‏הצגת רשומות עם תוויות הבדלים בין בנים לבנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הבדלים בין בנים לבנות. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 2 בספטמבר 2016

למה יש פחות בנות במסגרות למחוננים ומחוננות?


קצת רקע: בארץ ישנו מבחן איתור מחוננים בכיתה ב' ובדרך כלל קיים מרכז אזורי למחוננים שאליו יוצאים המאותרים כמחוננים ליום בשבוע של פעילויות אחרות מרחיבות אופקים. לחלקם זו הזדמנות לחוות את בית הספר כמקום מעניין (כי בשאר השיעורים משעמם להם), חלקם מגלים שם סוף סוף ילדים כמוהם ומצליחים ליצור קשרים חברתיים שהם לא מצליחים ליצור בכיתות הרגילות שלהם. הם נדרשים לדאוג להשלים את החומר שהם מפסידים באופן קבוע בכיתה הרגילה בעצמם. לקראת חטיבות הביניים ישנו מבחן איתור מחוננים אחר אותו יש לעבור כדי להתקבל למסגרות מחוננים לחטיבה ולתיכון. בחטיבות הביניים יש אזורים בארץ בהם יש מסגרת אחרת אבל דומה (יום בשבוע), יש אזורים בהם יש כיתות מחוננים בהם לומדים בכל השבוע ביחד.
מסתבר שעד לפני כמה שנים המבחן לאיתור מחוננים היה לא מאוזן ולכן אותרו בנים רבים יותר כמחוננים, אך מאז הוא שונה ולכן היחס המגדרי אצל המאותרים מאוזן, אבל ישנן פחות בנות המאותרות כמחוננות שמעוניינות להגיע למסגרות למחוננים, ויש אחוז גבוה יותר של בנות שנושרות מהמסגרות הללו מאשר בנים. עיקר הנשירה הוא במעבר בין היסודי לחטיבות ולתיכונים.

מתוך הקישור:http://nancyebailey.com/2014/09/14/differentiation-and-common-core-a-strange-combination-for-gifted-students/


קראתי את הכתבה הבאה ב"כלכליסט" והופתעתי כיוון שלא הייתי מודעת לבעיות הקשורות לבנות מחוננות. בסביבה הקרובה שלי אני יודעת על בנות מחוננות שנהנות מהפעילויות ומהחברה במרכז למחוננים (יום בשבוע), די גאות להיות שם, ובבית הספר שלהן זו בכלל לא תווית שלילית (איזה מזל...). 
אבל כנראה שזהו המצב החריג, לפי הכתבה יש לבנות מחוננות קשיים עוד מעבר לקשיים של בנים מחוננים בסביבה הרגילה (במקרים רבים התווית של ה"מחוננ/ת" היא תווית של "חננה" שממנה הילדים מנסים להמנע). יש סביבה לא מספיק תומכת של הורים ומורים שמשדרים מסרים כפולים לילדות לגבי חברותיות ויכולות שכליות; ישנו לחץ לימודי  והן זקוקות ליותר עידוד ותמיכה מההורים ומהמורים כדי להאמין ביכולתן ולא לנשור וכך למצות את כישוריהן. ישנו חוסר מודעות לכך שיש נשירה גדולה יותר של בנות ויש למורים ולהורים יכולת השפעה על כך וישנן גם בעיות חברתיות כמו למשל שהבנות רגישות יותר לחוסר איזון מגדרי בכיתות וזקוקות יותר לאיזון הזה כדי להרגיש בנוח וליצור קשרים חברתיים משמעותיים, הן גם ירגישו לא בנוח ליצור קשר עם בנים מחוץ לכיתת המחוננים ויסתירו את המחוננות שלהן כדי להיות כמו כולם.

שאלתי נערות בכיתת מחוננים בתיכון אם הן ממליצות על כיתת המחוננים, ואלה היו חלק מהתשובות:
  • "לדעתי מי שמחונן ובוחר שלא ללכת כמעט תמיד זה מתוך שיקול של חברים לפופולריות, שהרי בכיתת המחוננים יהיו רק 'חננות' ורוצים להישאר עם חברים.. אני חושבת שזה בולשיט ושכיתת מחוננים מפתחת אותך לא רק מבחינה שכלית אלא גם מבחינה אישית ואתה לומד לנטוש את כל השמות וההגדרות החברתיות האלה ובאמת מתפתח להיות מי שאתה ללא ההשפעה של מה החברה חושבת עלייך, או לפחות עם פחות. "
  • "אני חושבת שבגלל שכל אחד מוזר בפני עצמו הכיתה דיי מקבלת ולכל אחד יש את החבורה שלו, אין לנו כאלה שאין להם חברים בתוך הכיתה גם הכי מוזרים הם פשוט הכי מוזרים ביחד וזה לא בגלל שהם הכי מוזרים אז הכיתה צוחקת עליהם כאילו מקבלים את כולם כזה."
  • "לגבי יכולות הלמידה, אצלי לפחות הייתי צריכה להתחיל ללמוד רק מהחטיבה כי איתגרו אותנו קצת יותר ממה שבכיתות רגילות אז אני חושבת שמהבחינה הזאת כדי ללכת לכיתת מחוננים."
מקווה שמורים והורים שקוראים את הרשומה יבינו את הסיטואציה הלא פשוטה בה עומדות הילדות והנערות ומצד השני את היתרונות בכיתת מחוננים ויתמכו בהן ויעודדו אותן.




יום שבת, 21 בנובמבר 2015

מה באמת קורה כשעושים שיעורי מתמטיקה נפרדים לבנות ולבנים בתיכון?

דיברתי לא מזמן עם אינה, מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה כבר כ15 שנה, בבית ספר "הר וגיא" בצפון הרחוק. לפני כ10 שנים בעקבות צורך לפצל את כיתת המתמטיקה לשתי כיתות (כי היא עברה את 40 התלמידים), הוחלט לעשות ניסוי ולפצל לכיתות לפי מגדר (בנים ובנות בנפרד), בהתחלה התלמידים התלוננו ולא הבינו למה ("מה, אנחנו בית ספר דתי?") אבל בהמשך היו מרוצים וגם המורים. לא נעשה שם מחקר מדעי, אבל ההשפעה המרכזית היתה ירידה בעזיבה של בנות מ5 יח"ל ל4 יח"ל כמו שקורה לעיתים קרובות. כתוצאה מההפרדה, המורים היו צריכים להתאים את עצמם ואת ההוראה שלהם לפי מגדר הכיתה.
אז הנה רשימה של הכללות לגבי אופן הלמידה של בנים ושל בנות בשיעורי מתמטיקה מרשמיה של מורה אחת:

בנים:
אוהבים תחרות
מאבדים סבלנות אם פותרים יותר מידי תרגילים על הלוח
מפרגנים יותר, זורמים יותר
יותר בעיות משמעת מאשר בכיתת בנות, אבל כאשר הם נפרדים מהבנות ואין להם את הקהל (הבנות) להרשים, הם עושים פחות בעיות משמעת מאשר בכיתה מעורבת ואז הם עסוקים יותר בלמידה
קולטים נושא על ידי הבנת הרעיון עצמו ופחות תרגול
המורים צריכים הרבה אנרגיות, יכולת שליטה בכיתה ולמידה בקצב מהיר יותר
בנות:
מתלוננות יותר
לא אוהבות תחרות, מעדיפות לפתור כולן ביחד
קולטות נושא על ידי תרגול 
המורים צריכים הרבה סבלנות

כבר לפני כמה שנים ירד מספר תלמידי המתמטיקה ב5 יח"ל מתחת ל40 ולכן אי אפשר היה להצדיק פתיחת כיתה נוספת, לכן לא המשיכו את הפיצול ב5 יח"ל ועשו אותו ב4 יח"ל שם הכיתה היתה גדולה, גם שם היו תוצאות טובות. אך לאחרונה בבית הספר המסוים הזה יש משמעותית יותר בנות ב4 יח"ל מאשר בנים ולכן פיצול הכיתה לא היה רלוונטי (כי לא הוגן לתת למורה אחד כיתה קטנה ולמורה אחר כיתה גדולה). אז הם החליטו לפצל את כיתות 3 י"חל שם יש הרבה תלמידים, כיתה אחת בנים, כיתה אחת בנות וכיתה אחת מעורבת. ההשפעה המרכזית היא התאמת המורים לאופן למידה המותאם יותר לבנות, כאשר זו כיתת בנות. ואם אתם שואלים למה זה טוב? אז התשובה של אינה היא, שכל מורה צריך ללמד שנה אחת כיתת בנים ושנה אחת כיתת בנות, רק אחר כך הוא יוכל בכיתה מעורבת לתת את המענה הנכון גם לבנים וגם לבנות (כיוון שהאפקט בכיתה חד מגדרית בולט הרבה יותר).

לסיכום, אינה אומרת שזה שיוויון הזדמנויות אמיתי - לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו (לא לתת לכולם אותו דבר).

בעבר כבר כתבתי על פיצול כיתות לפי מגדר ברשומה הזו, עם שיקולי בעד ונגד.
אני קוראת כאן למנהלי/ות בתי ספר ורכזי/ות מתמטיקה לשקול הפרדה של כיתות מתמטיקה בתיכון לפי מגדר ולראות מה ההשפעה בבית הספר שלהם. עוד לא קראתי על מחקר שבו היו להפרדה כזו חסרונות כאלה שלא מצדיקים נסיון כזה, להפך, שמעתי על יתרונות.

יום שישי, 21 באוגוסט 2015

5 טיפים שיעזרו לכם להצמיח מהנדסות (קישור לכתבה)

מתוך כתבה ב"זמן חינוך" שנכתבה על ידי MindCet:
הכתבה מפרטת דרכים לצמצום הפער המגדרי בעולם המדעי-טכנולוגי. ההמלצות נובעות מתוך מסקנות של מחקר של דר' אורנה לביא מMindCET שצפתה ב5 מורים לפיזיקה שבכיתתם יש איזון מגדרי. המלצות אלה מביאות גם להגדלה של כמות תלמידי המגמה (בנים ובנות).
אני מתמצתת אותם כאן, אבל ממליצה לקרוא את הכתבה במלואה:

  • צרו יחסים אישיים ומשמעותיים עם התלמידים 
  • חברו את נושא הלימוד לעולם התוכן של התלמידים
  • עודדו יחסים קבוצתיים במגמה ולכידות קבוצתית
  • הגדרה של כללי התנהגות ודרישות לימודיות ברורות
  • הקפידו על סדר וארגון
עקרונות אלו משפרים את הלמידה של תלמידים ותלמידות כאחד, אך תלמידות נפגעות יותר כאשר מרכיבים אלו חסרים, לעיתים קרובות עקב פקפוק ביכולות.

יום שבת, 28 במרץ 2015

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:
ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.
חָמוּר , לא?
מה זה אומר בעצם?
למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.
ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.
אז מה המסקנה שלי:
יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.
אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

יום רביעי, 18 בפברואר 2015

כמו בת like a girl

בסרטון הזה (שהוא גם סרטון פרסומת) צפיתי כבר מזמן, ורק עכשיו כשעדי שלחה לי אותו, קלטתי שעוד לא הצגתי אותו כאן בבלוג. קחו 3 וחצי דקות לצפות בו וצרפו אליכם את הבן או הבת שלכם - אם הם כבר בגיל ההתבגרות (לקטנים יותר אולי לא כדאי להכניס רעיונות כאלה לראש..), שווה דיון קצר אחרי הצפייה. 


תקציר: בנות ובנים בגיל ההתבגרות ואחריו קולטים את המסר, שלבצע משימה פיזית "כמו בת" (למשל: "לרוץ כמו בת"), זה אומר לעשות פחות טוב, עם פחות השקעה ומאמץ ועם צחקוקים. כדאי לראות מה חושבות הילדות הצעירות יותר.
והסרטון הבא מראה לנו בעזרת אנליזות מדויקות איפה ולמה יש הבדל באופן הטלת כדור על ידי נערים ונערות.
בתרבות ה"גבר גבר" שיש סביבנו, מצפים שבנים יהיו קשוחים, חזקים, אמיצים, עומדים על שלהם (ומוכנים להלחם על כך גם אם לא בצדק), שחקני כדור טובים (או לפחות צופים נאמנים במשחקים), מקללים, גסים ולא מביעים רגשות באופן מילולי - גם הציפייה הזו עושה עוול להרבה בנים שהם לא כאלה וגם לכאלה שיכולים לחבוש את מסיכת ה"גבר גבר" ובוחרים במודע לא להתנהג כך. מי שלא עומד בקריטריונים נקרא "הומו" - הכוונה היא שהוא נשי מידי (ולהיות נשי זה "כמובן" עלבון...). הקריטריונים לבנים הם יותר קשיחים, "לא ניתן" להיות גם וגם. לעומת זאת אצל בנות שמצליחות במצבים מסוימים להיות אמיצות וחזקות ובמצבים אחרים "נשיות" יותר (מטופחות ועדינות), זה יכול להתקבל באופן חיובי. 
ציפיות מגדריות כאלה פוגעות בבנים ובבנות ובעיקר בגיל ההתבגרות שהוא הגיל שבו התפיסות המגדריות עוברות שינוי ומתעצבות. שימו לב מה הסביבה של בני העשרה שלכם משדרת להם, אולי שווה לתת להם מידי פעם נקודות מבט שונות.

יום שבת, 27 בספטמבר 2014

מוּדָעוּת ומה עוד?

מתוך אתר פיסגה
לפני כמה שבועות הדרכתי קבוצה של מדריכים מעמותת פסגה שפותחת השנה חוגים לילדים בתחום הסייבר ואחד היעדים המרכזיים שלה הוא שילוב בנות בתוכנית. מטרת ההדרכה היתה שהמדריכים יהיו בעלי מודעות גבוהה לשילוב בנות בחוגים ויתרמו לעידוד הבנות שמגיעות לחוגים הללו להנות ולהתמיד.
היה מאוד מעניין. היו כ14 מדריכים, עם רוב נשי מובהק. המדריכים והמדריכות ברובם סטודנטים וכולם עם רקע טכנולוגי חזק (חוגי סייבר או לא...).
היה נראה שהמדריכות יודעות יותר על מה אני מדברת מאשר המדריכים. למשל ציטוט מטענה של מדריך: "מי אמר בכלל שרוצים להגיע לכך ש50% מהמהנדסים יהיו נשים?...". התשובה שלי היתה שאנחנו לא רוצים לדחוף אנשים (לא גברים ולא נשים) לעסוק בתחומים שלא מתאימים להם, אבל אנחנו צריכים לוודא שאם יש למישהי את היכולות לעסוק בתחומים מדעיים הנדסיים, תנתנה לה כל האפשרויות לעסוק בכך, ואם צריך להתאים את דרכי ההוראה כדי שיותר בנות תעסוקנה בתחום, זה מה שצריך לעשות. 
אחרי תאור הבעיה במצב הקיים להעלאת המודעות ותאור של מה ניתן לעשות כדי להקל על השתלבות של ילדות/נערות בחוגים האלו, שאל אותי אחד המדריכים: "אני לא מבין, בהתחלה אמרת לנו שצריך להתנהג בצורה שווה לבנים ולבנות ואחר כך את אומרת שכדי לשלב בנות צריך לעשות אחרת מאשר עם הבנים, אני כבר מבולבל". 
שמחתי שהמדריך העלה את הנושא. נכון, זה באמת יכול לבלבל. אנחנו רוצים הזדמנות שווה לבנים ולבנות, ואם זה אומר שצריך לתת לבנות להשתתף בכיתה במידה שווה ולתת להן משוב באותה מידה שנותנים לבנים, זה מה שנעשה. אבל ייתכן שיש דברים שצריך לעשות אחרת כי הם לא מותאמים לדרך שבה חלק גדול מהבנות לומד. למשל, בנות רבות מעדיפות פעילות שדורשת שיתופי פעולה ולא פעילות תחרותית, זה לא אומר שלא נעשה תחרויות בכלל (כי אצל בנים זה דווקא מעלה מוטיבציה), אבל זה אומר שניצור איזון בין תחרויות לבין פעילות בצוותים עם שיתופי פעולה. ובכלל, בכל תחום שבו זה לא יפריע לבנים אבל יעזור לבנות, כדאי לשים לב אליו: החל בסביבת עבודה נעימה ואסטתית, הסבר על התמונה הכוללת לפני ירידה לפרטים, ועד שימוש בידע מוקדם לבניית ידע חדש. 
ההמלצה שניקלטה הכי טוב על ידי המדריכים היתה ההמלצה לחכות 4-5 שניות לפני שבוחרים מישהו לענות על שאלה (הסיבה היא שבנות נוטות להמתין לניסוח השאלה במלואה ולנסח בעצמן את התשובה לפני שהן מרימות יד, אם לא נמתין לא נאפשר להן להספיק להרים יד ולענות).
אני מקווה שהמדריכים והמדריכות יצליחו ויהנו בהדרכה ויחנכו דור חדש של ילדות שלא תחשובנה שסייבר זה עניין לבנים בלבד...

יום שני, 11 באוגוסט 2014

בנות! לא לצפות בפרסומות לפני מבחן במתמטיקה


לא מזמן גיליתי את אתר הפייסבוק שנקרא "מכנה משותף", פרויקט התנדבותי להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים בכיתות ט'-י'.
מזמינה אתכם להכנס לראות איך מציגים לבני נוער פרסומות מסוגים שונים ומנתחים מה מצחיק ולמה, דנים בסטראוטיפיים מגדריים (משני הצדדים, לא רק מה מצפים מבנות, אלא מה הציפיות מבנים וכמה הציפיות האלו לא מאפשרות לאנשים להיות מי שהם, כי הם מרגישים לחץ להיות כמו שמצופה מהמגדר שלהם).
באחת הרשומות יש סיכום של מאמר שדן בקשר שבין צפיה בפרסומות ותוצאות מבחנים במתמטיקה. 
זהו הקישור למאמר עצמו, ואת הרשומה תוכלו למצוא באתר הפייסבוק של "מכנה משותף" בתאריך ה30 ביוני. ברשומה נכתב:
יש לך מבחן במתמטיקה מחר? הימנעי מפרסומות!
אנחנו נוטים לחשוב שפרסומות הן "רק בידור", וש"זה לא משפיע עלי!" אך מחקרים מראים כי כאשר נשים נחשפות לפרסומות אשר בהן סטריאוטיפיים מגדריים לפני מבחן במתמטיקה, ביצועיהן במבחן יורדים! בניסוי נוסף, לאחר הצפייה בפרסומות נשים נטו להעדיף תחומים שתואמים יותר את הסטריאוטיפ המגדרי הנשי ופחות תחומים שאינם תואמים את הסטריאוטיפ.
הבעיה איננה הפרסומת עצמה, אלא שהיא מעוררת אצלנו את הסטריאוטיפים השליליים, שיש לנו על נשים כגון האמונה ש"נשים אינן טובות במתמטיקה". יש דרכים שונות בהן סטריאוטיפים באים לידי ביטוי באופן בלתי מודע. התופעה בה נראים שינויים בביצועים כתוצאה מעירור הסטריאוטיפ נקראת "האיום הסטריאוטיפי".
לצערנו, דימויים סטריאוטיפיים נמצאים לא רק בפרסומות אלא בכל המרחב הציבורי שלנו, ולא ניתן להמנע מכל דבר שיעורר אצלנו את "האיום הסטריאוטיפי". כל עוד קיימים סטריאוטיפים מגדריים שליליים, הם משפיעים על כולנו. אפילו נשים עם מודעות פמיניסטית אינן חסינות מהשפעתם, שכן השפעה זו היא - כאמור - אוטומטית ולא מודעת.

יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).


יום רביעי, 2 באפריל 2014

ומה אומרים ילדים כששואלים אותם "למה יש פחות נשים במדעים וטכנולוגיה?"

במרץ בשנה שעברה לבקשתה של המחנכת, הרציתי לפני ילדי השכבה של הבן שלי, שהיה אז בכיתה ו', על "נשים במדע וטכנולוגיה". השנה היא שוב ביקשה שארצה ושמחתי להיענות לבקשתה. הפעם הרציתי לשתי  כיתות ה' ושתי כיתות ו' (כל כיתה בנפרד. הדיון הרבה יותר משמעותי מאשר בפורום גדול).
רציתי לחלוק איתכם מקצת מהסיבות שהילדים העלו לעובדה שציינתי בפניהם ש"ישנו מיעוט נשים שעוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה":
יש ילדים שאמרו, שזה בגלל שנשים יותר מטפלות בבית ובילדים: ילדה אחת העירה, שדווקא אצלה המצב די שיוויוני שני ההורים עושים הכל; אחד העיר שאצלו אבא משתתף קצת, הוא מחזיר אותם מהחוגים.... (באמת "כל הכבוד" לשותפות...); אחר אמר שאמא עובדת מהבית אז היא עושה הכל ואבא חוזר אחרי 7 בערב - אם זה היה ילד בוגר יותר, הייתי מאתגרת אותו ושואלת למה זה ככה לדעתו, אבל הרגשתי לא בנוח לגרום לו לפקפק בבחירה של ההורים שלו....
יש ילדים שאמרו, שבנות מתעניינות פחות בתחומים האלה ומתעניינות יותר בתחומים אחרים, למשל בריקוד ובאומנות. אחר אמר שהן מתעניינותיותר בתסרוקת שלהן (בהקנטה לבנות הכיתה שלו....). בתשובה הראיתי להם צעצועים מקובלים לבנות וצעצועים מקובלים לבנים. שאלתי אותם מי יתעניין יותר בהנדסה ובבניה מי ששיחק במשחקי הרכבה מתוחכמים או מי ששיחקה בברבי, הלבישה ואיפרה אותה, ושיחקה משחקי תפקידים עם בלנדר, מגהץ ושואב אבק...? אחד הילדים ענה לי, שהילדות אוהבות לשחק במשחקים האלה וכשהוא לקח את האחיינית הקטנה שלו לקנות לה מתנה, אלה הדברים שהיא בחרה. בהמשך השיחה אחרי התשובות שלי, הוא כבר התחיל למלמל - "אז הכל בגלל ההורים"... היה חשוב לי לציין להם, ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה, קונים לילדה ברבי והיא שמחה עד השמיים, אז גם ההורים מרוצים, והכל נראה טוב, רק שאין מודעות להשפעה על הילדות.

יש ילדים שאמרו שזה בגלל ההיסטוריה, בגלל שבעבר אסרו על נשים והקשו עליה ללמוד ולעסוק בתחומים האלה (הילדים הפנימו מה שסיפרתי להם כמה דקות קודם בתחילת ההרצאה...).
היה ילד שאמר שהבנים שתלטנים, ומישהי לא הבינה איך זה משפיע. לכן נתתי לה דוגמא, שקורית לעיתים קרובות בכיתות הפיזיקה: ממחקרים עולה שלבנות חשוב להבין את החומר לעומק ולא רק באופן טכני ולכן הן שואלות יותר שאלות, הבנים מגיבים בצורה לא נעימה ו"משתיקים" אותן במשפטים כמו "עוד פעם את עם השאלות שלך!".
אחת הבנות לא הבינה איך זה שדווקא הבנות, שבבית ספר יסודי נראות שחשוב להן להשקיע בלימודים יותר מהבנים, לא מספיק פונות לתחום. ואני עניתי שאכן, מה שקורה הוא שבחטיבת הביניים, בנות שקיבלו 75 במדעים ו/או מתמטיקה אומרות לעצמן שהן כנראה לא טובות מספיק ולא לומדות את התחומים האלה באופן מוגבר, לעומתן, בנים עם אותה תוצאה אומרים לעצמם שדי ברור שהם יפנו לתחומים האלה. ולכן בנות צריכות יותר עידוד ללמוד ולעסוק בתחומים האלה.
לסיכום, הדיונים היו מעניינים וגרמו לילדים לחשוב קצת אחרת, כמובן שזו טיפה בים, אבל טיפה ועוד טיפה...

יום שלישי, 4 במרץ 2014

נחשו מה הבת שלי בנתה עם מתנת יום ההולדת שלה...

לפני כמה זמן כתבתי על Goldiblox וסיפרתי שחיפשתי מתנת יום הולדת לבת הקטנה (8). מתנה שתהיה מעניינת, מאתגרת ובעלת ערך חינוכי וגם כיפית כמובן. בחיפושי גיליתי את חברת Engino וחשבתי להביא מחו"ל משחק שלהם, אבל אז גיליתי שיש להם יבואן שנמצא ברעננה. חקרתי קצת מה כדאי לקנות ולבסוף קנינו לה ערכה עם די הרבה דגמים וגם מנוע. מובן שהייתי סקרנית לדעת האם היא תתלהב או תתאכזב מהמתנה, והיא התלהבה!
מיד אחרי יום ההולדת היא פתחה את הערכה והתחילה לעבוד. הדגם שהיא בחרה היה של מנוף, כמו זה שרואים באתר בנייה (ובמוחי, שעדיין מוטמעות בו שנים של חלוקה של צעצועים למשחקים של בנים ושל בנות, חשבתי לי "באמת?? היא רוצה לבנות מנוף??" ואז אמרתי לעצמי "איזה יופי! היא רוצה לבנות מנוף! כנראה שאני מצליחה להעביר את המסר לדור הצעיר..."). המודל היה מורכב והעבודה עליו לא נגמרה במשחק חד פעמי. הסיפוק שלה ושלי, כאשר היא סיימה והיה לה מנוף עם מנוע שהעלה והוריד חפצים, היה גדול.
הערכות הבסיסיות מתאימות לילדים מגיל 5, אבל המתקדמות לגילאים כבר יותר בוגרים, שימו לב, שרק בערכות הגדולות יש מנוע שהופך את התוצאה למשהו פעיל יותר ולפעמים גם מעניין יותר. עוד לא בנינו דגמים נוספים אבל זה בהחלט משחק שאני ממליצה עליו לבנות וגם לבנים. אם אתם כהורים תתתיחסו בטבעיות לקניה של משחק שיש על עטיפתו טרקטורים, מנופים ומסוקים כמשחק שמתאים לבת שלכם, יש סיכוי טוב שהוא גם יתאים לה...

יום רביעי, 1 בינואר 2014

לו קוראים משכנע ולה קוראים שתלטנית...

כבר ראיתם את הפרסומת של פנטן, שפורסמה בYouTube בנובמבר ומאז היו לה 16 מיליון צפיות? למרות שזו פרסומת ומטרתה לפרסם מוצר, הם ניסו גם להעביר מסר שמעבר.
אני ממליצה לצפות גם עם בני הנוער הפרטיים שלכם ולהסב את תשומת ליבם למילים באנגלית שמופיעות בכל מיני מקומות. יש כאן ביטוי למשהו שלא כולם שמים לב אליו, אך כאן הוא מוצג באופן שממחיש את ההבדלים בהתייחסות של אנשים להתנהגויות זהות, שנעשות על ידי נשים וגברים אך כאשר אישה עושה אותם הם נתפסים לרוב באופן שלילי.



יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 
הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.
בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

יום רביעי, 9 באוקטובר 2013

איך מחנכים אותנו לדימוי של בנות ונשים

למי שלא מכיר עדיין, ישנו אתר חדש שמאגד הרצאות של בני נוער מעניינים ומעוררי השראה בשם: הרצ"ל.
אני ממליצה בחום לצפות באחת ההרצאות (רובן מעניינות...). הרצאה בת 10 דקות ובה מדברת נעמה (שהיא רק בת 14) על דימויים של בנות ונשים.
חבל שנשים ונערות משתפות פעולה עם עידוד דימויים מסוג זה, החל בהשתתפות פעילה וכלה בשתיקה גם כשבעצם צריך להגיד משהו בנידון.
צפו בסרטון ואולי תסתכלו קצת אחרת על מה שקורה סביבכם.

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

אז אולי נפריד בינהם

בין מי למי?
בין בנים לבנות
Ben Javens
איפה?
בשיעורי המתמטיקה והמדעים?
למה?
כי אומרים שזה טוב.
למי?
לבנות. אבל לבנים או שזה לא מפריע או שזה גם טוב יותר.
מה, כיתות כמו בבית ספר דתי?
לא, כיתות רגילות מעורבות בכל השיעורים, רק בשיעורי ממטיקה ומדעים הפרדה בין בנים ובנות.
אז למה לא מיישמים מייד?
יש כמה סיבות: מבחינה מעשית זה יותר מורכב, וחוץ מזה יש גם חסרונות ולא כולם מסכימים שזה הפתרון הנכון.

אז הנה כמה טענות בעד:
מחקרים הראו שבנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים. שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר, לנסות, לנחש וללמוד. ייתכן שזה קשור לכך שבנים נוטים יותר להתפרץ ובנות אולי שקטות יותר. בנוסף, הרבה פעמים יש השפעה של החברה על בחירת המקצוע המוגבר. בת שהולכת למקצוע כמו מדעי המחשב עשויה למצוא עצמה שם לבד, ואיזו בת בתיכון תרצה להיות בכיתה כזו. גם אם יש לה את היכולת, ייתכן שהיא לא תקבל מספיק עידוד. ברגע שזו כיתה של בנות בלבד, הטובות ביותר שם יכולות להביא לידי ביטוי את היכולות שלהן במקצועות ריאליים.
בנוסף, בצורה כזו ניתן להתאים את צורת הלימוד לכל מין בכיתה נפרדת. כך למשל, מכיוון שבנים לומדים טוב יותר כשהם בתחרות ובתנועה, שיטות הלימוד תחרותיות יותר. בנות לומדות טוב יותר בשיתוף פעולה (עבודה בזוגות, בקבוצות) והלימודים הם בהתאם. התוצאות הראו שגם הבנים וגם הבנות שיפרו את הציונים שלהם בהשוואה ללימודים שנעשו ביחד.
ויש גם טענות נגד:
זה לא מכין את הבנות לחיים. עדיף ללמוד במערך של כיתה הטרוגנית, לשים לב ודגש לצורה הדידקטית שבה מעבירים שיעור כדי לתת לבּנות יותר את האפשרות להתבטא בדרכים שלהן. כמו כן, למידה בהפרדה מגדרית מחזקת סטריאוטיפים של הבדלים בין בנים לבנות, עדיף לחנך ולקיים דיון מושכל עם התלמידים והתלמידות להבנת משמעותו של הסטריאוטיפ והשלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

בניסוי של הפרדת בנים ובנות בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה, שנעשה בארץ בבית ספר מבואות עירון, לפני כמה שנים, נמצא שהציון הממוצע של הבנות עלה מ-90 ל-95. הממוצע של הבנים עלה מ-80 ל-86. ומספרן של הבנות הבוחרות בפיזיקה עלה פי ארבעה. חבל שלא המשיכו שם ביישום בגלל
ל שלטענתם נדרשת עבודה כפולה למורים ובגלל שנוצרו בעיות במערכת השעות. 

יום שני, 8 באפריל 2013

אז מה קורה בכיתה?...

אחת הסיבות עליהן כתבתי ברשומה קודמת, לכך שבנות בוחרות פחות בתחומי המדעים והטכנולוגיה היא התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות. כתבתי שם שבהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע.  (מתוך המאמר של דר' רונית אשכנזי).

כדי להתמודד מול בעייה זו ולעורר מודעות אצל המורים והמורות, יצרו במוזיאון המדע בירושלים ביחד עם גופים נוספים מסמך (במיזם בשם TWIST של האיחוד האירופי) ומטרתו לתת המלצות לדרכי הוראה המעודדות בנות ובנים בתחומי המדע והטכנולוגיה

כל ההמלצות טובות מאוד לדעתי.
אנא הפיצו את המסמך לכל המורים והמורות ותלו בחדרי המורים.
הנה רק חלק מההמלצות:

  • עודדו בנות להשתתף בשיעור באותה תדירות כמו בנים, והקפידו לשאול את הבנות גם שאלות קוגניטיביות ברמה גבוהה. ממחקרים עולה כי מורים, משני המינים, יוזמים אינטראקציה רבה יותר עם בנים, וברמה קוגניטיבית גבוהה יותר.
  • העמידו רף ציפיות גבוה גם לבנים וגם לבנות. הימנעו מטיפוח-יתר של הבנות (טיפוח-יתר מעודד תלות, במקום עצמאות).
  • תנו לבנות סיוע ומשוב במידה שווה כמו לבנים. לרוב, בנים מקבלים יותר עזרה ושבחים המפתחים הערכה עצמית. ספקו משוב בעל תוכן לתשובות של בנות ובנים כאחד – אל תסתפקו בהנהון או אישור לקוני. שימו לב! האם תגובתכם שונה כלפי בנות או בנים?
  • צרו איזון בין פעילויות תחרותיות לכאלה המבוססות על שיתוף פעולה. בנות רבות מפיקות יותר מלמידה במצבים המבוססים על שיתוף פעולה, חלקן אף נמנעות מלהשתתף בפעילויות תחרותיות. הפעילו את הכיתה מדי פעם בקבוצות קטנות ומופרדות מגדרית. מחקרים מראים שפעמים רבות בנות פועלות טוב יותר כאשר הן נמצאות בקבוצה של בנות.
  • הקדימו לכל שיעור סקירה כללית של החומר שיילמד. בנות רבות מפיקות יותר מלמידת ”התמונה הגדולה“, מאשר מפרטים בודדים.
  • חכו 4-5 שניות לפני שתבחרו תלמיד/ה לענות על שאלה. בנות נוטות לחכות עד שניסחו את התשובה במלואה לפני שהן מצביעות, בעוד בנים נוטים להצביע מיד ואז לנסח תשובה; השהיית התשובה מאפשרת ליותר תלמידים להשיב על השאלה, וגם נותנת הזדמנות שווה לבנים ולבנות להשיב.
  • שיפטו את תוכן הדברים של כלל התלמידים, לא את האופן שבו הם/ן מדברים/ות. בנות, יותר מבנים, מהססות או מתנצלות, אל תצאו מההנחה שזה סימן שאינן יודעות את התשובה


יום ראשון, 31 במרץ 2013

מי יודע מדוע ולמה?....

במאמר שכתבה דר' רונית אשכנזי לפני כמה שנים, ישנו תאור טוב של הסיבות  
מדוע בנות בוחרות פחות במקצועות הנדסיים ומדעים מדויקים?
הכנתי סיכום קצר, אבל שווה לקרוא את המאמר כולו. 
שלוש סיבות עקריות: 
1. גורמים שמקורם בתהליכי חינוך וחיברות שראשיתם בגיל הרך:
  • בנות נחשפות לצעצועים, משחקים ותחביבים הקשורים בפיזיקה הרבה פחות מבנים ולכן לומדות לזהות פעילויות בעלות אוריינטציה פיזיקלית כשייכות לעולם הגברי ולא לעולמן. 
  • מסרים סמויים בתמונות ובספרי לימוד ותפיסות סטריאוטיפיות של מקצועות "גבריים" ו"נשיים".
  • הבדלים בציפיות מבנים ומבנות: בעוד שהחברה "מצפה" מבנים להצליח בלימוד המקצועות המדעיים טכנולוגיים ולפתח בהם קריירה, הציפיות מן הבנות לרוב נמוכות יותר או אינן מכוונות לתחומים אלה.
  • דמויות לחיקוי בבית ובסביבה: עקב העובדה שפחות נשים בחרו להתמחות במקצועות המדעיים טכנולוגיים, בנות ובנים פוגשים בסביבתם מעט דמויות לחיקוי מתחומי ההנדסה, והמדעים המדוייקים, ובפרט נשים המשלבות מדע ומשפחה, מכאן מתחזק הדימוי ה"גברי" של מקצועות אלה, ובנות ממעטות לבחור בהם כמקצועות בהם יעסקו בעתיד.
2. גורמים הקשורים להבדלים בין בנים ובנות בסגנון הלמידה
  • המקצועות המדעיים וההנדסיים נחשבים למקצועות הישגיים ותחרותיים, שבהם ההתמודדות היא אישית ועצמאית, ואילו הבנות מעדיפות למידה חברתית ולמידה בקבוצות המשלבת עבודת צוות ולמידה חווייתית. 
  • יש לציין שהבנות פחות מאמינות ביכולותיהן. חוסר האמונה ביכולת העצמית ושיטות הוראה שאינן מתאימות לסגנון הלמידה המועדף על הבנות, מביאים לכך שהבנות חוששות שלא יצליחו להגיע להישגים, שהן מצפות מעצמן, אם יבחרו להגביר את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, ולכן הן נמנעות מלבחור בהם.
3. התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות.
בהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע. 

בהמשך אנסה להביא רעיונות ממקורות שונים ל"מה אפשר לעשות" בנושא.