‏הצגת רשומות עם תוויות שכר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שכר. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 2 בינואר 2016

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק א')

אנחנו מעודדים נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה בתיכון, כדי שכשתגענה לאוניבסיטה הן תוכלנה ותרצנה לבחור במקצועות טכנולוגיים מדעיים. ומה המטרה בעצם? שתוכלנה לעסוק בתחומים האלה.
למה?
מבחינת המדינה, העסקים והמחקר האקדמי: יש מחסור בעובדים טכנולוגיים ואילו נשים היו מצטרפות לתחום באחוזים גבוהים יותר (עליה מ20% ל40%) הבעיה היתה נפתרת. ידוע גם שחברות הטרוגניות יותר מצליחות יותר וצוותי מחקרים אקדמיים הטרוגניים מבצעים מחקרים מוצלחים בעלי נקודות מבט מגוונות. מבחינת הנשים: יש מגוון רחב של עיסוקים מוערכים, מעניינים, מאתגרים עם הכנסה נאה ואפשרות להתקדם. נשמע מצויין, נכון?

אז למה יש נשים שאחרי שכבר למדו והתחילו לעסוק בתחומים האלה עוזבות את ההיי-טק??...

הכתוב כאן מבוסס על שתי כתבות:

כתבה "מדוע נשים עוזבות את ההיי טק?" של אתר אלכסון שמתרגמת מאמר של דר ריצ'ל תומס
כתבה "תהיי גבר - ותצליחי" של The Marker

ממה נובע השיעור הנמוך של הנשים המועסקות בהיי טק? לטענת עמוס ישראלי יש כאן השפעה ישירה של המצב החברתי בישראל שבו ישנה חלוקה מגדרית מסורתית בין תפקידי הגבר (פרנסה) והאישה (בית וילדים).דרך אגב, רק אצל החרדים הנשים עושות גם וגם... כאשר הגברים לא משתתפים לא בזה ולא בזה...
ההי טק הישראלי תחרותי ותובעני, דורש שעות עבודה ארוכות ומתגמל על כך בתנאים טובים, אך לא מתייחס לעובדה שלעובדים יש חיים אחרי שעות העבודה, דבר שפוגע עוד יותר בבעלי המשפחות, גם בגברים וגם בנשים. בגלל התפיסה החברתית שבה האישה צריכה להיות יותר בבית ולהיות מעורבת יותר בגידול הילדים, האמהות נפגעות יותר מדרישות עבודה שפוגעות באיזון בין חיים פרטיים ובין עבודה, כלומר בגלל התפיסה המגדרית הזו חלקן מראש לא יפנו לתחום ההי טק וחלקן יעזבו אותו מאוחר יותר (ולכן תהיה זו פגיעה ביכולתן לעסוק במקצוע שמעניין אותן ומאפשר להן עצמאות כלכלית). גם אבות נפגעים מהדרישה לשעות עבודה ארוכות, הם בדרך כלל ישארו בעבודה והמעורבות שלהם בגידול הילדים תהיה נמוכה יותר. עצוב להגיע הביתה אחרי יום עבודה ארוך ולגלות שהילדים כבר ישנים... (אני מכירה גם את הסיפורים על אלה שנהנים להגיע לילדים רחוצים, אחרי ארוחה, ורגועים במיטותיהם, רק מחכים לסיפור מאבא, כשהאישה מותשת אחרי עוד אחר צהריים פעיל עם הילדים....).

המלצותיו של ישראלי לשיפור המצב:

משכורות שוות לנשים וגברים (הרי כל כך נוח לחברות ההיטק, כיון שלא מפרסמים את השכר, נשים אפילו לא יודעות ששכרן נמוך). לדעתי המדינה היתה צריכה לדרוש מחברות בדיקה של גוף חיצוני שיוודא שאין אפליה בתנאי השכר של גברים ונשים ולקבל על כך תו תקן של מעסיק שיוויוני. כיום כדי שאישה תפנה לרשויות להתלונן על אפליה בשכר היא צריכה להביא הוכחה שגבר שעושה עבודה זהה מקבל שכר גבוה יותר, לכמה נשים יש הוכחה כזו??
פעילות אמיתית נגד התרבות הזו שמעודדת עבודת שעות רבות (מכירים את ההערה ה"חברית" לעובד/ת שיוצאים 
הביתה ב17:00: "חצי יום עבודה, הא?..."), כשאנחנו יודעים שדווקא נשים שיודעות שהן מעוניינות לצאת הביתה מוקדם מספיק כדי לקחת את הילדים עובדות בתפוקה מצוינת, כלומר אין תועלת בעבודה של שעות רבות (שמביאה לשחיקה מהירה יותר) רק כדי להראות שעובדים שעות, יש למדוד תפוקה.
העדפה מתקנת בבחירת עובדים ועובדות. אצלי בחברה למשל רוצים לגייס מתכנתות ומחפשים אותן "בנרות". כמובן לא יקבלו מתכנתת שלא עומדת ברמה, אך לא ימהרו לקבל מתכנת גבר נוסף אם קבוצת המתכנתים כבר מונה רק גברים או כמעט רק גברים, יטרחו להמשיך לחפש.
לשאוף להגיע לאיזון בכמות הנשים והגברים בחברה בכל הדרגות ולעודד קידום נשים. כפי שכתבתי למעלה, מחקרים מראים שחברות הטרוגניות, שבהן מספר גדול יותר של מנהלות מצליחות יותר (כתבה נוספת בנושא מגלובס).

טוב, הפוסט הזה כבר די ארוך, ויש לי עוד הרבה מה להגיד, אם הגעתם עד כאן, כל הכבוד, המשך בפוסט הבא (מה נשים שעזבו את ההי טק לא אהבו? רמז: את העבודה הן אהבו...).

יום שני, 10 במרץ 2014

"בישראל של ימינו יש שיוויון מלא בין גברים לנשים ולכן אין עוד צורך ביום האישה" (מתוך כתבה מתאריך 7.3.2065)

אני לא יכולה לא להסחף אחרי "פסטיבל" יום האישה. מצד אחד ברור כי אילו היה שיוויון בין נשים וגברים גם בתאוריה וגם באופן מעשי לא היה ממש צורך ביום מיוחד לאישה וכל עוד יש יום כזה, זה אומר שיש עוד דרך לעשות, כדי שהשיוויון יתגשם. מצד שני, להעלות את המודעות לנושא שבוע אחד בשנה ואז לשכוח מזה, זה לא מספיק אבל זו בוודאי התחלה טובה - טיפה ועוד טיפה ונגיע לשם. זו הסיבה שבגללה אני כותבת את הבלוג הזה (חגגתי שנה לבלוג בחודש שעבר :)), להעלות את המודעות, אצל הורים, אצל מורים ובכלל אצל כולם. אנשים אומרים לי, שיש דברים שכתבתי שבאמת גורמים להם לפקוח עיניים והם מסתכלים במבט קצת אחר וביקורתי יותר על העולם. האמת, זה לא נעים להיות זו שלא צוחקת מבדיחה נוספת על נשים או פרסומת שמציגה נשים באופן מגוחך וסטריאוטיפי, מה לעשות? כאשר העיניים נפקחות, פתאום רואים דברים ב"משקפיים" אחרות וקשה לראות מה מצחיק בזילזול בנשים.
אז עשינו כברת דרך, אבל יש עוד דרך לפנינו.
יש הרבה מוסדות ציבוריים שיזמו ארועים לקראת יום האישה (ויש כאלה שגם לא...), חלק מהארועים הם סתם ימי כיף, חלק עוסקים בחיצוניות נשית (טיפוח הנשיות...), חלק נותנים העצמה מגדרית (עידוד לשאוף למעלה) וחלק קוראים תיגר על הסדר החברתי הקיים עם הרצאות ושיחות ביקורתיות על מקום הנשים בחברה.
אי אפשר בלי קצת נתונים (כתבת ynet):
שכר - בלימודים אקדמאים נשים מתקדמות אף יותר מגברים, אבל מסתבר שזה לא ממש עוזר להן להשתכר יותר. הן עדיין מרוויחות בשליש פחות מאשר גברים. רציתי לציין שיש שיפור, כי ב-1990 הפער היה 42%, אבל אנחנו 25 שנה אחרי 1990, לא נראה לכם שהפער היה אמור להמחק כבר?? בקצב הזה רק בעוד חמישים שנה השכר יהיה שווה.... הפער אינו רק בדרגים זוטרים ולא רק בגלל שדי הרבה נשים עוסקות 
במקצועות שבהם השכר נמוך יותר באופן כללי, חלק מועסקות דרך חברות כח אדם ולעיתים עובדות במשרות חלקיות, אלא גם בגלל חלוקה לא שיוויונית של נטל גידול הילדים וגם בגלל שהן לא מתמקחות על השכר שלהן כמו שגברים עושים. כדי לטפל באי השיוויון הזה הוקמה תוכנית שנקראת "שוות ערך - לקידום שכר שווה".
יצוג שווה - מה מספר לנו דו"ח מבקר המדינה? הדו"ח מתאר שקיים תת-ייצוג של נשים בדרגים הניהוליים הבכירים, כלומר, למרות ש64% מהעובדים בשרות הציבורי הם נשים, רק 30-40% מהמנהלים הם נשים. הנשים נתקעות בשלב הניהול הזוטר ומתקשות להתקדם ממנו (כן, גם כאן, תקרת זכוכית). אפילו בתחום הרפואה: אין כמעט מנהלות בתי חולים (למרות שיש יצוג שווה של רופאות ורופאים). 
מאתר CIMA
גם בחברות הגדולות (תעשיה אוירית, חברת חשמל ועוד רבות)  ובתאגידים גדולים (מועצת מקרקעי ישראל, מועצת רשות ניירות ערך, ומועצת רואי החשבון) יש מעט מאוד נשים בהנהלות. ולא נשכח לספר על האקדמיה, שבה בכל הדרגות האקדמיות הבכירות מספרם של הגברים הוא עד פי שלושה ויותר לעומת זה של הנשים ובאקדמיה הלאומית למדעים ייצוג הנשים הוא "מזערי": 8 נשים מתוך 105 חברים, כאשר ב2012 צורפו לאקדמיה תשעה חברים חדשים, כולם גברים (באמת? אין אפילו מדענית אחת נוספת הראויה להתקבל לאקדמיה למדעים? מה, אנחנו צרפת בשנת 1911??).
חשבתי לסיים עם מילותיה של ח"כ ד"ר עליזה לביא (יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי): "הנתונים מפוצצים בפנינו בעצמה את אשליית התקדמות השוויון בחברה הישראלית. פעם נוספת מוטחים בפנינו פערי התפקידים במלוא עליבותם."
אבל החלטתי לתת ציטוט חיובי מתחום אחר: שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "נשים מאופיינות בנהיגה זהירה יותר מאשר גברים בכל קבוצות הגיל. הדבר מתבטא במעורבותן הנמוכה יותר באופן משמעותי בתאונות דרכים קשות וקטלניות. הסברה וחינוך יעודדו נשים לקחת יותר את מפתחות הרכב ולתת לגברים לשבת לידן". ולכן לנהוג כמו אישה זו מחמאה!