‏הצגת רשומות עם תוויות תלמידות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות תלמידות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 ביוני 2017

ארוע סיום - "סודקות את תקרת הזכוכית"

לפני מספר שבועות השתתפתי בארוע סיום של "סודקות את תקרת הזכוכית", כתבתי על הארגון הזה בעבר (כאן וגם כאן), עושים שם דברים נפלאים בהעצמה של נערות ועידוד שלהן לתחומי מדעים וטכנולוגיה. הפעם השתתפתי גם כמתנדבת עם הקבוצה, שאיתה עבדנו בחודשים האחרונים.
בחברה בה אני עובדת החליטו לעודד את העובדים להתנדב בפרויקטים שונים. באחד הפרויקטים הוצע למעוניינות ללוות קבוצה של נערות של "סודקות" במשך מספר מפגשים, בתוך החברה בזמן העבודה ובתמיכה לוגיסטית של החברה, קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים. הצטרפו אליי שלוש בחורות נוספות ושמחנו לפגוש קבוצה של נערות בכיתה י' חכמות וסקרניות מבית ספר מקווה ישראל, עם מלווה מטעם "סודקות".

הצגנו להן מי אנחנו, ומה עושים אצלנו (פעילויות ללימוד חשבון). אחת הבחורות אצלנו השתתפה ב"סודקות" כחניכה לא מזמן והיוותה דוגמא לכך שאפשר להגיע רחוק כבר בגיל צעיר (היא הפכה להיות עובדת בקרת איכות מן המניין בתקופה שלפני הגיוס שלה). גם הבחורות האחרות סיפרו על סיפור חייהן והיוו מודל לחיקוי.
בהמשך המפגש דיברנו על מה ניתן ליצור ביחד ובסופו של התהליך יצרנו פעילות שהבנות יזמו את הרעיון שלה, כתבו אותו במסמכים המתאימים כדי להעביר אותו לפיתוח, יצרו את האיורים ואת קבצי השמע ולאחר פיתוח, גם עשו את הבדיקות. את הפיתוח היה יותר קשה לעשות איתן עקב הזמן הקצר שהיה לנו ביחד, אז המפתחת שלנו עבדה קשה כדי להשלים את הפיתוח.
הנה הקישור לפעילות, שהינה חידת אילוצים. שמחנו שיכולנו לעשות תהליך שלם ולקבל תוצר מוגמר, אילו היה יותר זמן היינו משדרגים את הפעילות.
בארוע של סודקות הוצגה הפעילות בדוכן לצד הדוכנים של אינטל, טבע, סיסקו, אלביט וכו'. אני מודה לחברה שלי שאיפשרה את ההתנדבות הזו, זה לא מובן מאליו עבור חברת סטארט-אפ לא גדולה. ותודה לארגון "סודקות את תקרת הזכוכית" על האפשרות לפגוש את התלמידות.
ציטוט מפי הבנות: "אנחנו נהנינו מאוד במהלך פיתוח המשחק,
 ובאמת הרגשנו שאנחנו לומדות, מתפתחות, וגם לוקחות השראה מכל הנשים החזקות בחברה. הן הראו לנו שניתן לשלב בין משפחה ועבודה טובה שאנחנו אוהבות ומעריכות. הן העצימו את הרצון שלנו להשיג כל דבר שאנחנו  רוצות וגרמו לנו להבין שאנחנו יכולות. ראינו שעבודה יכולה להיות מעניינת, מאתגרת, כיפית וגם תורמת לאוכלוסיית היעד."
ואנחנו יצאנו עם סיפוק :)

יום שישי, 15 באפריל 2016

מה אומרים הילדים? (למה נשים לא בוחרות מדעים וטכנולוגיה)

שוב הרציתי לפני ילדים בכיתות ה' בבית הספר של הבת שלי. הפעם, גם בכיתה שלה.
קראתי להרצאה "נשים במדע", והתזמון היה סביב יום האישה (לבקשת המחנכות), אבל הרעיון היה לתת רקע כללי, על מה זה בכלל "מדעים וטכנולוגיה" ומה עושים מהנדסים (הרי כשילדים שומעים "הנדסה" הם חושבים שזה השיעור הזה בחשבון שבו לומדים על זוויות ומצולעים...); להבין איך בעבר התייחסו לנערות או נשים שרצו ללמוד בכלל ומדעים בפרט, ומה היו מאפשרים להן; קצת על נשים בולטות במדע (יש כל כך הרבה שממש קשה לבחור) וגם לדון בסיבות לעובדה שגם כיום כש"הכל אפשרי" לכאורה עבור נשים, יש עדיין מיעוט שבוחרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכן, גם לתת מודל לחיקוי של מהנדסת...

רציתי לשתף אתכם בתשובות שילדים ענו לשאלה "מדוע גם כיום כאשר אין מגבלה חיצונית לכאורה, יש מיעוט נשים בתחומים האלו?" (בחלק מהמקרים ניסחתי מחדש את מה שנאמר):

  • הנשים צריכות לדעת מה שקורה בבית, צריכות לפנות זמן לבית, ולכן בוחרות לא לעסוק בתחומים האלה.
  • במשך הרבה שנים אמרו להן שהן לא יכולות, אז למרות שהיום מאפשרים להן, הן עוד לא מאמינות שהן יכולות.
  • הן פוחדות שהן לא יצליחו כי הן חושבות שהן לא מספיק טובות ביחס לבנים, בגלל שפעם לא התקדמו, אז הן חושבות שגם היום הן לא יצליחו.
  • אני חושבת שזה בגלל שההורים שלהן, זה לא הילדים, זה משפיע עליהן
  • הן חוששות יותר לא להצליח מאשר בנים
  • הן עושות מה שחברות שלהן עושות
  • תפיסה שנשארה מהעבר ועדיין משפיעה היום
  • הסבים והסבתות שלהן חיו בתקופה שהבנות לא למדו ואולי הם משפיעים או לוחצים עליהן לא ללמוד.

מקווה שבדיון שהעלינו ובסיבות שגם אני הצפתי בפני הילדים הצלחתי לגרום להם לחשוב על הנושא ולהסתכל על הדברים קצת אחרת.

יום שבת, 21 בנובמבר 2015

מה באמת קורה כשעושים שיעורי מתמטיקה נפרדים לבנות ולבנים בתיכון?

דיברתי לא מזמן עם אינה, מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה כבר כ15 שנה, בבית ספר "הר וגיא" בצפון הרחוק. לפני כ10 שנים בעקבות צורך לפצל את כיתת המתמטיקה לשתי כיתות (כי היא עברה את 40 התלמידים), הוחלט לעשות ניסוי ולפצל לכיתות לפי מגדר (בנים ובנות בנפרד), בהתחלה התלמידים התלוננו ולא הבינו למה ("מה, אנחנו בית ספר דתי?") אבל בהמשך היו מרוצים וגם המורים. לא נעשה שם מחקר מדעי, אבל ההשפעה המרכזית היתה ירידה בעזיבה של בנות מ5 יח"ל ל4 יח"ל כמו שקורה לעיתים קרובות. כתוצאה מההפרדה, המורים היו צריכים להתאים את עצמם ואת ההוראה שלהם לפי מגדר הכיתה.
אז הנה רשימה של הכללות לגבי אופן הלמידה של בנים ושל בנות בשיעורי מתמטיקה מרשמיה של מורה אחת:

בנים:
אוהבים תחרות
מאבדים סבלנות אם פותרים יותר מידי תרגילים על הלוח
מפרגנים יותר, זורמים יותר
יותר בעיות משמעת מאשר בכיתת בנות, אבל כאשר הם נפרדים מהבנות ואין להם את הקהל (הבנות) להרשים, הם עושים פחות בעיות משמעת מאשר בכיתה מעורבת ואז הם עסוקים יותר בלמידה
קולטים נושא על ידי הבנת הרעיון עצמו ופחות תרגול
המורים צריכים הרבה אנרגיות, יכולת שליטה בכיתה ולמידה בקצב מהיר יותר
בנות:
מתלוננות יותר
לא אוהבות תחרות, מעדיפות לפתור כולן ביחד
קולטות נושא על ידי תרגול 
המורים צריכים הרבה סבלנות

כבר לפני כמה שנים ירד מספר תלמידי המתמטיקה ב5 יח"ל מתחת ל40 ולכן אי אפשר היה להצדיק פתיחת כיתה נוספת, לכן לא המשיכו את הפיצול ב5 יח"ל ועשו אותו ב4 יח"ל שם הכיתה היתה גדולה, גם שם היו תוצאות טובות. אך לאחרונה בבית הספר המסוים הזה יש משמעותית יותר בנות ב4 יח"ל מאשר בנים ולכן פיצול הכיתה לא היה רלוונטי (כי לא הוגן לתת למורה אחד כיתה קטנה ולמורה אחר כיתה גדולה). אז הם החליטו לפצל את כיתות 3 י"חל שם יש הרבה תלמידים, כיתה אחת בנים, כיתה אחת בנות וכיתה אחת מעורבת. ההשפעה המרכזית היא התאמת המורים לאופן למידה המותאם יותר לבנות, כאשר זו כיתת בנות. ואם אתם שואלים למה זה טוב? אז התשובה של אינה היא, שכל מורה צריך ללמד שנה אחת כיתת בנים ושנה אחת כיתת בנות, רק אחר כך הוא יוכל בכיתה מעורבת לתת את המענה הנכון גם לבנים וגם לבנות (כיוון שהאפקט בכיתה חד מגדרית בולט הרבה יותר).

לסיכום, אינה אומרת שזה שיוויון הזדמנויות אמיתי - לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו (לא לתת לכולם אותו דבר).

בעבר כבר כתבתי על פיצול כיתות לפי מגדר ברשומה הזו, עם שיקולי בעד ונגד.
אני קוראת כאן למנהלי/ות בתי ספר ורכזי/ות מתמטיקה לשקול הפרדה של כיתות מתמטיקה בתיכון לפי מגדר ולראות מה ההשפעה בבית הספר שלהם. עוד לא קראתי על מחקר שבו היו להפרדה כזו חסרונות כאלה שלא מצדיקים נסיון כזה, להפך, שמעתי על יתרונות.

יום שבת, 28 במרץ 2015

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:
ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.
חָמוּר , לא?
מה זה אומר בעצם?
למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.
ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.
אז מה המסקנה שלי:
יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.
אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

יום שישי, 27 ביוני 2014

חוויות מועדת הכנסת בנושא: קידום נערות למדע וטכנולוגיה

לפני כחודש השתתפתי בועדת הכנסת בנושא עידוד בנות למדע וטכנולוגיה. חוויה מעניינת לשמוע מקרוב איך הדברים מתנהלים בועדות הכנסת. יושבת ראש הועדה היא ח"כ עליזה לביא והיא הצליחה לגייס לפגישה זו את שר החינוך שי פירון ואת שר המדע יעקב פרי. הועדה בעצם עסקה בהעלאת מודעות לנושא ובהצגת המצב הקיים כולל מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב. לצערי לא דנו בתוכניות קונקרטיות לביצוע, כפי שחשבתי שיעשו (אולי בפגישה הבאה בספטמבר...).
נציגי הגופים השונים עדכנו על הנעשה בתחומם:

  • אושרה לרר, הממונה על מגדר ושיוויון בין המינים במשרד החינוך אמרה שיש כיום הכשרה של מורים/ות וגננות, להעלאת מודעות לעובדה שהתיחסות הסביבה באופן שונה בין בנים לבנות שקיימת כבר בגיל צעיר משפיעה על הבנות באופן בעייתי. ישנה גם תוכנית להכנסת היבטים מגדריים לתוך מחוונים למנהלים בשיעורי הביקורת שהם עושים למורים ובכך "לאלץ" את המורים והמנהלים להתייחס לנושא. היא סיפרה גם שישנו נסיון לאחד כוחות של משרדי הממשלה החינוך והמדע וכן רשויות מקומיות וגופים באקדמיה, בתעשיה ובצבא. 
  • רעיה ברוק מתחום הסייבר בצבא עדכנה על המספרים הנמוכים של בנות שמגיעות לתחום הטכנולוגי (20% בלבד הן חיילות ובתחום הסייבר הן רק 3%), זה נתפס כמקצוע חדשני שלא ניתן לרכוש בבתי הספר וכמקצוע לא חברתי. בפרויקט "מגשימים" יש 15% בנות בלבד ויש יותר נשירה שלהן כיוון שבנות  עם ציון 85 ומטה חושבות שהן כנראה לא מספיק טובות אז זה לא בשבילן. ישנם נסיונות משותפים של מנהל מדע וטכנולוגיה בשילוב עם צה"ל להתחיל לתת חשיפה טכנולוגית כבר בגילאי חטיבת הביניים בשילוב עם תפיסות מסוגלות והעצמה: אחת התוכניות נקראת "עתודה מדעית טכנולוגית" בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית נוספת היא "עתידים" בצה"ל שמעודדת עתודאים בפריפריה, אך גם שם יש רק 25% בנות ומתוכן 45% פונות למקצועות ההנדסה (בהשוואה ל80% מהבנים) - בכל מקרה אלו כבר מספרים משמעותיים שיכולים בהמשך (בעוד 10 שנים) לעשות את ההבדל ביצירת מודלים לחיקוי בפריפריה.
  • בתחום האקדמיה נאמר שאין מספיק סטודנטיות להנדסה ועוד פחות ממשיכות לתארים גבוהים. ישנו נסיון לתת מענקי מחקר לחוקרים בתחום עידוד נשים לתחומים אלה ובמקביל מעודדים נשים לעמוד בראש קבוצות מחקר ונותנים מלגות לסטודנטיות בתואר שלישי. סופר גם על תוכנית "מדעניות העתיד" של משרד החינוך שבה כיום יש 600 נערות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ובה הן נחשפות לתחומים אלה דרך הרצאות וכן ביקורים בתעשיה ובאקדמיה (גם לי יצא להרצות מול קבוצת נערות כזו לא מזמן). 
  • במגזר הערבי צוין שישנו אחוז גבוה יותר של בנות בתחומי המדע והטכנולוגיה ביחס למגזר היהודי. הסיבה היא כנראה נשירה גדולה של בנים מבתי הספר הערבים בגיל התיכון. אך שם המצב החברתי הוא כזה שעוד יותר קשה לנשים לעסוק בתחומים אלה אחרי האוניברסיטה ולבסוף, רבות מהן הופכות למורות בבתי ספר (מה שמעלה את רמת המורות ביחס למורות במגזר היהודי, אך לא מנצל את היכולות שלהן מספיק).

היו שם נציגים מיוזמות בתחום שפירטו על היוזמה שלהם ועל ההשפעה שלה כמו למשל: פרויקט "מובילות לטכניון" שעליו כתבתי בעבר; פרויקטים של גוגל - פרויקט Moms לעידוד יזמות של אמהות אחרי לידה, פרויקט Mind the gap  עליו כתבתי בעבר,ופרויקט MentorIT בו הבנות הנבחרות הן סוכנות השינוי (אחת הבנות סיפרה בועדה על מה שהן עושות ו"גנבה את ההצגה" :)).
שי פירון קצת "זילזל" בפרויקטים הקטנים שבהם כ300-600 בנות ואמר שמשרד החינוך חשף ב'תעשידע' כ100 אלף בנות. לא כל כך אהבתי את ההערה הזו כי הפרויקטים הקטנים הם פרויקטים לאורך שנים ובעלי השפעה משמעותית מאוד, בעוד שיום חשיפה ב'תעשידע' לא משפיע בצורה כזו, מה עוד שעד כמה שאני יודעת ימי החשיפה האלה לא ממש ממשיכים בשנתיים האחרונות (אבל גם להם יש פרויקט אורך של 3 שנים עם קבוצה של 6 בתי ספר, האם הוא ממשיך??). הוא אמר ש"נחטא לנושא אם ננתק אותו מההקשר התרבותי חברתי", כיוון שהיו השקעות במשאבים ובחשיבה ולא היה שינוי מספיק. ישנן התניות חברתיות שמקשות על השינוי. 
ח"כ סנדרס אמרה שהמפתח נמצא בגיל הרך, הילדות קולטות מהסביבה שמכוונת אותן למקום מסויים של צמצום אפשרויות ולא פתיחה שלהם (כפי שהיא אמרה, אם בגן שרים שירים שבהם: "אבא מפרנס המשפחה, אמא קוראת לארוחה..." אז מגיל צעיר הן מבינות מה תפקידן...).


יום רביעי, 2 באפריל 2014

ומה אומרים ילדים כששואלים אותם "למה יש פחות נשים במדעים וטכנולוגיה?"

במרץ בשנה שעברה לבקשתה של המחנכת, הרציתי לפני ילדי השכבה של הבן שלי, שהיה אז בכיתה ו', על "נשים במדע וטכנולוגיה". השנה היא שוב ביקשה שארצה ושמחתי להיענות לבקשתה. הפעם הרציתי לשתי  כיתות ה' ושתי כיתות ו' (כל כיתה בנפרד. הדיון הרבה יותר משמעותי מאשר בפורום גדול).
רציתי לחלוק איתכם מקצת מהסיבות שהילדים העלו לעובדה שציינתי בפניהם ש"ישנו מיעוט נשים שעוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה":
יש ילדים שאמרו, שזה בגלל שנשים יותר מטפלות בבית ובילדים: ילדה אחת העירה, שדווקא אצלה המצב די שיוויוני שני ההורים עושים הכל; אחד העיר שאצלו אבא משתתף קצת, הוא מחזיר אותם מהחוגים.... (באמת "כל הכבוד" לשותפות...); אחר אמר שאמא עובדת מהבית אז היא עושה הכל ואבא חוזר אחרי 7 בערב - אם זה היה ילד בוגר יותר, הייתי מאתגרת אותו ושואלת למה זה ככה לדעתו, אבל הרגשתי לא בנוח לגרום לו לפקפק בבחירה של ההורים שלו....
יש ילדים שאמרו, שבנות מתעניינות פחות בתחומים האלה ומתעניינות יותר בתחומים אחרים, למשל בריקוד ובאומנות. אחר אמר שהן מתעניינותיותר בתסרוקת שלהן (בהקנטה לבנות הכיתה שלו....). בתשובה הראיתי להם צעצועים מקובלים לבנות וצעצועים מקובלים לבנים. שאלתי אותם מי יתעניין יותר בהנדסה ובבניה מי ששיחק במשחקי הרכבה מתוחכמים או מי ששיחקה בברבי, הלבישה ואיפרה אותה, ושיחקה משחקי תפקידים עם בלנדר, מגהץ ושואב אבק...? אחד הילדים ענה לי, שהילדות אוהבות לשחק במשחקים האלה וכשהוא לקח את האחיינית הקטנה שלו לקנות לה מתנה, אלה הדברים שהיא בחרה. בהמשך השיחה אחרי התשובות שלי, הוא כבר התחיל למלמל - "אז הכל בגלל ההורים"... היה חשוב לי לציין להם, ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה, קונים לילדה ברבי והיא שמחה עד השמיים, אז גם ההורים מרוצים, והכל נראה טוב, רק שאין מודעות להשפעה על הילדות.

יש ילדים שאמרו שזה בגלל ההיסטוריה, בגלל שבעבר אסרו על נשים והקשו עליה ללמוד ולעסוק בתחומים האלה (הילדים הפנימו מה שסיפרתי להם כמה דקות קודם בתחילת ההרצאה...).
היה ילד שאמר שהבנים שתלטנים, ומישהי לא הבינה איך זה משפיע. לכן נתתי לה דוגמא, שקורית לעיתים קרובות בכיתות הפיזיקה: ממחקרים עולה שלבנות חשוב להבין את החומר לעומק ולא רק באופן טכני ולכן הן שואלות יותר שאלות, הבנים מגיבים בצורה לא נעימה ו"משתיקים" אותן במשפטים כמו "עוד פעם את עם השאלות שלך!".
אחת הבנות לא הבינה איך זה שדווקא הבנות, שבבית ספר יסודי נראות שחשוב להן להשקיע בלימודים יותר מהבנים, לא מספיק פונות לתחום. ואני עניתי שאכן, מה שקורה הוא שבחטיבת הביניים, בנות שקיבלו 75 במדעים ו/או מתמטיקה אומרות לעצמן שהן כנראה לא טובות מספיק ולא לומדות את התחומים האלה באופן מוגבר, לעומתן, בנים עם אותה תוצאה אומרים לעצמם שדי ברור שהם יפנו לתחומים האלה. ולכן בנות צריכות יותר עידוד ללמוד ולעסוק בתחומים האלה.
לסיכום, הדיונים היו מעניינים וגרמו לילדים לחשוב קצת אחרת, כמובן שזו טיפה בים, אבל טיפה ועוד טיפה...

יום רביעי, 12 בפברואר 2014

למה בכלל ללמוד פיזיקה לבגרות?

ביום חמישי האחרון, יצאתי מוקדם יותר מהעבודה, לקחתי את בת העשרה שלי מבית הספר ונסענו לכנס "בנות בוחרות פיזיקה" במכון ויצמן. (תקציר המסרים מהכנס מודגש למטה). 
הגענו קצת מאוחר לכן הפסדנו את דברי הפתיחה וגילינו אולם מלא מפה לפה במאות נערות, שהגיעו ממש מכל רחבי הארץ, אפילו מדימונה ומבית ג'אן. אחרי הפתיחה היו שלוש בחורות שסיפרו את סיפורן, כולן למדו פיזיקה 5 יח"ל כמובן. אחת  היא כיום כתבת בגל"צ וכך הבהירה, שגם אם לומדים פיזיקה זה לא אומר שבהכרח עוסקים בתחום בהמשך, אבל זה פותח דלתות לעתיד; אחרת לומדת באוניברסיטה מתמטיקה ופיזיקה, ושלישית למדה גם הסטוריה 5 יח"ל ומאוחר יותר היתה גם בקורס חובלים (האישה הראשונה שסיימה קורס חובלים במגמת אלקטרוניקה) ולומדת כיום משפטים, בקיצור - התרשמנו! 
בשלב הבא בתוכנית הכנס, היתה מורה למדעים שלמרות הבעיות הטכניות שהיו עם המקרן בזמן המצגת שלה, היא התמודדה עם זה בקלילות והציגה את תוכנית הלימודים (קצת מהר מידי לטעמי). היא גם הוכיחה לנערות בקהל שבקבלה לאוניברסיטאות לתחומי מדע וטכנולוגיה, מה שחשוב הוא האם למדת 5 יח"ל מתמטיקה ו5 יח"ל פיזיקה או לא (אין אף מקצוע אחר ב"מעמד" הזה, אפילו לא כימיה או מחשבים). ללומדי פיזיקה יש כנראה סיכויי קבלה טובים יותר והם גם מקבלים בונוס בחישוב ממוצע הבגרות. בכל מקרה מי שלא לומד/ת פיזיקה מורחב בתיכון נדרש/ת לעשות מכינה בפיזיקה לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה ולהשלים בזמן קצר את חומר הלימוד לבגרות (אז אם כבר, עדיף ללמוד את זה בתיכון...). היא אמרה משהו שהפתיע אותי, שממוצע הציונים בפיזיקה הוא גבוה, כלומר בעצם, העובדה שזהו מקצוע קשה לא משפיעה לשלילה על ממוצע הבגרות לתלמידים (לטענתה, לעיתים אפילו משפרת אותו).
אושרה לרר, האחראית לשיוויון בין המינים במשרד החינוך, נתנה הרצאה עם הרבה "פילפל" (ויש אפילו נשים שהדברים הישירים שהיא אמרה גרמו להן אי נוחות). היא הבהירה לנו, שמצב השיוויון המגדרי בארץ הינו בהדרדרות בניגוד למה שחושבים (אנחנו מקום 56 בעולם, ירדנו 21 מקומות ב7 השנים האחרונות!). היא דיברה על המסרים של "משטרת היופי" שמשפיעים לשלילה על הבנות, והזכירה את סרטי וולט דיסני כדוגמא רעה למסרים של: "תהיי יפה ותשתקי", או "הדבר היחיד שחשוב בחיים זה להתחתן עם הנסיך". היא דיברה על הבדלים בין המינים ועל הויכוח האם ההבדלים מולדים או נרכשים ומה ההשפעה של הסביבה על הבנים והבנות.
בהמשך היתה קצינה בדרגת אלוף מאכ"א, שהסבירה על ההשפעה של מה שלומדים בתיכון על התפקיד בצבא, היא לרוב השתמשה במונחים צבאיים, שלמרות שהיא פירשה אותם, הם לא היו מובנים ו/או מעניינים לבנות בכיתה ט' ... ובכל זאת המסר עבר.
בסוף השתתפנו בהרצאה מרתקת של דר' הגר לנדסמן ממכון ויצמן בנושא המחקר על הנייטרינו שהיא עושה באנטארקטיקה, שם היתה כבר 3 פעמים למשך חודש בכל פעם.
המסרים לאורך כל הכנס היו:
  • לימודי הפיזיקה מוערכים בכל מקום אליו מגיעים אחר כך והם פותחים דלתות שהנערות אפילו עוד לא יכולות לדמיין אותן כרגע.
  • כשלומדים פיזיקה התפיסה על העולם וההבנה שלנו את העולם משתנה, מגלים תמונה שלמה ומרגשת של העולם והתופעות סביבנו.
  • לימודי הפיזיקה מעניקים יכולת לפתח כישורי חשיבה, אבל לא צריך להיות איינשטיין כדי ללמוד פיזיקה.
  • יש זמן לעסוק גם בפעילויות אחרות כשלומדים פיזיקה (חוגים, תחביבים, מועצת תלמידים, צופים ועוד).
  • למרות התדמית של המקצוע הקשה שצריך ללמוד בו הרבה שעות, תלמידים במגמות כמו מוזיקה ותאטרון משקיעים הרבה יותר שעות.
  • ההתמודדות עם האתגר שבלימודי פיזיקה מחזקת אותך ואת לומדת על עצמך שאת מתמודדת עם אתגרים בהצלחה.

הפרטית שלי התרשמה לחיוב מהערב הזה ואמרה שזה לא הרגיש כאילו זו פרסומת למגמת הפיזיקה, אלא היה שימוש בעובדות ובנסיון של אנשים מהשטח כך שזה היה אותנטי ומרשים, והיא מבינה מה החשיבות של לימודי פיזיקה.

יום ראשון, 5 בינואר 2014

המורה לרובוטיקה רוצה שהבנות תשבנה בצד כי צריך לנצח

המורה לרובוטיקה אמר לבנות לשבת בצד, כי יש תחרות (כנסו לקישור כדי לקרוא את הפרטים). כשאחת האמהות דיברה איתו הוא אישר את הפרטים והסביר: "יש תחרות בפברואר ואנחנו צריכים לנצח בתחרות. והבנות בכלל רוצות את זה. הוא אמר להן, לדבריו, שתתאזרנה בסבלנות ואחרי התחרות, הוא יתן להן לבנות קצת. עכשיו מתרכזים בלנצח."

האם זה רק הוא? שתפו אותי אם אתם שומעים על מקרים שבהם מורים או אנשי חינוך מתייחסים שונה לבנות ולבנים במקצועות מדעיים טכנולוגיים ולא מאפשרים להן למצות את כישוריהן. כבר שמעתי על "יועצות" בית ספריות שהמליצו לנערות ללמוד תקשורת 5 יח"ל במקום מדעים, כי כך הן תוכלנה להשיג ציון גבוה בלי להשקיע הרבה מאמץ (בטענה ש: "בשביל מה לך?..."), כשברור בשביל מה ה"יועצות" יועצות, כדי שציוני הבגרות הממוצעים של בית הספר יהיו גבוהים יותר...

יום שלישי, 24 בדצמבר 2013

חוויות מהשטח...

ביום חמישי שעבר הרציתי במשך יותר משעה לנערות בכיתה ט' באולפנת אמי"ת במסגרת המיזם "פנים למדע וטכנולוגיה" שעליו כתבתי בעבר, ומטרתו לעודד נערות אלו ללמוד מדעים וטכנולוגיה. הסברתי להן קצת לגבי ההבדל בין מדעים לטכנולוגיה, ואלו תחומי הנדסה קיימים - די ברור שהן לא שמעו לפני כן על רוב סוגי ההנדסות (חשמל, אזרחית, מכנית, סביבה, ביו-רפואה, ביו טכנולוגיה, תעשייה וניהול, מזון ועוד). ואז התחלתי את עיקר ההרצאה, בנושא: פיתוח אפליקציות. מי שמכיר אותי אולי מתפלא, הרי אני לא מתכנתת, אז מה לי ולפיתוח אפליקציות?... אולי זה בגלל שהחברה שבה אני עובדת מייצרת אפליקציות ואני יושבת בחדר עם 3 מפתחים ומפתחת אחת...אולי זה בגלל שכל התחום של משחקים רציניים ממש מעניין אותי (הרציתי לפני כשבועיים בכנס הקמת הסניף הישראלי של ארגון Games For Change)... ואולי זה בגלל שאני באמת מאמינה שאין סיבה שכלית לכך שיש כל כך מעט מתכנתות, וניתן למשוך צעירות לתחום אם הן תחשפנה לנושא.
מה שרציתי בעיקר הוא לעניין את הנערות בתחום של אפליקציות ומשחקים, לא רק כמשתמשות, אלא כנערות שיכולות להעלות רעיונות נפלאים למשחקים או אפליקציות, שיכולים לעשות שינוי בעולם ולהבין שהן יכולות ללמוד לתכנת ולעסוק בזה בעתיד. הצגתי להן את תוכנת ה-Scratch (מי שלא מכיר, זו תוכנה נפלאה ללימוד צעדים ראשונים בתכנות, היא חינמית ויש גם גרסא עברית).
שמחתי לדבר על הנושאים האלה, כי אני יודעת שלחלק מהבנות זה האיר עיניים בנוגע לאפשרויות בעתיד. אבל אני מרימה את הכובע בפני המורות (והמורים). היו רק כעשרים תלמידות אבל הן פטפטו בינהן והעירו הערות וזה לא היה פשוט להעביר מה שרציתי, קשה לי לדמיין איך זה היה עם 40 ילדים בכיתה...
דרך אגב, אנחנו מחפשים מרצים לשתי הרצאות, רצוי נשים (כי הרעיון הוא להראות להן שגם נשים עוסקות בזה), אם אפשרי בתחום רפואה, פיזיקה או הנדסה (אבל לא כימיה ולא חומרים). פנו אליי אם אתם מעוניינים/ות או אפילו מכירים מישהי שיכולה להתאים.

יום חמישי, 21 בנובמבר 2013

Mind the gap


תוכנית נוספת לעידוד נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה נעשית ביוזמת דניאלה רייכמן ומיכל סגלוב, מהנדסות שעובדות בחברת גוגל. התוכנית התחילה ב2008 ומאז ביקרו בגוגל כ5000 (!) נערות. הביקור הוא ביקור קצר של כשעתיים שכולל סיור במשרדי גוגל והרצאה של אחת או יותר מהמהנדסות שעובדות שם. הנערות המבקרות (בדרך כלל ביוזמת בית הספר שלהן), מגיעות ממקומות שונים בארץ וממגזרים שונים. ישנו גם כנס שנתי שהן מארגנות באחת האוניברסיטאות ובו הרצאות משולבות של גוגל ומרצות מהאוניברסיטה וכן פאנל של מספר נשים: מהנדסות מגוגל, מרצות מהאקדמיה וסטודנטיות. הביקורים מאפשרים לבנות להחשף לסביבת היי-טק, להבין איך נראים משרדים של חברה כזו, להכיר באופן בלתי פורמלי מהנדסות שעובדות שם וללמוד קצת על מדעי המחשב ועל טכנולוגיה.
בקישור זה תוכלו לצפות בסרטון מאחת ההרצאות. בנוסף הן פתחו עמוד בפייסבוק שנקרא: "מדע זה לבנות".
התוצאות מרשימות מאוד. הבנות יוצאות מהביקור עם הרבה מוטיבציה ללמוד מדעי המחשב ולעבוד בגוגל. מהמידע שהמארגנות הצליחו לקבל מהמורים של בתי הספר, כנראה ש40% מהבנות שבאו לביקורים בחרו ללמוד מדעי המחשב כמקצוע מוגבר בתיכון. איננו יודעים כמה מהן באמת תבחרנה באוניברסיטה ללמוד את התחום הזה, אבל זו כבר התחלה טובה שהן תלמדנה אותו בתיכון (ואולי גם תמשכנה בצבא לאחת היחידות הידועות בנושא, זו מקפצה רצינית בחיים למי שמתכוון להמשיך ללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה).

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

פנים למדע וטכנולוגיה - התחלה

ביום חמישי האחרון התחלנו בשעה טובה מיזם שעבדנו עליו כבר מספר שבועות, שנקרא "פנים למדע וטכנולוגיה": תוכנית לחשיפה של נערות בכיתה ט' (מבית ספר אמית בגבעת שמואל) לתחומים שונים במדע וטכנולוגיה. המטרה היא לעודד אותן בבוא הזמן לבחור במקצוע מדעי או טכנולוגי בתיכון. המארגנות הן קבוצה של נשים, כל אחת מתחום אחר במדע וטכנולוגיה, כולנו מעמותת "פני"ם חדשות" והכנו תוכנית של 10 מפגשים שכוללים הרצאות, סדנאות וסיורים. התקבלנו בזרועות פתוחות ע"י בית הספר. היו במפגש הראשון כעשרים בנות (מתוך שבעים בנות בשכבה), שבחרו להשאר אחרי שעות הלימודים כדי לראות מה יש לנו להציע. המפגש כלל "טעימות" מההרצאות הבאות, עם התנסויות מעניינות בכימיה, שהשאירו גם אותי פעורת פה. יצאנו בהרגשה טובה, כי היתה הרגשה שהיה להן מעניין ואנחנו מקוות שהנערות תבחרנה להמשיך ולבוא לכל המפגשים. הרצאת ה"טעימה" שלי היתה בנושא פיתוח אפליקציות ושמחתי שבאה אליי נערה חביבה בסיום ואמרה לי שיש לה רעיון לאפליקציה ושאלה מה כדאי לעשות עם זה... 

יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 
הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.
בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל 
ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.
   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%). 

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

אז אולי נפריד בינהם

בין מי למי?
בין בנים לבנות
Ben Javens
איפה?
בשיעורי המתמטיקה והמדעים?
למה?
כי אומרים שזה טוב.
למי?
לבנות. אבל לבנים או שזה לא מפריע או שזה גם טוב יותר.
מה, כיתות כמו בבית ספר דתי?
לא, כיתות רגילות מעורבות בכל השיעורים, רק בשיעורי ממטיקה ומדעים הפרדה בין בנים ובנות.
אז למה לא מיישמים מייד?
יש כמה סיבות: מבחינה מעשית זה יותר מורכב, וחוץ מזה יש גם חסרונות ולא כולם מסכימים שזה הפתרון הנכון.

אז הנה כמה טענות בעד:
מחקרים הראו שבנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים. שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר, לנסות, לנחש וללמוד. ייתכן שזה קשור לכך שבנים נוטים יותר להתפרץ ובנות אולי שקטות יותר. בנוסף, הרבה פעמים יש השפעה של החברה על בחירת המקצוע המוגבר. בת שהולכת למקצוע כמו מדעי המחשב עשויה למצוא עצמה שם לבד, ואיזו בת בתיכון תרצה להיות בכיתה כזו. גם אם יש לה את היכולת, ייתכן שהיא לא תקבל מספיק עידוד. ברגע שזו כיתה של בנות בלבד, הטובות ביותר שם יכולות להביא לידי ביטוי את היכולות שלהן במקצועות ריאליים.
בנוסף, בצורה כזו ניתן להתאים את צורת הלימוד לכל מין בכיתה נפרדת. כך למשל, מכיוון שבנים לומדים טוב יותר כשהם בתחרות ובתנועה, שיטות הלימוד תחרותיות יותר. בנות לומדות טוב יותר בשיתוף פעולה (עבודה בזוגות, בקבוצות) והלימודים הם בהתאם. התוצאות הראו שגם הבנים וגם הבנות שיפרו את הציונים שלהם בהשוואה ללימודים שנעשו ביחד.
ויש גם טענות נגד:
זה לא מכין את הבנות לחיים. עדיף ללמוד במערך של כיתה הטרוגנית, לשים לב ודגש לצורה הדידקטית שבה מעבירים שיעור כדי לתת לבּנות יותר את האפשרות להתבטא בדרכים שלהן. כמו כן, למידה בהפרדה מגדרית מחזקת סטריאוטיפים של הבדלים בין בנים לבנות, עדיף לחנך ולקיים דיון מושכל עם התלמידים והתלמידות להבנת משמעותו של הסטריאוטיפ והשלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

בניסוי של הפרדת בנים ובנות בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה, שנעשה בארץ בבית ספר מבואות עירון, לפני כמה שנים, נמצא שהציון הממוצע של הבנות עלה מ-90 ל-95. הממוצע של הבנים עלה מ-80 ל-86. ומספרן של הבנות הבוחרות בפיזיקה עלה פי ארבעה. חבל שלא המשיכו שם ביישום בגלל
ל שלטענתם נדרשת עבודה כפולה למורים ובגלל שנוצרו בעיות במערכת השעות. 

יום שבת, 17 באוגוסט 2013

תחושת מסוגלות ושאיפות לעתיד

מתוך פרסום בפייסבוק של דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית": "דוח הערכה של התכנית התפרסם. הדוח של שתי חוקרות מאוניברסיטת בר אילן מראה, שידע מגדרי משפיע גם על תחושת מסוגלות מדעית גם על תחושת מסוגלות כללית ובעיקר על שאיפות לעתיד של נערות. הכי מעניין- הוא מראה שהמשתנה הכי משמעותי לתחושת המסוגלות המתמטית של הנערות היתה סדנת המגדר שהן עברו בכיתה ט'. "
שווה לראות את הסרטון ולהבין איזו השפעה יש לתוכנית.
ישר כח!

יום חמישי, 27 ביוני 2013

נערה בת 18 ומטען קטן

בכתבה של onlife קראתי על אישה קוהרה (Eesha Khare), נערה בת 18, תלמידת תיכון בקליפורניה שפיתחה מכשיר שמאחסן אנרגיה ויכול לטעון את המכשירים הסלולריים שלנו בכמה שניות (20-30!!), ויוכל לשמש גם לטעינת מכשירים אלקטרוניים אחרים. היא זכתה בפרס הקרן של אינטל למדענים צעירים בערך של 50,000$, וכולם צופים לה עתיד מזהיר. בקריאה מעמיקה יותר של המקורות לכתבה ופרסומים נוספים אחר כך, מסתבר שמה שהיא המציאה לא יגיע כל כך מהר לשוק ועדיין ישנן בעיות טכנולוגיות כדי ליישם אותו, אך מבחינה תאורטית ישנה פריצת דרך.  נקווה שבבוא הזמן היא גם תצליח ליישם את זה ולהרוויח את המיליונים הפוטנציאליים בתחום הזה.  כדאי גם להוסיף שהיו גם נציגים ישראלים בתחרות  הזו ומתוך תשעת הנציגים שנשלחו  6 זכו בפרסים וזה כבר כבוד גדול (חבל שהשנה אין אף בת שהשתתפה בתחרות מטעם ישראל).

יום שלישי, 14 במאי 2013

"להיות נערה" בבת-ים או "סודקות..." ההמשך

ביום חמישי האחרון הוזמנתי להשתתף בארועי "להיות נערה" בבת ים ע"י דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית" עליו כבר כתבתי בעבר.
הארוע סיכם פעילות שנתית בתחומים שונים שמטרתם לחזק את הנערות ולשנות את המודעות שלהן: סדנת תאטרון, סדנת כתיבת שירים ומיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" בתחום עידוד בנות ללימודי מדעים וטכנולוגיה.
פגשתי שם את הגב' אסתר פירון (אמא של...) שהיא סגנית ראש עיריית בת ים ומחזיקת תיק החינוך שסיפרה שעיריית בת-ים החליטה שאוכלוסיית הנערות לא מטופחת מספיק וזוהי תקופה קצרה אך משמעותית בחייהן ולכן השקיעה במיזמים האלה ובארוע מיוחד עבורן. מקווה שרשויות מקומיות אחרות ילכו בעקבות בת-ים.
משיחה עם בנות של המיזם "סודקות את תקרת הזכוכית" הבנתי שזהו מיזם שהן גאות להשתתף בו וההורים שלהן גאים אף הם. הנערות ממליצות בפה מלא לנערות אחרות שרוצות להצליח ובעלות ראש פתוח להצטרף למיזם כזה. יש בנות שאמרו כי הן מרוצות להיות חלק מהמיזם, לא רק בזכות התכנים אלא גם בזכות הגיבוש הקבוצתי והעובדה שהן רק בנות. חשוב לציין ש
לא כל הנערות התעניינו בתחום המדעים לפני כן, ואצל חלקן הוא גרם לשינוי כיוון. 
המיזם פועל כבר ארבע שנים והבנות הראשונות שלמדו בו לומדות כיום בכיתה י"ב ועדיין משתתפות בפעילויות. הבנות שנבחרות הן בעלות ציונים גבוהים במתמטיקה ובמדעים בכיתה ח', (ומהוות כ20% מבנות השכבה). בשיחה היו בנות שטענו כי אין מספיק סינון של התלמידות וישנן גם תלמידות עם בעיות התנהגות שמפריעות לשאר. במסגרת המיזם הנערות מבקרות בחברות היי-טק או מכוני מחקר רציניים ש"מאמצים" את הכיתות, ושומעות גם הרצאות של דמויות מפתח נשיות. הביקורים האלה והסיפורים האישיים ששמעו, הם משמעותיים לנערות, שסיפרו שכאשר הן ראו את מיעוט הנשים שם, הן החליטו שהן הולכות לשנות את הסטטיסטיקות (כל הכבוד להן ולעוסקים בדבר). ישנם גם תיגבורים לימודיים בעיקר במתמטיקה, שכנראה עוזרים מאוד לבנות לעבור תקופות עם קשיים ולהתרומם. ישנו איזון מעניין בין הרצון של הבנות להשאר במיזם ולכן הן מעוניינות להשקיע במתמטיקה ומדעים גם אם קשה וגם אם הן ירדו הקבצה, ובין הרצון של רכזות המיזם, שמעוניינות שתלמידות מתאימות תישארנה, ולכן הן דואגות לתת תגבורים ולעודד במקום שצריך, אך הן גם דורשות מהבנות להתאמץ ולהוכיח שהן מעוניינות. כחלק מהמיזם בכיתות ח' בנות למדו להקים אתרים והקימו בעצמן אתרים בזוגות. המיזם כולל בכיתה ח' גם שיעורי העצמה אישית (לא כולן חשבו שזה בכלל חשוב לדור של היום שהוא כל כך בטוח בעצמו...) וגם סדנאות העצמה מגדרית בשלב מאוחר יותר. ההשפעה של הסדנאות האלה ניכרת גם ללא קשר לתוכנית, מסתבר שהעלאת המודעות גרמה לנערות לכתוב עבודות בתחומים הקשורים למגדר גם במקצועות כמו ספרות ואזרחות.

תודה לדר' אזולאי שהזמינה אותי. שמחתי לשוחח עם הנערות והרכזות, ואשמח לשמוע את תגובותיכן גם כאן.

כן ירבו מיזמים כאלה.

יום שלישי, 23 באפריל 2013

"מובילות לטכניון" - מיזם

בחיפה פועל בהצלחה זו השנה השנייה מיזם, אותו יזמה דר' אסיה לויטה מהטכניון, בחסות ראש העירייה ונשיא הטכניון ובשיתוף עם ויצ"ו, התאחדות התעשיינים וגופים נוספים, במטרה לעודד תלמידות ללמוד הנדסה בטכניון. משך התכנית חמש שנים והיא מיועדת לתלמידות נבחרות שלהן פוטנציאל מוכח ללמוד מקצועות הנדסיים. התוכנית מבוססת לכל אורכה על העצמה, תגבור לימודי, חשיפה למרכזי פיתוח ותעשייה וכן הכרות עם מדעניות ומנהלות באקדמיה ובתעשייה. ישנם דגשים שונים בהתאם לגיל: בכיתות ז'-ח' ישנה בעיקר חשיפה לעניין ואתגר במדעים בפעילויות בטכניון ובמוזיאון למדע; בכיתות ט'-י' ישנה בעיקר פעילות חקר בטכניון; בכיתות יא'-יב' תהיה פעילות חקר בשותפות עם התעשייה כשבסופה תינתנה גם מילגות ללימודים הנדסיים למתאימות. 
שמעתי הרבה פרטים על המיזם הזה והוא כבר עושה השפעה על הבנות המשתתפות ואפילו מהווה מוקד משיכה לבנות שפתאום רוצות להיות חלק מה"מועדון היוקרתי".


חלק מתוך מסקנות המיזם שרציתי להעלות כאן:

  • ההורים מהווים גורם משמעותי בתפיסת התלמידות את התוכנית, לחיוב ושלילה. הם מנעו במקרים אחדים נשירת תלמידות, וגיבו תלמידות אחרות שביקשו לנשור. 
  • הפעילות החשובה ביותר מבחינת מסוגלות התלמידות היא התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד. 
זו לא פעם ראשונה שאנו מוצאים שההורים בעלי השפעה משמעותית על הנערות, זה גם מובן מאליו, אבל זה גם נותן לנו מוקד לתת לו תשומת לב, אם נשכנע את ההורים, יש סיכוי שהנערות תבאנה ביתר קלות.
חוץ מזה אנחנו גם יודעים כי כאשר התלמידות מעוניינות ללמוד מדעים ומתמטיקה באופן מוגבר ונתקלות בקשיים לימודיים, יש סיכוי שהן תוותרנה יותר בקלות מאשר בנים במצב דומה. כאן התגבורים הממוקדים במקצועות הלימוד בהן הן מתקשות עושים את העבודה טוב ומשפרים את הסיכויים שהן תשארנה בתחום.

לקבלת פרטים נוספים על המיזם אנא פנו לדר' אסיה לויטה

יום שני, 8 באפריל 2013

אז מה קורה בכיתה?...

אחת הסיבות עליהן כתבתי ברשומה קודמת, לכך שבנות בוחרות פחות בתחומי המדעים והטכנולוגיה היא התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות. כתבתי שם שבהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע.  (מתוך המאמר של דר' רונית אשכנזי).

כדי להתמודד מול בעייה זו ולעורר מודעות אצל המורים והמורות, יצרו במוזיאון המדע בירושלים ביחד עם גופים נוספים מסמך (במיזם בשם TWIST של האיחוד האירופי) ומטרתו לתת המלצות לדרכי הוראה המעודדות בנות ובנים בתחומי המדע והטכנולוגיה

כל ההמלצות טובות מאוד לדעתי.
אנא הפיצו את המסמך לכל המורים והמורות ותלו בחדרי המורים.
הנה רק חלק מההמלצות:

  • עודדו בנות להשתתף בשיעור באותה תדירות כמו בנים, והקפידו לשאול את הבנות גם שאלות קוגניטיביות ברמה גבוהה. ממחקרים עולה כי מורים, משני המינים, יוזמים אינטראקציה רבה יותר עם בנים, וברמה קוגניטיבית גבוהה יותר.
  • העמידו רף ציפיות גבוה גם לבנים וגם לבנות. הימנעו מטיפוח-יתר של הבנות (טיפוח-יתר מעודד תלות, במקום עצמאות).
  • תנו לבנות סיוע ומשוב במידה שווה כמו לבנים. לרוב, בנים מקבלים יותר עזרה ושבחים המפתחים הערכה עצמית. ספקו משוב בעל תוכן לתשובות של בנות ובנים כאחד – אל תסתפקו בהנהון או אישור לקוני. שימו לב! האם תגובתכם שונה כלפי בנות או בנים?
  • צרו איזון בין פעילויות תחרותיות לכאלה המבוססות על שיתוף פעולה. בנות רבות מפיקות יותר מלמידה במצבים המבוססים על שיתוף פעולה, חלקן אף נמנעות מלהשתתף בפעילויות תחרותיות. הפעילו את הכיתה מדי פעם בקבוצות קטנות ומופרדות מגדרית. מחקרים מראים שפעמים רבות בנות פועלות טוב יותר כאשר הן נמצאות בקבוצה של בנות.
  • הקדימו לכל שיעור סקירה כללית של החומר שיילמד. בנות רבות מפיקות יותר מלמידת ”התמונה הגדולה“, מאשר מפרטים בודדים.
  • חכו 4-5 שניות לפני שתבחרו תלמיד/ה לענות על שאלה. בנות נוטות לחכות עד שניסחו את התשובה במלואה לפני שהן מצביעות, בעוד בנים נוטים להצביע מיד ואז לנסח תשובה; השהיית התשובה מאפשרת ליותר תלמידים להשיב על השאלה, וגם נותנת הזדמנות שווה לבנים ולבנות להשיב.
  • שיפטו את תוכן הדברים של כלל התלמידים, לא את האופן שבו הם/ן מדברים/ות. בנות, יותר מבנים, מהססות או מתנצלות, אל תצאו מההנחה שזה סימן שאינן יודעות את התשובה


יום שבת, 23 במרץ 2013

רשמים מהרצאה לילדי כיתות ו'

לפני כשבועיים הרציתי בכיתות ו' בבית הספר של הילדים שלי לבקשת מחנכת הכיתה לכבוד יום האישה. נושא ההרצאה היה "נשים במדע וטכנולוגיה". הצגתי כמה נשים ידועות יותר (מארי קירי) ופחות  (רוזלינד פרנקלין). דיברתי על כך שהיום עדיין יש פחות נשים שלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בחינוך העל יסודי והאקדמי, יש מיעוט נשים בסגל האקדמי בתחומים אלה ומיעוט נשים עובדות במקצועות טכנולוגיים או מדעיים. שאלתי אותם למה הם חושבים שזה עדיין כך ונתתי 2-3  סיבות שרלוונטיות לשיחה בנושא זה עם ילדים. באופן כללי רציתי לעודד גם את הבנות וגם את הבנים לא להרתע ולללמוד מדע וטכנולוגיה.

בהרצאה הראשונה הייתי מרוכזת בנסיון להרצות באופן זורם ורק כשיצאתי מהכיתה קלטתי שמה שקרה שם זהו בדיוק מה שכנראה קורה בכיתות רבות (כך מספרים וכך חוויתי): אני שאלתי שאלות, חדתי חידות והיחידים שענו היו הבנים. הבנות ישבו בשקט ולא השתתפו... איך נפלתי גם אני בפח הזה?....
בהרצאה השנייה היו כמה בנות שהשתתפו, חלק מעצמן, חלק מעצם העובדה ששמתי לב לכך מראש ועודדתי אותן להשתתף.
יצאתי מההרצאות בהרגשה טובה שפתחתי את עיניהם של הילדות והילדים למשהו שלא דובר עליו עד כה בבית הספר, ואולי גם גרמתי למישהי מהם לחשוב על הנושא גם אחרי ההרצאה.
בתשובה לשאלה למה יש עדיין מיעוט בנות, אחת הבנות אמרה שאולי זה פחות מעניין אותן...
זהו באמת האתגר שלנו - איך לגרום לבנות להתעניין יותר במדע וטכנולוגיה.
אשמח לקבל תגובות עם רעיונות.