‏הצגת רשומות עם תוויות מתמטיקה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מתמטיקה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 26 באוקטובר 2021

זוכת מדלית זהב באולימפיאדה למתמטיקה - יהל מנור


ברכות ליהל מנור, על הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית.

באוגוסט התקיימה אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית בה זכתה נבחרת ישראל ב-6 מדליות - 3 זהב (!!), 2 כסף ו-1 ארד לראשונה משנת 1979 ישראל דורגה בעשירייה הראשונה- במקום ה- 7 בעולם (לפרטים המלאים באתר התחרות)

יהל, בת 17, סיימה הקיץ את לימודי התיכון בכיתת המחוננים בבית הספר לאו בק בחיפה. בשנה האחרונה היא היתה שותפה למחקר פורץ דרך בטכניון, בהובלת פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי וזכתה בהישג נדיר לגילה כשהמאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature. המחקר, הניב אלגוריתם שיצר השערות מתמטיות, חלקן בלתי מוכרות. מנור השתתפה במחקר כחלק מלימודיה בתוכנית "אלפא", ואף גילתה מבנה אלגברי חדש המתחבא בתוך קבוע קטלן.
למאמר ב-Nature  

ההישג של יהל מרשים ביותר, ברוב האולימפיאדות למתמטיקה (וגם לפיזיקה) יש בנות מעטות שמגיעות לשלבים המתקדמים ולמדליות זהב כמעט שלא. בעצם בכלל, יש פחות נערות שנבחנות במבחני הסינון הראשונים לאולימפיאדות האלו.

זו כנראה גם הסיבה שבגללה יצרו אולימפיאדה נוספת נפרדת במתמטיקה לבנות (EGMO - אולימפיאדה אירופאית) שבה גם זכו השנה באפריל במדלית זהב - נגה פרידמן ובמדלית כסף - יערה שולמן.
באוליפיאדה הבנילאומית לפיזיקה השנה זכתה נבחרת ישראל ב4 מדליות כסף ומדלית ארד. את מדלית הארד קיבלה רעות גולדברג.

לשמחתי ראש הממשלה בנט ושרת החינוך התייחסו לזכיות ואף הזמינו את משתתפי הנבחרות השונות לקבלת פנים, בניגוד לשנים קודמות שבהן לא היתה התיחסות מצד ראש הממשלה לבני הנוער הזוכים באולימפיאדות למדעים ולמתמטיקה אלא רק להשגים ספורטיביים (לזכותו של הנשיא לשעבר רובי ריבלין ייאמר, שהוא הזמין את הנבחרות במשך השנים לקבלות פנים אצלו).

מתוך מגזין הטכניון


מצאתי כאן סרטון על הזוכים במדליות בתחומי מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב שקצת נותן אפשרות להכיר אותם.

למה יש פחות בנות שמגיעות לנבחרות הנשלחות לאולימפיאדות האלו?
אני לא חושבת שיש איזושהי אפליה, אני גם יודעת שנעשים מאמצים לתמוך בבנות שכבר נמצאות בשלבים מתקדמים בתהליכי המיון כדי שהן לא יוותרו מעצמן (הם מתאמנים לאולימפיאדות כשנתיים, זה דורש הרבה השקעה, אמונה, ביטחון ביכולות ורצון להתחרות, ומהבנות זה דורש גם להיות בסביבה שרוב המתחרים בה הם בנים).
יש מין משפך כזה שבו מגיעות מעט בנות למיונים הראשוניים ובהמשך התהליך רובן נופלות או נושרות. למה לא מגיעות יותר למיונים? אולי לא חשופות מספיק, אולי כיוון שבאופן כללי בנות עובדות יותר טוב בצוות ויש להן פחות יצר תחרותי (ידעתם.ן שככל שלאדם יש יותר טסטוסטרון בדם הוא יותר תחרותי?), אולי אין מספיק דחיפה מהסביבה (מורים, הורים). גם כדאי להזכיר שבתחום של פיזיקה מוגבר או מדעי המחשב מוגבר יש באופן כללי רק כשליש בנות.


יום שני, 11 באוגוסט 2014

בנות! לא לצפות בפרסומות לפני מבחן במתמטיקה


לא מזמן גיליתי את אתר הפייסבוק שנקרא "מכנה משותף", פרויקט התנדבותי להעלאת מודעות לסטריאוטיפים מגדריים בכיתות ט'-י'.
מזמינה אתכם להכנס לראות איך מציגים לבני נוער פרסומות מסוגים שונים ומנתחים מה מצחיק ולמה, דנים בסטראוטיפיים מגדריים (משני הצדדים, לא רק מה מצפים מבנות, אלא מה הציפיות מבנים וכמה הציפיות האלו לא מאפשרות לאנשים להיות מי שהם, כי הם מרגישים לחץ להיות כמו שמצופה מהמגדר שלהם).
באחת הרשומות יש סיכום של מאמר שדן בקשר שבין צפיה בפרסומות ותוצאות מבחנים במתמטיקה. 
זהו הקישור למאמר עצמו, ואת הרשומה תוכלו למצוא באתר הפייסבוק של "מכנה משותף" בתאריך ה30 ביוני. ברשומה נכתב:
יש לך מבחן במתמטיקה מחר? הימנעי מפרסומות!
אנחנו נוטים לחשוב שפרסומות הן "רק בידור", וש"זה לא משפיע עלי!" אך מחקרים מראים כי כאשר נשים נחשפות לפרסומות אשר בהן סטריאוטיפיים מגדריים לפני מבחן במתמטיקה, ביצועיהן במבחן יורדים! בניסוי נוסף, לאחר הצפייה בפרסומות נשים נטו להעדיף תחומים שתואמים יותר את הסטריאוטיפ המגדרי הנשי ופחות תחומים שאינם תואמים את הסטריאוטיפ.
הבעיה איננה הפרסומת עצמה, אלא שהיא מעוררת אצלנו את הסטריאוטיפים השליליים, שיש לנו על נשים כגון האמונה ש"נשים אינן טובות במתמטיקה". יש דרכים שונות בהן סטריאוטיפים באים לידי ביטוי באופן בלתי מודע. התופעה בה נראים שינויים בביצועים כתוצאה מעירור הסטריאוטיפ נקראת "האיום הסטריאוטיפי".
לצערנו, דימויים סטריאוטיפיים נמצאים לא רק בפרסומות אלא בכל המרחב הציבורי שלנו, ולא ניתן להמנע מכל דבר שיעורר אצלנו את "האיום הסטריאוטיפי". כל עוד קיימים סטריאוטיפים מגדריים שליליים, הם משפיעים על כולנו. אפילו נשים עם מודעות פמיניסטית אינן חסינות מהשפעתם, שכן השפעה זו היא - כאמור - אוטומטית ולא מודעת.

יום חמישי, 11 ביולי 2013

"צלקות" של חשבון

בשבוע שעבר השתתפתי בכנס הארצי של החינוך המתמטי בבית הספר היסודי. בהרצאות הפתיחה דיברה גם פרופ' עופרה מייזלס שהיא יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. היא התייחסה ללימודי המתמטיקה בבית הספר היסודי והדגישה למורים, שהציפייה שלה היא, שבסוף שנות בית הספר היסודי יותר תלמידים יאהבו מתמטיקה ופחות תלמידים יתמודדו עם קשיים במקצוע זה. כיום בסביבות כ-50% מתמודדים עם קשיים כבר בתחילת חטיבת הביניים ומעל 60% לא אוהבים את המקצוע וביניהם גם תלמידים שבחרו ללמוד מתמטיקה באופן מוגבר. כלומר מעבר לעובדה שכמות התלמידים שלומדים מתמטיקה 5 יח"ל ירדה מ13,000 ל9,000, יש בעיה של מקצוע שנחשב מאוד חשוב אך גם מאוד קשה ויש נטייה לא לאהוב אותו. כאשר היא פוגשת נער או נערה שמסוגלים להגיד על בעיה מתמטית שהיא בעיה "יפה" (בדרך כלל אנחנו משתמשים במושג "יפה" בתחום האסתטיקה...), זה אומר שהנער/ה הם בעלי יכולות מתמטיות וגם אוהבים מתמטיקה. לסיכום, היא ביקשה מהמורים שלא ישאירו "צלקות" של לימודי המתמטיקה אצל התלמידים (שאותן חלקם סוחבים לאורך כל חייהם), ולדאוג במקום הראשון לכך שהתלמידים יראו במתמטיקה מקצוע פחות מפחיד, כזה שאפשר להצליח בו וגם לאהוב אותו, אחר כך תבוא ההצלחה במבחנים.
שמחתי לשמוע, שכך מתייחסת יו"ר המזכירות הפדגוגית לנושא המתמטיקה. הורים שסבלו מ"צלקות" מעבירים לעיתים לילדיהם את ה"פחד" ממתמטיקה. הורים ומורים מתייחסים למתמטיקה כמקצוע קשה ולא תמיד מאמינים ביכולתן ובכישוריהן של התלמידות ללמוד את המקצוע בהצלחה. הלוואי שנצליח לשבור את המעגל הזה ולמצוא את הדרכים ללמד מתמטיקה כך שהתלמידים גם יבינו יותר טוב וגם יהנו (ולכן אני עוסקת גם בזה..).