‏הצגת רשומות עם תוויות צעצועים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צעצועים. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 5 בנובמבר 2016

ברבי מועמדת לנשיאות ארצות הברית


בגליון גלריה של הארץ לראש השנה קראתי כתבה על ברבי בדמות מועמדת לנשיאות בארצות הברית.

כתבתי כבר בעבר על ברבי ועל בובות אחרות שנוצרו כדי לתת לילדות אפשרויות נוספות לשחק בבובה במידות הגיוניות של נשים וילדות.
לפני כחצי שנה במוזיאון Les Arts Décoratifs בפריז נפתחה תערוכה על ברבי ובה כ700 בובות שפורסות בפני המבקרים את ההתפתחות של ברבי מאז 1959 ועד היום.
בדרך כלל יש לאנשים דעה על ברבי לחיוב או לשלילה, רבים מבקרים אותה ואני בינהם (למרות שיש לי שתי בנות, לא היו ברביות אצלנו, אני לא זוכרת שהן ביקשו...).
בכל זאת מעניין לדעת כמה פרטים שנותנים נקודת מבט נוספת.
הרעיון של ברבי עלה אצל אישתו של יצרן צעצועים כאשר ביתה היתה קטנה וכל הבובות שהיו בחנויות היו בובות תינוקות, שבעצם הציבו את הילדות בתפקיד של מטפלת בתינוקות. היא רצתה בובה שתייצג אישה בוגרת. בתחילה היתה ברבי דוגמנית, אך מהר מאוד יצאו בובות ברבי נוספות שייצגו מגוון מקצועות: מזכירה, שוטרת, מורה וגם וטרינרית, רופאה מנתחת, אשת מחשבים, נהגת מרוצים, ספורטאית אולימפית, חוקרת מאובנים, אסטרונאוטית (אפילו לפני הנחיתה על הירח) וגם בארבע תקופות שונות, מועמדת לנשיאות ארצות הברית.

תוצאת תמונה עבור ‪barbie president 2016‬‏



בעצם באופן מפתיע יש בה משהו פמיניסטי.
כבר משנות ה60 בארה"ב (שנים שבהן הנשים נתפסו כמשניות לבעלים שלהן - ראו את הסדרה Mad Men), ברבי לעומתן היא אישה עובדת, חזקה, ללא בעל וילדים, יש לה רכב משלה ובית משלה. והמצדדים בה אומרים שדווקא זה שהמקטרגים רק מתייחסים לגוף שלה, הם אלו שמייצגים את התפיסה המעוותת של הנשיות, כי אנחנו שופטים בובה שהיא רופאה מנתחת, אסטרונאוטית, וכו' רק על פי גופה.
מה שקרה כנראה הוא שבשנות ה60-70 ברבי היתה אישה עובדת וחזקה אבל בעשורים ה80-90 היא הפכה לנסיכה ורודה, הדגש עבר אל המראה והגוף שלה, היום מנסים לחזור לשורשים שלה, היא שוב אישה חזקה עם קריירות כגון: מעצבת משחקים, יזמית, במאית סרטים ועוד.
בשנה האחרונה יצאו דגמים חדשים של ברבי עם שלושה מבני גוף שונים, הרבה מאוד צבעי עור, עיניים, שער, סוגי תסרוקות ומבני פנים. כל זה במטרה לרכך את ההתעסקות בדימוי גוף נשי הקשור לברבי. 
אז מה רע בה עכשיו?? 
הנה כמה תשובות: למשל, מה עושים עם ברבי? עדיין מלבישים ומפשיטים. גם אם היא מדענית, זה מה שעושים איתה. אם היתה איזו ערכת ניסוי בכימיה שכלולה עם חוברת הסברים, זה היה לכיוון הנכון, אבל כך?
חוץ מזה, ברבי לא באמת יכולה להיות רופאה מנתחת ונהגת מרוצים עם עקבים בגובה עשרה סנטימטרים וגם ברבי לא ניתנת לכיפוף בידיים וברגליים כדי לעבוד בעבודות האלו.
ילדה שמעריצה את ברבי תסתכל במראה ותמיד תחשוב שהיא שמנה.
טענה נוספת היא שכדי "לארגן לעצמך גוף של ברבי" את צריכה להשקיע משאבים רבים, שהם באים על חשבון השגים מקצועיים.
בעולם של היום עדיין יש סיכוי טוב שלא יתייחסו לאישה שנראית כמו ברבי ברצינות או ידחפו אותה לקריירה מסוג מסוים, יתייחסו לאיך שהיא נראית יותר מאשר למה שהיא אומרת ועושה.
אז מה אתם אומרים, עכשיו אתם בעד או נגד?....

יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

ברבי מהנדסת מחשבים, זה טוב או רע?

בפעם הקודמת כתבתי על כך שלא כל מיזם לעידוד נערות מצליח. הנה נסיון להפוך את ברבי למהנדסת מחשבים. הנסיון נכשל... 
על הספר שבו ברבי מהנדסת מחשבים נכתבו כבר כמה כתבות וניתוחים שיצרו "רעש" שלילי, עד כדי כך שהורידו אותו מאמזון. בהוצאת ספר כזה רצו להעביר את המסר לילדות, שנשים יכולות להיות מהנדסות מחשבים. זה היה יכול להיות מצוין, אילו לא היו נופלים בכמה נקודות חשובות שבעצם עושות יותר נזק מתועלת: הדבר הבולט ביותר הוא שכאשר ברבי נתקלת בבעיה מי שוב עוזר לה ופותר את הבעיות? לא הנסיך עם הסוס הלבן הפעם, אלא שני חברים (בניםמכיתת המחשבים. כלומר ברבי עדיין מצטיירת כחסרת אונים וזקוקה לעזרת הגברים...
דוגמא לניתוח של כל עמוד ועמוד בספר תוכלו למצוא בקישור הבא.
דוגמא נוספת שאני קראתי בחודשים האחרונים היא של הנסיכה סלינה. בדף הכריכה מצויין שזו נסיכה נועזת, ואני כבר שמחתי שהילדה בחרה את הספר הזה בספרייה. ברגע של שעמום החלטתי לקרוא את הספר וגיליתי שגם את הנסיכה סלינה ה"נועזת" מציל נסיך כאשר היא בתוך כלוב האריות ועוד כהנה. נכון, היא בעלת יותר אופי ודעה עצמאית מנסיכות סטריאוטיפיות אחרות, אבל שוב מגיעה לחוסר אונים וזקוקה לנסיך...
אז אם קונים ספר שמתיימר להציג את הדברים באופן פחות סטריאוטיפי, שימו לב למסרים שמתחבאים. אשמח לשמוע מכם דוגמאות לספרים עם סטריאוטיפים מתחבאים.

יום רביעי, 2 באפריל 2014

ומה אומרים ילדים כששואלים אותם "למה יש פחות נשים במדעים וטכנולוגיה?"

במרץ בשנה שעברה לבקשתה של המחנכת, הרציתי לפני ילדי השכבה של הבן שלי, שהיה אז בכיתה ו', על "נשים במדע וטכנולוגיה". השנה היא שוב ביקשה שארצה ושמחתי להיענות לבקשתה. הפעם הרציתי לשתי  כיתות ה' ושתי כיתות ו' (כל כיתה בנפרד. הדיון הרבה יותר משמעותי מאשר בפורום גדול).
רציתי לחלוק איתכם מקצת מהסיבות שהילדים העלו לעובדה שציינתי בפניהם ש"ישנו מיעוט נשים שעוסקות בתחומי המדעים והטכנולוגיה":
יש ילדים שאמרו, שזה בגלל שנשים יותר מטפלות בבית ובילדים: ילדה אחת העירה, שדווקא אצלה המצב די שיוויוני שני ההורים עושים הכל; אחד העיר שאצלו אבא משתתף קצת, הוא מחזיר אותם מהחוגים.... (באמת "כל הכבוד" לשותפות...); אחר אמר שאמא עובדת מהבית אז היא עושה הכל ואבא חוזר אחרי 7 בערב - אם זה היה ילד בוגר יותר, הייתי מאתגרת אותו ושואלת למה זה ככה לדעתו, אבל הרגשתי לא בנוח לגרום לו לפקפק בבחירה של ההורים שלו....
יש ילדים שאמרו, שבנות מתעניינות פחות בתחומים האלה ומתעניינות יותר בתחומים אחרים, למשל בריקוד ובאומנות. אחר אמר שהן מתעניינותיותר בתסרוקת שלהן (בהקנטה לבנות הכיתה שלו....). בתשובה הראיתי להם צעצועים מקובלים לבנות וצעצועים מקובלים לבנים. שאלתי אותם מי יתעניין יותר בהנדסה ובבניה מי ששיחק במשחקי הרכבה מתוחכמים או מי ששיחקה בברבי, הלבישה ואיפרה אותה, ושיחקה משחקי תפקידים עם בלנדר, מגהץ ושואב אבק...? אחד הילדים ענה לי, שהילדות אוהבות לשחק במשחקים האלה וכשהוא לקח את האחיינית הקטנה שלו לקנות לה מתנה, אלה הדברים שהיא בחרה. בהמשך השיחה אחרי התשובות שלי, הוא כבר התחיל למלמל - "אז הכל בגלל ההורים"... היה חשוב לי לציין להם, ששום דבר לא נעשה בכוונה רעה, קונים לילדה ברבי והיא שמחה עד השמיים, אז גם ההורים מרוצים, והכל נראה טוב, רק שאין מודעות להשפעה על הילדות.

יש ילדים שאמרו שזה בגלל ההיסטוריה, בגלל שבעבר אסרו על נשים והקשו עליה ללמוד ולעסוק בתחומים האלה (הילדים הפנימו מה שסיפרתי להם כמה דקות קודם בתחילת ההרצאה...).
היה ילד שאמר שהבנים שתלטנים, ומישהי לא הבינה איך זה משפיע. לכן נתתי לה דוגמא, שקורית לעיתים קרובות בכיתות הפיזיקה: ממחקרים עולה שלבנות חשוב להבין את החומר לעומק ולא רק באופן טכני ולכן הן שואלות יותר שאלות, הבנים מגיבים בצורה לא נעימה ו"משתיקים" אותן במשפטים כמו "עוד פעם את עם השאלות שלך!".
אחת הבנות לא הבינה איך זה שדווקא הבנות, שבבית ספר יסודי נראות שחשוב להן להשקיע בלימודים יותר מהבנים, לא מספיק פונות לתחום. ואני עניתי שאכן, מה שקורה הוא שבחטיבת הביניים, בנות שקיבלו 75 במדעים ו/או מתמטיקה אומרות לעצמן שהן כנראה לא טובות מספיק ולא לומדות את התחומים האלה באופן מוגבר, לעומתן, בנים עם אותה תוצאה אומרים לעצמם שדי ברור שהם יפנו לתחומים האלה. ולכן בנות צריכות יותר עידוד ללמוד ולעסוק בתחומים האלה.
לסיכום, הדיונים היו מעניינים וגרמו לילדים לחשוב קצת אחרת, כמובן שזו טיפה בים, אבל טיפה ועוד טיפה...

יום שבת, 22 במרץ 2014

Lammily - ברבי בפרופורציות אנושיות



ניקולאי לאם, אומן וחוקר החליט שנמאס לו לחכות לחברות הצעצועים כדי שייצרו בובות שניתן לשחק בהן כמו עם ברבי אבל שתהיינה להן פרופורציות אנושיות ממוצעות. הוא מתכנן לייצר בובה כזו ולשם כך יצא לגיוס המונים. הוא היה זקוק ל 95 אלף דולר אבל עד כה אסף 434 אלף דולר! אלפי אנשים כבר הזמינו את הבובה (שתצא לשוק רק בנובמבר 2014). למילי היא חזקה, ספורטיבית, מאופרת קלות והלבוש שלה יחסית פשוט. האם יצליח ניקולאי לעשות שינוי בעולם הבובות בעולם? את זה נדע רק בעוד כמה חודשים, אך זה בהחלט נראה מבטיח. 

הנה הסרטון שנמצא באתר הגיוס:




יום שלישי, 4 במרץ 2014

נחשו מה הבת שלי בנתה עם מתנת יום ההולדת שלה...

לפני כמה זמן כתבתי על Goldiblox וסיפרתי שחיפשתי מתנת יום הולדת לבת הקטנה (8). מתנה שתהיה מעניינת, מאתגרת ובעלת ערך חינוכי וגם כיפית כמובן. בחיפושי גיליתי את חברת Engino וחשבתי להביא מחו"ל משחק שלהם, אבל אז גיליתי שיש להם יבואן שנמצא ברעננה. חקרתי קצת מה כדאי לקנות ולבסוף קנינו לה ערכה עם די הרבה דגמים וגם מנוע. מובן שהייתי סקרנית לדעת האם היא תתלהב או תתאכזב מהמתנה, והיא התלהבה!
מיד אחרי יום ההולדת היא פתחה את הערכה והתחילה לעבוד. הדגם שהיא בחרה היה של מנוף, כמו זה שרואים באתר בנייה (ובמוחי, שעדיין מוטמעות בו שנים של חלוקה של צעצועים למשחקים של בנים ושל בנות, חשבתי לי "באמת?? היא רוצה לבנות מנוף??" ואז אמרתי לעצמי "איזה יופי! היא רוצה לבנות מנוף! כנראה שאני מצליחה להעביר את המסר לדור הצעיר..."). המודל היה מורכב והעבודה עליו לא נגמרה במשחק חד פעמי. הסיפוק שלה ושלי, כאשר היא סיימה והיה לה מנוף עם מנוע שהעלה והוריד חפצים, היה גדול.
הערכות הבסיסיות מתאימות לילדים מגיל 5, אבל המתקדמות לגילאים כבר יותר בוגרים, שימו לב, שרק בערכות הגדולות יש מנוע שהופך את התוצאה למשהו פעיל יותר ולפעמים גם מעניין יותר. עוד לא בנינו דגמים נוספים אבל זה בהחלט משחק שאני ממליצה עליו לבנות וגם לבנים. אם אתם כהורים תתתיחסו בטבעיות לקניה של משחק שיש על עטיפתו טרקטורים, מנופים ומסוקים כמשחק שמתאים לבת שלכם, יש סיכוי טוב שהוא גם יתאים לה...

יום חמישי, 30 בינואר 2014

כשתגדלי תהיי מהנדסת....


על GoldiBlox קראתי כבר באפריל בשנה שעברה, ראיתי את הסרטון, שבעזרתו גייסה דבי סטרלינג בגיוס המונים, כסף למימון הפרויקט. המוצר היה אז במכולה בדרך מסין לארצות הברית ונמכר בהצלחה עוד לפני שבכלל הגיע לחנויות. המסר שדבי רוצה להעביר הוא, שמשחקים שמכוונים לילדות הם הרבה פעמים לא מאתגרים ומתמקדים בנסיכות. ולטענתה זו אחת הסיבות לכך שעדיין היום בעולם 87% מהמהנדסים הם גברים ורק 13% נשים (בארץ אחוז הנשים מעט יותר גבוה אך רחוק מאוד מה- 50% שהיינו מצפים למצוא). לא רק המשחקים משפיעים כמובן, אבל המשחקים הם חלק מההשפעה החברתית והתרבותית כבר מגיל צעיר. יש חברות שפשוט לקחו את המשחק הרגיל שהן ייצרו וצבעו אותו בורוד וגוונים רכים כדי להתאים לבנות, כמו חברת לגו למשל (ואף על פי שיש גם על זה הרבה ביקורת, מבחינתי אם זה מה שצריך כדי שיקנו לבנות משחקי הרכבה ובנייה, זה גם בסדר, למרות שהיה עדיף שבנות לא תפסולנה מראש משחקים שהם בצבעים  "של בנים"). דבי סטרלינג, יוזמת המוצר טוענת שלפעמים צריך גם יותר מזה, בגלל שלטענתה בנות אוהבות יותר סיפורים ומשחקי תפקידים ובנים אוהבים הרכבה, היא המציאה משחק שמשלב גם סיפור, שתוך כדי קריאת הסיפור בונים בעזרת חלקים מסתובבים, רצועות ומנואלה תוספת לסיפור. יש למשחק הצלחה רבה, והוא נמכר בטויס-אר-אס בארה"ב וגם באמזון (30$). לאחרונה הם הוציאו סרט נוסף (אפשר גם להקשיב ללא קול, מוזיקת הרקע מעצבנת...אבל המסר עובר ממש טוב), שאומר שהילדות רוצות משהו אחר חוץ ממשחקי נסיכות. הן רוצות ויכולות לבנות דברים מעניינים ומורכבים.
בהתחלה חשבתי לקנות את המשחק לבת הקטנה שלי (בת 8), אבל אחרי קריאה של התגובות של הקונים למשחק קצת נרתעתי. היו הרבה מתלהבים (באופן כללי יש הרבה מתלהבים מהרעיון), אבל יש הטוענים שהיישום קצת פחות מוצלח, הן מבחינת חלקים והן מבחינת האתגר לילדות הקצת יותר גדולות (המשחק מוגדר לגילאי 4-9). החלטתי לוותר (כי הסיפור באנגלית וזה דרש גם לנסות להביא את זה מארה"ב מה שהפך את הקנייה למורכבת יותר). אבל התחלתי לחפש מוצרים אחרים שיתאימו לילדות בגילה (ועל כך באחת הרשומות הבאות).

יום שני, 9 בספטמבר 2013

נסיכות ורודות עם נצנצים

כתבה בשם "הזמן הורוד" במוסף הארץ לפני כשבועיים הציפה נושא שמפריע לי כבר הרבה זמן: מה זה הקטע הורוד נסיכתי הזה? למה כל מה שמיועד לבנות הוא ורוד עם נצנצים??
בכתבה יש ניתוח של המגמות ומסתבר שזה לא היה קיים כך לפני שנת 2000 וזה רק הולך ומתגבר. היו ברביות אבל לא היה דגש על הנסיכות. המקור: יציאה לשוק של מוצרי הצריכה בדמויות נסיכות של דיסני.
יש הורים שלהם זה בכלל לא מפריע והם אפילו מעודדים את מגמת הנסיכות הורודות עם כל האביזרים המתאימים (נעלי עקב, איפור קל, תיקים תואמים וכו'). יש הורים שמזועזעים מזה ומנסים להתנגד או לכוון לכיוונים אחרים אך נתקלים בקושי של "שחייה נגד הזרם", לא רק כיוון שהכל קיים אצל החברות, אלא כאשר הילדות מקבלות מתנות כאלה זה מעמיד אותם במצב לא פשוט (וכבר כתבתי על מתנות לילדות ברשומה "תנו לבנות לבנות").
לתופעת הברביות הייתי מוכנה עוד לפני שנולדה הגדולה (לפני כ14 שנה) והצלחתי להגיע למצב שאין לנו אף ברבי בבית והילדות גם לא ביקשו אף פעם ברבי. ל"נסיכותיות" התיחסתי בהתחלה קצת באהדה, זה היה חמוד - ילדה בת 4 מחופשת לסינדרלה ורדרדה (ממש מתוקה), אבל זה גרם לי לא להיות מודעת מספיק לתופעה הזו סביבי ולהשפעות שלה.
הנה מספר ציטוטים מהכתבה שמדגישים את הבעייתיות:
"בגילום נסיכה יש שני מסרים שהם לכאורה שונים, אבל מתלכדים למסר משותף: הראשון הוא, אני פסיבית, אני קורבן כמו סינדרלה או שלגיה. השני הוא אני מלכה. לשניהם יש מסקנה אחת: אני לא צריכה לעשות כלום, צריכים לעשות בשבילי." (רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית).
"הנסיכות מבטיחות תמימות, וזה מה שגורם להורים לבחור בהן, אבל הן מחנכות לתרבות הצריכה (אותה מעודדים בעלי חברות הצעצועים שמרוויחים ממנה בגדול). דרך תרבות הנסיכות, ילדות לומדות שהן חייבות להיות יפות ועדינות ובהמשך מביא לתפיסה מאוד מינית שהופכת את המראה החיצוני למרכז הזהות שלהן." (פני אורנשטיין, עיתונאית וסופרת אמריקאית, שכתבה ספר בשם: Cinderella Ate my Daughter).
ולמי שלא קרא/ה בעבר את הרשומה "מי תהיה סינדרלה" מומלץ לקרוא ולצפות בסרטון המקושר.
דוח של האגודה לפסיכולוגיה מדווח, כי ככל שבנות צורכות יותר מדיה מיינסטרימית הן מיחסות יותר חשיבות ליופי ולמיניות, וכן שנערות בגיל העשרה האוחזות במושגים מקובלים של נשיות (המדגישים יופי והתנהגות נעימה) נוטות להיות שאפתניות פחות ומדוכאות יותר מבנות גילן.
עוד לא חקרו עדיין בדיוק את השפעת "התרבות הורודה" על ילדות ונערות, אך ישנם כמה מחקרים מהעשורים האחרונים שתוצאותיהם מעוררות מחשבה: הראו שכאשר מראים לתלמידות קולג' פרסומות טלויזיה ובהן נשים שמתנהגות באופן "נשי" או (במחקר אחר) נתנו להן למדוד בגדים נשיים, הן הצליחו פחות במבחנים שנעשו להן מייד אחר כך. במחקר נוסף רק נתנו לבנות לסמן את מינן בטופס התשובות והן הצליחו פחות מבנות  שלא עשו זאת...
אז בפעם הבאה שה"נסיכה" הפרטית שלכם מתחפשת לנסיכה, תחשבו מה יכולה להיות ההשפעה של זה עליה בעתיד ותחשבו מה אתם עושים כדי לאזן את זה.

יום רביעי, 1 במאי 2013

תנו לַבָּנוֹת לִבְנוֹת

טוב, לא רק לִבְנוֹת. 
להרכיב, להמציא, לערוך ניסויים, לפרק מכשירים ישנים, לסקרן אותן איך הדברים עובדים, לחזק את הלוגיקה שלהן.
תודו, כשמחפשים מתנת יום הולדת לילדה, הכי פשוט וגם הכי "בטוח" זה לקנות לה עבודת יצירה (בעיקר משהו עם נצנצים או ורוד משתלט), ברבי או ספר (מתאים לכולם). 
נכון, סביר להניח שהבת הממוצעת תהיה מרוצה. לא רק זה, היא גם תסתכל על כל מה שהיא קיבלה ותבין שאלה סוג המתנות שבנות מקבלות ותצפה לזה גם בשנה הבאה. אנחנו מנציחים סטראוטיפים של מתנות לבנות: הקטנטנות מקבלות  עגלה, מטבח, ואפילו שואב ומגהץ, הגדולות קצת יותר מקבלות ערכות יצירה מנצנצות ובגיל מסוים נתקעים על תכשיטים וערכות טיפוח למיניהן (אפילו בגיל 6(!) הבת שלי קיבלה ערכת טיפוח של אחת החברות הידועות מבת כיתתה....). ערכות היצירה האלה הן הדבר שמפתח יצירתיות הכי פחות למרות ש"יוצרים" משהו, אבל זה "סוגר" עשרים דקות של תעסוקה לקטנה...
צריך סוג של "אומץ" לקנות לה ערכת כלי עבודה (הבת שלי קיבלה מתנה כזו כשהיתה בת 4 והיינו בארה"ב - מאוד הערכתי את האמא שקנתה...). אבל גם אם לא נלך לכיוון של מערבל בטון, יש דוגמאות לכל מיני מתנות אחרות. יש מתנות שלא יגרמו לכל ילדה להגיד מיד "איזה מאמי!" או "אני רוצה לעשות את היצירה הזו עם הקעקועים כבר עכשיו...", אבל כשהיא תבין במה מדובר היא תהנה מהם באותה מידה אם לא יותר. בגיל הגן, משחקי הדמיון והתפקידים שכוללים בובות (רגילות) ,חיות ועוד יספקו שעות של הנאה ושקיעה בעולם הדמיון (לילדות וילדים שעדיין מסוגלים לשחק במשחק אמיתי ולא מחוברים למסך במשך שעות). אבל אם משחקי התפקידים יהיו תמיד בתחום המטבח, הטיפול בתינוקות והנקיון אז שוב "נפלנו לבור"... גם משחקי בנייה והרכבה מתאימים מאוד: אני מאמינה במשחקי הרכבה שמפתחים את הדמיון כמו קפלות, קוביות בצורות שונות או משחק בשם גאומטריקס ולאו דווקא בלגו חיות או דמויות שבהם צריך רק לבנות את מה שהוגדר מראש. לילדות בגיל בית ספר  בנוסף על משחקי הבנייה והדמיון יש משחקי חשיבה והגיון (אפשר לשבת איתם שעות),  משחקי אסטרטגיה, קופסאות קטנות וגדולות של ניסויים מדעיים, ועוד. 

אז בפעם הבאה כשקונים מתנה לבת, תחשבו על זה...

אשמח לשמוע על המלצות למשחקים מוצלחים במיוחד.