מקסימום תהיי דוקטורית (מתוך כלכליסט)

הנה כמה פרטים שלקחתי מתוך כתבה באתר כלכליסט ושילבתי בהם פרטים נוספים:

בסך כל הדיציפלינות, שיעור הנשים מבין כלל הסטודנטים גדל בכל שנה ומצביע על רוב - 55% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, 60% מהסטודנטים לתואר שני ו־52.4% בתואר שלישי. בתחומי המדעים והטכנולוגיה המספרים כמובן נמוכים יותר (וגם בתוך מקצועות ההנדסה ישנו הבדל משמעותי למשל בין הנדסת תעשייה וניהול והנדסה ביו-טכנולוגית ובין הנדסת מכונות והנדסת חשמל).

עם זאת, כאשר בוחנים את מקומן של הנשים בסגל האקדמי המצב משתנה. לפי נתוני המועצה לקידום נשים במדע, ב־2010 25% מכלל הסגל הבכיר באוניברסיטאות היו נשים, לעומת 38% באיחוד האירופי. מתוך חברי סגל בדרגת פרופסור מן המניין, דרגת המרצה הגבוהה ביותר, רק 15% היו נשים, לעומת 19% בממוצע באיחוד האירופי. שלא לדבר על מספר הנשים החברות באקדמיה למדעים - שמונה מתוך 105.

מתוך חיפוש נתונים שאני עשיתי, חברות סגל בתחומי מדעים וטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר מהוות רק כ10% מהסגל (באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב קצת יותר טוב).

בסקר בנושא נשים באקדמיה, בשאלה מדוע שיעור הנשים בסגל הבכיר נמוך, ענו 56% מהחוקרות, כי אילוצים משפחתיים מקשים עליהן להתקדם באקדמיה. 68% הסכימו עם האמירה שהיציאה לפוסט־דוקטורט בחו"ל מקשה את שבירת תקרת הזכוכית.

לפני שנה אימצה הוועדה לתכנון ולתקצוב באקדמיה (ות"ת) תוכנית לקידום נשים באקדמיה, בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון. התוכנית כוללת כמה צעדים, ובהם הצבת יעד גיוס של כ־%40–45% נשים לסגל ההוראה באוניברסיטאות. היעד הזה אפשרי כאשר מדובר על סגל מתחיל, האתגר הוא בהגדלת מספר הנשים בדרגת פרופסור מן המניין.

יש שיפור אך השיפור הוא איטי מידי...