הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

mcwo

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 

הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.

בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

איך מחנכים אותנו לדימוי של בנות ונשים

למי שלא מכיר עדיין, ישנו אתר חדש שמאגד הרצאות של בני נוער מעניינים ומעוררי השראה בשם: הרצ"ל.
אני ממליצה בחום לצפות באחת ההרצאות (רובן מעניינות...). הרצאה בת 10 דקות ובה מדברת נעמה (שהיא רק בת 14) על דימויים של בנות ונשים.
חבל שנשים ונערות משתפות פעולה עם עידוד דימויים מסוג זה, החל בהשתתפות פעילה וכלה בשתיקה גם כשבעצם צריך להגיד משהו בנידון.
צפו בסרטון ואולי תסתכלו קצת אחרת על מה שקורה סביבכם.

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.

   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%). 

אז אולי נפריד בינהם

בין מי למי?

בין בנים לבנות

Ben Javens

איפה?

בשיעורי המתמטיקה והמדעים?
למה?
כי אומרים שזה טוב.
למי?
לבנות. אבל לבנים או שזה לא מפריע או שזה גם טוב יותר.
מה, כיתות כמו בבית ספר דתי?
לא, כיתות רגילות מעורבות בכל השיעורים, רק בשיעורי ממטיקה ומדעים הפרדה בין בנים ובנות.
אז למה לא מיישמים מייד?
יש כמה סיבות: מבחינה מעשית זה יותר מורכב, וחוץ מזה יש גם חסרונות ולא כולם מסכימים שזה הפתרון הנכון.

אז הנה כמה טענות בעד:
מחקרים הראו שבנות שלומדות בכיתות ללא בנים, מגיעות להישגים גבוהים יותר בלימודים. שכשבנות לומדות לבד, בנפרד מבנים, הן מרגישות הרבה יותר טוב, הן הרבה יותר בטוחות, והן מעזות לעשות ולדבר, לנסות, לנחש וללמוד. ייתכן שזה קשור לכך שבנים נוטים יותר להתפרץ ובנות אולי שקטות יותר. בנוסף, הרבה פעמים יש השפעה של החברה על בחירת המקצוע המוגבר. בת שהולכת למקצוע כמו מדעי המחשב עשויה למצוא עצמה שם לבד, ואיזו בת בתיכון תרצה להיות בכיתה כזו. גם אם יש לה את היכולת, ייתכן שהיא לא תקבל מספיק עידוד. ברגע שזו כיתה של בנות בלבד, הטובות ביותר שם יכולות להביא לידי ביטוי את היכולות שלהן במקצועות ריאליים.
בנוסף, בצורה כזו ניתן להתאים את צורת הלימוד לכל מין בכיתה נפרדת. כך למשל, מכיוון שבנים לומדים טוב יותר כשהם בתחרות ובתנועה, שיטות הלימוד תחרותיות יותר. בנות לומדות טוב יותר בשיתוף פעולה (עבודה בזוגות, בקבוצות) והלימודים הם בהתאם. התוצאות הראו שגם הבנים וגם הבנות שיפרו את הציונים שלהם בהשוואה ללימודים שנעשו ביחד.
ויש גם טענות נגד:
זה לא מכין את הבנות לחיים. עדיף ללמוד במערך של כיתה הטרוגנית, לשים לב ודגש לצורה הדידקטית שבה מעבירים שיעור כדי לתת לבּנות יותר את האפשרות להתבטא בדרכים שלהן. כמו כן, למידה בהפרדה מגדרית מחזקת סטריאוטיפים של הבדלים בין בנים לבנות, עדיף לחנך ולקיים דיון מושכל עם התלמידים והתלמידות להבנת משמעותו של הסטריאוטיפ והשלכותיו החברתיות, תוך שאיפה להפחתת עוצמתו.

בניסוי של הפרדת בנים ובנות בשיעורי מתמטיקה ופיזיקה, שנעשה בארץ בבית ספר מבואות עירון, לפני כמה שנים, נמצא שהציון הממוצע של הבנות עלה מ-90 ל-95. הממוצע של הבנים עלה מ-80 ל-86. ומספרן של הבנות הבוחרות בפיזיקה עלה פי ארבעה. חבל שלא המשיכו שם ביישום בגללל שלטענתם נדרשת עבודה כפולה למורים ובגלל שנוצרו בעיות במערכת השעות. 

מידע מפורט ניתן גם למצוא באתר היחידה לשיוויון בין המינים במשרד החינוך

נסיכות ורודות עם נצנצים

כתבה בשם "הזמן הורוד" במוסף הארץ לפני כשבועיים הציפה נושא שמפריע לי כבר הרבה זמן: מה זה הקטע הורוד נסיכתי הזה? למה כל מה שמיועד לבנות הוא ורוד עם נצנצים??
בכתבה יש ניתוח של המגמות ומסתבר שזה לא היה קיים כך לפני שנת 2000 וזה רק הולך ומתגבר. היו ברביות אבל לא היה דגש על הנסיכות. המקור: יציאה לשוק של מוצרי הצריכה בדמויות נסיכות של דיסני.

יש הורים שלהם זה בכלל לא מפריע והם אפילו מעודדים את מגמת הנסיכות הורודות עם כל האביזרים המתאימים (נעלי עקב, איפור קל, תיקים תואמים וכו'). יש הורים שמזועזעים מזה ומנסים להתנגד או לכוון לכיוונים אחרים אך נתקלים בקושי של "שחייה נגד הזרם", לא רק כיוון שהכל קיים אצל החברות, אלא כאשר הילדות מקבלות מתנות כאלה זה מעמיד אותם במצב לא פשוט (וכבר כתבתי על מתנות לילדות ברשומה "תנו לבנות לבנות").
לתופעת הברביות הייתי מוכנה עוד לפני שנולדה הגדולה (לפני כ14 שנה) והצלחתי להגיע למצב שאין לנו אף ברבי בבית והילדות גם לא ביקשו אף פעם ברבי. ל"נסיכותיות" התיחסתי בהתחלה קצת באהדה, זה היה חמוד - ילדה בת 4 מחופשת לסינדרלה ורדרדה (ממש מתוקה), אבל זה גרם לי לא להיות מודעת מספיק לתופעה הזו סביבי ולהשפעות שלה.
הנה מספר ציטוטים מהכתבה שמדגישים את הבעייתיות:
"בגילום נסיכה יש שני מסרים שהם לכאורה שונים, אבל מתלכדים למסר משותף: הראשון הוא, אני פסיבית, אני קורבן כמו סינדרלה או שלגיה. השני הוא אני מלכה. לשניהם יש מסקנה אחת: אני לא צריכה לעשות כלום, צריכים לעשות בשבילי." (רבקה תובל-משיח, פסיכולוגית קלינית).
"הנסיכות מבטיחות תמימות, וזה מה שגורם להורים לבחור בהן, אבל הן מחנכות לתרבות הצריכה (אותה מעודדים בעלי חברות הצעצועים שמרוויחים ממנה בגדול). דרך תרבות הנסיכות, ילדות לומדות שהן חייבות להיות יפות ועדינות ובהמשך מביא לתפיסה מאוד מינית שהופכת את המראה החיצוני למרכז הזהות שלהן." (פני אורנשטיין, עיתונאית וסופרת אמריקאית, שכתבה ספר בשם: Cinderella Ate my Daughter).
ולמי שלא קרא/ה בעבר את הרשומה "מי תהיה סינדרלה" מומלץ לקרוא ולצפות בסרטון המקושר.
דוח של האגודה לפסיכולוגיה מדווח, כי ככל שבנות צורכות יותר מדיה מיינסטרימית הן מיחסות יותר חשיבות ליופי ולמיניות, וכן שנערות בגיל העשרה האוחזות במושגים מקובלים של נשיות (המדגישים יופי והתנהגות נעימה) נוטות להיות שאפתניות פחות ומדוכאות יותר מבנות גילן.
עוד לא חקרו עדיין בדיוק את השפעת "התרבות הורודה" על ילדות ונערות, אך ישנם כמה מחקרים מהעשורים האחרונים שתוצאותיהם מעוררות מחשבה: הראו שכאשר מראים לתלמידות קולג' פרסומות טלויזיה ובהן נשים שמתנהגות באופן "נשי" או (במחקר אחר) נתנו להן למדוד בגדים נשיים, הן הצליחו פחות במבחנים שנעשו להן מייד אחר כך. במחקר נוסף רק נתנו לבנות לסמן את מינן בטופס התשובות והן הצליחו פחות מבנות  שלא עשו זאת...
אז בפעם הבאה שה"נסיכה" הפרטית שלכם מתחפשת לנסיכה, תחשבו מה יכולה להיות ההשפעה של זה עליה בעתיד ותחשבו מה אתם עושים כדי לאזן את זה.

"המדע זקוק לנשים" - מלגות לוריאל אונסק"ו

דר אסנת זומר-פן

פרסים לנשים במדע מוענקים על ידי מיזם של אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם), בשיתוף תאגיד הקוסמטיקה הבינלאומי - לוריאל. המטרה היא לעודד נשים מדעניות בכל רחבי העולם. השנה השתתפו בו 1,729 נשים מדעניות מ־103 מדינות.
ישראל משתתפת בפרויקט רק מזה ארבע שנים, במהלכן זכו חמש מדעניות ישראליות בפרס, בהן פרופ' עדה יונת, שקיבלה את הפרס ב־2008, בטרם זכתה בפרס נובל (חוקרות נוספות שזכו אף הן בפרס האירופי: דר' ויקטוריה יאוולסקי על מחקרה לאבחון וריפוי מוקדם של סרטן השחלות; דר' הגר גלברד-שגיב על מחקרה בתחום התודעה; ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, על מחקרה העוסק בתפקודם של החיידקים הטובים בגוף ומשמעותם לגוף האדם). 2013 היא השנה השלישית ברצף בה זוכה מועמדת ישראלית בפרס לכל יבשת אירופה (40 אלף דולר) והשנה זו ד"ר אסנת זומר-פן, ד"ר לביואינפורמטיקה מאוניברסיטת ת"א, על מחקרה בתחום הבסיס הגנטי לאוטיזם. זאת לאחר שלפני כחצי שנה קטפה את התואר המקביל בישראל (פרס כספי בסך 50,000 ש"ח לכל זוכה), במקביל לדר' אדית נאור, מדענית לביולוגיה וגנטיקה מאוניברסיטת תל-אביב, על מחקרה בתחום טפילים מסוג טוקסופלזמה - הטפיל היעיל ביותר בעולם, המסוגל להדביק כל יצור בעל דם חם, ללא קשר לסוגו או לשלב התפתחותו. ודר' נטלי זיתוני, מדענית לביולוגיה מבנית מאוניברסיטת באר-שבע, על מחקרה בתחום מערכות ההדבקה של חיידקים פתוגניים, ובמיוחד בתחום חיידקי השחפת.
לאתר המיזם ובו גם סרטון קצרצר , שאני ממליצה לראות.
המוטו של מתן הפרסים הוא שהמדע זקוק לנשים ולכן כדאי לעודד אותן לעסוק בו ולהיות חוקרות.

תחושת מסוגלות ושאיפות לעתיד

מתוך פרסום בפייסבוק של דר' נעמה אזולאי סמנכ"לית חינוך בעמותת כל ישראל חברים שאחראית על תכנית "סודקות את תקרת הזכוכית": "דוח הערכה של התכנית התפרסם. הדוח של שתי חוקרות מאוניברסיטת בר אילן מראה, שידע מגדרי משפיע גם על תחושת מסוגלות מדעית גם על תחושת מסוגלות כללית ובעיקר על שאיפות לעתיד של נערות. הכי מעניין- הוא מראה שהמשתנה הכי משמעותי לתחושת המסוגלות המתמטית של הנערות היתה סדנת המגדר שהן עברו בכיתה ט'. "

שווה לראות את הסרטון ולהבין איזו השפעה יש לתוכנית.
ישר כח!