כדי שהמורים לא יגידו לנערות "למה לך להתאמץ?"

  ביום ראשון האחרון השתתפתי בכנס שאירגנו גוגל עבור מורים ואנשי חינוך בתחום של עידוד נערות למדעים וטכנולוגיה (בעיקר מדעי המחשב) כאשר המיקוד היה ההשפעה של המורים על התלמידות (והתלמידים), אי המודעות שלהם להטיות המגדריות ומה ניתן לעשות בנושא.

  הארוע הוא הרחבה של תוכנית Mind the Gap שכתבתי עליה בעבר והפעם לכיוון המורים והמורות ולא רק התלמידות, כיוון שהן (המורות) יכולות להיות סוכנות השינוי.

לאחר הפתיחה בה הוסבר הרקע לפרויקט, היה פאנל של שלוש מהנדסות בגוגל שסיפרו על שילוב בין עבודה לאימהות ועל היתרונות שיש בעבודה כזו, ובינהם: יכולת כלכלית שמאפשרת קבלת עזרה בתשלום בטיפול בילדים ובעבודות הבית כך שכאשר הן חוזרות  הביתה הן פנויות לילדים; גמישות בימי העבודה ושעות העבודה ויכולת לעבוד מהבית באופן קבוע פעם בשבוע או בעת הצורך. הן אולי לא לגמרי ניפצו את המיתוס שהוראה היא מקצוע קל לשילוב עם הורות והנדסה מקצוע קשה אבל בהחלט נתנו למורות נקודה למחשבה.

  לאחר הפאנל חולקנו לשלוש קבוצות והשתתפנו בסדנאות של עמותת "מכנה משותף" שגם עליה כתבתי בעבר. הסדנא היתה מאוד מקיפה ומעניינת על ההטיות הבלתי מודעות שיש לכולנו בהקשר המגדרי ומה ניתן לעשות כמורים כדי להפחית את ההשפעה של הטיות אלה (גם אנשים מודעים "נופלים לפח" פעמים רבות). ניתנו הרבה כלים לעזרה למורים בתשומת לב להטיות ויצירת אווירה בה הבנות שוות. (אולי עוד אכתוב על הסדנא בפירוט בפעם אחרת). עמותת "מכנה משותף" מעבירה סדנאות למורים וגם לתלמידים, ניתן להזמין אותם לבתי הספר. אצל התלמידים הם נותנים הרצאה/סדנא נפרדת לבנים ולבנות ועובדים איתם על סטריאוטיפים מגדריים.

  אחרי הסדנא של "מכנה משותף" הרצתה דר' אורנה לביא שהסבירה בתחילה למה בכלל כדאי לנערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה מוגבר. אכן חשוב שהקהל שהיה בארוע, קהל של אנשי חינוך (בעיקר מורות) יהיה מודע לחשיבות, כיוון שהם אלה שיוכלו לתת את העידוד המתאים לנערות בעת הצורך. דר' לביא הדגישה שזה לא עניין של ביולוגיה, מבחינת יכולות, היכולות של בנים ושל בנות זהות (ויש אף מחקרים חדשים שמראים כי בנות מצליחות יותר מבנים במתמטיקה ברחבי העולם - מחקר מאוניברסיטת מיסורי). היא פירטה את ממצאי המחקר שלה על מספר מורים לפיזיקה שבאופן עקבי יש אצלם כ50% בנות. היא חקרה את המאפיינים של מורים אלה ונתנה בהרצאה המלצות למורים בכיוון זה. בניגוד להמלצות של "מכנה משותף" בהן הדגש היה של מתן מקום שווה לבנות ולבנים בכיתה באופן מודע, המלצות אלו אינן מוכוונות לנערות אלא אלו המלצות הקשורות לסוג היחסים בין מורה לתמידים, בינם לבין עצמם ובין התלמידים לחומר הלימוד, דגש על סדר וארגון, דרישות לימודיות והתנהגותיות ועוד. הטמעה של המלצות אלו יוצרת אוירה לימודית וחברתית טובה גם לבנים וגם לבנות וישנה שביעות רצון גבוהה של כולם.

  לצערי לא יכולתי להשאר עד סוף ההרצאה וגם החמצתי את הפאנל שהיה בסוף היום ובו השתתפו מובילות תוכניות לנערות: מהממ״ט, SheCodes, RailsGirls .

לסיכום, זהו ארוע חשוב, אני מעריכה את המורות שהגיעו ביום החופשה שלהן לארוע בנושא הזה. מקווה שיאורגנו עוד ארועים כאלו, כי אכן המורים הם בעלי השפעה משמעותית על הנערות בזמנים הקריטיים שבהם הן מתלבטות במה לבחור או מהססות אם לנשור ממדעים ומתמטיקה מוגברים. אם הם יעודדו אותן במקום להגיד להן "למה לך להתאמץ?..." כבר עשינו את שלנו.

מה באמת קורה כשעושים שיעורי מתמטיקה נפרדים לבנות ולבנים בתיכון?

דיברתי לא מזמן עם אינה, מורה למתמטיקה בחטיבה העליונה כבר כ15 שנה, בבית ספר "הר וגיא" בצפון הרחוק. לפני כ10 שנים בעקבות צורך לפצל את כיתת המתמטיקה לשתי כיתות (כי היא עברה את 40 התלמידים), הוחלט לעשות ניסוי ולפצל לכיתות לפי מגדר (בנים ובנות בנפרד), בהתחלה התלמידים התלוננו ולא הבינו למה ("מה, אנחנו בית ספר דתי?") אבל בהמשך היו מרוצים וגם המורים. לא נעשה שם מחקר מדעי, אבל ההשפעה המרכזית היתה ירידה בעזיבה של בנות מ5 יח"ל ל4 יח"ל כמו שקורה לעיתים קרובות. כתוצאה מההפרדה, המורים היו צריכים להתאים את עצמם ואת ההוראה שלהם לפי מגדר הכיתה.
אז הנה רשימה של הכללות לגבי אופן הלמידה של בנים ושל בנות בשיעורי מתמטיקה מרשמיה של מורה אחת:

בנים:

אוהבים תחרות

מאבדים סבלנות אם פותרים יותר מידי תרגילים על הלוח

מפרגנים יותר, זורמים יותר

יותר בעיות משמעת מאשר בכיתת בנות, אבל כאשר הם נפרדים מהבנות ואין להם את הקהל (הבנות) להרשים, הם עושים פחות בעיות משמעת מאשר בכיתה מעורבת ואז הם עסוקים יותר בלמידה

קולטים נושא על ידי הבנת הרעיון עצמו ופחות תרגול

המורים צריכים הרבה אנרגיות, יכולת שליטה בכיתה ולמידה בקצב מהיר יותר

בנות:

מתלוננות יותר

לא אוהבות תחרות, מעדיפות לפתור כולן ביחד

קולטות נושא על ידי תרגול 

המורים צריכים הרבה סבלנות

כבר לפני כמה שנים ירד מספר תלמידי המתמטיקה ב5 יח"ל מתחת ל40 ולכן אי אפשר היה להצדיק פתיחת כיתה נוספת, לכן לא המשיכו את הפיצול ב5 יח"ל ועשו אותו ב4 יח"ל שם הכיתה היתה גדולה, גם שם היו תוצאות טובות. אך לאחרונה בבית הספר המסוים הזה יש משמעותית יותר בנות ב4 יח"ל מאשר בנים ולכן פיצול הכיתה לא היה רלוונטי (כי לא הוגן לתת למורה אחד כיתה קטנה ולמורה אחר כיתה גדולה). אז הם החליטו לפצל את כיתות 3 י"חל שם יש הרבה תלמידים, כיתה אחת בנים, כיתה אחת בנות וכיתה אחת מעורבת. ההשפעה המרכזית היא התאמת המורים לאופן למידה המותאם יותר לבנות, כאשר זו כיתת בנות. ואם אתם שואלים למה זה טוב? אז התשובה של אינה היא, שכל מורה צריך ללמד שנה אחת כיתת בנים ושנה אחת כיתת בנות, רק אחר כך הוא יוכל בכיתה מעורבת לתת את המענה הנכון גם לבנים וגם לבנות (כיוון שהאפקט בכיתה חד מגדרית בולט הרבה יותר).

לסיכום, אינה אומרת שזה שיוויון הזדמנויות אמיתי - לתת לכל אחד את מה שהוא זקוק לו (לא לתת לכולם אותו דבר).

בעבר כבר כתבתי על פיצול כיתות לפי מגדר ברשומה הזו, עם שיקולי בעד ונגד.
אני קוראת כאן למנהלי/ות בתי ספר ורכזי/ות מתמטיקה לשקול הפרדה של כיתות מתמטיקה בתיכון לפי מגדר ולראות מה ההשפעה בבית הספר שלהם. עוד לא קראתי על מחקר שבו היו להפרדה כזו חסרונות כאלה שלא מצדיקים נסיון כזה, להפך, שמעתי על יתרונות.

5 טיפים שיעזרו לכם להצמיח מהנדסות (קישור לכתבה)

מתוך כתבה ב"זמן חינוך" שנכתבה על ידי MindCet:
הכתבה מפרטת דרכים לצמצום הפער המגדרי בעולם המדעי-טכנולוגי. ההמלצות נובעות מתוך מסקנות של מחקר של דר' אורנה לביא מMindCET שצפתה ב5 מורים לפיזיקה שבכיתתם יש איזון מגדרי. המלצות אלה מביאות גם להגדלה של כמות תלמידי המגמה (בנים ובנות).
אני מתמצתת אותם כאן, אבל ממליצה לקרוא את הכתבה במלואה:

• צרו יחסים אישיים ומשמעותיים עם התלמידים 
• חברו את נושא הלימוד לעולם התוכן של התלמידים
• עודדו יחסים קבוצתיים במגמה ולכידות קבוצתית
• הגדרה של כללי התנהגות ודרישות לימודיות ברורות
• הקפידו על סדר וארגון

עקרונות אלו משפרים את הלמידה של תלמידים ותלמידות כאחד, אך תלמידות נפגעות יותר כאשר מרכיבים אלו חסרים, לעיתים קרובות עקב פקפוק ביכולות.

על דעות קדומות של מורים ולמה חשוב לעודד

לפני כמה שבועות יצאו מספר פרסומים על מחקר שנעשה לאחרונה ע"י פרופ' ויקטור לביא, מומחה לכלכלת חינוך באוניברסיטה העברית ו-ד"ר אדית זנד, כלכלנית בתחום שוק העבודה והרווחה. המחקר קיבל חשיפה במקורות שונים וסביר להניח שחלקכם כבר קרא את התוצאות שלו:

ננסה להסביר על מה הרעש: במחקר באורך שש שנים, מורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים (כיתות ה'-ו') ועל יסודיים, שבדקו מבחנים וידעו מי הם הנבחנים והכירו אותם, נתנו לתלמידות ציונים נמוכים יותר במתמטיקה ומדעים מאשר לבנים (אך לא באנגלית ועברית). כאשר בודקי הבחינות לא הכירו את הנבחנים (ולא היו מודעים למגדר), למשל במבחני מיצ"ב, הציונים שהם נתנו במתמטיקה היו גבוהים יותר לבנות מאשר לבנים.

חָמוּר , לא?

מה זה אומר בעצם?

למורים ישנה דעה קדומה לגבי יכולתן של הבנות להצליח במתמטיקה ומדעים. אצל חלקם הדעה קיימת במודע (גם אם במוצנע), וחלקם אפילו לא מודעים לכך. הציונים שהם נותנים וההתיחסות הכוללת שבתוכה כמובן עידוד חיובי או שלילי לעסוק במתמטיקה ומדעים מושפעים מדעה זו. התלמידות והתלמידים מושפעים מהתיחסות המורים ויכולה להיות לכך השפעה ארוכת טווח. ובמחקר אכן נמצא שתלמידות שקיבלו עידוד שלילי בגיל יסודי, בתיכון כבר לא בחרו בתחומים של מדעים ומתמטיקה. ההשפעה של המורים על התלמידות נמצאה גבוהה יותר במשפחות בהן השכלת האם נמוכה יותר מהשכלת האב, בנערות הצעירות ביותר במשפחה או במשפחות מעוטות יכולת.

ממליצה גם לקרוא את הכתבה בThe Marker ולראות את הסרטון המצורף.

אז מה המסקנה שלי:

יש צורך לעבוד עם מורים על הדעות המוטות (והמוטעות) שלהם לגבי היכולת של התלמידות להצליח במתמטיקה ומדעים. אולי כדאי לבצע מבחנים אנונימיים לפחות פעם בשנה (ייתכן שהתוצאות שם יאפשרו זוית ראיה שונה על הפוטנציאל של הנערות והנערים). ובעיקר להבהיר למורים כמה חשוב העידוד החיובי שלהם ואיזו השפעה מרחיקת לכת יש להם על עתיד הנערות.

אז בכל מקום בו אתם נמצאים שימו לב היכן אתם יכולים לעודד נערות וגם נערים להצליח ולהאמין בעצמם (אנחנו יודעים עד כמה זה חשוב).

אז אולי נפריד בינהם

בין מי למי?

בין בנים לבנות

Ben Javens

איפה?

בשיעורי המתמטיקה והמדעים?
למה?
כי אומרים שזה טוב.
למי?
לבנות. אבל לבנים או שזה לא מפריע או שזה גם טוב יותר.
מה, כיתות כמו בבית ספר דתי?
לא, כיתות רגילות מעורבות בכל השיעורים, רק בשיעורי ממטיקה ומדעים הפרדה בין בנים ובנות.
אז למה לא מיישמים מייד?
יש כמה סיבות: מבחינה מעשית זה יותר מורכב, וחוץ מזה יש גם חסרונות ולא כולם מסכימים שזה הפתרון הנכון.

אז הנה כמה טענות בעד:
מחקרים הראו שבנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים. שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר, לנסות, לנחש וללמוד. ייתכן שזה קשור לכך שבנים נוטים יותר להתפרץ ובנות אולי שקטות יותר. בנוסף, הרבה פעמים יש השפעה של החברה על בחירת המקצוע המוגבר. בת שהולכת למקצוע כמו מדעי המחשב עשויה למצוא עצמה שם לבד, ואיזו בת בתיכון תרצה להיות בכיתה כזו. גם אם יש לה את היכולת, ייתכן שהיא לא תקבל מספיק עידוד. ברגע שזו כיתה של בנות בלבד, הטובות ביותר שם יכולות להביא לידי ביטוי את היכולות שלהן במקצועות ריאליים.
בנוסף, בצורה כזו ניתן להתאים את צורת הלימוד לכל מין בכיתה נפרדת. כך למשל, מכיוון שבנים לומדים טוב יותר כשהם בתחרות ובתנועה, שיטות הלימוד תחרותיות יותר. בנות לומדות טוב יותר בשיתוף פעולה (עבודה בזוגות, בקבוצות) והלימודים הם בהתאם. התוצאות הראו שגם הבנים וגם הבנות שיפרו את הציונים שלהם בהשוואה ללימודים שנעשו ביחד.
ויש גם טענות נגד:
זה לא מכין את הבנות לחיים. עדיף ללמוד במערך של כיתה הטרוגנית, לשים לב ודגש לצורה הדידקטית שבה מעבירים שיעור כדי לתת לבּנות יותר את האפשרות להתבטא בדרכים שלהן. כמו כן, למידה בהפרדה מגדרית מחזקת סטריאוטיפים של הבדלים בין בנים לבנות, עדיף לחנך ולקיים דיון מושכל עם התלמידים והתלמידות להבנת משמעותו של הסטריאוטיפ והשלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

בניסוי של הפרדת בנים ובנות בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה, שנעשה בארץ בבית ספר מבואות עירון, לפני כמה שנים, נמצא שהציון הממוצע של הבנות עלה מ-90 ל-95. הממוצע של הבנים עלה מ-80 ל-86. ומספרן של הבנות הבוחרות בפיזיקה עלה פי ארבעה. חבל שלא המשיכו שם ביישום בגללל שלטענתם נדרשת עבודה כפולה למורים ובגלל שנוצרו בעיות במערכת השעות. 

מידע מפורט ניתן גם למצוא באתר היחידה לשיוויון בין המינים במשרד החינוך

אז מה קורה בכיתה?...

אחת הסיבות עליהן כתבתי ברשומה קודמת, לכך שבנות בוחרות פחות בתחומי המדעים והטכנולוגיה היא התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות. כתבתי שם שבהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע.  (מתוך המאמר של דר' רונית אשכנזי).

כדי להתמודד מול בעייה זו ולעורר מודעות אצל המורים והמורות, יצרו במוזיאון המדע בירושלים ביחד עם גופים נוספים מסמך (במיזם בשם TWIST של האיחוד האירופי) ומטרתו לתת המלצות לדרכי הוראה המעודדות בנות ובנים בתחומי המדע והטכנולוגיה. 

כל ההמלצות טובות מאוד לדעתי.
אנא הפיצו את המסמך לכל המורים והמורות ותלו בחדרי המורים.
הנה רק חלק מההמלצות:

• עודדו בנות להשתתף בשיעור באותה תדירות כמו בנים, והקפידו לשאול את הבנות גם שאלות קוגניטיביות ברמה גבוהה. ממחקרים עולה כי מורים, משני המינים, יוזמים אינטראקציה רבה יותר עם בנים, וברמה קוגניטיבית גבוהה יותר.
• העמידו רף ציפיות גבוה גם לבנים וגם לבנות. הימנעו מטיפוח-יתר של הבנות (טיפוח-יתר מעודד תלות, במקום עצמאות).
• תנו לבנות סיוע ומשוב במידה שווה כמו לבנים. לרוב, בנים מקבלים יותר עזרה ושבחים המפתחים הערכה עצמית. ספקו משוב בעל תוכן לתשובות של בנות ובנים כאחד – אל תסתפקו בהנהון או אישור לקוני. שימו לב! האם תגובתכם שונה כלפי בנות או בנים?
• צרו איזון בין פעילויות תחרותיות לכאלה המבוססות על שיתוף פעולה. בנות רבות מפיקות יותר מלמידה במצבים המבוססים על שיתוף פעולה, חלקן אף נמנעות מלהשתתף בפעילויות תחרותיות. הפעילו את הכיתה מדי פעם בקבוצות קטנות ומופרדות מגדרית. מחקרים מראים שפעמים רבות בנות פועלות טוב יותר כאשר הן נמצאות בקבוצה של בנות.
• הקדימו לכל שיעור סקירה כללית של החומר שיילמד. בנות רבות מפיקות יותר מלמידת ”התמונה הגדולה“, מאשר מפרטים בודדים.
• חכו 4-5 שניות לפני שתבחרו תלמיד/ה לענות על שאלה. בנות נוטות לחכות עד שניסחו את התשובה במלואה לפני שהן מצביעות, בעוד בנים נוטים להצביע מיד ואז לנסח תשובה; השהיית התשובה מאפשרת ליותר תלמידים להשיב על השאלה, וגם נותנת הזדמנות שווה לבנים ולבנות להשיב.
• שיפטו את תוכן הדברים של כלל התלמידים, לא את האופן שבו הם/ן מדברים/ות. בנות, יותר מבנים, מהססות או מתנצלות, אל תצאו מההנחה שזה סימן שאינן יודעות את התשובה