‏הצגת רשומות עם תוויות כנסת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כנסת. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).