גם יזמת וגם זמרת

לפני שבוע השתתפתי בארוע של "יזמת על הבר" במסגרת שבוע היזמות  הבינלאומי, בבר "תאודור" בהרצליה, בחסות מרכז היזמות "מינף" של עמותת פני"ם חדשות. הרצתה לפנינו סול צבי, אישה צעירה שהספיקה לעשות הרבה דברים ובינהם להקים ולנהל חברת אינטרנט מצליחה בשם Geneio , כתבה 3 ספרים מקצועיים והרביעי בדרך ובנוסף לכל סול כותבת שירים ושרה, היא הוציאה אלבום לפני כשנה עם שירים שהגיעו לראש מצעדי הפזמונים ולא עוצרת. סול סיפרה לנו את סיפור חייה.
מה שהרשים אותי הוא האומץ שלה. האומץ להגיד שהיא יודעת, גם כשהיא לא יודעת - למשל להגיד שהיא יכולה להיות מרצה על נושא מסוים גם כשהיא לא יודעת עליו כלום, ואז ללמוד בלילה וללמד ביום (כנראה שיש לה גם הרבה יכולת מלבד אומץ...). משפט שהיא אמרה, שלא שומעים לעיתים קרובות הוא "פחדתי מאוד אז עשיתי את זה" זו הסתכלות שונה על העולם מאשר מה שאנחנו רגילים לראות. היא מאמינה בלהמציא את עצמה מחדש בכל פעם, ולא נשארה דקה במקום בו לא היה לה טוב, זה אולי אחד המסרים החשובים של ההרצאה (למרות שהוא מגיע ממישהי ללא מחויבויות משפחתיות).
בסוף ההרצאה היא שרה לנו שיר על אומץ שהיא שכתבה בשבוע שלפני כן, שנקרא "מי היה מאמין" - אכן, מי היה מאמין כשהיתה עוד ילדה שהיא תעשה את כל מה שעשתה.
אומץ של אנשים נובע לעיתים מהרבה בטחון עצמי ולעיתים דווקא מחוסר בטחון עצמי ומרצון להוכיח לסביבה (שלא מאמינה בך) שאתה יכול, אבל זו בהחלט תכונה שיכולה לדחוף אותך קדימה למצות את היכולות שלך.
אז קדימה - ממה אתם מפחדים? ממה אתן מפחדות? איזרו אומץ לעשות מה שאתם חולמים עליו, איזו תחושה מדהימה זו להתגבר על פחד ולבצע. 

Mind the gap

תוכנית נוספת לעידוד נערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה נעשית ביוזמת דניאלה רייכמן ומיכל סגלוב, מהנדסות שעובדות בחברת גוגל. התוכנית התחילה ב2008 ומאז ביקרו בגוגל כ5000 (!) נערות. הביקור הוא ביקור קצר של כשעתיים שכולל סיור במשרדי גוגל והרצאה של אחת או יותר מהמהנדסות שעובדות שם. הנערות המבקרות (בדרך כלל ביוזמת בית הספר שלהן), מגיעות ממקומות שונים בארץ וממגזרים שונים. ישנו גם כנס שנתי שהן מארגנות באחת האוניברסיטאות ובו הרצאות משולבות של גוגל ומרצות מהאוניברסיטה וכן פאנל של מספר נשים: מהנדסות מגוגל, מרצות מהאקדמיה וסטודנטיות. הביקורים מאפשרים לבנות להחשף לסביבת היי-טק, להבין איך נראים משרדים של חברה כזו, להכיר באופן בלתי פורמלי מהנדסות שעובדות שם וללמוד קצת על מדעי המחשב ועל טכנולוגיה.
בקישור זה תוכלו לצפות בסרטון מאחת ההרצאות. בנוסף הן פתחו עמוד בפייסבוק שנקרא: "מדע זה לבנות".
התוצאות מרשימות מאוד. הבנות יוצאות מהביקור עם הרבה מוטיבציה ללמוד מדעי המחשב ולעבוד בגוגל. מהמידע שהמארגנות הצליחו לקבל מהמורים של בתי הספר, כנראה ש40% מהבנות שבאו לביקורים בחרו ללמוד מדעי המחשב כמקצוע מוגבר בתיכון. איננו יודעים כמה מהן באמת תבחרנה באוניברסיטה ללמוד את התחום הזה, אבל זו כבר התחלה טובה שהן תלמדנה אותו בתיכון (ואולי גם תמשכנה בצבא לאחת היחידות הידועות בנושא, זו מקפצה רצינית בחיים למי שמתכוון להמשיך ללמוד מדעי המחשב או הנדסת תוכנה).

פנים למדע וטכנולוגיה - התחלה

ביום חמישי האחרון התחלנו בשעה טובה מיזם שעבדנו עליו כבר מספר שבועות, שנקרא "פנים למדע וטכנולוגיה": תוכנית לחשיפה של נערות בכיתה ט' (מבית ספר אמית בגבעת שמואל) לתחומים שונים במדע וטכנולוגיה. המטרה היא לעודד אותן בבוא הזמן לבחור במקצוע מדעי או טכנולוגי בתיכון. המארגנות הן קבוצה של נשים, כל אחת מתחום אחר במדע וטכנולוגיה, כולנו מעמותת "פני"ם חדשות" והכנו תוכנית של 10 מפגשים שכוללים הרצאות, סדנאות וסיורים. התקבלנו בזרועות פתוחות ע"י בית הספר. היו במפגש הראשון כעשרים בנות (מתוך שבעים בנות בשכבה), שבחרו להשאר אחרי שעות הלימודים כדי לראות מה יש לנו להציע. המפגש כלל "טעימות" מההרצאות הבאות, עם התנסויות מעניינות בכימיה, שהשאירו גם אותי פעורת פה. יצאנו בהרגשה טובה, כי היתה הרגשה שהיה להן מעניין ואנחנו מקוות שהנערות תבחרנה להמשיך ולבוא לכל המפגשים. הרצאת ה"טעימה" שלי היתה בנושא פיתוח אפליקציות ושמחתי שבאה אליי נערה חביבה בסיום ואמרה לי שיש לה רעיון לאפליקציה ושאלה מה כדאי לעשות עם זה... 

באנגליה, £400m השקעות ממשלתיות לעידוד לימודי הנדסה בדגש על עידוד נשים

באנגליה הממשלה הודיעה על תוכניות כדי להגדיל את כמות הסטודנטים שלומדים בקורסי מדע והנדסה באוניברסיטאות באנגליה עם דגש מיוחד על עידוד נשים לפנות לתחומים אלה. חצי מהסכום (200 מיליון פאונד) יגיע מהממשלה וחצי מהאוניברסיטאות. השקעה זו היא חלק מתוכנית כלכלית אסטרטגית, היא תספק אמצעים והוראה ברמה גבוהה לסטודנטים. אמצעים אלה אמורים גם לגשר על הפער שקיים ולתת תמריץ לנשים לפנות לכיוון ההנדסי ובכך לנצל גם את כישוריהן בתחומים אלה. באנגליה, מאז 2010 יש עליה של 46% במספר הבנות שלומדות פיזיקה, ויש רצון לנצל את המומנטום ולוודא שבנות אלו גם ממשיכות לקריירות בתחומים המדעיים וההנדסיים. ההשקעה תתמוך במטרה שהציבו לפני עצמן האוניברסיטאות באנגליה להעלות את אחוז הנשים הלומדות לתארים בהנדסה מ16% ל30%  עד שנת 2030.
מתוך הכתבה: £400m fund to boost engineering student numbers – and women in particular

הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש

mcwo

מחקר מכון סאלד שנעשה ע"י ד"ר עידית מני-איקן ודנה רוזן שיצא ביולי 2013 מנתח ומסכם מגמות, אתגרים ומנופים לשינוי בהוראת המדעים בישראל, מחקר חשוב לכל המתעסקים בנושא. אני מצרפת כאן סיכום שלי על נושא הבנות ולימודי המדעים מתוך המחקר, בפרק שנקרא: "הפער המגדרי – פוטנציאל לא ממומש": 

הפער המגדרי במקצועות המדעיים, הטכנולוגיים וההנדסיים ובפרט בפיזיקה, מתמטיקה והנדסה מתבטאים באחוז נמוך של נשים שלומדות לתארים בתחומים אלה (35%), שמועסקות במחקר ופיתוח במגזר העסקי בתחומים אלו (25%) וכמובן גם אחוז נמוך של תלמידות בתיכונים שבוחרות ללמוד מקצוע בגרות ריאלי מוגבר. במתמטיקה רק 29% מהנבחנים ב5 יח"ל הן בנות (עם ממוצע כמעט זהה לזה של הבנים 85) בפיזיקה רק 34% מהנבחנים הם בנות (וגם כאן עם ממוצע 85 מול ממוצע 84 של הבנים), ובמדעי המחשב האחוזים עוד יותר נמוכים. לעומת זאת יש יותר בנות הבוחרות כמקצוע מוגבר במקצועות הכימייה והביולוגיה מאשר בנים. 
הפער המגדרי המדובר לא קיים רק אצלנו, בישראל, הנושא עולה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי.
יש חשיבות לצמצום הפער כיוון שלמידה של מקצועות המתמטיקה והפיזיקה היא בסיס לקבלה למקצועות יוקרתיים ובעלי שכר גבוה ולכן משפיעים על אפשרויות תעסוקה של נשים, מה עוד שישנו מחסור באנשי מקצוע בתחומים אלה ועל כן פוטנציאל הנשים איננו ממומש.
סיבות עיקריות לפערים שצויינו קשורים לסוציאליזציה וסטריאוטיפים המשפיעים על סביבת הבנות (בעיקר המורים וההורים) ועל הבנות עצמן ועל בטחונן העצמי. גם אופי הלמידה בכיתות המדעים משפיע על הפער.

בדוח המחקר ישנן המלצות לשינויים ולהגדלה של כמות התלמידים הלומדים מקצועות אלה (אחוז הנמצא בירידה בשנים האחרונות) קשורות גם לעידוד בנות: לדוגמא, שינוי פדגוגי בלימודי המדעים והמתמטיקה המתבסס על מודל של Connected knowledge. זו למידה המתמקדת בהבנה מעמיקה של החומר, הבניית הידע תוך קישור להקשר בעל משמעות ללומדים. ייתכן שסוג זה של למידה מתאים יותר לבנות, ואולי גם לתלמידים, שפחות מתחברים לשיטות המסורתיות. גם למידה מבוססת פרויקטים  (PBL) ולמידת חקר יכולות להיות מנוף לשינוי בתחום זה, כיוון ששיטות כאלה מקדמות למידת עומק. בנוסף, פיתוח שיטות הערכה חלופיות כגון משימות חקר ולא רק מבחנים יכול לעודד תלמידים נוספים לפנות למקצועות אלה.
האם יאמצו את ההמלצות שבדוח?

איך מחנכים אותנו לדימוי של בנות ונשים

למי שלא מכיר עדיין, ישנו אתר חדש שמאגד הרצאות של בני נוער מעניינים ומעוררי השראה בשם: הרצ"ל.
אני ממליצה בחום לצפות באחת ההרצאות (רובן מעניינות...). הרצאה בת 10 דקות ובה מדברת נעמה (שהיא רק בת 14) על דימויים של בנות ונשים.
חבל שנשים ונערות משתפות פעולה עם עידוד דימויים מסוג זה, החל בהשתתפות פעילה וכלה בשתיקה גם כשבעצם צריך להגיד משהו בנידון.
צפו בסרטון ואולי תסתכלו קצת אחרת על מה שקורה סביבכם.

השפעת תוכנית "מובילות לטכניון" - תוצאות

"מובילות לטכניון" מיזם להגדלת מס' הנשים בתעשייה, טכנו' והנדסה (כתבה מתוך עיתון עירוני של חיפה)   58% מתלמידות כיתה י' בתיכון עירוני ג' בחיפה ילמדו בשנה"ל תשע"ד מתמטיקה ברמת 4-5 יחידות לימוד, וכן מקצוע מדעי מוגבר אחד לפחות. הישג מרשים זה הוא תוצאה של יוזמה אותה מובילה המחלקה להעצמה חינוכית בעיריית חיפה, בשיתוף עם אגודת הידידים בראשותן של ד"ר אסיה לויטה וניצה סובוביץ' ובה שותפים מומחים מהאקדמיה והתעשייה: הטכניון, תנועת ויצו נווה-שאנן, התאחדות התעשיינים בצפון, אינטל ישראל, י.ב.מ, מוזיאון המדעטק ורפא"ל.
   התכנית נועדה לתת פתרון מקומי לבעיה לאומית: שיעור הנשים במקצועות מדע והנדסה בארץ עומד על כ-20% בלבד וזאת למרות ההישגים המרשימים של נשים בתחומים אלה. פרויקט "מובילות לטכניון" נועד לכוון את בוגרות בתי הספר התיכוניים למקצועות ההנדסה בכלל וללימודים בטכניון בפרט.
הפרויקט נועד לחשוף את התלמידות למקצועות המדע היישומי תוך ביקור בסדנאות בטכניון ובמפעלי התעשייה וההי-טק בעיר ובדרך זו לעודד אותן לעסוק בעתיד במקצועות אלה.
   בשנה"ל תשע"ד תפתח השנה השלישית לפעילות התכנית, הפועלת בשני תיכונים בעיר בהשתתפות מעל ל - 220 תלמידות כיתות ז'-י'. הפעילות תכלול עבודה מחקרית בטכניון, מפגשים עם תעשיינים, תגבור לימודיים במתמטיקה, מדע ואנגלית, מחנות קיץ וחונכות אישית של התלמידות על ידי מהנדסים מאינטל וי.ב.מ, השתתפות בפרויקט במו"ט [בנות למדע וטכנולוגיה] ברפא"ל, וסדנאות העצמה אישית וליווי אישי ורגשי.

   מחקר הערכה ומעקב לתכנית מצביע על הישגים מרשימים כבר בשנתה השנייה: עלייה בציוני התלמידות, בשיעור של 7% במתמטיקה, 6% במדע ו-5% בממוצע כל המקצועות שנלמדו. כמו כן ניכר שיפור בתחושת המסוגלות העצמית והדימוי העצמי הלימודי, וכן שיפור משמעותי בהכרות עם מקצוע המהנדסת וחשיבות לימודי המדע. יותר ממחצית התלמידות בפרויקט, העולות לכיתה י', בחרו לפחות שני מקצועות מדעיים מורחבים. כמו כן, חלה עלייה משמעותית במספר התלמידות שבחרו בלימודי מחשב (53%), רובוטיקה (28%) ופיזיקה (20%).