2014

מוּדָעוּת ומה עוד?

מתוך אתר פיסגה
לפני כמה שבועות הדרכתי קבוצה של מדריכים מעמותת פסגה שפותחת השנה חוגים לילדים בתחום הסייבר ואחד היעדים המרכזיים שלה הוא שילוב בנות בתוכנית. מטרת ההדרכה היתה שהמדריכים יהיו בעלי מודעות גבוהה לשילוב בנות בחוגים ויתרמו לעידוד הבנות שמגיעות לחוגים הללו להנות ולהתמיד.
היה מאוד מעניין. היו כ14 מדריכים, עם רוב נשי מובהק. המדריכים והמדריכות ברובם סטודנטים וכולם עם רקע טכנולוגי חזק (חוגי סייבר או לא...).
היה נראה שהמדריכות יודעות יותר על מה אני מדברת מאשר המדריכים. למשל ציטוט מטענה של מדריך: "מי אמר בכלל שרוצים להגיע לכך ש50% מהמהנדסים יהיו נשים?...". התשובה שלי היתה שאנחנו לא רוצים לדחוף אנשים (לא גברים ולא נשים) לעסוק בתחומים שלא מתאימים להם, אבל אנחנו צריכים לוודא שאם יש למישהי את היכולות לעסוק בתחומים מדעיים הנדסיים, תנתנה לה כל האפשרויות לעסוק בכך, ואם צריך להתאים את דרכי ההוראה כדי שיותר בנות תעסוקנה בתחום, זה מה שצריך לעשות. 
אחרי תאור הבעיה במצב הקיים להעלאת המודעות ותאור של מה ניתן לעשות כדי להקל על השתלבות של ילדות/נערות בחוגים האלו, שאל אותי אחד המדריכים: "אני לא מבין, בהתחלה אמרת לנו שצריך להתנהג בצורה שווה לבנים ולבנות ואחר כך את אומרת שכדי לשלב בנות צריך לעשות אחרת מאשר עם הבנים, אני כבר מבולבל". 
שמחתי שהמדריך העלה את הנושא. נכון, זה באמת יכול לבלבל. אנחנו רוצים הזדמנות שווה לבנים ולבנות, ואם זה אומר שצריך לתת לבנות להשתתף בכיתה במידה שווה ולתת להן משוב באותה מידה שנותנים לבנים, זה מה שנעשה. אבל ייתכן שיש דברים שצריך לעשות אחרת כי הם לא מותאמים לדרך שבה חלק גדול מהבנות לומד. למשל, בנות רבות מעדיפות פעילות שדורשת שיתופי פעולה ולא פעילות תחרותית, זה לא אומר שלא נעשה תחרויות בכלל (כי אצל בנים זה דווקא מעלה מוטיבציה), אבל זה אומר שניצור איזון בין תחרויות לבין פעילות בצוותים עם שיתופי פעולה. ובכלל, בכל תחום שבו זה לא יפריע לבנים אבל יעזור לבנות, כדאי לשים לב אליו: החל בסביבת עבודה נעימה ואסטתית, הסבר על התמונה הכוללת לפני ירידה לפרטים, ועד שימוש בידע מוקדם לבניית ידע חדש. 
ההמלצה שניקלטה הכי טוב על ידי המדריכים היתה ההמלצה לחכות 4-5 שניות לפני שבוחרים מישהו לענות על שאלה (הסיבה היא שבנות נוטות להמתין לניסוח השאלה במלואה ולנסח בעצמן את התשובה לפני שהן מרימות יד, אם לא נמתין לא נאפשר להן להספיק להרים יד ולענות).
אני מקווה שהמדריכים והמדריכות יצליחו ויהנו בהדרכה ויחנכו דור חדש של ילדות שלא תחשובנה שסייבר זה עניין לבנים בלבד...

יום שבת, 5 ביולי 2014

יש כנראה משהו שלא עושים או שעושים לא נכון


ביום שלישי האחרון השתתפתי ביום עיון בנושא קידום תלמידות במדע וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בהשתתפות נציגים מגופים שונים שכולם עוסקים בנושא בצורה זו או אחרת. 
בתחילת יום העיון כבר עלה הנושא המרכזי והוא שבתחום המדעים המדויקים וההנדסה אחוז הנשים עומד במקום, אין ממש מגמת שיפור למרות מאמצים רבים שנעשים, אז כנראה שיש משהו שלא עושים או שעושים לא נכון (ספוילר: לא גילינו מהו, גם בסוף יום העיון.... אבל זה בסיס טוב להתחלת הדיון).
אני חורגת ממנהגי וכותבת רשומה ארוכה מהרגיל כי חשוב לי להעלות על הכתב את הנושאים שעלו ביום העיון.
פרופ' רחל ארהרד, יועצת הנשיא לקידום נשים באונ' תל-אביב הנחתה את יום העיון. גב' בינה בר-און מנכ"לית משרד המדע דיברה על התנופה שהנושא קיבל עם כניסתה של המדענית הראשית החדשה פרופ' נורית ירמיה ועל כך שנערות ונשים צעירות עדיין נרתעות מהנדסה, ולא בגלל שזו עבודה קשה או לימודים קשים (הרי רבות רוצות להיות רופאות) ואף על פי שהנדסה זה כבר לא כמו שהיה פעם (מקצוע גברי, שמתלכלכים בו...). היא ציינה שחלוקת התפקידים בין משרדי הממשלה הינה: משרד המדע מטפל בנושא בתחום החינוך הבלתי פורמלי ומשרד החינוך מטפל בו בתחום החינוך הפורמלי.
פרופ' ירון עוז, דקאן הפקולטה למדעים מדוייקים באוניברסיטת תל אביב, ציין שישנן נקודות חיתוך חשובות של קבלת החלטות שמשפיעות על העתיד של הנערות/נשים. נקודה אחת היא לפני התיכון בבחירת המגמה ולטענתו הנקודה הנוספת שאותה הוא רואה, היא נקודת הפוסט דוקטורט, שם נשים מוותרות ולא ממשיכות הלאה. לכן למרות שהן בעלות תואר שלישי, רק מעטות ממש הופכות להיות לחברות סגל באוניברסיטאות בארץ.
גב' ורד סוויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, דיברה על המורכבות של הנושא ובאילו דרכים הרשות מנסה לפעול כדי ליצור שינוי. יש פעילויות רבות שנעשות, חלקן במטרה ליצור שינוי המשפיע בטווח הקצר (ובעל השפעה תודעתית בטווח הרחוק) כמו פעילות חקיקתית כדי להגדיל את כמות הנשים בתפקידים בעלי השפעה רחבה כגון: העלאת אחוז הנשים בועדות ממשלתיות, כדירקטוריות בחברות ממשלתיות, בפוליטיקה הארצית והמקומית, בחבר הנאמנים של אוניברסיטאות ובתפקידים בכירים במשרדים ממשלתיים ובמשטרה. יש פעילות של בדיקה של כל הצעת חוק לפי מגדר (למשל: כשרצו להעלות את גיל הפנסיה לנשים, גילו שחוק כזה יכניס 50% מהנשים לעוני ליותר שנים, כיוון שהן גם כך לא עובדות כבר לפני גיל 60). ישנן פעילויות  שמטרתן היא השפעה בטווח הרחוק על התודעה של מקומן של נשים משפיעות בחברה הישראלית, שמתבטאת בקידום הנצחת נשים על מטבעות, שטרות וברחובות ערים.
פרופ' Judith Singer מהרווארד ציינה גורמים המשפיעים על קידום והתקדמות נשים, שאותם כדאי לקחת בחשבון כאשר מתכננים מיזמים בנושא: 
  • תפקיד המנטורינג - עד כמה חשוב שיש מישהו שמעודד ודוחף את הנשים לעשות את הצעדים שאותם הן חוששות לעשות.
  • הטיה לא מודעת (implicit bias) - בגלל המצב הנוכחי, בו יש יותר גברים בתפקידי מדע וטכנולוגיה, בתגובות שלנו ישנה הטיה מובנית לכיוון גברים בתחום וקישור נשים לתחומים אחרים. 
  • סטריאוטיפים - ישנה השפעה גדולה של סטריאוטיפים על הנשים עצמן ולא רק על איך שמתייחסים אליהן. לדוגמא, אם יספרו לנשים שבתחום מסוים נשים פחות טובות, תהיה לכך השפעה שלילית עליהן ועל הדרך בה יתמודדו עם מבחן בתחום (מעניין שגברים פחות מושפעים מכך).
  • התפקיד של מודל לחיקוי - מודלים נשיים לחיקוי משפיעים על נשים צעירות ונערות לחיוב באופן משמעותי.
  • פער בבטחון עצמי - נשים לא מציעות עצמן לקידום ולהעלאה כמו גברים (אישה תגיד לעצמה: "לא עשיתי תפקיד כזה אז אני כנראה לא מתאימה, אין טעם לנסות"; גבר יגיד: "לא עשיתי את רוב הדברים הנדרשים לתפקיד כזה, אז זו הזדמנות להתקבל לתפקיד כזה"...).
דר' Beth Gamese מקמברידג דיברה על חשיבות ההערכה של מיזמים. לעיתים כספים רבים מבוזבזים על מיזמים שנראים כאילו הם כדאיים אבל לא משנים כלום בשורה התחתונה וחבל. כדאי להעריך, כדי להבין סיבות להצלחה או אי הצלחה של תוכנית, כדי לדעת האם להפסיק אותה בזמן, כדי שגם אחרים ילמדו מהנסיון (כלומר הערכה גם של ההטמעה וגם של התוצאות). למרות מחקר מעמיק שעשתה בנושא, אין לה כרגע best practices לקידום נערות למדע וטכנולוגיה, כיוון שלא בכל המיזמים יש מספיק נתוני הערכה (איך בדיוק נעשה המיזם, שימוש בקבוצות השוואה, מדידת השפעה ארוכת טווח ועוד).
פרופ' ארהרד סיכמה שההערכה חשובה ובתוכה כמובן הערכת עלות תועלת (שלא כל מנהל תוכנית מעוניין בה...), היא מציעה להקים מועצה שתדון בנושאים האלה ותבחר את הצעדים הבאים.
יצאתי מיום העיון עם תחושה מעורבת של שביעות רצון מכך שהנושא מקבל מיקוד מגורמים רבים במדינה, והחמצה על כך שלא דובר בעצם על "Best practices לקידום תלמידות במדע וטכנולוגיה" ורק ביום העיון הבא (שאני מקווה שיהיה בקרוב) אולי נתחיל לדבר על מה צריך/ניתן לעשות. אני חושבת שמבנה של קבוצות עבודה שמדווחות על תוצאותיהן לקראת סוף היום יכול להיות יעיל לפגישות הבאות.

יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).


יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

חוויות מהשטח...

ביום חמישי שעבר הרציתי במשך יותר משעה לנערות בכיתה ט' באולפנת אמי"ת במסגרת המיזם "פנים למדע וטכנולוגיה" שעליו כתבתי בעבר, ומטרתו לעודד נערות אלו ללמוד מדעים וטכנולוגיה. הסברתי להן קצת לגבי ההבדל בין מדעים לטכנולוגיה, ואלו תחומי הנדסה קיימים - די ברור שהן לא שמעו לפני כן על רוב סוגי ההנדסות (חשמל, אזרחית, מכנית, סביבה, ביו-רפואה, ביו טכנולוגיה, תעשייה וניהול, מזון ועוד). ואז התחלתי את עיקר ההרצאה, בנושא: פיתוח אפליקציות. מי שמכיר אותי אולי מתפלא, הרי אני לא מתכנתת, אז מה לי ולפיתוח אפליקציות?... אולי זה בגלל שהחברה שבה אני עובדת מייצרת אפליקציות ואני יושבת בחדר עם 3 מפתחים ומפתחת אחת...אולי זה בגלל שכל התחום של משחקים רציניים ממש מעניין אותי (הרציתי לפני כשבועיים בכנס הקמת הסניף הישראלי של ארגון Games For Change)... ואולי זה בגלל שאני באמת מאמינה שאין סיבה שכלית לכך שיש כל כך מעט מתכנתות, וניתן למשוך צעירות לתחום אם הן תחשפנה לנושא.
מה שרציתי בעיקר הוא לעניין את הנערות בתחום של אפליקציות ומשחקים, לא רק כמשתמשות, אלא כנערות שיכולות להעלות רעיונות נפלאים למשחקים או אפליקציות, שיכולים לעשות שינוי בעולם ולהבין שהן יכולות ללמוד לתכנת ולעסוק בזה בעתיד. הצגתי להן את תוכנת ה-Scratch (מי שלא מכיר, זו תוכנה נפלאה ללימוד צעדים ראשונים בתכנות, היא חינמית ויש גם גרסא עברית).
שמחתי לדבר על הנושאים האלה, כי אני יודעת שלחלק מהבנות זה האיר עיניים בנוגע לאפשרויות בעתיד. אבל אני מרימה את הכובע בפני המורות (והמורים). היו רק כעשרים תלמידות אבל הן פטפטו בינהן והעירו הערות וזה לא היה פשוט להעביר מה שרציתי, קשה לי לדמיין איך זה היה עם 40 ילדים בכיתה...
דרך אגב, אנחנו מחפשים מרצים לשתי הרצאות, רצוי נשים (כי הרעיון הוא להראות להן שגם נשים עוסקות בזה), אם אפשרי בתחום רפואה, פיזיקה או הנדסה (אבל לא כימיה ולא חומרים). פנו אליי אם אתם מעוניינים/ות או אפילו מכירים מישהי שיכולה להתאים.

יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

Mind the gap


תוכנית נוספת לעידוד נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה נעשית ביוזמת דניאלה רייכמן ומיכל סגלוב, מהנדסות שעובדות בחברת גוגל. התוכנית התחילה ב2008 ומאז ביקרו בגוגל כ5000 (!) נערות. הביקור הוא ביקור קצר של כשעתיים שכולל סיור במשרדי גוגל והרצאה של אחת או יותר מהמהנדסות שעובדות שם. הנערות המבקרות (בדרך כלל ביוזמת בית הספר שלהן), מגיעות ממקומות שונים בארץ וממגזרים שונים. ישנו גם כנס שנתי שהן מארגנות באחת האוניברסיטאות ובו הרצאות משולבות של גוגל ומרצות מהאוניברסיטה וכן פאנל של מספר נשים: מהנדסות מגוגל, מרצות מהאקדמיה וסטודנטיות. הביקורים מאפשרים לבנות להחשף לסביבת היי-טק, להבין איך נראים משרדים של חברה כזו, להכיר באופן בלתי פורמלי מהנדסות שעובדות שם וללמוד קצת על מדעי המחשב ועל טכנולוגיה.
בקישור זה תוכלו לצפות בסרטון מאחת ההרצאות. בנוסף הן פתחו עמוד בפייסבוק שנקרא: "מדע זה לבנות".
התוצאות מרשימות מאוד. הבנות יוצאות מהביקור עם הרבה מוטיבציה ללמוד מדעי המחשב ולעבוד בגוגל. מהמידע שהמארגנות הצליחו לקבל מהמורים של בתי הספר, כנראה ש40% מהבנות שבאו לביקורים בחרו ללמוד מדעי המחשב כמקצוע מוגבר בתיכון. איננו יודעים כמה מהן באמת תבחרנה באוניברסיטה ללמוד את התחום הזה, אבל זו כבר התחלה טובה שהן תלמדנה אותו בתיכון (ואולי גם תמשכנה בצבא לאחת היחידות הידועות בנושא, זו מקפצה רצינית בחיים למי שמתכוון להמשיך ללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה).

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

פנים למדע וטכנולוגיה - התחלה

ביום חמישי האחרון התחלנו בשעה טובה מיזם שעבדנו עליו כבר מספר שבועות, שנקרא "פנים למדע וטכנולוגיה": תוכנית לחשיפה של נערות בכיתה ט' (מבית ספר אמית בגבעת שמואל) לתחומים שונים במדע וטכנולוגיה. המטרה היא לעודד אותן בבוא הזמן לבחור במקצוע מדעי או טכנולוגי בתיכון. המארגנות הן קבוצה של נשים, כל אחת מתחום אחר במדע וטכנולוגיה, כולנו מעמותת "פני"ם חדשות" והכנו תוכנית של 10 מפגשים שכוללים הרצאות, סדנאות וסיורים. התקבלנו בזרועות פתוחות ע"י בית הספר. היו במפגש הראשון כעשרים בנות (מתוך שבעים בנות בשכבה), שבחרו להשאר אחרי שעות הלימודים כדי לראות מה יש לנו להציע. המפגש כלל "טעימות" מההרצאות הבאות, עם התנסויות מעניינות בכימיה, שהשאירו גם אותי פעורת פה. יצאנו בהרגשה טובה, כי היתה הרגשה שהיה להן מעניין ואנחנו מקוות שהנערות תבחרנה להמשיך ולבוא לכל המפגשים. הרצאת ה"טעימה" שלי היתה בנושא פיתוח אפליקציות ושמחתי שבאה אליי נערה חביבה בסיום ואמרה לי שיש לה רעיון לאפליקציה ושאלה מה כדאי לעשות עם זה... 

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל 
ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.
   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%). 

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

תחושת מסוגלות ושאיפות לעתיד

מתוך פרסום בפייסבוק של דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית": "דוח הערכה של התכנית התפרסם. הדוח של שתי חוקרות מאוניברסיטת בר אילן מראה, שידע מגדרי משפיע גם על תחושת מסוגלות מדעית גם על תחושת מסוגלות כללית ובעיקר על שאיפות לעתיד של נערות. הכי מעניין- הוא מראה שהמשתנה הכי משמעותי לתחושת המסוגלות המתמטית של הנערות היתה סדנת המגדר שהן עברו בכיתה ט'. "
שווה לראות את הסרטון ולהבין איזו השפעה יש לתוכנית.
ישר כח!

יום שלישי, 14 במאי 2013

"להיות נערה" בבת-ים או "סודקות..." ההמשך

ביום חמישי האחרון הוזמנתי להשתתף בארועי "להיות נערה" בבת ים ע"י דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית" עליו כבר כתבתי בעבר.
הארוע סיכם פעילות שנתית בתחומים שונים שמטרתם לחזק את הנערות ולשנות את המודעות שלהן: סדנת תאטרון, סדנת כתיבת שירים ומיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" בתחום עידוד בנות ללימודי מדעים וטכנולוגיה.
פגשתי שם את הגב' אסתר פירון (אמא של...) שהיא סגנית ראש עיריית בת ים ומחזיקת תיק החינוך שסיפרה שעיריית בת-ים החליטה שאוכלוסיית הנערות לא מטופחת מספיק וזוהי תקופה קצרה אך משמעותית בחייהן ולכן השקיעה במיזמים האלה ובארוע מיוחד עבורן. מקווה שרשויות מקומיות אחרות ילכו בעקבות בת-ים.
משיחה עם בנות של המיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" הבנתי שזהו מיזם שהן גאות להשתתף בו וההורים שלהן גאים אף הם. הנערות ממליצות בפה מלא לנערות אחרות שרוצות להצליח ובעלות ראש פתוח להצטרף למיזם כזה. יש בנות שאמרו כי הן מרוצות להיות חלק מהמיזם, לא רק בזכות התכנים אלא גם בזכות הגיבוש הקבוצתי והעובדה שהן רק בנות. חשוב לציין ש
לא כל הנערות התעניינו בתחום המדעים לפני כן, ואצל חלקן הוא גרם לשינוי כיוון. 
המיזם פועל כבר ארבע שנים והבנות הראשונות שלמדו בו לומדות כיום בכיתה י"ב ועדיין משתתפות בפעילויות. הבנות שנבחרות הן בעלות ציונים גבוהים במתמטיקה ובמדעים בכיתה ח', (ומהוות כ20% מבנות השכבה). בשיחה היו בנות שטענו כי אין מספיק סינון של התלמידות וישנן גם תלמידות עם בעיות התנהגות שמפריעות לשאר. במסגרת המיזם הנערות מבקרות בחברות היי-טק או מכוני מחקר רציניים ש"מאמצים" את הכיתות, ושומעות גם הרצאות של דמויות מפתח נשיות. הביקורים האלה והסיפורים האישיים ששמעו, הם משמעותיים לנערות, שסיפרו שכאשר הן ראו את מיעוט הנשים שם, הן החליטו שהן הולכות לשנות את הסטטיסטיקות (כל הכבוד להן ולעוסקים בדבר). ישנם גם תיגבורים לימודיים בעיקר במתמטיקה, שכנראה עוזרים מאוד לבנות לעבור תקופות עם קשיים ולהתרומם. ישנו איזון מעניין בין הרצון של הבנות להשאר במיזם ולכן הן מעוניינות להשקיע במתמטיקה ומדעים גם אם קשה וגם אם הן ירדו הקבצה, ובין הרצון של רכזות המיזם, שמעוניינות שתלמידות מתאימות תישארנה, ולכן הן דואגות לתת תגבורים ולעודד במקום שצריך, אך הן גם דורשות מהבנות להתאמץ ולהוכיח שהן מעוניינות. כחלק מהמיזם בכיתות ח' בנות למדו להקים אתרים והקימו בעצמן אתרים בזוגות. המיזם כולל בכיתה ח' גם שיעורי העצמה אישית (לא כולן חשבו שזה בכלל חשוב לדור של היום שהוא כל כך בטוח בעצמו...) וגם סדנאות העצמה מגדרית בשלב מאוחר יותר. ההשפעה של הסדנאות האלה ניכרת גם ללא קשר לתוכנית, מסתבר שהעלאת המודעות גרמה לנערות לכתוב עבודות בתחומים הקשורים למגדר גם במקצועות כמו ספרות ואזרחות.

תודה לדר' אזולאי שהזמינה אותי. שמחתי לשוחח עם הנערות והרכזות, ואשמח לשמוע את תגובותיכן גם כאן.

כן ירבו מיזמים כאלה.

יום שלישי, 23 באפריל 2013

"מובילות לטכניון" - מיזם

בחיפה פועל בהצלחה זו השנה השנייה מיזם, אותו יזמה דר' אסיה לויטה מהטכניון, בחסות ראש העירייה ונשיא הטכניון ובשיתוף עם ויצ"ו, התאחדות התעשיינים וגופים נוספים, במטרה לעודד תלמידות ללמוד הנדסה בטכניון. משך התכנית חמש שנים והיא מיועדת לתלמידות נבחרות שלהן פוטנציאל מוכח ללמוד מקצועות הנדסיים. התוכנית מבוססת לכל אורכה על העצמה, תגבור לימודי, חשיפה למרכזי פיתוח ותעשייה וכן הכרות עם מדעניות ומנהלות באקדמיה ובתעשייה. ישנם דגשים שונים בהתאם לגיל: בכיתות ז'-ח' ישנה בעיקר חשיפה לעניין ואתגר במדעים בפעילויות בטכניון ובמוזיאון למדע; בכיתות ט'-י' ישנה בעיקר פעילות חקר בטכניון; בכיתות יא'-יב' תהיה פעילות חקר בשותפות עם התעשייה כשבסופה תינתנה גם מילגות ללימודים הנדסיים למתאימות. 
שמעתי הרבה פרטים על המיזם הזה והוא כבר עושה השפעה על הבנות המשתתפות ואפילו מהווה מוקד משיכה לבנות שפתאום רוצות להיות חלק מה"מועדון היוקרתי".


חלק מתוך מסקנות המיזם שרציתי להעלות כאן:

  • ההורים מהווים גורם משמעותי בתפיסת התלמידות את התוכנית, לחיוב ושלילה. הם מנעו במקרים אחדים נשירת תלמידות, וגיבו תלמידות אחרות שביקשו לנשור. 
  • הפעילות החשובה ביותר מבחינת מסוגלות התלמידות היא התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד. 
זו לא פעם ראשונה שאנו מוצאים שההורים בעלי השפעה משמעותית על הנערות, זה גם מובן מאליו, אבל זה גם נותן לנו מוקד לתת לו תשומת לב, אם נשכנע את ההורים, יש סיכוי שהנערות תבאנה ביתר קלות.
חוץ מזה אנחנו גם יודעים כי כאשר התלמידות מעוניינות ללמוד מדעים ומתמטיקה באופן מוגבר ונתקלות בקשיים לימודיים, יש סיכוי שהן תוותרנה יותר בקלות מאשר בנים במצב דומה. כאן התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד בהן הן מתקשות עושים את העבודה טוב ומשפרים את הסיכויים שהן תשארנה בתחום.

לקבלת פרטים נוספים על המיזם אנא פנו לדר' אסיה לויטה

יום שבת, 9 במרץ 2013

"סודקות את תקרת הזכוכית" - תוכנית כי"ח

כפי שהבטחתי אנסה מידי פעם לתת פרטים על פרויקטים שנעשים בתחום עידוד בנות למדעים וטכנולוגיה.
והיום על רשת בתי ספר כי"ח (כל ישראל חברים) בה מופעלת התוכנית "סודקות את תקרת הזכוכית".

לפי דר נעמה אזולאי  סמנכ"לית החינוך של הרשת: טרת התוכנית מבחינת המשתתפות כוללת פיתוח מצוינות, פתיחת אופקי ידע חדשים והצבת אתגרים בפני תלמידות התוכנית תוך חיזוק הדימוי העצמי והאמונה ביכולת של כל תלמידה לסיים את ביה"ס התיכון עם בגרות איכותית שתאפשר לה להמשיך ללימודים גבוהים בכל תחום שתבחר כולל המקצועות המדעיים וההנדסיים." 
התוכנית מבוססת ארבעה מרכיבים עיקריים: העשרה מדעית, אימון אישי בקבוצה בדגש מגדרי, תגבורים לימודיים על-ידי המורים ועל-ידי מתנדבים  והחשוב מכל: במסגרת התוכנית מאומץ כל בית ספר על-ידי חברת הי-טק או מכון מחקר יוקרתי ומדעניות מובילות נפגשות עם התלמידות, מארחות אותן במתקני המחקר, מעבירות הרצאות לתלמידות והופכות לדמויות לחיקוי והשראה. 
פרטים נוספים באתר NEWS1
באתר mysay
וכן במסמך של אתר מקווה ישראל שם נמצא אחד מבתי הספר של הרשת