‏הצגת רשומות עם תוויות בנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בנות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 10 באוגוסט 2021

האקתון אמהות-בנות.ים לאמהות שעובדות בהייטק

מעדכנת שההאקתון נדחה, נחכה לתאריך חדש...

מתוך הפוסט של מיטל ברקוביץ בלינקדאין:

מה אמא שלך עושה בעבודה?
אמא שלי אישה בהייטק!!

אבל מה זה אומר...?
מה היא עושה בעבודה...?
מה קורה שם במחשב?

אז מה אנחנו באמת עושות??
בהאקתון היזמי שלנו, נתמודד עם האתגר של ה"למידה המקוונת", תחום שהילדות שלנו חוו על בשרן בשנה האחרונה,

נשמע על הכאבים והבעיות,
נחשוב על פתרונות,
נבנה את המוצר ונעצב מסכים -
כל זה ביום חמישי!!
ביום שישי כל הקבוצות יציגו את התוצרים ויקבלו פרסים.

מתי?

12-13 לאוגוסט 2021

איפה?

משרדי חברת טאבולה, מגדל אמות אטריום, רמת גן

מי מוזמנת?

נשים העובדות בהייטק עם הבת / בנות / אמא / בן / בנים החל ממסיימי כיתות ב' ומעלה.

קישור להרשמה


יום שבת, 23 בספטמבר 2017

אל תקראו לנו בנות

"תקראו לבנות מהתמיכה".
"תודה בנות"
"מה תרצו, בנות?"
בתקופה האחרונה לעיתים קרובות כשקוראים לנשים "בנות" זה מפריע לי.
חלקכם/ן לא מבינים בוודאי מה רע בזה.
אנסה להסביר.
כשקוראים לנשים "בנות" בעצם מתייחסים אליהן כאילו הן צעירות יותר, נניח, בנות בתיכון, אז בעצם, זה אולי נשמע קצת כמו מחמאה (כי רוב הנשים רוצות להראות צעירות יותר), אבל זה גם ה"קאץ'" כשקוראים להן "בנות" בעצם מתייחסים אליהן כמו אל נערות בתיכון, צעירות, לא מבינות הרבה, קלות דעת. ואז זה פחות מתאים לנשים עובדות, מהנדסות, עורכות דין, מתכנתות וכו'.
המבחן הוא כזה: אם באותו מצב בדיוק ,אילו היו בסיטואציה רק גברים, האם מישהו היה קורא להם "בנים"? אם כן, אז אין בעיה לקרוא לנשים "בנות" (נניח בפאב..), אבל אם זה ישמע מוזר כמו "תקראו לבנים מהמכירות" או "בנים, אתם באים לישיבה?" אז כנראה שזה לא מתאים לקרוא לנשים "בנות" בסיטואציה הזו.
פעם בQA אצלנו היו רק נשים, והייתי כל פעם צריכה לתקן את הסובבים שלא יקראו להן "הבנות של הQA" מזל שגייסו גם QA גברים, ועכשיו כבר לא אומרים..
כן, גם אני מתוך הרגל אומרת "בנות" במקרים מסויימים, אבל כיוון שאני עכשיו מודעת, זה מייד מרגיש לי לא נכון,
עכשיו אולי גם אתם ואתן.
ספרו לי מה אתם חושבים על זה.

יום שלישי, 13 ביוני 2017

ארוע סיום - "סודקות את תקרת הזכוכית"

לפני מספר שבועות השתתפתי בארוע סיום של "סודקות את תקרת הזכוכית", כתבתי על הארגון הזה בעבר (כאן וגם כאן), עושים שם דברים נפלאים בהעצמה של נערות ועידוד שלהן לתחומי מדעים וטכנולוגיה. הפעם השתתפתי גם כמתנדבת עם הקבוצה, שאיתה עבדנו בחודשים האחרונים.
בחברה בה אני עובדת החליטו לעודד את העובדים להתנדב בפרויקטים שונים. באחד הפרויקטים הוצע למעוניינות ללוות קבוצה של נערות של "סודקות" במשך מספר מפגשים, בתוך החברה בזמן העבודה ובתמיכה לוגיסטית של החברה, קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים. הצטרפו אליי שלוש בחורות נוספות ושמחנו לפגוש קבוצה של נערות בכיתה י' חכמות וסקרניות מבית ספר מקווה ישראל, עם מלווה מטעם "סודקות".

הצגנו להן מי אנחנו, ומה עושים אצלנו (פעילויות ללימוד חשבון). אחת הבחורות אצלנו השתתפה ב"סודקות" כחניכה לא מזמן והיוותה דוגמא לכך שאפשר להגיע רחוק כבר בגיל צעיר (היא הפכה להיות עובדת בקרת איכות מן המניין בתקופה שלפני הגיוס שלה). גם הבחורות האחרות סיפרו על סיפור חייהן והיוו מודל לחיקוי.
בהמשך המפגש דיברנו על מה ניתן ליצור ביחד ובסופו של התהליך יצרנו פעילות שהבנות יזמו את הרעיון שלה, כתבו אותו במסמכים המתאימים כדי להעביר אותו לפיתוח, יצרו את האיורים ואת קבצי השמע ולאחר פיתוח, גם עשו את הבדיקות. את הפיתוח היה יותר קשה לעשות איתן עקב הזמן הקצר שהיה לנו ביחד, אז המפתחת שלנו עבדה קשה כדי להשלים את הפיתוח.
הנה הקישור לפעילות, שהינה חידת אילוצים. שמחנו שיכולנו לעשות תהליך שלם ולקבל תוצר מוגמר, אילו היה יותר זמן היינו משדרגים את הפעילות.
בארוע של סודקות הוצגה הפעילות בדוכן לצד הדוכנים של אינטל, טבע, סיסקו, אלביט וכו'. אני מודה לחברה שלי שאיפשרה את ההתנדבות הזו, זה לא מובן מאליו עבור חברת סטארט-אפ לא גדולה. ותודה לארגון "סודקות את תקרת הזכוכית" על האפשרות לפגוש את התלמידות.
ציטוט מפי הבנות: "אנחנו נהנינו מאוד במהלך פיתוח המשחק,
 ובאמת הרגשנו שאנחנו לומדות, מתפתחות, וגם לוקחות השראה מכל הנשים החזקות בחברה. הן הראו לנו שניתן לשלב בין משפחה ועבודה טובה שאנחנו אוהבות ומעריכות. הן העצימו את הרצון שלנו להשיג כל דבר שאנחנו  רוצות וגרמו לנו להבין שאנחנו יכולות. ראינו שעבודה יכולה להיות מעניינת, מאתגרת, כיפית וגם תורמת לאוכלוסיית היעד."
ואנחנו יצאנו עם סיפוק :)

יום שבת, 5 בנובמבר 2016

ברבי מועמדת לנשיאות ארצות הברית


בגליון גלריה של הארץ לראש השנה קראתי כתבה על ברבי בדמות מועמדת לנשיאות בארצות הברית.

כתבתי כבר בעבר על ברבי ועל בובות אחרות שנוצרו כדי לתת לילדות אפשרויות נוספות לשחק בבובה במידות הגיוניות של נשים וילדות.
לפני כחצי שנה במוזיאון Les Arts Décoratifs בפריז נפתחה תערוכה על ברבי ובה כ700 בובות שפורסות בפני המבקרים את ההתפתחות של ברבי מאז 1959 ועד היום.
בדרך כלל יש לאנשים דעה על ברבי לחיוב או לשלילה, רבים מבקרים אותה ואני בינהם (למרות שיש לי שתי בנות, לא היו ברביות אצלנו, אני לא זוכרת שהן ביקשו...).
בכל זאת מעניין לדעת כמה פרטים שנותנים נקודת מבט נוספת.
הרעיון של ברבי עלה אצל אישתו של יצרן צעצועים כאשר ביתה היתה קטנה וכל הבובות שהיו בחנויות היו בובות תינוקות, שבעצם הציבו את הילדות בתפקיד של מטפלת בתינוקות. היא רצתה בובה שתייצג אישה בוגרת. בתחילה היתה ברבי דוגמנית, אך מהר מאוד יצאו בובות ברבי נוספות שייצגו מגוון מקצועות: מזכירה, שוטרת, מורה וגם וטרינרית, רופאה מנתחת, אשת מחשבים, נהגת מרוצים, ספורטאית אולימפית, חוקרת מאובנים, אסטרונאוטית (אפילו לפני הנחיתה על הירח) וגם בארבע תקופות שונות, מועמדת לנשיאות ארצות הברית.

תוצאת תמונה עבור ‪barbie president 2016‬‏



בעצם באופן מפתיע יש בה משהו פמיניסטי.
כבר משנות ה60 בארה"ב (שנים שבהן הנשים נתפסו כמשניות לבעלים שלהן - ראו את הסדרה Mad Men), ברבי לעומתן היא אישה עובדת, חזקה, ללא בעל וילדים, יש לה רכב משלה ובית משלה. והמצדדים בה אומרים שדווקא זה שהמקטרגים רק מתייחסים לגוף שלה, הם אלו שמייצגים את התפיסה המעוותת של הנשיות, כי אנחנו שופטים בובה שהיא רופאה מנתחת, אסטרונאוטית, וכו' רק על פי גופה.
מה שקרה כנראה הוא שבשנות ה60-70 ברבי היתה אישה עובדת וחזקה אבל בעשורים ה80-90 היא הפכה לנסיכה ורודה, הדגש עבר אל המראה והגוף שלה, היום מנסים לחזור לשורשים שלה, היא שוב אישה חזקה עם קריירות כגון: מעצבת משחקים, יזמית, במאית סרטים ועוד.
בשנה האחרונה יצאו דגמים חדשים של ברבי עם שלושה מבני גוף שונים, הרבה מאוד צבעי עור, עיניים, שער, סוגי תסרוקות ומבני פנים. כל זה במטרה לרכך את ההתעסקות בדימוי גוף נשי הקשור לברבי. 
אז מה רע בה עכשיו?? 
הנה כמה תשובות: למשל, מה עושים עם ברבי? עדיין מלבישים ומפשיטים. גם אם היא מדענית, זה מה שעושים איתה. אם היתה איזו ערכת ניסוי בכימיה שכלולה עם חוברת הסברים, זה היה לכיוון הנכון, אבל כך?
חוץ מזה, ברבי לא באמת יכולה להיות רופאה מנתחת ונהגת מרוצים עם עקבים בגובה עשרה סנטימטרים וגם ברבי לא ניתנת לכיפוף בידיים וברגליים כדי לעבוד בעבודות האלו.
ילדה שמעריצה את ברבי תסתכל במראה ותמיד תחשוב שהיא שמנה.
טענה נוספת היא שכדי "לארגן לעצמך גוף של ברבי" את צריכה להשקיע משאבים רבים, שהם באים על חשבון השגים מקצועיים.
בעולם של היום עדיין יש סיכוי טוב שלא יתייחסו לאישה שנראית כמו ברבי ברצינות או ידחפו אותה לקריירה מסוג מסוים, יתייחסו לאיך שהיא נראית יותר מאשר למה שהיא אומרת ועושה.
אז מה אתם אומרים, עכשיו אתם בעד או נגד?....

יום שישי, 7 באוקטובר 2016

כיתת מדעי המחשב נפרדת לבנות, זה טוב?

בכתבה הבאה, בעתון הדיגיטלי "זמן חינוך", שמומלץ לכל מי שמתעניין בחינוך, קראתי על נסיון מוצלח נוסף ליצור כיתת בנות בלימודי מדעי המחשב בתיכון. ממליצה לקרוא את הכתבה, אבל אתן כאן תקציר:
בסרטון הפתיחה של התוכנית, צפיתי כבר לפני שנה כשהתוכנית יצאה לדרך וסיקרן אותי לדעת מה תהיינה התוצאות.


הרקע ידוע לי ואולי לרבים אחרים. יש בין 10% ל 30% בנות בממוצע בכיתות מדעי המחשב, ממוצע שלא השתנה באופן משמעותי ב20 השנה האחרונות, וכיוון ש85% מהבנות בלימודים אלו מצטיינות, כנראה שיש בנות רבות אחרות שהיו יכולות לבחור ללמוד מדעי המחשב ולא עשו זאת.
אז בתיכון אהל שם החליטו לנסות משהו אחר, וקראו לו "נבחרת התלמידות של אהל שם" - כיתה ייחודית למדעי המחשב לבנות, כאשר את כל שאר המקצועות הן לומדות בכיתה מעורבת מגדרית ורק את שיעורי מדעי המחשב הן לומדות בכיתה של בנות בלבד.
אז מה היתה ההשפעה? מלבד העובדה כי נרשמו ללימודי מדעי המחשב יותר בנות מאי פעם (בעקבות מסע הפרסום של התוכנית, נרשמו אפילו יותר בנים למגמה זו) היתה השפעה על האוירה בכיתה ועל אי-נשירה. לדבריה של דנה קליס-רגב, מורת הכיתה למדעי המחשב: "כבר בתחילת השנה האווירה בכיתה הייתה רגועה ותומכת יותר, ללא בעיות משמעת או התפרצויות. התלמידות הרשו לעצמן לשאול שאלות ללא פחד, צורך לעשות רושם או החשש ממה יאמרו אחרים. כמורה, הובלתי את הכיתה להצלחה הן במתן תשומת הלב לכל אחת והן בכבוד הראוי. במהלך שנת הלימודים, שמנו לב כי בניגוד לכיתה בה יש מיעוט של תלמידות, שבה אם תלמידה אחת פורשת מהמקצוע, אט אט אחרות מצטרפות אליה ועוזבות, בנבחרת התלמידות, אם תלמידה עזבה את הכיתה היא לא "גררה" אחריה אחרות, גם אם הן היו חברות קרובות. גם מדד התחרותיות היה קצת אחר, התחרותיות הייתה סמויה יותר, כך שאם חברה בכיתה קיבלה ציון גבוה יותר, הדבר אתגר את שאר חברותיה לקבל ציון ברמה זו או גבוה יותר."
פעם אחר פעם אנחנו רואים שזה עובד, כלומר שבכיתות מתמטיקה ומדעים בנות מרגישות בנוח יותר בכיתה עם רוב של בנות, ופחות נושרות, למה אם כן זה לא מקבל עידוד מתאים ממשרד החינוך?...
מי שמעוניינים לנסות את זה בבית הספר שבו אתם מלמדים, תוכלו לפנות למארגני התוכנית באהל שם (פרטים בכתבה), הם יוכלו לשתף מנסיונם.
ואם יש לכם חוויות דומות לספר, אשמח שתשתפו.








יום שישי, 15 באפריל 2016

מה אומרים הילדים? (למה נשים לא בוחרות מדעים וטכנולוגיה)

שוב הרציתי לפני ילדים בכיתות ה' בבית הספר של הבת שלי. הפעם, גם בכיתה שלה.
קראתי להרצאה "נשים במדע", והתזמון היה סביב יום האישה (לבקשת המחנכות), אבל הרעיון היה לתת רקע כללי, על מה זה בכלל "מדעים וטכנולוגיה" ומה עושים מהנדסים (הרי כשילדים שומעים "הנדסה" הם חושבים שזה השיעור הזה בחשבון שבו לומדים על זוויות ומצולעים...); להבין איך בעבר התייחסו לנערות או נשים שרצו ללמוד בכלל ומדעים בפרט, ומה היו מאפשרים להן; קצת על נשים בולטות במדע (יש כל כך הרבה שממש קשה לבחור) וגם לדון בסיבות לעובדה שגם כיום כש"הכל אפשרי" לכאורה עבור נשים, יש עדיין מיעוט שבוחרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכן, גם לתת מודל לחיקוי של מהנדסת...

רציתי לשתף אתכם בתשובות שילדים ענו לשאלה "מדוע גם כיום כאשר אין מגבלה חיצונית לכאורה, יש מיעוט נשים בתחומים האלו?" (בחלק מהמקרים ניסחתי מחדש את מה שנאמר):

  • הנשים צריכות לדעת מה שקורה בבית, צריכות לפנות זמן לבית, ולכן בוחרות לא לעסוק בתחומים האלה.
  • במשך הרבה שנים אמרו להן שהן לא יכולות, אז למרות שהיום מאפשרים להן, הן עוד לא מאמינות שהן יכולות.
  • הן פוחדות שהן לא יצליחו כי הן חושבות שהן לא מספיק טובות ביחס לבנים, בגלל שפעם לא התקדמו, אז הן חושבות שגם היום הן לא יצליחו.
  • אני חושבת שזה בגלל שההורים שלהן, זה לא הילדים, זה משפיע עליהן
  • הן חוששות יותר לא להצליח מאשר בנים
  • הן עושות מה שחברות שלהן עושות
  • תפיסה שנשארה מהעבר ועדיין משפיעה היום
  • הסבים והסבתות שלהן חיו בתקופה שהבנות לא למדו ואולי הם משפיעים או לוחצים עליהן לא ללמוד.

מקווה שבדיון שהעלינו ובסיבות שגם אני הצפתי בפני הילדים הצלחתי לגרום להם לחשוב על הנושא ולהסתכל על הדברים קצת אחרת.

יום שבת, 18 באפריל 2015

Gangly Sisters

מאיפה זה התחיל בעצם? מהמקום בו רבים מגיעים למסקנה שיש בעיה - העובדה שבהיי טק ובניהול היי טק בפרט יש מיעוט נשים. האם ידעתם שבשנות ה80 היה אחוז דומה של גברים ונשים בלימודי מדעי המחשב?? אני לא ידעתי והופתעתי כמובן. אז מה השתנה?
ההסבר שנתנה לי רבקה רחמני, ממקימות Gangly Sisters הוא התרחבות השימוש בשיווק ופרסום באמצעי המדיה. למדיה יש השפעה גדולה על הדימוי העצמי. היא גורמת לנערות ולנשים לנסות להתאים את עצמן למודל מסוים של אישה (שאין בו נשים שלומדות מדעי המחשב...). רבקה טוענת, שמאוחר מידי לתקן השפעות מדיה ותת מודע בגילאי תיכון, כיוון שדווקא אז מתערבבים עניינים חברתיים ועניין במין השני. הגיל בו ניתן להשפיע על הדימוי העצמי של הבנות בדרך הטובה ביותר ולאורך זמן הוא ילדות בגילאי 8-12. אז יש להן זמן ופתיחות לחשוב על מה שהן רוצות לעשות כשתהיינה גדולות. 
Gangly Sisters הוא סטארט אפ שמעוניין לטפל בבעיית הדימוי העצמי של ילדות, כדי לפתוח בפניהן אפשרויות לבחור בתחומים מדעיים-טכנולוגיים בעתיד. הם בחרו לבנות דמויות של בנות לא סטראוטיפיות, חכמות (אבל לא חריגות), איכפתיות לעולם בו הן חיות, ולתת להן לככב בסרטון (שמתוכננים לו המשכים) וגם באמצעי מדיה אחרים. המטרה היא להראות שבעולם בו אנו חיים היום, כדאי לדעת לפתור בעיות מכל מיני סוגים בעזרת פתרונות טכנולוגיים.
אז הנה הן: Purple and Nine בסרטון הראשון שהם הכינו: 

ובקרוב ממש תצא סידרה של 3 ספרי קומיקס בפורמט דיגיטלי - בשלב הראשון באנגלית כמובן. הרשמו לרשימת התפוצה שלהם לקבלת עדכונים ושתפו. 

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

כמו בת like a girl

בסרטון הזה (שהוא גם סרטון פרסומת) צפיתי כבר מזמן, ורק עכשיו כשעדי שלחה לי אותו, קלטתי שעוד לא הצגתי אותו כאן בבלוג. קחו 3 וחצי דקות לצפות בו וצרפו אליכם את הבן או הבת שלכם - אם הם כבר בגיל ההתבגרות (לקטנים יותר אולי לא כדאי להכניס רעיונות כאלה לראש..), שווה דיון קצר אחרי הצפייה. 


תקציר: בנות ובנים בגיל ההתבגרות ואחריו קולטים את המסר, שלבצע משימה פיזית "כמו בת" (למשל: "לרוץ כמו בת"), זה אומר לעשות פחות טוב, עם פחות השקעה ומאמץ ועם צחקוקים. כדאי לראות מה חושבות הילדות הצעירות יותר.
והסרטון הבא מראה לנו בעזרת אנליזות מדויקות איפה ולמה יש הבדל באופן הטלת כדור על ידי נערים ונערות.
בתרבות ה"גבר גבר" שיש סביבנו, מצפים שבנים יהיו קשוחים, חזקים, אמיצים, עומדים על שלהם (ומוכנים להלחם על כך גם אם לא בצדק), שחקני כדור טובים (או לפחות צופים נאמנים במשחקים), מקללים, גסים ולא מביעים רגשות באופן מילולי - גם הציפייה הזו עושה עוול להרבה בנים שהם לא כאלה וגם לכאלה שיכולים לחבוש את מסיכת ה"גבר גבר" ובוחרים במודע לא להתנהג כך. מי שלא עומד בקריטריונים נקרא "הומו" - הכוונה היא שהוא נשי מידי (ולהיות נשי זה "כמובן" עלבון...). הקריטריונים לבנים הם יותר קשיחים, "לא ניתן" להיות גם וגם. לעומת זאת אצל בנות שמצליחות במצבים מסוימים להיות אמיצות וחזקות ובמצבים אחרים "נשיות" יותר (מטופחות ועדינות), זה יכול להתקבל באופן חיובי. 
ציפיות מגדריות כאלה פוגעות בבנים ובבנות ובעיקר בגיל ההתבגרות שהוא הגיל שבו התפיסות המגדריות עוברות שינוי ומתעצבות. שימו לב מה הסביבה של בני העשרה שלכם משדרת להם, אולי שווה לתת להם מידי פעם נקודות מבט שונות.

יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בניםמכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...
דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.
דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...
אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

איך ולמה "תכנתתי" נערות וגם איך הקוף שייך לסיפור

השבוע הדרכתי שוב קבוצה של בנות בכיתה ט' מבית ספר אמי"ת בגבעת שמואל בפרויקט שנקרא 'פני"ם חדשות למדע וטכנולוגיה'. אמרו לי מראש שזו תהיה קבוצה גדולה (בין 30 ל 40 בנות) וכולן מעוניינות להשתתף בפרויקט (גם הזהירו אותן להיות ממושמעות..). המצגת שהכנתי על פיתוח אפליקציות הסתיימה די מהר ואז התחלתי ללמד עקרונות בתכנות. כיוון שזו היתה קבוצה גדולה והיו לי רק מסך ומקרן וכיוון שבקבוצה של השנה שעברה, כשניסיתי ללמד קצת Scratch על מחשב ומקרן היה לקבוצה קשה להתרכז, הפעם לימדתי בלי מחשב ובלי תוכנה... אלא עם התנסות מעשית שבה אנחנו "מתכנתות" בנות שהתנדבו לבצע משימות. היתה השתתפות פעילה של הרבה בנות והיה נראה שהן נהנות, וגם אני נהניתי. אני מקווה שהצלחתי להראות להן שכל אחת מהן יכולה ללמוד תכנות, כך שכאשר יציגו בפניהן את המגמות לשנה הבאה הן לא תרתענה מלבחור במגמת מחשבים.

המלצה חמה ממני למי שרוצה להנגיש את התכנות אפילו לילדים ביסודי, לכו על CodeMonkey! חברה ישראלית מפתחת את התוכנה שמלמדת עקרונות בתכנות, שלב אחר שלב בעזרת משימות (בהן הקוף החמוד צריך להגיע אל הבננות) ומשוב על הקוד שהילד כתב . 30 השלבים הראשונים פתוחים לכולם ללא תשלום. למי שבית הספר שלו רשום לאתר "אופק" של מט"ח בתוכנית פרימיום  כל השלבים אמורים להיות פתוחים (90 שלבים סה"כ).
הבת הקטנה שלי ואפילו הבן שבחטיבה (שכבר למד לתכנת עם scratch) מתקשים להתנתק מהתוכנה החמודה והמאתגרת הזו.


יום שלישי, 4 במרץ 2014

נחשו מה הבת שלי בנתה עם מתנת יום ההולדת שלה...

לפני כמה זמן כתבתי על Goldiblox וסיפרתי שחיפשתי מתנת יום הולדת לבת הקטנה (8). מתנה שתהיה מעניינת, מאתגרת ובעלת ערך חינוכי וגם כיפית כמובן. בחיפושי גיליתי את חברת Engino וחשבתי להביא מחו"ל משחק שלהם, אבל אז גיליתי שיש להם יבואן שנמצא ברעננה. חקרתי קצת מה כדאי לקנות ולבסוף קנינו לה ערכה עם די הרבה דגמים וגם מנוע. מובן שהייתי סקרנית לדעת האם היא תתלהב או תתאכזב מהמתנה, והיא התלהבה!
מיד אחרי יום ההולדת היא פתחה את הערכה והתחילה לעבוד. הדגם שהיא בחרה היה של מנוף, כמו זה שרואים באתר בנייה (ובמוחי, שעדיין מוטמעות בו שנים של חלוקה של צעצועים למשחקים של בנים ושל בנות, חשבתי לי "באמת?? היא רוצה לבנות מנוף??" ואז אמרתי לעצמי "איזה יופי! היא רוצה לבנות מנוף! כנראה שאני מצליחה להעביר את המסר לדור הצעיר..."). המודל היה מורכב והעבודה עליו לא נגמרה במשחק חד פעמי. הסיפוק שלה ושלי, כאשר היא סיימה והיה לה מנוף עם מנוע שהעלה והוריד חפצים, היה גדול.
הערכות הבסיסיות מתאימות לילדים מגיל 5, אבל המתקדמות לגילאים כבר יותר בוגרים, שימו לב, שרק בערכות הגדולות יש מנוע שהופך את התוצאה למשהו פעיל יותר ולפעמים גם מעניין יותר. עוד לא בנינו דגמים נוספים אבל זה בהחלט משחק שאני ממליצה עליו לבנות וגם לבנים. אם אתם כהורים תתתיחסו בטבעיות לקניה של משחק שיש על עטיפתו טרקטורים, מנופים ומסוקים כמשחק שמתאים לבת שלכם, יש סיכוי טוב שהוא גם יתאים לה...

יום רביעי, 12 בפברואר 2014

למה בכלל ללמוד פיזיקה לבגרות?

ביום חמישי האחרון, יצאתי מוקדם יותר מהעבודה, לקחתי את בת העשרה שלי מבית הספר ונסענו לכנס "בנות בוחרות פיזיקה" במכון ויצמן. (תקציר המסרים מהכנס מודגש למטה). 
הגענו קצת מאוחר לכן הפסדנו את דברי הפתיחה וגילינו אולם מלא מפה לפה במאות נערות, שהגיעו ממש מכל רחבי הארץ, אפילו מדימונה ומבית ג'אן. אחרי הפתיחה היו שלוש בחורות שסיפרו את סיפורן, כולן למדו פיזיקה 5 יח"ל כמובן. אחת  היא כיום כתבת בגל"צ וכך הבהירה, שגם אם לומדים פיזיקה זה לא אומר שבהכרח עוסקים בתחום בהמשך, אבל זה פותח דלתות לעתיד; אחרת לומדת באוניברסיטה מתמטיקה ופיזיקה, ושלישית למדה גם הסטוריה 5 יח"ל ומאוחר יותר היתה גם בקורס חובלים (האישה הראשונה שסיימה קורס חובלים במגמת אלקטרוניקה) ולומדת כיום משפטים, בקיצור - התרשמנו! 
בשלב הבא בתוכנית הכנס, היתה מורה למדעים שלמרות הבעיות הטכניות שהיו עם המקרן בזמן המצגת שלה, היא התמודדה עם זה בקלילות והציגה את תוכנית הלימודים (קצת מהר מידי לטעמי). היא גם הוכיחה לנערות בקהל שבקבלה לאוניברסיטאות לתחומי מדע וטכנולוגיה, מה שחשוב הוא האם למדת 5 יח"ל מתמטיקה ו5 יח"ל פיזיקה או לא (אין אף מקצוע אחר ב"מעמד" הזה, אפילו לא כימיה או מחשבים). ללומדי פיזיקה יש כנראה סיכויי קבלה טובים יותר והם גם מקבלים בונוס בחישוב ממוצע הבגרות. בכל מקרה מי שלא לומד/ת פיזיקה מורחב בתיכון נדרש/ת לעשות מכינה בפיזיקה לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה ולהשלים בזמן קצר את חומר הלימוד לבגרות (אז אם כבר, עדיף ללמוד את זה בתיכון...). היא אמרה משהו שהפתיע אותי, שממוצע הציונים בפיזיקה הוא גבוה, כלומר בעצם, העובדה שזהו מקצוע קשה לא משפיעה לשלילה על ממוצע הבגרות לתלמידים (לטענתה, לעיתים אפילו משפרת אותו).
אושרה לרר, האחראית לשיוויון בין המינים במשרד החינוך, נתנה הרצאה עם הרבה "פילפל" (ויש אפילו נשים שהדברים הישירים שהיא אמרה גרמו להן אי נוחות). היא הבהירה לנו, שמצב השיוויון המגדרי בארץ הינו בהדרדרות בניגוד למה שחושבים (אנחנו מקום 56 בעולם, ירדנו 21 מקומות ב7 השנים האחרונות!). היא דיברה על המסרים של "משטרת היופי" שמשפיעים לשלילה על הבנות, והזכירה את סרטי וולט דיסני כדוגמא רעה למסרים של: "תהיי יפה ותשתקי", או "הדבר היחיד שחשוב בחיים זה להתחתן עם הנסיך". היא דיברה על הבדלים בין המינים ועל הויכוח האם ההבדלים מולדים או נרכשים ומה ההשפעה של הסביבה על הבנים והבנות.
בהמשך היתה קצינה בדרגת אלוף מאכ"א, שהסבירה על ההשפעה של מה שלומדים בתיכון על התפקיד בצבא, היא לרוב השתמשה במונחים צבאיים, שלמרות שהיא פירשה אותם, הם לא היו מובנים ו/או מעניינים לבנות בכיתה ט' ... ובכל זאת המסר עבר.
בסוף השתתפנו בהרצאה מרתקת של דר' הגר לנדסמן ממכון ויצמן בנושא המחקר על הנייטרינו שהיא עושה באנטארקטיקה, שם היתה כבר 3 פעמים למשך חודש בכל פעם.
המסרים לאורך כל הכנס היו:
  • לימודי הפיזיקה מוערכים בכל מקום אליו מגיעים אחר כך והם פותחים דלתות שהנערות אפילו עוד לא יכולות לדמיין אותן כרגע.
  • כשלומדים פיזיקה התפיסה על העולם וההבנה שלנו את העולם משתנה, מגלים תמונה שלמה ומרגשת של העולם והתופעות סביבנו.
  • לימודי הפיזיקה מעניקים יכולת לפתח כישורי חשיבה, אבל לא צריך להיות איינשטיין כדי ללמוד פיזיקה.
  • יש זמן לעסוק גם בפעילויות אחרות כשלומדים פיזיקה (חוגים, תחביבים, מועצת תלמידים, צופים ועוד).
  • למרות התדמית של המקצוע הקשה שצריך ללמוד בו הרבה שעות, תלמידים במגמות כמו מוזיקה ותאטרון משקיעים הרבה יותר שעות.
  • ההתמודדות עם האתגר שבלימודי פיזיקה מחזקת אותך ואת לומדת על עצמך שאת מתמודדת עם אתגרים בהצלחה.

הפרטית שלי התרשמה לחיוב מהערב הזה ואמרה שזה לא הרגיש כאילו זו פרסומת למגמת הפיזיקה, אלא היה שימוש בעובדות ובנסיון של אנשים מהשטח כך שזה היה אותנטי ומרשים, והיא מבינה מה החשיבות של לימודי פיזיקה.

יום חמישי, 30 בינואר 2014

כשתגדלי תהיי מהנדסת....


על GoldiBlox קראתי כבר באפריל בשנה שעברה, ראיתי את הסרטון, שבעזרתו גייסה דבי סטרלינג בגיוס המונים, כסף למימון הפרויקט. המוצר היה אז במכולה בדרך מסין לארצות הברית ונמכר בהצלחה עוד לפני שבכלל הגיע לחנויות. המסר שדבי רוצה להעביר הוא, שמשחקים שמכוונים לילדות הם הרבה פעמים לא מאתגרים ומתמקדים בנסיכות. ולטענתה זו אחת הסיבות לכך שעדיין היום בעולם 87% מהמהנדסים הם גברים ורק 13% נשים (בארץ אחוז הנשים מעט יותר גבוה אך רחוק מאוד מה- 50% שהיינו מצפים למצוא). לא רק המשחקים משפיעים כמובן, אבל המשחקים הם חלק מההשפעה החברתית והתרבותית כבר מגיל צעיר. יש חברות שפשוט לקחו את המשחק הרגיל שהן ייצרו וצבעו אותו בורוד וגוונים רכים כדי להתאים לבנות, כמו חברת לגו למשל (ואף על פי שיש גם על זה הרבה ביקורת, מבחינתי אם זה מה שצריך כדי שיקנו לבנות משחקי הרכבה ובנייה, זה גם בסדר, למרות שהיה עדיף שבנות לא תפסולנה מראש משחקים שהם בצבעים  "של בנים"). דבי סטרלינג, יוזמת המוצר טוענת שלפעמים צריך גם יותר מזה, בגלל שלטענתה בנות אוהבות יותר סיפורים ומשחקי תפקידים ובנים אוהבים הרכבה, היא המציאה משחק שמשלב גם סיפור, שתוך כדי קריאת הסיפור בונים בעזרת חלקים מסתובבים, רצועות ומנואלה תוספת לסיפור. יש למשחק הצלחה רבה, והוא נמכר בטויס-אר-אס בארה"ב וגם באמזון (30$). לאחרונה הם הוציאו סרט נוסף (אפשר גם להקשיב ללא קול, מוזיקת הרקע מעצבנת...אבל המסר עובר ממש טוב), שאומר שהילדות רוצות משהו אחר חוץ ממשחקי נסיכות. הן רוצות ויכולות לבנות דברים מעניינים ומורכבים.
בהתחלה חשבתי לקנות את המשחק לבת הקטנה שלי (בת 8), אבל אחרי קריאה של התגובות של הקונים למשחק קצת נרתעתי. היו הרבה מתלהבים (באופן כללי יש הרבה מתלהבים מהרעיון), אבל יש הטוענים שהיישום קצת פחות מוצלח, הן מבחינת חלקים והן מבחינת האתגר לילדות הקצת יותר גדולות (המשחק מוגדר לגילאי 4-9). החלטתי לוותר (כי הסיפור באנגלית וזה דרש גם לנסות להביא את זה מארה"ב מה שהפך את הקנייה למורכבת יותר). אבל התחלתי לחפש מוצרים אחרים שיתאימו לילדות בגילה (ועל כך באחת הרשומות הבאות).

יום רביעי, 15 בינואר 2014

מי נראית ככה בכלל?...

סרטון נוסף שיצא בנובמבר מראה לנו מה עושים לתמונות של דוגמניות בפוטושופ (תוכנה לתיקון תמונות), כדי שהן תראינה כמו שהן נראות במגזינים ובפרסומות. אתם מבינים, אפילו הדוגמניות היפות והחטובות ביותר, בכלל לא נראות כך במציאות...


וסרטון נוסף שמסביר את ההשפעה על החברה, על הנשים ועל נערות של תיקוני הפוטושופ הללו בתצלומי נשים במגזינים.



ועוד אחד של חברת Dove שלמרות היותה חברת קוסמטיקה היא מבקשת למסור מסרים אחרים לילדות, נערות ונשים (זה חלק מקמפיין שלם שנמשך כבר כמה שנים):

התפקיד שלכם המבוגרים הוא להפנים ואז לשים לב מה אנחנו משדרים לבנות שסביבנו.
דוגמא קטנה: כשהילדה החמודה לבושה בשמלה מיוחדת נכון שהתגובה הראשונית שלנו היא "איזו יפה את היום!", אבל בעצם, היה נכון יותר להגיד לה: "איזו שמלה חגיגית לבשת היום!" כי היא יפה תמיד, והשמלה היא קישוט....

על סרטונים רבים שאני מפרסמת אני קוראת מתוך האתר http://www.upworthy.com/
תציצו שם לפעמים.

יום ראשון, 5 בינואר 2014

המורה לרובוטיקה רוצה שהבנות תשבנה בצד כי צריך לנצח

המורה לרובוטיקה אמר לבנות לשבת בצד, כי יש תחרות (כנסו לקישור כדי לקרוא את הפרטים). כשאחת האמהות דיברה איתו הוא אישר את הפרטים והסביר: "יש תחרות בפברואר ואנחנו צריכים לנצח בתחרות. והבנות בכלל רוצות את זה. הוא אמר להן, לדבריו, שתתאזרנה בסבלנות ואחרי התחרות, הוא יתן להן לבנות קצת. עכשיו מתרכזים בלנצח."

האם זה רק הוא? שתפו אותי אם אתם שומעים על מקרים שבהם מורים או אנשי חינוך מתייחסים שונה לבנות ולבנים במקצועות מדעיים טכנולוגיים ולא מאפשרים להן למצות את כישוריהן. כבר שמעתי על "יועצות" בית ספריות שהמליצו לנערות ללמוד תקשורת 5 יח"ל במקום מדעים, כי כך הן תוכלנה להשיג ציון גבוה בלי להשקיע הרבה מאמץ (בטענה ש: "בשביל מה לך?..."), כשברור בשביל מה ה"יועצות" יועצות, כדי שציוני הבגרות הממוצעים של בית הספר יהיו גבוהים יותר...

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

פנים למדע וטכנולוגיה - התחלה

ביום חמישי האחרון התחלנו בשעה טובה מיזם שעבדנו עליו כבר מספר שבועות, שנקרא "פנים למדע וטכנולוגיה": תוכנית לחשיפה של נערות בכיתה ט' (מבית ספר אמית בגבעת שמואל) לתחומים שונים במדע וטכנולוגיה. המטרה היא לעודד אותן בבוא הזמן לבחור במקצוע מדעי או טכנולוגי בתיכון. המארגנות הן קבוצה של נשים, כל אחת מתחום אחר במדע וטכנולוגיה, כולנו מעמותת "פני"ם חדשות" והכנו תוכנית של 10 מפגשים שכוללים הרצאות, סדנאות וסיורים. התקבלנו בזרועות פתוחות ע"י בית הספר. היו במפגש הראשון כעשרים בנות (מתוך שבעים בנות בשכבה), שבחרו להשאר אחרי שעות הלימודים כדי לראות מה יש לנו להציע. המפגש כלל "טעימות" מההרצאות הבאות, עם התנסויות מעניינות בכימיה, שהשאירו גם אותי פעורת פה. יצאנו בהרגשה טובה, כי היתה הרגשה שהיה להן מעניין ואנחנו מקוות שהנערות תבחרנה להמשיך ולבוא לכל המפגשים. הרצאת ה"טעימה" שלי היתה בנושא פיתוח אפליקציות ושמחתי שבאה אליי נערה חביבה בסיום ואמרה לי שיש לה רעיון לאפליקציה ושאלה מה כדאי לעשות עם זה... 

יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 
הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.
בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

איך מחנכים אותנו לדימוי של בנות ונשים

למי שלא מכיר עדיין, ישנו אתר חדש שמאגד הרצאות של בני נוער מעניינים ומעוררי השראה בשם: הרצ"ל.
אני ממליצה בחום לצפות באחת ההרצאות (רובן מעניינות...). הרצאה בת 10 דקות ובה מדברת נעמה (שהיא רק בת 14) על דימויים של בנות ונשים.
חבל שנשים ונערות משתפות פעולה עם עידוד דימויים מסוג זה, החל בהשתתפות פעילה וכלה בשתיקה גם כשבעצם צריך להגיד משהו בנידון.
צפו בסרטון ואולי תסתכלו קצת אחרת על מה שקורה סביבכם.

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל 
ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.
   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%). 

יום שני, 9 בספטמבר 2013

נסיכות ורודות עם נצנצים

כתבה בשם "הזמן הורוד" במוסף הארץ לפני כשבועיים הציפה נושא שמפריע לי כבר הרבה זמן: מה זה הקטע הורוד נסיכתי הזה? למה כל מה שמיועד לבנות הוא ורוד עם נצנצים??
בכתבה יש ניתוח של המגמות ומסתבר שזה לא היה קיים כך לפני שנת 2000 וזה רק הולך ומתגבר. היו ברביות אבל לא היה דגש על הנסיכות. המקור: יציאה לשוק של מוצרי הצריכה בדמויות נסיכות של דיסני.
יש הורים שלהם זה בכלל לא מפריע והם אפילו מעודדים את מגמת הנסיכות הורודות עם כל האביזרים המתאימים (נעלי עקב, איפור קל, תיקים תואמים וכו'). יש הורים שמזועזעים מזה ומנסים להתנגד או לכוון לכיוונים אחרים אך נתקלים בקושי של "שחייה נגד הזרם", לא רק כיוון שהכל קיים אצל החברות, אלא כאשר הילדות מקבלות מתנות כאלה זה מעמיד אותם במצב לא פשוט (וכבר כתבתי על מתנות לילדות ברשומה "תנו לבנות לבנות").
לתופעת הברביות הייתי מוכנה עוד לפני שנולדה הגדולה (לפני כ14 שנה) והצלחתי להגיע למצב שאין לנו אף ברבי בבית והילדות גם לא ביקשו אף פעם ברבי. ל"נסיכותיות" התיחסתי בהתחלה קצת באהדה, זה היה חמוד - ילדה בת 4 מחופשת לסינדרלה ורדרדה (ממש מתוקה), אבל זה גרם לי לא להיות מודעת מספיק לתופעה הזו סביבי ולהשפעות שלה.
הנה מספר ציטוטים מהכתבה שמדגישים את הבעייתיות:
"בגילום נסיכה יש שני מסרים שהם לכאורה שונים, אבל מתלכדים למסר משותף: הראשון הוא, אני פסיבית, אני קורבן כמו סינדרלה או שלגיה. השני הוא אני מלכה. לשניהם יש מסקנה אחת: אני לא צריכה לעשות כלום, צריכים לעשות בשבילי." (רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית).
"הנסיכות מבטיחות תמימות, וזה מה שגורם להורים לבחור בהן, אבל הן מחנכות לתרבות הצריכה (אותה מעודדים בעלי חברות הצעצועים שמרוויחים ממנה בגדול). דרך תרבות הנסיכות, ילדות לומדות שהן חייבות להיות יפות ועדינות ובהמשך מביא לתפיסה מאוד מינית שהופכת את המראה החיצוני למרכז הזהות שלהן." (פני אורנשטיין, עיתונאית וסופרת אמריקאית, שכתבה ספר בשם: Cinderella Ate my Daughter).
ולמי שלא קרא/ה בעבר את הרשומה "מי תהיה סינדרלה" מומלץ לקרוא ולצפות בסרטון המקושר.
דוח של האגודה לפסיכולוגיה מדווח, כי ככל שבנות צורכות יותר מדיה מיינסטרימית הן מיחסות יותר חשיבות ליופי ולמיניות, וכן שנערות בגיל העשרה האוחזות במושגים מקובלים של נשיות (המדגישים יופי והתנהגות נעימה) נוטות להיות שאפתניות פחות ומדוכאות יותר מבנות גילן.
עוד לא חקרו עדיין בדיוק את השפעת "התרבות הורודה" על ילדות ונערות, אך ישנם כמה מחקרים מהעשורים האחרונים שתוצאותיהם מעוררות מחשבה: הראו שכאשר מראים לתלמידות קולג' פרסומות טלויזיה ובהן נשים שמתנהגות באופן "נשי" או (במחקר אחר) נתנו להן למדוד בגדים נשיים, הן הצליחו פחות במבחנים שנעשו להן מייד אחר כך. במחקר נוסף רק נתנו לבנות לסמן את מינן בטופס התשובות והן הצליחו פחות מבנות  שלא עשו זאת...
אז בפעם הבאה שה"נסיכה" הפרטית שלכם מתחפשת לנסיכה, תחשבו מה יכולה להיות ההשפעה של זה עליה בעתיד ותחשבו מה אתם עושים כדי לאזן את זה.