יום שישי, 2 בספטמבר 2016

למה יש פחות בנות במסגרות למחוננים ומחוננות?


קצת רקע: בארץ ישנו מבחן איתור מחוננים בכיתה ב' ובדרך כלל קיים מרכז אזורי למחוננים שאליו יוצאים המאותרים כמחוננים ליום בשבוע של פעילויות אחרות מרחיבות אופקים. לחלקם זו הזדמנות לחוות את בית הספר כמקום מעניין (כי בשאר השיעורים משעמם להם), חלקם מגלים שם סוף סוף ילדים כמוהם ומצליחים ליצור קשרים חברתיים שהם לא מצליחים ליצור בכיתות הרגילות שלהם. הם נדרשים לדאוג להשלים את החומר שהם מפסידים באופן קבוע בכיתה הרגילה בעצמם. לקראת חטיבות הביניים ישנו מבחן איתור מחוננים אחר אותו יש לעבור כדי להתקבל למסגרות מחוננים לחטיבה ולתיכון. בחטיבות הביניים יש אזורים בארץ בהם יש מסגרת אחרת אבל דומה (יום בשבוע), יש אזורים בהם יש כיתות מחוננים בהם לומדים בכל השבוע ביחד.
מסתבר שעד לפני כמה שנים המבחן לאיתור מחוננים היה לא מאוזן ולכן אותרו בנים רבים יותר כמחוננים, אך מאז הוא שונה ולכן היחס המגדרי אצל המאותרים מאוזן, אבל ישנן פחות בנות המאותרות כמחוננות שמעוניינות להגיע למסגרות למחוננים, ויש אחוז גבוה יותר של בנות שנושרות מהמסגרות הללו מאשר בנים. עיקר הנשירה הוא במעבר בין היסודי לחטיבות ולתיכונים.

מתוך הקישור:http://nancyebailey.com/2014/09/14/differentiation-and-common-core-a-strange-combination-for-gifted-students/


קראתי את הכתבה הבאה ב"כלכליסט" והופתעתי כיוון שלא הייתי מודעת לבעיות הקשורות לבנות מחוננות. בסביבה הקרובה שלי אני יודעת על בנות מחוננות שנהנות מהפעילויות ומהחברה במרכז למחוננים (יום בשבוע), די גאות להיות שם, ובבית הספר שלהן זו בכלל לא תווית שלילית (איזה מזל...). 
אבל כנראה שזהו המצב החריג, לפי הכתבה יש לבנות מחוננות קשיים עוד מעבר לקשיים של בנים מחוננים בסביבה הרגילה (במקרים רבים התווית של ה"מחוננ/ת" היא תווית של "חננה" שממנה הילדים מנסים להמנע). יש סביבה לא מספיק תומכת של הורים ומורים שמשדרים מסרים כפולים לילדות לגבי חברותיות ויכולות שכליות; ישנו לחץ לימודי  והן זקוקות ליותר עידוד ותמיכה מההורים ומהמורים כדי להאמין ביכולתן ולא לנשור וכך למצות את כישוריהן. ישנו חוסר מודעות לכך שיש נשירה גדולה יותר של בנות ויש למורים ולהורים יכולת השפעה על כך וישנן גם בעיות חברתיות כמו למשל שהבנות רגישות יותר לחוסר איזון מגדרי בכיתות וזקוקות יותר לאיזון הזה כדי להרגיש בנוח וליצור קשרים חברתיים משמעותיים, הן גם ירגישו לא בנוח ליצור קשר עם בנים מחוץ לכיתת המחוננים ויסתירו את המחוננות שלהן כדי להיות כמו כולם.

שאלתי נערות בכיתת מחוננים בתיכון אם הן ממליצות על כיתת המחוננים, ואלה היו חלק מהתשובות:
  • "לדעתי מי שמחונן ובוחר שלא ללכת כמעט תמיד זה מתוך שיקול של חברים לפופולריות, שהרי בכיתת המחוננים יהיו רק 'חננות' ורוצים להישאר עם חברים.. אני חושבת שזה בולשיט ושכיתת מחוננים מפתחת אותך לא רק מבחינה שכלית אלא גם מבחינה אישית ואתה לומד לנטוש את כל השמות וההגדרות החברתיות האלה ובאמת מתפתח להיות מי שאתה ללא ההשפעה של מה החברה חושבת עלייך, או לפחות עם פחות. "
  • "אני חושבת שבגלל שכל אחד מוזר בפני עצמו הכיתה דיי מקבלת ולכל אחד יש את החבורה שלו, אין לנו כאלה שאין להם חברים בתוך הכיתה גם הכי מוזרים הם פשוט הכי מוזרים ביחד וזה לא בגלל שהם הכי מוזרים אז הכיתה צוחקת עליהם כאילו מקבלים את כולם כזה."
  • "לגבי יכולות הלמידה, אצלי לפחות הייתי צריכה להתחיל ללמוד רק מהחטיבה כי איתגרו אותנו קצת יותר ממה שבכיתות רגילות אז אני חושבת שמהבחינה הזאת כדי ללכת לכיתת מחוננים."
מקווה שמורים והורים שקוראים את הרשומה יבינו את הסיטואציה הלא פשוטה בה עומדות הילדות והנערות ומצד השני את היתרונות בכיתת מחוננים ויתמכו בהן ויעודדו אותן.




יום שישי, 5 באוגוסט 2016

איך מפיקים דלק ממים?

האם אתם מכירים את פרופסור –משנה לילך עמירב?

קראתי עליה לאחרונה בכתבה במעריב וגם ב"גליליאו צעיר" (עליו מנויים הילדים שלי). היא והמחקר שהיא מריצה סיקרנו אותי ולכן המשכתי לקרוא עליה גם באתר המחקר שלה. התרשמתי מכך שלקבוצת המחקר שלה, הקרויה על שמה, יש אתר משלהם, אתר מושקע שבו מוצגים גם המחקר והחוקרים.
הפקת דלק (מימן) ממים באמצעות אנרגיית השמש ביעילות גבוהה מאוד (בנצילות של 100%)– זו פריצת הדרך הטכנולוגית של קבוצת המחקר מהפקולטה לכימיה בטכניון ובראשה פרופ' עמירב, זוהי כמובן טכנולוגיה שמחכים לה שנים כדי להפטר מהצורך בשימוש בנפט.

פרופ' עמירב גדלה בבית לשני הורים אקדמאים – אביה הוא מדען מוביל בתחום הכימיה האנליטית, ואמה עובדת במחלקה לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב. היא סיימה תואר מהנדסת כימיה בגיל 18 והתגיסה לצהל בתפקיד זה ככימאית ביחידה טכנולוגית במודיעין, אמא לשני ילדים ועושה חייל כאמור במחקרים בטכניון. שמחתי לקרוא שהיא גם מעורבת בפעילות בקהילה בתחום קידום המדע ונותנת הרצאות לנערות על תחום המחקר שלה.

יום שלישי, 14 ביוני 2016

המסע אל העולם האמיתי - הספר

השאלתי מהספרייה את הספר "המסע אל העולם האמיתי" עבור הבת שלי (בת 10), כי משהו בו משך אותי. הבנתי שזה סיפור על נסיכה אבל קצת שונה. קראתי פרק כדי לוודא שהוא לא מלא סטריאוטיפים של נסיכות ולקחתי אותו הביתה. נשביתי בקיסמו והמשכתי לקרוא אותו ביומיים שלאחר מכן בכל הזדמנות. גיליתי נסיכה כלבבי, חכמה, אמיצה ומסוגלת להציל את עצמה ואת העם שלה. גם הנסיכים כלבבי, אמיצים אבל רגישים וטובי לב ולא חוששים להזיל דמעה כשבאמת עצוב.

בקיצור, נעמי עייני, הסופרת, שזהו הספר הראשון שלה (ספר שיצא השנה), עשתה לדעתי עבודה מצויינת ובתחילה חשבתי, שדי ברור שנעשתה כאן עבודה מכוונת עם "אג'נדה".
שוחחתי עם נעמי בטלפון והופתעתי לשמוע שלא היתה כוונה כזו מצידה, לא היה רצון להעביר מסר אלא פשוט סיפור שנכתב מעצמו, שתוך כדי הכתיבה שלו היא לא ידעה מה יקרה בסופו. רק לאחר הכתיבה (שנמשכה 5 שנים) הבינה שאפשר ללמוד ממה שהיא כותבת וכל אחד רואה בו משהו אחר. יש שחשבו שהמטרה היא לדון בבחירות שאדם עושה בחייו, יש שחשבו שהוא עוסק במתח שבין הורות וקריירה ואולי בעצם עוסק בגעגוע ובחיבור בין עולמות. אז למרות שלא היתה הכוונה מראש, בדיעבד, ברור היה לה שהסיפור שנכתב לא יכול היה להיות עם גיבור אחר מאשר הגיבורה הנסיכה, חושבת, מתלבטת, מורכבת, כזו שיכולה להציל את עצמה ואינה חסרת אונים, יש לה תאור חיצוני אבל אין התמקדות אובססיבית בחיצוניותה. העצב וחוסר השקט של הגיבורה הביאו אותה לעשייה משמעותית גם בתחום שלא היתה טובה בו. היתה לה אחריות לסיים את המשימה בשביל מטרה חשובה. גם הדמויות שמייצגות את הרוע אינן רעות מוחלטות, יש להן גם צדדים אחרים.

לסיכום, ספר מומלץ, גם ילדים וגם בני נוער ימצאו בו עניין (ואולי גם מבוגרים).
אשמח לשמוע על ספרים לא סטראוטיפיים כדי להמליץ עליהם.



יום שבת, 4 ביוני 2016

מה הקשר בין החזה לתכנות?... זהירות פארודיה


הארגון Girls Who Code רוצה לעודד נשים ונערות לעסוק במדעי המחשב כדי לסגור את הפער המגדרי בטכנולוגיה. הרעיון הוא לחשוף אותן לדמויות לחיקוי, ללמד אותן, לתת להן מוטיבציה ולצייד אותן במיומנויות מחשב כדי שיוכלו למצוא בהמשך תפקידים שהמאה ה21 מאפשרת. במסגרת הפעילויות הרבות שהארגון עושה הוא הוציא לאחרונה סרטון על ה"סיבות" שבגללן בנות "אינן יכולות" לתכנת, כי הן בנות...
ראיתי אותו כבר שלוש פעמים וכל פעם צחקתי מחדש.

מעניין לראות שהתגובות לסרטון (שאותו ראו כבר למעלה מ400 אלף צופים) ממש שונות: יש שצוחקים, יש שלא מבינים בכלל למה עושים סרטונים כאלה, יש שלא ממש מבינים את הפארודיה ויש שחושבים שבאמת נשים פחות טובות בתכנות....

ופריט מידע נוסף, מאז אמצע שנות ה80 של המאה הקודמת יש ירידה מתמדת בשיעור הנשים בתחום מדעי המחשב ביחס לגברים, אם אז היו 37% היום יש 12%...

יום שלישי, 26 באפריל 2016

כדי שהמורים לא יגידו לנערות "למה לך להתאמץ?"

  ביום ראשון האחרון השתתפתי בכנס שאירגנו גוגל עבור מורים ואנשי חינוך בתחום של עידוד נערות למדעים וטכנולוגיה (בעיקר מדעי המחשב) כאשר המיקוד היה ההשפעה של המורים על התלמידות (והתלמידים), אי המודעות שלהם להטיות המגדריות ומה ניתן לעשות בנושא.

  הארוע הוא הרחבה של תוכנית Mind the Gap שכתבתי עליה בעבר והפעם לכיוון המורים והמורות ולא רק התלמידות, כיוון שהן (המורות) יכולות להיות סוכנות השינוי.
לאחר הפתיחה בה הוסבר הרקע לפרויקט, היה פאנל של שלוש מהנדסות בגוגל שסיפרו על שילוב בין עבודה לאימהות ועל היתרונות שיש בעבודה כזו, ובינהם: יכולת כלכלית שמאפשרת קבלת עזרה בתשלום בטיפול בילדים ובעבודות הבית כך שכאשר הן חוזרות  הביתה הן פנויות לילדים; גמישות בימי העבודה ושעות העבודה ויכולת לעבוד מהבית באופן קבוע פעם בשבוע או בעת הצורך. הן אולי לא לגמרי ניפצו את המיתוס שהוראה היא מקצוע קל לשילוב עם הורות והנדסה מקצוע קשה אבל בהחלט נתנו למורות נקודה למחשבה.
  לאחר הפאנל חולקנו לשלוש קבוצות והשתתפנו בסדנאות של עמותת "מכנה משותף" שגם עליה כתבתי בעבר. הסדנא היתה מאוד מקיפה ומעניינת על ההטיות הבלתי מודעות שיש לכולנו בהקשר המגדרי ומה ניתן לעשות כמורים כדי להפחית את ההשפעה של הטיות אלה (גם אנשים מודעים "נופלים לפח" פעמים רבות). ניתנו הרבה כלים לעזרה למורים בתשומת לב להטיות ויצירת אווירה בה הבנות שוות. (אולי עוד אכתוב על הסדנא בפירוט בפעם אחרת). עמותת "מכנה משותף" מעבירה סדנאות למורים וגם לתלמידים, ניתן להזמין אותם לבתי הספר. אצל התלמידים הם נותנים הרצאה/סדנא נפרדת לבנים ולבנות ועובדים איתם על סטריאוטיפים מגדריים.
  אחרי הסדנא של "מכנה משותף" הרצתה דר' אורנה לביא שהסבירה בתחילה למה בכלל כדאי לנערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה מוגבר. אכן חשוב שהקהל שהיה בארוע, קהל של אנשי חינוך (בעיקר מורות) יהיה מודע לחשיבות, כיוון שהם אלה שיוכלו לתת את העידוד המתאים לנערות בעת הצורך. דר' לביא הדגישה שזה לא עניין של ביולוגיה, מבחינת יכולות, היכולות של בנים ושל בנות זהות (ויש אף מחקרים חדשים שמראים כי בנות מצליחות יותר מבנים במתמטיקה ברחבי העולם - מחקר מאוניברסיטת מיסורי). היא פירטה את ממצאי המחקר שלה על מספר מורים לפיזיקה שבאופן עקבי יש אצלם כ50% בנות. היא חקרה את המאפיינים של מורים אלה ונתנה בהרצאה המלצות למורים בכיוון זה. בניגוד להמלצות של "מכנה משותף" בהן הדגש היה של מתן מקום שווה לבנות ולבנים בכיתה באופן מודע, המלצות אלו אינן מוכוונות לנערות אלא אלו המלצות הקשורות לסוג היחסים בין מורה לתמידים, בינם לבין עצמם ובין התלמידים לחומר הלימוד, דגש על סדר וארגון, דרישות לימודיות והתנהגותיות ועוד. הטמעה של המלצות אלו יוצרת אוירה לימודית וחברתית טובה גם לבנים וגם לבנות וישנה שביעות רצון גבוהה של כולם.
  לצערי לא יכולתי להשאר עד סוף ההרצאה וגם החמצתי את הפאנל שהיה בסוף היום ובו השתתפו מובילות תוכניות לנערות: מהממ״ט, SheCodes, RailsGirls .
לסיכום, זהו ארוע חשוב, אני מעריכה את המורות שהגיעו ביום החופשה שלהן לארוע בנושא הזה. מקווה שיאורגנו עוד ארועים כאלו, כי אכן המורים הם בעלי השפעה משמעותית על הנערות בזמנים הקריטיים שבהם הן מתלבטות במה לבחור או מהססות אם לנשור ממדעים ומתמטיקה מוגברים. אם הם יעודדו אותן במקום להגיד להן "למה לך להתאמץ?..." כבר עשינו את שלנו.








יום שישי, 15 באפריל 2016

מה אומרים הילדים? (למה נשים לא בוחרות מדעים וטכנולוגיה)

שוב הרציתי לפני ילדים בכיתות ה' בבית הספר של הבת שלי. הפעם, גם בכיתה שלה.
קראתי להרצאה "נשים במדע", והתזמון היה סביב יום האישה (לבקשת המחנכות), אבל הרעיון היה לתת רקע כללי, על מה זה בכלל "מדעים וטכנולוגיה" ומה עושים מהנדסים (הרי כשילדים שומעים "הנדסה" הם חושבים שזה השיעור הזה בחשבון שבו לומדים על זוויות ומצולעים...); להבין איך בעבר התייחסו לנערות או נשים שרצו ללמוד בכלל ומדעים בפרט, ומה היו מאפשרים להן; קצת על נשים בולטות במדע (יש כל כך הרבה שממש קשה לבחור) וגם לדון בסיבות לעובדה שגם כיום כש"הכל אפשרי" לכאורה עבור נשים, יש עדיין מיעוט שבוחרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכן, גם לתת מודל לחיקוי של מהנדסת...

רציתי לשתף אתכם בתשובות שילדים ענו לשאלה "מדוע גם כיום כאשר אין מגבלה חיצונית לכאורה, יש מיעוט נשים בתחומים האלו?" (בחלק מהמקרים ניסחתי מחדש את מה שנאמר):

  • הנשים צריכות לדעת מה שקורה בבית, צריכות לפנות זמן לבית, ולכן בוחרות לא לעסוק בתחומים האלה.
  • במשך הרבה שנים אמרו להן שהן לא יכולות, אז למרות שהיום מאפשרים להן, הן עוד לא מאמינות שהן יכולות.
  • הן פוחדות שהן לא יצליחו כי הן חושבות שהן לא מספיק טובות ביחס לבנים, בגלל שפעם לא התקדמו, אז הן חושבות שגם היום הן לא יצליחו.
  • אני חושבת שזה בגלל שההורים שלהן, זה לא הילדים, זה משפיע עליהן
  • הן חוששות יותר לא להצליח מאשר בנים
  • הן עושות מה שחברות שלהן עושות
  • תפיסה שנשארה מהעבר ועדיין משפיעה היום
  • הסבים והסבתות שלהן חיו בתקופה שהבנות לא למדו ואולי הם משפיעים או לוחצים עליהן לא ללמוד.

מקווה שבדיון שהעלינו ובסיבות שגם אני הצפתי בפני הילדים הצלחתי לגרום להם לחשוב על הנושא ולהסתכל על הדברים קצת אחרת.

יום שלישי, 16 בפברואר 2016

מספר קישורים לכתבות

כיוון שאחת מהמטרות שלי בכתיבת הבלוג היא לרכז מידע בתחום של נשים ונערות במדעים, הנה קישורים למספר כתבות בנושא:

רוני אורון בת ה-13 המציאה לוויין שמאפשר לייצר חמצן בחלל - וזכתה בתחרות ההמצאות של סוכנות החלל הישראלית

העתיד כבר כאן: הנערות שישברו את תקרת הזכוכית

אלו מספר קישורים מעניינים שנלקחו מפוסטים של מאיה ליבשיץ בקבוצת הפייסבוק "נשים בהנדסה מדעים וטכנולוגיה":

פוסט מצוין של גילי בר-הלל בבלוג עוד דף אחד ודי:
שלב הנסיכות: איך דיסני שכתבה את שלבי התפתחות הילד וירתה לעצמה ברגל ובאותו נושא : Report: ‘Star Wars’ toymakers were ‘specifically directed’ to exclude Rey

קישור לפוסט מתורגם על מיעוט ספרי ילדים עם גיבורות בנות
קישור לכתבה על: 50% נשים במסלול הכשרת אסטרונאוטים של נאסא - אכן מרשים

וקישור לכתבה של Forbes:
Why The Force Will Be With Women Entrepreneurs In 2016
בה הכותבת מציינת 10 סיבות למה בשנת 2016 יש לנשים יזמיות סיכויים טובים יותר מבעבר להצליח.

מאיה גם קישרה לתמונה של מרגרט המילטון - אפשר גם לקרוא עליה בויקי, אני לא שמעתי עליה בעבר והיה מעניין לקרוא.




נופר גידו שלחה קישור לכתבת ynet: הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (שיעור הנשים שלמדו לתואר ראשון ללימודי הנדסה ואדריכלות עלה מ-16% בשנה"ל תש"ן ל-29% בתשע"א. ומה נעשה כדי שזה יקרה ועוד ימשיך לעלות. )