על GoldiBlox קראתי כבר באפריל בשנה שעברה, ראיתי את הסרטון, שבעזרתו גייסה דבי סטרלינג בגיוס המונים, כסף למימון הפרויקט. המוצר היה אז במכולה בדרך מסין לארצות הברית ונמכר בהצלחה עוד לפני שבכלל הגיע לחנויות. המסר שדבי רוצה להעביר הוא, שמשחקים שמכוונים לילדות הם הרבה פעמים לא מאתגרים ומתמקדים בנסיכות. ולטענתה זו אחת הסיבות לכך שעדיין היום בעולם 87% מהמהנדסים הם גברים ורק 13% נשים (בארץ אחוז הנשים מעט יותר גבוה אך רחוק מאוד מה- 50% שהיינו מצפים למצוא). לא רק המשחקים משפיעים כמובן, אבל המשחקים הם חלק מההשפעה החברתית והתרבותית כבר מגיל צעיר. יש חברות שפשוט לקחו את המשחק הרגיל שהן ייצרו וצבעו אותו בורוד וגוונים רכים כדי להתאים לבנות, כמו חברת לגו למשל (ואף על פי שיש גם על זה הרבה ביקורת, מבחינתי אם זה מה שצריך כדי שיקנו לבנות משחקי הרכבה ובנייה, זה גם בסדר, למרות שהיה עדיף שבנות לא תפסולנה מראש משחקים שהם בצבעים "של בנים"). דבי סטרלינג, יוזמת המוצר טוענת שלפעמים צריך גם יותר מזה, בגלל שלטענתה בנות אוהבות יותר סיפורים ומשחקי תפקידים ובנים אוהבים הרכבה, היא המציאה משחק שמשלב גם סיפור, שתוך כדי קריאת הסיפור בונים בעזרת חלקים מסתובבים, רצועות ומנואלה תוספת לסיפור. יש למשחק הצלחה רבה, והוא נמכר בטויס-אר-אס בארה"ב וגם באמזון (30$). לאחרונה הם הוציאו סרט נוסף (אפשר גם להקשיב ללא קול, מוזיקת הרקע מעצבנת...אבל המסר עובר ממש טוב), שאומר שהילדות רוצות משהו אחר חוץ ממשחקי נסיכות. הן רוצות ויכולות לבנות דברים מעניינים ומורכבים.
בהתחלה חשבתי לקנות את המשחק לבת הקטנה שלי (בת 8), אבל אחרי קריאה של התגובות של הקונים למשחק קצת נרתעתי. היו הרבה מתלהבים (באופן כללי יש הרבה מתלהבים מהרעיון), אבל יש הטוענים שהיישום קצת פחות מוצלח, הן מבחינת חלקים והן מבחינת האתגר לילדות הקצת יותר גדולות (המשחק מוגדר לגילאי 4-9). החלטתי לוותר (כי הסיפור באנגלית וזה דרש גם לנסות להביא את זה מארה"ב מה שהפך את הקנייה למורכבת יותר). אבל התחלתי לחפש מוצרים אחרים שיתאימו לילדות בגילה (ועל כך באחת הרשומות הבאות).