יום שבת, 22 בנובמבר 2014

לא תמיד כדאי

תמיד חשבתי שכדאי לעודד בנות ללמוד מדעים וטכנולוגיה וחשבתי שכל מיזם כזה שיוצא לפועל הוא תמיד יותר טוב מאי עשייה. אמנם לא תמיד מודדים את ההשפעה של המיזמים הללו ויש בוודאי קושי במדידת ההשפעה לטווך ארוך, אך חשבתי שאם לא מועיל, בוודאי לא מזיק.
טעיתי. לאחרונה קראתי תוצאות מחקר שאותו ביצעה ד"ר יעל במברגר ופורסם ב"קריאת ביניים" 2013, גיליון 20, (עלון למורי מדעים וטכנולוגיה בחט"ב). המחקר מתאר הערכה שנעשתה על מיזם באחת מחברות ההיי טק, שמטרתו היתה לעודד בנות למדע וטכנולוגיה. 

להפתעתי, בהשוואה לקבוצת הביקורת (בה היו בנות שלא השתתפו במיזם), נראה כי בעקבות הסיורים חלק מתלמידות קבוצת המחקר (כנראה אלו שלא היו בטוחות ביכולתן) "נבהלו": יותר תלמידות תפסו את המהנדסת והמדענית בצורה חיובית פחות, פחות תלמידות חשבו שהן מסוגלות לעסוק במקצוע מדעי-טכנולוגי ופחות תלמידות בחרו במגמה מדעית-טכנולוגית. כל זאת, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה לא נמצאו תופעות אלו. רצוי לציין כי הנערות שהשתתפו במיזם עשו זאת מבחירה מלאה והמאפיינים שלהן דומים לאלו של קבוצת הביקורת.
השאלה הגדולה היא, מה קרה שם?
כנראה שהרושם שהבנות קיבלו היה "חיובי מידי"...

הנושאים עליהם דיברו בזמן הביקורים במפעל לא היו מובנים (המהנדסות דיברו במושגים שהבנות לא הכירו). השימוש במונחים מקצועיים יצר אצל התלמידות את הרושם שמהנדסת היא אישה חכמה, אך גרם לירידה בתחושת המסוגלות שלהן עצמן לעסוק במקצוע כזה בעתיד.
פתרון אפשרי: מורה מתווכת מטעם בית הספר, שמכירה את עולם הידע של התלמידות. היא יכולה לבקש מהמהנדסת המדריכה את הסיור להסביר ולהרחיב בנקודות בלתי מובנות וכך לגרום לתלמידות תחושה שהן מבינות. זאת ועוד, בדרך זו התלמידות היו רואות שלא רק הן אינן מבינות, אלא גם תלמידות אחרות או מבוגרים אחרים כדוגמת המורה, ותודות לכך תחושת המסוגלות שלהן לא הייתה נפגעת.
סיבה נוספת יכולה להיות הפער הגדול מידי בין הנערות בחטיבה והמהנדסות. ייתכן שתלמידות יב היו מקבלות ערך רב יותר ממפגשים כאלה. ייתכן שחטיבת הביניים אינו הזמן המתאים לכך (מחקר אחר הראה כי נערות בגיל חטיבת ביניים שנחשפו לכתבות על מדעניות, שכללו תמונות שלהן במקום העבודה העדיפו לא לבחור במקצועות דומים...).
כמו כן, ממחקרים עולה שההשפעה של דמות לחיקוי טובה יותר כאשר היחסים הם ארוכי טווח וכוללים קשרים פורמליים ובלתי פורמליים. שיחות על קשיים, כשלונות, ואתגרים יכולים להציג לנערות את הנשים שמאחורי ההצלחה.
המחקר הזה קצת ערער לי את הבטחון בצדקת הדרך... אבל אז התעשתתי וחשבתי על כך שזה טוב שיש מיזמים ש
עליהם עושים מחקרי הערכה מסודרים, כיוון שעכשיו נוכל להסיק מסקנות ולשפר את המיזמים הבאים.
ובשבוע הבא כשאני הולכת להדריך קבוצת נערות נוספת, אני אשים לב הרבה יותר למילים ולמושגים בהם אני משתמשת...

יום שלישי, 11 בנובמבר 2014

איך ולמה "תכנתתי" נערות וגם איך הקוף שייך לסיפור

השבוע הדרכתי שוב קבוצה של בנות בכיתה ט' מבית ספר אמי"ת בגבעת שמואל בפרויקט שנקרא 'פני"ם חדשות למדע וטכנולוגיה'. אמרו לי מראש שזו תהיה קבוצה גדולה (בין 30 ל 40 בנות) וכולן מעוניינות להשתתף בפרויקט (גם הזהירו אותן להיות ממושמעות..). המצגת שהכנתי על פיתוח אפליקציות הסתיימה די מהר ואז התחלתי ללמד עקרונות בתכנות. כיוון שזו היתה קבוצה גדולה והיו לי רק מסך ומקרן וכיוון שבקבוצה של השנה שעברה, כשניסיתי ללמד קצת Scratch על מחשב ומקרן היה לקבוצה קשה להתרכז, הפעם לימדתי בלי מחשב ובלי תוכנה... אלא עם התנסות מעשית שבה אנחנו "מתכנתות" בנות שהתנדבו לבצע משימות. היתה השתתפות פעילה של הרבה בנות והיה נראה שהן נהנות, וגם אני נהניתי. אני מקווה שהצלחתי להראות להן שכל אחת מהן יכולה ללמוד תכנות, כך שכאשר יציגו בפניהן את המגמות לשנה הבאה הן לא תרתענה מלבחור במגמת מחשבים.

המלצה חמה ממני למי שרוצה להנגיש את התכנות אפילו לילדים ביסודי, לכו על CodeMonkey! חברה ישראלית מפתחת את התוכנה שמלמדת עקרונות בתכנות, שלב אחר שלב בעזרת משימות (בהן הקוף החמוד צריך להגיע אל הבננות) ומשוב על הקוד שהילד כתב . 30 השלבים הראשונים פתוחים לכולם ללא תשלום. למי שבית הספר שלו רשום לאתר "אופק" של מט"ח בתוכנית פרימיום  כל השלבים אמורים להיות פתוחים (90 שלבים סה"כ).
הבת הקטנה שלי ואפילו הבן שבחטיבה (שכבר למד לתכנת עם scratch) מתקשים להתנתק מהתוכנה החמודה והמאתגרת הזו.