מי יודע מדוע ולמה?....

במאמר שכתבה דר' רונית אשכנזי לפני כמה שנים, ישנו תאור טוב של הסיבות  

מדוע בנות בוחרות פחות במקצועות הנדסיים ומדעים מדויקים?
הכנתי סיכום קצר, אבל שווה לקרוא את המאמר כולו. 

שלוש סיבות עקריות: 

1. גורמים שמקורם בתהליכי חינוך וחיברות שראשיתם בגיל הרך:

• בנות נחשפות לצעצועים, משחקים ותחביבים הקשורים בפיזיקה הרבה פחות מבנים ולכן לומדות לזהות פעילויות בעלות אוריינטציה פיזיקלית כשייכות לעולם הגברי ולא לעולמן. 
• מסרים סמויים בתמונות ובספרי לימוד ותפיסות סטריאוטיפיות של מקצועות "גבריים" ו"נשיים".
• הבדלים בציפיות מבנים ומבנות: בעוד שהחברה "מצפה" מבנים להצליח בלימוד המקצועות המדעיים טכנולוגיים ולפתח בהם קריירה, הציפיות מן הבנות לרוב נמוכות יותר או אינן מכוונות לתחומים אלה.
• דמויות לחיקוי בבית ובסביבה: עקב העובדה שפחות נשים בחרו להתמחות במקצועות המדעיים טכנולוגיים, בנות ובנים פוגשים בסביבתם מעט דמויות לחיקוי מתחומי ההנדסה, והמדעים המדוייקים, ובפרט נשים המשלבות מדע ומשפחה, מכאן מתחזק הדימוי ה"גברי" של מקצועות אלה, ובנות ממעטות לבחור בהם כמקצועות בהם יעסקו בעתיד.

2. גורמים הקשורים להבדלים בין בנים ובנות בסגנון הלמידה

• המקצועות המדעיים וההנדסיים נחשבים למקצועות הישגיים ותחרותיים, שבהם ההתמודדות היא אישית ועצמאית, ואילו הבנות מעדיפות למידה חברתית ולמידה בקבוצות המשלבת עבודת צוות ולמידה חווייתית. 
• יש לציין שהבנות פחות מאמינות ביכולותיהן. חוסר האמונה ביכולת העצמית ושיטות הוראה שאינן מתאימות לסגנון הלמידה המועדף על הבנות, מביאים לכך שהבנות חוששות שלא יצליחו להגיע להישגים, שהן מצפות מעצמן, אם יבחרו להגביר את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים, ולכן הן נמנעות מלבחור בהם.

3. התייחסות דיפרנציאלית של מורים/ות (יועצים/יועצות וגורמים במערכת החינוך) לבנים ולבנות.
בהתייחסות מורה-תלמיד קיימת העדפה של המורים לקידום הבנים. בכיתות פיזיקה נתנו מורים לבנים לענות על יותר שאלות ולדבר יותר זמן מאשר לבנות, וכן הם לקחו יותר ברצינות את תשובות הבנים מאשר את אלה של הבנות ונתנו לבנים משוב יותר מאתגר. יש לציין שבמקרים רבים הדבר נעשה באופן בלתי מודע. 

בהמשך אנסה להביא רעיונות ממקורות שונים ל"מה אפשר לעשות" בנושא.

מי תהיה סינדרלה

מי שמכיר ואוהב את הסדרה הקומית The Big Bang Theory "המפץ הגדול", יהנה לצפות גם בפרק 18 בעונה 6. חלק מהפרק מדבר על נשים ומדעים ואהבתי את האירוניה שבו. לדעתי גם מי שעדיין לא צופה בסדרה יבין את הקטע הבא מתוך הפרק.

הסדרה אודות שני צעירים, פיזיקאים מחוננים לאונרד ושלדון, שניהם גרים כשותפים בדירה. שכנתם פני, היא מלצרית השואפת להיות שחקנית מפורסמת. חבריהם הקרובים של לאונרד ושלדון הם ראג'ש והווארד. דמויות נוספות הן: ברנדט, דר' למיקרוביולוגיה שהתארסה עם האוורד ויותר מאוחר התחתנה איתו, ואיימי, דר' לניורולוגיה ידידה קרובה של שלדון, מעין גרסה נשית של דמותו.

כצפוי, רב הדמויות מוקצנות בהתנהגותן, אך עצם העובדה שיש נשים מדעניות מוצלחות מאוד בתחומן, כחלק מהסביבה המדעית, זו כבר התחלה של ייצוג נשים במדע במדיה הטלוויזיונית. מצד שני יש את Penny שהיא בחורה ללא השכלה גבוהה, אך עם כישורים חברתיים מפותחים יותר מרוב הדמויות האחרות, הניגוד ביניהם יוצר חלק מהמצבים הקומיים.

בפרק הזה שלדון, לאונרד והווארד החליטו לפעול כתרומה לקהילה ולהרצות לפני בנות בבית הספר בו למד האוורד בתיכון במטרה לעניין אותן במדעים ולשכנע אותן לפנות לתחום בעתיד. באותו הזמן וללא קשר, שלוש הבחורות החליטו ללכת לדיסנילנד, את חלק מההמשך תראו בעצמכם...

מעניין לדעת שמכל השחקנים איימי היא באמת בעלת דוקטור במדעי המוח, ושמה האמיתי הוא: מים ביאליק (Mayim Bialik), כן - מים בעברית, וביאליק כי היא קרובה רחוקה של ביאליק..... היא גם מעורבת בפעילויות לעידוד בנות בתיכון לפנות לתחומים של מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה בפרויקט שנקרא HerWorld .

רשמים מהרצאה לילדי כיתות ו'

לפני כשבועיים הרציתי בכיתות ו' בבית הספר של הילדים שלי לבקשת מחנכת הכיתה לכבוד יום האישה. נושא ההרצאה היה "נשים במדע וטכנולוגיה". הצגתי כמה נשים ידועות יותר (מארי קירי) ופחות  (רוזלינד פרנקלין). דיברתי על כך שהיום עדיין יש פחות נשים שלומדות מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בחינוך העל יסודי והאקדמי, יש מיעוט נשים בסגל האקדמי בתחומים אלה ומיעוט נשים עובדות במקצועות טכנולוגיים או מדעיים. שאלתי אותם למה הם חושבים שזה עדיין כך ונתתי 2-3  סיבות שרלוונטיות לשיחה בנושא זה עם ילדים. באופן כללי רציתי לעודד גם את הבנות וגם את הבנים לא להרתע ולללמוד מדע וטכנולוגיה.

בהרצאה הראשונה הייתי מרוכזת בנסיון להרצות באופן זורם ורק כשיצאתי מהכיתה קלטתי שמה שקרה שם זהו בדיוק מה שכנראה קורה בכיתות רבות (כך מספרים וכך חוויתי): אני שאלתי שאלות, חדתי חידות והיחידים שענו היו הבנים. הבנות ישבו בשקט ולא השתתפו... איך נפלתי גם אני בפח הזה?....
בהרצאה השנייה היו כמה בנות שהשתתפו, חלק מעצמן, חלק מעצם העובדה ששמתי לב לכך מראש ועודדתי אותן להשתתף.
יצאתי מההרצאות בהרגשה טובה שפתחתי את עיניהם של הילדות והילדים למשהו שלא דובר עליו עד כה בבית הספר, ואולי גם גרמתי למישהי מהם לחשוב על הנושא גם אחרי ההרצאה.
בתשובה לשאלה למה יש עדיין מיעוט בנות, אחת הבנות אמרה שאולי זה פחות מעניין אותן...
זהו באמת האתגר שלנו - איך לגרום לבנות להתעניין יותר במדע וטכנולוגיה.
אשמח לקבל תגובות עם רעיונות.

מקסימום תהיי דוקטורית (מתוך כלכליסט)

הנה כמה פרטים שלקחתי מתוך כתבה באתר כלכליסט ושילבתי בהם פרטים נוספים:

בסך כל הדיציפלינות, שיעור הנשים מבין כלל הסטודנטים גדל בכל שנה ומצביע על רוב - 55% מהסטודנטים לתואר ראשון הן נשים, 60% מהסטודנטים לתואר שני ו־52.4% בתואר שלישי. בתחומי המדעים והטכנולוגיה המספרים כמובן נמוכים יותר (וגם בתוך מקצועות ההנדסה ישנו הבדל משמעותי למשל בין הנדסת תעשייה וניהול והנדסה ביו-טכנולוגית ובין הנדסת מכונות והנדסת חשמל).

עם זאת, כאשר בוחנים את מקומן של הנשים בסגל האקדמי המצב משתנה. לפי נתוני המועצה לקידום נשים במדע, ב־2010 25% מכלל הסגל הבכיר באוניברסיטאות היו נשים, לעומת 38% באיחוד האירופי. מתוך חברי סגל בדרגת פרופסור מן המניין, דרגת המרצה הגבוהה ביותר, רק 15% היו נשים, לעומת 19% בממוצע באיחוד האירופי. שלא לדבר על מספר הנשים החברות באקדמיה למדעים - שמונה מתוך 105.

מתוך חיפוש נתונים שאני עשיתי, חברות סגל בתחומי מדעים וטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר מהוות רק כ10% מהסגל (באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב קצת יותר טוב).

בסקר בנושא נשים באקדמיה, בשאלה מדוע שיעור הנשים בסגל הבכיר נמוך, ענו 56% מהחוקרות, כי אילוצים משפחתיים מקשים עליהן להתקדם באקדמיה. 68% הסכימו עם האמירה שהיציאה לפוסט־דוקטורט בחו"ל מקשה את שבירת תקרת הזכוכית.

לפני שנה אימצה הוועדה לתכנון ולתקצוב באקדמיה (ות"ת) תוכנית לקידום נשים באקדמיה, בראשות פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון. התוכנית כוללת כמה צעדים, ובהם הצבת יעד גיוס של כ־%40–45% נשים לסגל ההוראה באוניברסיטאות. היעד הזה אפשרי כאשר מדובר על סגל מתחיל, האתגר הוא בהגדלת מספר הנשים בדרגת פרופסור מן המניין.

יש שיפור אך השיפור הוא איטי מידי...

"סודקות את תקרת הזכוכית" - תוכנית כי"ח

כפי שהבטחתי אנסה מידי פעם לתת פרטים על פרויקטים שנעשים בתחום עידוד בנות למדעים וטכנולוגיה.
והיום על רשת בתי ספר כי"ח (כל ישראל חברים) בה מופעלת התוכנית "סודקות את תקרת הזכוכית".

לפי דר נעמה אזולאי  סמנכ"לית החינוך של הרשת: "מטרת התוכנית מבחינת המשתתפות כוללת פיתוח מצוינות, פתיחת אופקי ידע חדשים והצבת אתגרים בפני תלמידות התוכנית תוך חיזוק הדימוי העצמי והאמונה ביכולת של כל תלמידה לסיים את ביה"ס התיכון עם בגרות איכותית שתאפשר לה להמשיך ללימודים גבוהים בכל תחום שתבחר כולל המקצועות המדעיים וההנדסיים." 

התוכנית מבוססת ארבעה מרכיבים עיקריים: העשרה מדעית, אימון אישי בקבוצה בדגש מגדרי, תגבורים לימודיים על-ידי המורים ועל-ידי מתנדבים  והחשוב מכל: במסגרת התוכנית מאומץ כל בית ספר על-ידי חברת הי-טק או מכון מחקר יוקרתי ומדעניות מובילות נפגשות עם התלמידות, מארחות אותן במתקני המחקר, מעבירות הרצאות לתלמידות והופכות לדמויות לחיקוי והשראה. 

פרטים נוספים באתר NEWS1
באתר mysay
וכן במסמך של אתר מקווה ישראל שם נמצא אחד מבתי הספר של הרשת

הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (מתוך Ynet)

מסתבר שאכן יש שיפור בכל הנוגע לנשים בתחומי המדעים והטכנולוגיה.
השיפור ניכר בשנים הארונות בעיקר עקב מאמצים של גופים שונים להתערב ולהשפיע בצורות שונות על נשים ונערות כדי שיפנו לתחומים אלה: מחשיפה לתחומי מחקר הנדסיים וטכנולוגיים, כבר בשלבים מוקדמים של לימודים בתיכון (ואף בחטיבה), לפעילות בתחום ההעצמה האישית וחשיפה לנשים מצליחות בתחומים אלה ואפילו עד מענקים ודאגה למעונות יום ופינות הנקה.

עוד פרטים בכתבת Ynet

יעברו עוד כמה שנים טובות עד שנראה פירות מפרויקטים שרצים היום בחטיבות הביניים והתיכונים. גם לגבי סגל בכיר באוניברסיטאות, זה ייקח זמן (כרגע נשים מהוות רק כ10% מהסגל הבכיר בתחומי המדעים והטכנולוגיה באוניברסיטאות המחקר. באוניברסיטה הפתוחה ובמכללות המצב טוב יותר).
אבל מגמת השיפור כבר כאן.
בקרוב אקדיש פוסט לכל פרויקט שאני מכירה בתחום זה.

הנוסחה שלה להצלחה

בחודש שעבר הייתי בערב שנקרא "הנוסחה שלה להצלחה" באוניברסיטת תל אביב ביוזמת StarTau:

הנה לקט מדבקים מעניינים ששמעתי שם שאולי יעניינו גם אחרים:

גב' סיגל אדר סיפרה על הגדרה של כוחות:

• ישנו "כח על" - שליטה של אדם על אדם אחר, זהו כח היררכי וא-סימטרי
• וישנו "כח ל" - היכולת לפעול או להשיג שליטה על רגשות, מחשבות והתנהגויות"

פעמים רבות "כח על" נמצא בשימוש בדרך הכח הגברית ו"כח ל" בדרך הכח הנשית.
נשים מתפתחות דרך קשר ובגלל הסוציאליזציה יש להן נטייה להיכנס לפחות קונפליקטים ותחרותיות.
נשים שרוצות להיות מנהיגות יצטרכו לטענתה "לשחק את המשחק" ולהתשמש ב"כח על", אבל כאשר זה יהיה למען מטרות שהן מרגישות שהן מטרות ראויות הן יעשו זאת בהצלחה.

גב' רינה שאינסקי דיברה על כך שנשים צריכות לקחת סיכונים ולעשות דברים חדשים, וכמו כן חשוב שייעשו הרבה Networking.

מורן בר שהיא סטארט-אפיסטית טענה שאין דרכי קיצור, אין איזון וצריך לבחור מהתחלה אם הולכים על זה עד הסוף, ולעומתה, דר אביטל לאופר הדגישה כמה האיזון חשוב בחיים, מאמינה שאפשר לעשות "גם וגם" אבל צריך לדעת מה חשוב לך באמת , גם בתוך מה שהגדרת כחשוב, לדוגמא, אם החלטת שהמשפחה במקום הראשון, זה עדיין לא אומר שאת השניצלים את חייבת להכין בעצמך, אבל הקשרים הרגשיים במשפחה הם אלה שבהם צריך להשקיע. היא גם הוסיפה שהרווחה הנפשית באה כאשר יש שילוב בין תחושת משמעות וקשרים רגשיים.