יום שבת, 28 במרץ 2015

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:
ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.
חָמוּר , לא?
מה זה אומר בעצם?
למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.
ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.
אז מה המסקנה שלי:
יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.
אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

אין תגובות:

פרסום תגובה