קצת רקע: בארץ ישנו מבחן איתור מחוננים בכיתה ב' ובדרך כלל קיים מרכז אזורי למחוננים שאליו יוצאים המאותרים כמחוננים ליום בשבוע של פעילויות אחרות מרחיבות אופקים. לחלקם זו הזדמנות לחוות את בית הספר כמקום מעניין (כי בשאר השיעורים משעמם להם), חלקם מגלים שם סוף סוף ילדים כמוהם ומצליחים ליצור קשרים חברתיים שהם לא מצליחים ליצור בכיתות הרגילות שלהם. הם נדרשים לדאוג להשלים את החומר שהם מפסידים באופן קבוע בכיתה הרגילה בעצמם. לקראת חטיבות הביניים ישנו מבחן איתור מחוננים אחר אותו יש לעבור כדי להתקבל למסגרות מחוננים לחטיבה ולתיכון. בחטיבות הביניים יש אזורים בארץ בהם יש מסגרת אחרת אבל דומה (יום בשבוע), יש אזורים בהם יש כיתות מחוננים בהם לומדים בכל השבוע ביחד.
מסתבר שעד לפני כמה שנים המבחן לאיתור מחוננים היה לא מאוזן ולכן אותרו בנים רבים יותר כמחוננים, אך מאז הוא שונה ולכן היחס המגדרי אצל המאותרים מאוזן, אבל ישנן פחות בנות המאותרות כמחוננות שמעוניינות להגיע למסגרות למחוננים, ויש אחוז גבוה יותר של בנות שנושרות מהמסגרות הללו מאשר בנים. עיקר הנשירה הוא במעבר בין היסודי לחטיבות ולתיכונים.
מסתבר שעד לפני כמה שנים המבחן לאיתור מחוננים היה לא מאוזן ולכן אותרו בנים רבים יותר כמחוננים, אך מאז הוא שונה ולכן היחס המגדרי אצל המאותרים מאוזן, אבל ישנן פחות בנות המאותרות כמחוננות שמעוניינות להגיע למסגרות למחוננים, ויש אחוז גבוה יותר של בנות שנושרות מהמסגרות הללו מאשר בנים. עיקר הנשירה הוא במעבר בין היסודי לחטיבות ולתיכונים.
 |
| מתוך הקישור:http://nancyebailey.com/2014/09/14/differentiation-and-common-core-a-strange-combination-for-gifted-students/ |
קראתי את הכתבה הבאה ב"כלכליסט" והופתעתי כיוון שלא הייתי מודעת לבעיות הקשורות לבנות מחוננות. בסביבה הקרובה שלי אני יודעת על בנות מחוננות שנהנות מהפעילויות ומהחברה במרכז למחוננים (יום בשבוע), די גאות להיות שם, ובבית הספר שלהן זו בכלל לא תווית שלילית (איזה מזל...).
אבל כנראה שזהו המצב החריג, לפי הכתבה יש לבנות מחוננות קשיים עוד מעבר לקשיים של בנים מחוננים בסביבה הרגילה (במקרים רבים התווית של ה"מחוננ/ת" היא תווית של "חננה" שממנה הילדים מנסים להמנע). יש סביבה לא מספיק תומכת של הורים ומורים שמשדרים מסרים כפולים לילדות לגבי חברותיות ויכולות שכליות; ישנו לחץ לימודי והן זקוקות ליותר עידוד ותמיכה מההורים ומהמורים כדי להאמין ביכולתן ולא לנשור וכך למצות את כישוריהן. ישנו חוסר מודעות לכך שיש נשירה גדולה יותר של בנות ויש למורים ולהורים יכולת השפעה על כך וישנן גם בעיות חברתיות כמו למשל שהבנות רגישות יותר לחוסר איזון מגדרי בכיתות וזקוקות יותר לאיזון הזה כדי להרגיש בנוח וליצור קשרים חברתיים משמעותיים, הן גם ירגישו לא בנוח ליצור קשר עם בנים מחוץ לכיתת המחוננים ויסתירו את המחוננות שלהן כדי להיות כמו כולם.
אבל כנראה שזהו המצב החריג, לפי הכתבה יש לבנות מחוננות קשיים עוד מעבר לקשיים של בנים מחוננים בסביבה הרגילה (במקרים רבים התווית של ה"מחוננ/ת" היא תווית של "חננה" שממנה הילדים מנסים להמנע). יש סביבה לא מספיק תומכת של הורים ומורים שמשדרים מסרים כפולים לילדות לגבי חברותיות ויכולות שכליות; ישנו לחץ לימודי והן זקוקות ליותר עידוד ותמיכה מההורים ומהמורים כדי להאמין ביכולתן ולא לנשור וכך למצות את כישוריהן. ישנו חוסר מודעות לכך שיש נשירה גדולה יותר של בנות ויש למורים ולהורים יכולת השפעה על כך וישנן גם בעיות חברתיות כמו למשל שהבנות רגישות יותר לחוסר איזון מגדרי בכיתות וזקוקות יותר לאיזון הזה כדי להרגיש בנוח וליצור קשרים חברתיים משמעותיים, הן גם ירגישו לא בנוח ליצור קשר עם בנים מחוץ לכיתת המחוננים ויסתירו את המחוננות שלהן כדי להיות כמו כולם.
שאלתי נערות בכיתת מחוננים בתיכון אם הן ממליצות על כיתת המחוננים, ואלה היו חלק מהתשובות:
- "לדעתי מי שמחונן ובוחר שלא ללכת כמעט תמיד זה מתוך שיקול של חברים לפופולריות, שהרי בכיתת המחוננים יהיו רק 'חננות' ורוצים להישאר עם חברים.. אני חושבת שזה בולשיט ושכיתת מחוננים מפתחת אותך לא רק מבחינה שכלית אלא גם מבחינה אישית ואתה לומד לנטוש את כל השמות וההגדרות החברתיות האלה ובאמת מתפתח להיות מי שאתה ללא ההשפעה של מה החברה חושבת עלייך, או לפחות עם פחות. "
- "אני חושבת שבגלל שכל אחד מוזר בפני עצמו הכיתה דיי מקבלת ולכל אחד יש את החבורה שלו, אין לנו כאלה שאין להם חברים בתוך הכיתה גם הכי מוזרים הם פשוט הכי מוזרים ביחד וזה לא בגלל שהם הכי מוזרים אז הכיתה צוחקת עליהם כאילו מקבלים את כולם כזה."
- "לגבי יכולות הלמידה, אצלי לפחות הייתי צריכה להתחיל ללמוד רק מהחטיבה כי איתגרו אותנו קצת יותר ממה שבכיתות רגילות אז אני חושבת שמהבחינה הזאת כדי ללכת לכיתת מחוננים."
