יום שבת, 2 בינואר 2016

עובדות בהיי-טק ועוזבות? (חלק א')

אנחנו מעודדים נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה בתיכון, כדי שכשתגענה לאוניבסיטה הן תוכלנה ותרצנה לבחור במקצועות טכנולוגיים מדעיים. ומה המטרה בעצם? שתוכלנה לעסוק בתחומים האלה.
למה?
מבחינת המדינה, העסקים והמחקר האקדמי: יש מחסור בעובדים טכנולוגיים ואילו נשים היו מצטרפות לתחום באחוזים גבוהים יותר (עליה מ20% ל40%) הבעיה היתה נפתרת. ידוע גם שחברות הטרוגניות יותר מצליחות יותר וצוותי מחקרים אקדמיים הטרוגניים מבצעים מחקרים מוצלחים בעלי נקודות מבט מגוונות. מבחינת הנשים: יש מגוון רחב של עיסוקים מוערכים, מעניינים, מאתגרים עם הכנסה נאה ואפשרות להתקדם. נשמע מצויין, נכון?

אז למה יש נשים שאחרי שכבר למדו והתחילו לעסוק בתחומים האלה עוזבות את ההיי-טק??...

הכתוב כאן מבוסס על שתי כתבות:

כתבה "מדוע נשים עוזבות את ההיי טק?" של אתר אלכסון שמתרגמת מאמר של דר ריצ'ל תומס
כתבה "תהיי גבר - ותצליחי" של The Marker

ממה נובע השיעור הנמוך של הנשים המועסקות בהיי טק? לטענת עמוס ישראלי יש כאן השפעה ישירה של המצב החברתי בישראל שבו ישנה חלוקה מגדרית מסורתית בין תפקידי הגבר (פרנסה) והאישה (בית וילדים).דרך אגב, רק אצל החרדים הנשים עושות גם וגם... כאשר הגברים לא משתתפים לא בזה ולא בזה...
ההי טק הישראלי תחרותי ותובעני, דורש שעות עבודה ארוכות ומתגמל על כך בתנאים טובים, אך לא מתייחס לעובדה שלעובדים יש חיים אחרי שעות העבודה, דבר שפוגע עוד יותר בבעלי המשפחות, גם בגברים וגם בנשים. בגלל התפיסה החברתית שבה האישה צריכה להיות יותר בבית ולהיות מעורבת יותר בגידול הילדים, האמהות נפגעות יותר מדרישות עבודה שפוגעות באיזון בין חיים פרטיים ובין עבודה, כלומר בגלל התפיסה המגדרית הזו חלקן מראש לא יפנו לתחום ההי טק וחלקן יעזבו אותו מאוחר יותר (ולכן תהיה זו פגיעה ביכולתן לעסוק במקצוע שמעניין אותן ומאפשר להן עצמאות כלכלית). גם אבות נפגעים מהדרישה לשעות עבודה ארוכות, הם בדרך כלל ישארו בעבודה והמעורבות שלהם בגידול הילדים תהיה נמוכה יותר. עצוב להגיע הביתה אחרי יום עבודה ארוך ולגלות שהילדים כבר ישנים... (אני מכירה גם את הסיפורים על אלה שנהנים להגיע לילדים רחוצים, אחרי ארוחה, ורגועים במיטותיהם, רק מחכים לסיפור מאבא, כשהאישה מותשת אחרי עוד אחר צהריים פעיל עם הילדים....).

המלצותיו של ישראלי לשיפור המצב:

משכורות שוות לנשים וגברים (הרי כל כך נוח לחברות ההיטק, כיון שלא מפרסמים את השכר, נשים אפילו לא יודעות ששכרן נמוך). לדעתי המדינה היתה צריכה לדרוש מחברות בדיקה של גוף חיצוני שיוודא שאין אפליה בתנאי השכר של גברים ונשים ולקבל על כך תו תקן של מעסיק שיוויוני. כיום כדי שאישה תפנה לרשויות להתלונן על אפליה בשכר היא צריכה להביא הוכחה שגבר שעושה עבודה זהה מקבל שכר גבוה יותר, לכמה נשים יש הוכחה כזו??
פעילות אמיתית נגד התרבות הזו שמעודדת עבודת שעות רבות (מכירים את ההערה ה"חברית" לעובד/ת שיוצאים 
הביתה ב17:00: "חצי יום עבודה, הא?..."), כשאנחנו יודעים שדווקא נשים שיודעות שהן מעוניינות לצאת הביתה מוקדם מספיק כדי לקחת את הילדים עובדות בתפוקה מצוינת, כלומר אין תועלת בעבודה של שעות רבות (שמביאה לשחיקה מהירה יותר) רק כדי להראות שעובדים שעות, יש למדוד תפוקה.
העדפה מתקנת בבחירת עובדים ועובדות. אצלי בחברה למשל רוצים לגייס מתכנתות ומחפשים אותן "בנרות". כמובן לא יקבלו מתכנתת שלא עומדת ברמה, אך לא ימהרו לקבל מתכנת גבר נוסף אם קבוצת המתכנתים כבר מונה רק גברים או כמעט רק גברים, יטרחו להמשיך לחפש.
לשאוף להגיע לאיזון בכמות הנשים והגברים בחברה בכל הדרגות ולעודד קידום נשים. כפי שכתבתי למעלה, מחקרים מראים שחברות הטרוגניות, שבהן מספר גדול יותר של מנהלות מצליחות יותר (כתבה נוספת בנושא מגלובס).

טוב, הפוסט הזה כבר די ארוך, ויש לי עוד הרבה מה להגיד, אם הגעתם עד כאן, כל הכבוד, המשך בפוסט הבא (מה נשים שעזבו את ההי טק לא אהבו? רמז: את העבודה הן אהבו...).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה