זוכת מדלית זהב באולימפיאדה למתמטיקה - יהל מנור

ברכות ליהל מנור, על הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית.

באוגוסט התקיימה אולימפיאדת המתמטיקה הבין-לאומית בה זכתה נבחרת ישראל ב-6 מדליות - 3 זהב (!!), 2 כסף ו-1 ארד לראשונה משנת 1979 ישראל דורגה בעשירייה הראשונה- במקום ה- 7 בעולם (לפרטים המלאים באתר התחרות)

יהל, בת 17, סיימה הקיץ את לימודי התיכון בכיתת המחוננים בבית הספר לאו בק בחיפה. בשנה האחרונה היא היתה שותפה למחקר פורץ דרך בטכניון, בהובלת פרופ' עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי וזכתה בהישג נדיר לגילה כשהמאמר התפרסם בכתב העת היוקרתי Nature. המחקר, הניב אלגוריתם שיצר השערות מתמטיות, חלקן בלתי מוכרות. מנור השתתפה במחקר כחלק מלימודיה בתוכנית "אלפא", ואף גילתה מבנה אלגברי חדש המתחבא בתוך קבוע קטלן.

לכתבה במגזין הטכניון

למאמר ב-Nature  

ההישג של יהל מרשים ביותר, ברוב האולימפיאדות למתמטיקה (וגם לפיזיקה) יש בנות מעטות שמגיעות לשלבים המתקדמים ולמדליות זהב כמעט שלא. בעצם בכלל, יש פחות נערות שנבחנות במבחני הסינון הראשונים לאולימפיאדות האלו.

זו כנראה גם הסיבה שבגללה יצרו אולימפיאדה נוספת נפרדת במתמטיקה לבנות (EGMO - אולימפיאדה אירופאית) שבה גם זכו השנה באפריל במדלית זהב - נגה פרידמן ובמדלית כסף - יערה שולמן.

באוליפיאדה הבנילאומית לפיזיקה השנה זכתה נבחרת ישראל ב4 מדליות כסף ומדלית ארד. את מדלית הארד קיבלה רעות גולדברג.

לשמחתי ראש הממשלה בנט ושרת החינוך התייחסו לזכיות ואף הזמינו את משתתפי הנבחרות השונות לקבלת פנים, בניגוד לשנים קודמות שבהן לא היתה התיחסות מצד ראש הממשלה לבני הנוער הזוכים באולימפיאדות למדעים ולמתמטיקה אלא רק להשגים ספורטיביים (לזכותו של הנשיא לשעבר רובי ריבלין ייאמר, שהוא הזמין את הנבחרות במשך השנים לקבלות פנים אצלו).

מתוך מגזין הטכניון

מצאתי כאן סרטון על הזוכים במדליות בתחומי מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב שקצת נותן אפשרות להכיר אותם.

למה יש פחות בנות שמגיעות לנבחרות הנשלחות לאולימפיאדות האלו?

אני לא חושבת שיש איזושהי אפליה, אני גם יודעת שנעשים מאמצים לתמוך בבנות שכבר נמצאות בשלבים מתקדמים בתהליכי המיון כדי שהן לא יוותרו מעצמן (הם מתאמנים לאולימפיאדות כשנתיים, זה דורש הרבה השקעה, אמונה, ביטחון ביכולות ורצון להתחרות, ומהבנות זה דורש גם להיות בסביבה שרוב המתחרים בה הם בנים).

יש מין משפך כזה שבו מגיעות מעט בנות למיונים הראשוניים ובהמשך התהליך רובן נופלות או נושרות. למה לא מגיעות יותר למיונים? אולי לא חשופות מספיק, אולי כיוון שבאופן כללי בנות עובדות יותר טוב בצוות ויש להן פחות יצר תחרותי (ידעתם.ן שככל שלאדם יש יותר טסטוסטרון בדם הוא יותר תחרותי?), אולי אין מספיק דחיפה מהסביבה (מורים, הורים). גם כדאי להזכיר שבתחום של פיזיקה מוגבר או מדעי המחשב מוגבר יש באופן כללי רק כשליש בנות.

מי אגרסיבית?

הקשבתי לאחרונה לפודקאסט המצוין של יהודית כץ שנקרא חושבים טוב, בפרק על אסרטיביות שבו היא ראיינה את רונית כפיר.

ההגדרה שהן נתנו לאסרטיביות היא: "תחושה של גושפנקא פנימית, היכולת שלי להביא את עצמי, את הנוכחות שלי והדעה שלי בלי להיות מושפעת מהעולם, עינייניות לא לעומתיות.אסרטיביות היא מיומנות תקשורת, איך אני מצליחה להביא את עצמי בצורה מאוד ברורה בלי לפגוע בצד השני אך גם ללא פעולה של ריצוי (יש עניין של מינון נכון)."

הן ציינו 4 סגנונות תקשורת: פאסיבי, פאסיב אגרסיב, אגרסיבי, אסרטיבי

ואז אני קוראת שבפורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות ציינו מחקר (מתוך ציוץ טוויטר)
שאומר שעדיין ב2021

 "Women who assert their ideas, make direct requests, and advocate for themselves are liked less. They're also less likely to get hired"

קישור למחקר

לא הגיע הזמן לשינוי?..

איור של 

judy horacek

פטנטים הקשורים לבריאות האישה ולנשים

נשים עוסקות בפטנטים והמצאות מסחריות פחות מאשר גברים, מה שעשוי להשפיע על ההמצאות עצמן. בעזרת ניתוח טקסט של כל הפטנטים הביו-רפואיים בארה"ב שהוגשו בין השנים 1976 עד 2010, התגלה כי פטנטים עם צוותי ממציאים הכוללים רק נשים הם בעלי סיכוי גבוה ב -35% מצוותים הכוללים רק גברים להתמקד בבריאות האישה. השפעה זו מתקיימת לאורך עשרות שנים ובכל תחומי מחקר. התגלה גם כי סביר יותר כי חוקרות יגלו רעיונות ממוקדי נשים. ממצאים אלה מצביעים על כך שהפער המגדרי בין כמות ממציאים גברים וכמות ממציאים נשים אחראי באופן חלקי לאלפי המצאות חסרות ממוקדות נשים מאז 1976. באופן כללי יותר, הממצאים מצביעים על כך שמי שנהנה מחדשנות תלוי במי שממציא. עוד סיבה למה כדאי לעודד נשים (וגם נערות) להיות מדעניות ויזמיות ולהוציא פטנטים. 
עוד פרטים במחקר עצמו

האם ידעתם שבשנת 1790 החלו הליכים של רישום פטנטים, אבל כל עוד נשים לא יכלו להיות בעלות רכוש הן לא יכלו לרשום המצאה על שמן. נכון... אבסורד! לכן חלק מההמצאות והתגליות המדהימות של נשים נרשמו על שם האב, האח או הבעל וכיום נדרש לעיתים מחקר מעמיק כדי לגלות ולחשוף את שמה של האישה פורצת הדרך שעמדה מאחורי התגלית. מתוך אתר פייסבוק של Mind the gap Israel שם תוכלו למצוא רשימה של המצאות של נשים שלא קיבלו קרדיט על המצאתן (לפחות לא בחייהן).

האקתון אמהות-בנות.ים לאמהות שעובדות בהייטק

מעדכנת שההאקתון נדחה, נחכה לתאריך חדש...

מתוך הפוסט של מיטל ברקוביץ בלינקדאין:

מה אמא שלך עושה בעבודה?
אמא שלי אישה בהייטק!!

אבל מה זה אומר...?
מה היא עושה בעבודה...?
מה קורה שם במחשב?

אז מה אנחנו באמת עושות??
בהאקתון היזמי שלנו, נתמודד עם האתגר של ה"למידה המקוונת", תחום שהילדות שלנו חוו על בשרן בשנה האחרונה,

נשמע על הכאבים והבעיות,
נחשוב על פתרונות,
נבנה את המוצר ונעצב מסכים -
כל זה ביום חמישי!!
ביום שישי כל הקבוצות יציגו את התוצרים ויקבלו פרסים.

מתי?

12-13 לאוגוסט 2021

איפה?

משרדי חברת טאבולה, מגדל אמות אטריום, רמת גן

מי מוזמנת?

נשים העובדות בהייטק עם הבת / בנות / אמא / בן / בנים החל ממסיימי כיתות ב' ומעלה.

קישור להרשמה

קהילות נשים

בשנים האחרונות לא באמת כתבתי לבלוג ולאחרונה חשבתי להתחיל לכתוב מחדש ולראות לאן זה לוקח אותי.

יש כיום בפייסבוק המון קהילות נשים בתחומים שונים כולל בתחומים של ניהול בכיר, ניהול מוצר, יזמות, מדעים ועוד.

מרכזת כאן כמה קבוצות שאני יודעת עליהן, מוזמנות לכתוב לי על קבוצות נוספות מקצועיות שאוסיף לרשימה.

פורום נשים בתעשייה - קהילת המנהלות - פורום מאוד פעיל עם מנהלות קהילה

Women in STEM - נשים בהנדסה מדעים וטכנולוגיה

Product Queens - פורום מנהלות מוצר להתייעצות ומשרות

נשים בהייטק - פורום סגור

ATech - את טק - נשים בהייטק - קהילה לנשים וגם לגברים שתומכים בנשים בהייטק, בעיקר משרות

ההייטקיסטיות של ישראל - פורום סגור

פני"ם חדשות - פרלמנט נשים ישראליות מנהיגות - זהו אתר של ארגון פני"ם חדשות לא קהילה וירטואלית אלא קהילה אמיתית שבה נפגשות הנשים ומנהיגות שינוי בכל מיני תחומים.

נשים יזמיות בישראל - פורום סגור 

היום הבינלאומי לנשים ונערות במדע - 11 פברואר

רק היום גיליתי שיש יום בינלאומי לנשים ונערות במדע, יום שהאו"ם קבע בשנת 2015

הנה כמה קישורים שכתבו על הנושא:

המדענית שהשפיעה עליי

למה חשוב לציין את היום הבינלאומי לנשים במדע?

מידע באתר ויקיפדיה

מתנה של מיליונים לאוניברסיטאות שיגדילו את מספר הסטודנטיות למחשבים (כתבה מ 2019)

מדעי החיים האמיתיים

כתבה ממוסף הארץ באפריל 2016 נשארה אצלי בניירת והחלטתי סוף סוף לכתוב עליה. כמו תמיד, ממליצה לקרוא את הכתבה המקורית , אבל אתן כאן תקציר.

סטודנטיות צעירות ללא ילדים חושבות שאין הבדל בין נשים לגברים, טוענות לשותפות מלאה עם בני הזוג שלהם וגאות בכך שיש בינהם שיוויון מלא..

אז למה פרופ' נירית דודוביץ' מהמחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות, פרופ' מאיה שולדינר מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית ופרופ' מיכל שרון מהמחלקה למדעים ביומולקולריים — כולן ממכון ויצמן למדע נשואות עם ילדים, החליטו לעסוק בנושא?..

הן אומרות שבתחילת דרכן האימהית הן גילו שאין שיוויון. לכולן יש בעלים מעורבים מאוד, זה ברור כי ללא בעל תומך ואוהב הן לא יכלו להיות היכן שהן היום. אבל אין שיוויון. הגברים והנשים נושאים בסוג אחר של נטל, גם אם יש חלוקה של 50% בנטל. במקרים רבים האמהות מעורבות יותר בהיבטים רגשיים של הילדים ובניהול הזמן שלהם (חוגים, ארועים, מטלות, מתנות יום הולדת לחברים.. וכו.) וזה דורש לא רק זמן אלא משאבים קוגניטיביים.

במדע יש אתוס שמדען טוב הוא מדען שמחוייב למדע במאה אחוז. עם האִמָּהוּת הן הבינו שאפשר גם אחרת, אפשר לאהוב מדע עד בלי די ולהיות מדעניות מעולות, אבל הדבר החשוב הוא המשפחה ועליה הן לא מוותרות.

לכן הן פתחו קורס שנקרא "שילוב בין מחקר ואמהוּת" עבור סטודנטיות המתכננות משפחה או נמצאות בהריון. כדי לעזור להן בשלבים הראשונים של האִמָּהוּת כדי שהקושי בשילוב בין עבודה למשפחה לא יגרום להן לעזוב את התחום.

בקורס הן מספרות על חוויות אישיות, אומרות שעלולים להיות קשיים אדירים והן עצמן עברו את זה, אבל שזה נהיה קל יותר עם זמן, שהסטודנטיות לא תחשובנה שאם קשה להן הן צריכות לעזוב. מסבירות להן איך צפוי המסלול שלהן להיראות.

ובזכותן הסטודנטיות מרגישות מסוגלות גבוהה יותר להתמודד עם הקשיים ולא לוותר.

אל תקראו לנו בנות

"תקראו לבנות מהתמיכה".
"תודה בנות"
"מה תרצו, בנות?"
בתקופה האחרונה לעיתים קרובות כשקוראים לנשים "בנות" זה מפריע לי.
חלקכם/ן לא מבינים בוודאי מה רע בזה.
אנסה להסביר.
כשקוראים לנשים "בנות" בעצם מתייחסים אליהן כאילו הן צעירות יותר, נניח, בנות בתיכון, אז בעצם, זה אולי נשמע קצת כמו מחמאה (כי רוב הנשים רוצות להראות צעירות יותר), אבל זה גם ה"קאץ'" כשקוראים להן "בנות" בעצם מתייחסים אליהן כמו אל נערות בתיכון, צעירות, לא מבינות הרבה, קלות דעת. ואז זה פחות מתאים לנשים עובדות, מהנדסות, עורכות דין, מתכנתות וכו'.
המבחן הוא כזה: אם באותו מצב בדיוק ,אילו היו בסיטואציה רק גברים, האם מישהו היה קורא להם "בנים"? אם כן, אז אין בעיה לקרוא לנשים "בנות" (נניח בפאב..), אבל אם זה ישמע מוזר כמו "תקראו לבנים מהמכירות" או "בנים, אתם באים לישיבה?" אז כנראה שזה לא מתאים לקרוא לנשים "בנות" בסיטואציה הזו.
פעם בQA אצלנו היו רק נשים, והייתי כל פעם צריכה לתקן את הסובבים שלא יקראו להן "הבנות של הQA" מזל שגייסו גם QA גברים, ועכשיו כבר לא אומרים..
כן, גם אני מתוך הרגל אומרת "בנות" במקרים מסויימים, אבל כיוון שאני עכשיו מודעת, זה מייד מרגיש לי לא נכון,
עכשיו אולי גם אתם ואתן.
ספרו לי מה אתם חושבים על זה.

ארוע סיום - "סודקות את תקרת הזכוכית"

לפני מספר שבועות השתתפתי בארוע סיום של "סודקות את תקרת הזכוכית", כתבתי על הארגון הזה בעבר (כאן וגם כאן), עושים שם דברים נפלאים בהעצמה של נערות ועידוד שלהן לתחומי מדעים וטכנולוגיה. הפעם השתתפתי גם כמתנדבת עם הקבוצה, שאיתה עבדנו בחודשים האחרונים.

בחברה בה אני עובדת החליטו לעודד את העובדים להתנדב בפרויקטים שונים. באחד הפרויקטים הוצע למעוניינות ללוות קבוצה של נערות של "סודקות" במשך מספר מפגשים, בתוך החברה בזמן העבודה ובתמיכה לוגיסטית של החברה, קפצתי על ההזדמנות בשתי ידיים. הצטרפו אליי שלוש בחורות נוספות ושמחנו לפגוש קבוצה של נערות בכיתה י' חכמות וסקרניות מבית ספר מקווה ישראל, עם מלווה מטעם "סודקות".

הצגנו להן מי אנחנו, ומה עושים אצלנו (פעילויות ללימוד חשבון). אחת הבחורות אצלנו השתתפה ב"סודקות" כחניכה לא מזמן והיוותה דוגמא לכך שאפשר להגיע רחוק כבר בגיל צעיר (היא הפכה להיות עובדת בקרת איכות מן המניין בתקופה שלפני הגיוס שלה). גם הבחורות האחרות סיפרו על סיפור חייהן והיוו מודל לחיקוי.

בהמשך המפגש דיברנו על מה ניתן ליצור ביחד ובסופו של התהליך יצרנו פעילות שהבנות יזמו את הרעיון שלה, כתבו אותו במסמכים המתאימים כדי להעביר אותו לפיתוח, יצרו את האיורים ואת קבצי השמע ולאחר פיתוח, גם עשו את הבדיקות. את הפיתוח היה יותר קשה לעשות איתן עקב הזמן הקצר שהיה לנו ביחד, אז המפתחת שלנו עבדה קשה כדי להשלים את הפיתוח.

הנה הקישור לפעילות, שהינה חידת אילוצים. שמחנו שיכולנו לעשות תהליך שלם ולקבל תוצר מוגמר, אילו היה יותר זמן היינו משדרגים את הפעילות.

בארוע של סודקות הוצגה הפעילות בדוכן לצד הדוכנים של אינטל, טבע, סיסקו, אלביט וכו'. אני מודה לחברה שלי שאיפשרה את ההתנדבות הזו, זה לא מובן מאליו עבור חברת סטארט-אפ לא גדולה. ותודה לארגון "סודקות את תקרת הזכוכית" על האפשרות לפגוש את התלמידות.

ציטוט מפי הבנות: "אנחנו נהנינו מאוד במהלך פיתוח המשחק,

 ובאמת הרגשנו שאנחנו לומדות, מתפתחות, וגם לוקחות השראה מכל הנשים החזקות בחברה. הן הראו לנו שניתן לשלב בין משפחה ועבודה טובה שאנחנו אוהבות ומעריכות. הן העצימו את הרצון שלנו להשיג כל דבר שאנחנו  רוצות וגרמו לנו להבין שאנחנו יכולות. ראינו שעבודה יכולה להיות מעניינת, מאתגרת, כיפית וגם תורמת לאוכלוסיית היעד."
ואנחנו יצאנו עם סיפוק :)

"מתמטיקה דומה לאריה כי מתמטיקה היא לחכמים ואריה הוא חכם" אמונות של בנות ושל בנים בבית ספר יסודי בנוגע למתמטיקה

רציתי להביא לפניכם תקציר של מחקר של פרופ' צביה מרקוביץ ופרופ' הלן פורגז בנוגע לאמונות של בנים ובנות בבית ספר יסודי בנוגע למתמטיקה.

במחקרים רבים נמצא כי יש הבדלים בהשגים במתמטקה לטובת הבנים, אבל בניתוח של תוצאות פיזה ניתן היה גם לבדוק הבדלים בין מדינות ושם נמצא כי במדינות כמו שבדיה, דנמרק ונורבגיה הבנות הצליחו לא פחות טוב מהבנים. החוקרים טוענים כי בנות מצליחות יותר במתמטיקה בסביבה חברתית שוויונית, לעיתים הן מצליחות אף יותר מהבנים, וכי אין פער מגדרי במדינות שבהן יש לנשים שוויון מלא בזמינות למשאבים ולהזדמנויות. יש הטוענים כי הפער מושפע מסגנון הלמידה השונה של שני המינים. 

במחקר של מרקוביץ ופורגז נמצא כי גם בנים וגם בנות חושבים כי חשוב מאוד ללמוד מתמטיקה ולהיות טובים במתמטיקה, אבל התפיסה העצמית של הבנות בנוגע ליכולותיהן במתמטיקה נמוכה מזו של הבנים כבר בבית הספר היסודי, לכן כבר בשלב זה יש לשים לב ולהראות לבנות כי הן טובות במתמטיקה לא פחות מהבנים. 

במחקר נבדקה גם ההנאה מלימודי מתמטיקה, שנבדקה באופן מעניין ויוצא דופן על ידי השאלה "לאיזו חיה, לדעתך, דומה המתמטיקה"?
כדי לקרוא את כל ציטוטי תלמידים (שחלקם משעשעים) אפנה אתכם למחקר, אך אתן כמה דוגמאות:
כרבע מהתלמידים מזהים את המתמטיקה עם חכמה. הם בחרו בחיה חכמה, לדעתם, אשר משליכה על הצורך בחכמה כדי לעסוק במתמטיקה (למשל: פיל, דולפין, ינשוף...).

"חתול, כי חתול הוא חיה חכמה"; "אריה, בגלל שמתמטיקה זה דבר לחכמים ואריה הוא חכם"; "פיל, אני חושבת שפילים הם מאוד חכמים בגלל צורת החיים הנפלאה שלהם"; "דולפין, דולפין הוא חיה אינטליגנטית"; "חולדה, מפני שחולדה היא חיה חכמה מאוד וראו גם במעבדה בניסויים שהיא חכמה מאוד"; "ינשוף, מתמטיקה זה לחכמים וינשוף הוא חכם"; "ינשוף, מכיוון שינשוף הוא חיה חכמה כמו אנשים שעוסקים במתמטיקה ומדויקת כמו המתמטיקה"; "ארנב, ארנב עם משקפיים מעליסה בארץ הפלאות, כי הוא נראה חכם" .
מעניין לציין כי אחוז הבנות אשר קישרו בין מתמטיקה לחכמה גבוה מאחוז הבנים, הן בכיתה ד הן בכיתה ו, כלומר הבנות יותר מהבנים חושבות כי צריך להיות חכם כדי לעסוק במתמטיקה.
מניתוח התשובות ניכר כי יש כ13% מהתלמידים שאינם אוהבים את לימודי המתמטיקה כבר בבית ספר יסודי והביעו באמצעות החיה יחס שלילי כלפי מתמטיקה, ובשתי שכבות הגיל אחוז הבנים שהביעו יחס שלילי היה גבוה יותר מאחוז הבנות. דוגמאות: "בואש, כי זה מעצבן ומסריח" ; "ג'מוס, מתמטיקה מעצבנת כל כך ורעה" ; "שור, בגלל ששור מתעצבן במתמטיקה כי הרמה יותר מדי קשה" ; "עכביש, בגלל שהוא מעצבן ומכוער בדיוק כמו המתמטיקה" ; "נחש, כאילו הרעל שלו הוא תרגילים קשים מאוד" ; "קיפוד ים, קיפוד ים עוקץ אותך. אתה הולך לבית חולים וזה הורס לך את היום, וכששומעים מתמטיקה זה גם הורס לך את היום" ; "קרצייה, כי קרצייה מציקה לך כל הזמן וחשבון מציק לך כל הזמן" ; 

מקווה שנתון זה ישתנה כשיותר תלמידים ילמדו מתמטיקה בעזרת התוכנה "עשר אצבעות" (גילוי נאות: אני עובדת בחברה שמפתחת אותה), הם יבינו את המתמטיקה טוב יותר ולא רק את הטכניקה, וגם יהנו מהפעילויות המשחקיות.

הפערים בין גברים ונשים בסגל אקדמי - ובעיקר במדעים מדויקים

בכתבה מגלובס מה30.9 יש נתונים לא חדשים על הפערים בין אחוז מסיימות דוקטורט ובין אחוז הנשים בסגל האקדמי, בכל תחומי הדעת ובעיקר במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה. הסיבות לחשיבות להעלאת אחוז הנשים בסגל האקדמי הן מגוונות, אתן כאן רק דוגמאות: המדינה משקיעה הרבה בדוקטורנטים ודוקטורנטיות, אך לעיתים מסיבות לא רלוונטיות מאבדים דוקטורנטיות מצויינות (שרק כאשר הן תהפוכנה לחוקרות מן המניין ההשקעה בהן תשתלם). סיבה נוספת היא שצוות חוקרים מגוון מגדרית (כמו גם צוותי עבודה) הוא פורה בעבודתו בגלל נקודות המבט השונות, לדוגמא: גבר שניסוי לא מצליח לו, יחשוב מהר יותר על הניסוי הבא, בעוד שאישה תשקיע יותר מחשבה בשאלה היכן הייתה הטעות. לכן טוב לשניהם לעבוד יחד.

דוגמאות לסיבות למצב הקיים בו פחות דוקטורנטיות הופכות לנשות סגל  אקדמי מאשר דוקטורנטים:

• השפעה משמעותית יש לדרישה מחוקרים בסגל אקדמי לעשות פוסט דוקטורט במקום שונה מזה שבו עשו דוקטורט ובגלל ארצנו הקטנטונת, זו בעצם דרישה לפוסט דוקטורט בחו"ל. לנייד משפחה שלמה זה לא מבצע פשוט (מנסיון...) ועוד יותר לא פשוט לנשים, כיוון שגברים עדיין נוטים פחות לעזוב מקום עבודה עבור פוסט דוקטורט של נשותיהן מאשר ההפך. 
• כמו כן, ברוב המקרים אישה תגיש מועמדות למשרה או למענק כשהיא עומדת ב-100% מהדרישות וגברים עשויים להגיש מועמדות גם כשהם לא עומדים בכל הדרישות, עניין של תפיסה ובטחון עצמי.
• פרופ' ארהרד (יועצת לנשיא אוניברסיטת תל אביב בתחום של הוגנות במינוי נשים) מדברת על חסם נוסף, והוא "האקלים הצונן" שלא מעודד נשים להתקדם: "הכוונה היא לאווירה בכיתות ובישיבות הצוות. מרצים גברים, וגם מרצות, אולי גם אני לפני שנהייתי מודעת לכך, פונים לגברים יותר כדי שיביעו את דעתם, הגברים ממהרים יותר להביע דעה אף אם איננה מבוססת. כך נוצר אקלים שמקשה על נשים להתבטא".

בנסיון להבין מה הסיבות לפער הזה עלו מספר כיווני חשיבה וכיום מנסים לתת להם מענה, בעיקר באוניברסיטת תל אביב, בעידודה של פרופ' רחל ארהרד, אך גם באוניברסיטאות האחרות ננקטים צעדים בעקבות המלצות ועדת ארנון (בראש פרופ' רות ארנון ממכון ויצמן, ממציאת תרופת הקופקסון ומי שהייתה יו"ר האקדמיה הלאומית למדעים וראש ועד קידום וייצוג נשים). מה נעשה כיום כדי לשפר את המצב:

• מתן מלגות לעידוד נשים לצאת לפוסט דוקטורט שמאפשרות הקלה למשפחה להשתלב במקום החדש.
• שיפור תהליכי החניכה לתלמידות הדוקטורט - הכוונה, הדרכה, עידוד, תמיכה ומתן מידע כדי לאפשר תכנון מראש כבר בתקופת הדוקטורט.
• באוניברסיטת תל אביב ישנה דרישה לכל הפקולטות להציג את נתוני שילוב הנשים בסגל שלהן ולהציב יעדים לשיפור. גם אוניברסיטאות אחרות לקחו על עצמן משימה של שיפור שילוב הנשים בעקבות דוח ארנון. העלאת המודעות לכך היא כבר שלב נכון, כיוון שלעיתים קרובות ה"אקלים הצונן" לא נעשה בכוונה רעה אלא המשך של הדרך בה דברים נעשו בעבר. 
• פרופ' ארהרד מובילה מהלך נוסף של גיוס אקטיבי של נשים ישראליות הנמצאות בפוסט-דוקטורט בחו"ל כדי שיגישו מועמדות למשרות באוניברסיטה.

מקווה שהתוכניות הללו ישפיעו ויצומצם הפער בין גברים לנשים גם בתחום הסגל האקדמי בעיקר בתחומי ההנדסה והמדעים שם אחוז הנשים נמוך במיוחד.

ברבי מועמדת לנשיאות ארצות הברית

בגליון גלריה של הארץ לראש השנה קראתי כתבה על ברבי בדמות מועמדת לנשיאות בארצות הברית.

כתבתי כבר בעבר על ברבי ועל בובות אחרות שנוצרו כדי לתת לילדות אפשרויות נוספות לשחק בבובה במידות הגיוניות של נשים וילדות.

לפני כחצי שנה במוזיאון Les Arts Décoratifs בפריז נפתחה תערוכה על ברבי ובה כ700 בובות שפורסות בפני המבקרים את ההתפתחות של ברבי מאז 1959 ועד היום.

בדרך כלל יש לאנשים דעה על ברבי לחיוב או לשלילה, רבים מבקרים אותה ואני בינהם (למרות שיש לי שתי בנות, לא היו ברביות אצלנו, אני לא זוכרת שהן ביקשו...).

בכל זאת מעניין לדעת כמה פרטים שנותנים נקודת מבט נוספת.

הרעיון של ברבי עלה אצל אישתו של יצרן צעצועים כאשר ביתה היתה קטנה וכל הבובות שהיו בחנויות היו בובות תינוקות, שבעצם הציבו את הילדות בתפקיד של מטפלת בתינוקות. היא רצתה בובה שתייצג אישה בוגרת. בתחילה היתה ברבי דוגמנית, אך מהר מאוד יצאו בובות ברבי נוספות שייצגו מגוון מקצועות: מזכירה, שוטרת, מורה וגם וטרינרית, רופאה מנתחת, אשת מחשבים, נהגת מרוצים, ספורטאית אולימפית, חוקרת מאובנים, אסטרונאוטית (אפילו לפני הנחיתה על הירח) וגם בארבע תקופות שונות, מועמדת לנשיאות ארצות הברית.

בעצם באופן מפתיע יש בה משהו פמיניסטי.

כבר משנות ה60 בארה"ב (שנים שבהן הנשים נתפסו כמשניות לבעלים שלהן - ראו את הסדרה Mad Men), ברבי לעומתן היא אישה עובדת, חזקה, ללא בעל וילדים, יש לה רכב משלה ובית משלה. והמצדדים בה אומרים שדווקא זה שהמקטרגים רק מתייחסים לגוף שלה, הם אלו שמייצגים את התפיסה המעוותת של הנשיות, כי אנחנו שופטים בובה שהיא רופאה מנתחת, אסטרונאוטית, וכו' רק על פי גופה.

מה שקרה כנראה הוא שבשנות ה60-70 ברבי היתה אישה עובדת וחזקה אבל בעשורים ה80-90 היא הפכה לנסיכה ורודה, הדגש עבר אל המראה והגוף שלה, היום מנסים לחזור לשורשים שלה, היא שוב אישה חזקה עם קריירות כגון: מעצבת משחקים, יזמית, במאית סרטים ועוד.

בשנה האחרונה יצאו דגמים חדשים של ברבי עם שלושה מבני גוף שונים, הרבה מאוד צבעי עור, עיניים, שער, סוגי תסרוקות ומבני פנים. כל זה במטרה לרכך את ההתעסקות בדימוי גוף נשי הקשור לברבי. 

אז מה רע בה עכשיו?? 

הנה כמה תשובות: למשל, מה עושים עם ברבי? עדיין מלבישים ומפשיטים. גם אם היא מדענית, זה מה שעושים איתה. אם היתה איזו ערכת ניסוי בכימיה שכלולה עם חוברת הסברים, זה היה לכיוון הנכון, אבל כך?

חוץ מזה, ברבי לא באמת יכולה להיות רופאה מנתחת ונהגת מרוצים עם עקבים בגובה עשרה סנטימטרים וגם ברבי לא ניתנת לכיפוף בידיים וברגליים כדי לעבוד בעבודות האלו.

ילדה שמעריצה את ברבי תסתכל במראה ותמיד תחשוב שהיא שמנה.

טענה נוספת היא שכדי "לארגן לעצמך גוף של ברבי" את צריכה להשקיע משאבים רבים, שהם באים על חשבון השגים מקצועיים.

בעולם של היום עדיין יש סיכוי טוב שלא יתייחסו לאישה שנראית כמו ברבי ברצינות או ידחפו אותה לקריירה מסוג מסוים, יתייחסו לאיך שהיא נראית יותר מאשר למה שהיא אומרת ועושה.

אז מה אתם אומרים, עכשיו אתם בעד או נגד?....

כיתת מדעי המחשב נפרדת לבנות, זה טוב?

בכתבה הבאה, בעתון הדיגיטלי "זמן חינוך", שמומלץ לכל מי שמתעניין בחינוך, קראתי על נסיון מוצלח נוסף ליצור כיתת בנות בלימודי מדעי המחשב בתיכון. ממליצה לקרוא את הכתבה, אבל אתן כאן תקציר:
בסרטון הפתיחה של התוכנית, צפיתי כבר לפני שנה כשהתוכנית יצאה לדרך וסיקרן אותי לדעת מה תהיינה התוצאות.

הרקע ידוע לי ואולי לרבים אחרים. יש בין 10% ל 30% בנות בממוצע בכיתות מדעי המחשב, ממוצע שלא השתנה באופן משמעותי ב20 השנה האחרונות, וכיוון ש85% מהבנות בלימודים אלו מצטיינות, כנראה שיש בנות רבות אחרות שהיו יכולות לבחור ללמוד מדעי המחשב ולא עשו זאת.

אז בתיכון אהל שם החליטו לנסות משהו אחר, וקראו לו "נבחרת התלמידות של אהל שם" - כיתה ייחודית למדעי המחשב לבנות, כאשר את כל שאר המקצועות הן לומדות בכיתה מעורבת מגדרית ורק את שיעורי מדעי המחשב הן לומדות בכיתה של בנות בלבד.

אז מה היתה ההשפעה? מלבד העובדה כי נרשמו ללימודי מדעי המחשב יותר בנות מאי פעם (בעקבות מסע הפרסום של התוכנית, נרשמו אפילו יותר בנים למגמה זו) היתה השפעה על האוירה בכיתה ועל אי-נשירה. לדבריה של דנה קליס-רגב, מורת הכיתה למדעי המחשב: "כבר בתחילת השנה האווירה בכיתה הייתה רגועה ותומכת יותר, ללא בעיות משמעת או התפרצויות. התלמידות הרשו לעצמן לשאול שאלות ללא פחד, צורך לעשות רושם או החשש ממה יאמרו אחרים. כמורה, הובלתי את הכיתה להצלחה הן במתן תשומת הלב לכל אחת והן בכבוד הראוי. במהלך שנת הלימודים, שמנו לב כי בניגוד לכיתה בה יש מיעוט של תלמידות, שבה אם תלמידה אחת פורשת מהמקצוע, אט אט אחרות מצטרפות אליה ועוזבות, בנבחרת התלמידות, אם תלמידה עזבה את הכיתה היא לא "גררה" אחריה אחרות, גם אם הן היו חברות קרובות. גם מדד התחרותיות היה קצת אחר, התחרותיות הייתה סמויה יותר, כך שאם חברה בכיתה קיבלה ציון גבוה יותר, הדבר אתגר את שאר חברותיה לקבל ציון ברמה זו או גבוה יותר."

פעם אחר פעם אנחנו רואים שזה עובד, כלומר שבכיתות מתמטיקה ומדעים בנות מרגישות בנוח יותר בכיתה עם רוב של בנות, ופחות נושרות, למה אם כן זה לא מקבל עידוד מתאים ממשרד החינוך?...

מי שמעוניינים לנסות את זה בבית הספר שבו אתם מלמדים, תוכלו לפנות למארגני התוכנית באהל שם (פרטים בכתבה), הם יוכלו לשתף מנסיונם.
ואם יש לכם חוויות דומות לספר, אשמח שתשתפו.

למה יש פחות בנות במסגרות למחוננים ומחוננות?

קצת רקע: בארץ ישנו מבחן איתור מחוננים בכיתה ב' ובדרך כלל קיים מרכז אזורי למחוננים שאליו יוצאים המאותרים כמחוננים ליום בשבוע של פעילויות אחרות מרחיבות אופקים. לחלקם זו הזדמנות לחוות את בית הספר כמקום מעניין (כי בשאר השיעורים משעמם להם), חלקם מגלים שם סוף סוף ילדים כמוהם ומצליחים ליצור קשרים חברתיים שהם לא מצליחים ליצור בכיתות הרגילות שלהם. הם נדרשים לדאוג להשלים את החומר שהם מפסידים באופן קבוע בכיתה הרגילה בעצמם. לקראת חטיבות הביניים ישנו מבחן איתור מחוננים אחר אותו יש לעבור כדי להתקבל למסגרות מחוננים לחטיבה ולתיכון. בחטיבות הביניים יש אזורים בארץ בהם יש מסגרת אחרת אבל דומה (יום בשבוע), יש אזורים בהם יש כיתות מחוננים בהם לומדים בכל השבוע ביחד.
מסתבר שעד לפני כמה שנים המבחן לאיתור מחוננים היה לא מאוזן ולכן אותרו בנים רבים יותר כמחוננים, אך מאז הוא שונה ולכן היחס המגדרי אצל המאותרים מאוזן, אבל ישנן פחות בנות המאותרות כמחוננות שמעוניינות להגיע למסגרות למחוננים, ויש אחוז גבוה יותר של בנות שנושרות מהמסגרות הללו מאשר בנים. עיקר הנשירה הוא במעבר בין היסודי לחטיבות ולתיכונים.

מתוך הקישור:http://nancyebailey.com/2014/09/14/differentiation-and-common-core-a-strange-combination-for-gifted-students/

קראתי את הכתבה הבאה ב"כלכליסט" והופתעתי כיוון שלא הייתי מודעת לבעיות הקשורות לבנות מחוננות. בסביבה הקרובה שלי אני יודעת על בנות מחוננות שנהנות מהפעילויות ומהחברה במרכז למחוננים (יום בשבוע), די גאות להיות שם, ובבית הספר שלהן זו בכלל לא תווית שלילית (איזה מזל...). 
אבל כנראה שזהו המצב החריג, לפי הכתבה יש לבנות מחוננות קשיים עוד מעבר לקשיים של בנים מחוננים בסביבה הרגילה (במקרים רבים התווית של ה"מחוננ/ת" היא תווית של "חננה" שממנה הילדים מנסים להמנע). יש סביבה לא מספיק תומכת של הורים ומורים שמשדרים מסרים כפולים לילדות לגבי חברותיות ויכולות שכליות; ישנו לחץ לימודי  והן זקוקות ליותר עידוד ותמיכה מההורים ומהמורים כדי להאמין ביכולתן ולא לנשור וכך למצות את כישוריהן. ישנו חוסר מודעות לכך שיש נשירה גדולה יותר של בנות ויש למורים ולהורים יכולת השפעה על כך וישנן גם בעיות חברתיות כמו למשל שהבנות רגישות יותר לחוסר איזון מגדרי בכיתות וזקוקות יותר לאיזון הזה כדי להרגיש בנוח וליצור קשרים חברתיים משמעותיים, הן גם ירגישו לא בנוח ליצור קשר עם בנים מחוץ לכיתת המחוננים ויסתירו את המחוננות שלהן כדי להיות כמו כולם.

שאלתי נערות בכיתת מחוננים בתיכון אם הן ממליצות על כיתת המחוננים, ואלה היו חלק מהתשובות:

• "לדעתי מי שמחונן ובוחר שלא ללכת כמעט תמיד זה מתוך שיקול של חברים לפופולריות, שהרי בכיתת המחוננים יהיו רק 'חננות' ורוצים להישאר עם חברים.. אני חושבת שזה בולשיט ושכיתת מחוננים מפתחת אותך לא רק מבחינה שכלית אלא גם מבחינה אישית ואתה לומד לנטוש את כל השמות וההגדרות החברתיות האלה ובאמת מתפתח להיות מי שאתה ללא ההשפעה של מה החברה חושבת עלייך, או לפחות עם פחות. "
• "אני חושבת שבגלל שכל אחד מוזר בפני עצמו הכיתה דיי מקבלת ולכל אחד יש את החבורה שלו, אין לנו כאלה שאין להם חברים בתוך הכיתה גם הכי מוזרים הם פשוט הכי מוזרים ביחד וזה לא בגלל שהם הכי מוזרים אז הכיתה צוחקת עליהם כאילו מקבלים את כולם כזה."
• "לגבי יכולות הלמידה, אצלי לפחות הייתי צריכה להתחיל ללמוד רק מהחטיבה כי איתגרו אותנו קצת יותר ממה שבכיתות רגילות אז אני חושבת שמהבחינה הזאת כדי ללכת לכיתת מחוננים."

מקווה שמורים והורים שקוראים את הרשומה יבינו את הסיטואציה הלא פשוטה בה עומדות הילדות והנערות ומצד השני את היתרונות בכיתת מחוננים ויתמכו בהן ויעודדו אותן.

איך מפיקים דלק ממים?

האם אתם מכירים את פרופסור –משנה לילך עמירב?

קראתי עליה לאחרונה בכתבה במעריב וגם ב"גליליאו צעיר" (עליו מנויים הילדים שלי). היא והמחקר שהיא מריצה סיקרנו אותי ולכן המשכתי לקרוא עליה גם באתר המחקר שלה. התרשמתי מכך שלקבוצת המחקר שלה, הקרויה על שמה, יש אתר משלהם, אתר מושקע שבו מוצגים גם המחקר והחוקרים.

הפקת דלק (מימן) ממים באמצעות אנרגיית השמש ביעילות גבוהה מאוד (בנצילות של 100%)– זו פריצת הדרך הטכנולוגית של קבוצת המחקר מהפקולטה לכימיה בטכניון ובראשה פרופ' עמירב, זוהי כמובן טכנולוגיה שמחכים לה שנים כדי להפטר מהצורך בשימוש בנפט.

פרופ' עמירב גדלה בבית לשני הורים אקדמאים – אביה הוא מדען מוביל בתחום הכימיה האנליטית, ואמה עובדת במחלקה לאיכות הסביבה בעיריית תל אביב. היא סיימה תואר מהנדסת כימיה בגיל 18 והתגיסה לצהל בתפקיד זה ככימאית ביחידה טכנולוגית במודיעין, אמא לשני ילדים ועושה חייל כאמור במחקרים בטכניון. שמחתי לקרוא שהיא גם מעורבת בפעילות בקהילה בתחום קידום המדע ונותנת הרצאות לנערות על תחום המחקר שלה.

המסע אל העולם האמיתי - הספר

השאלתי מהספרייה את הספר "המסע אל העולם האמיתי" עבור הבת שלי (בת 10), כי משהו בו משך אותי. הבנתי שזה סיפור על נסיכה אבל קצת שונה. קראתי פרק כדי לוודא שהוא לא מלא סטריאוטיפים של נסיכות ולקחתי אותו הביתה. נשביתי בקיסמו והמשכתי לקרוא אותו ביומיים שלאחר מכן בכל הזדמנות. גיליתי נסיכה כלבבי, חכמה, אמיצה ומסוגלת להציל את עצמה ואת העם שלה. גם הנסיכים כלבבי, אמיצים אבל רגישים וטובי לב ולא חוששים להזיל דמעה כשבאמת עצוב.

בקיצור, נעמי עייני, הסופרת, שזהו הספר הראשון שלה (ספר שיצא השנה), עשתה לדעתי עבודה מצויינת ובתחילה חשבתי, שדי ברור שנעשתה כאן עבודה מכוונת עם "אג'נדה".

שוחחתי עם נעמי בטלפון והופתעתי לשמוע שלא היתה כוונה כזו מצידה, לא היה רצון להעביר מסר אלא פשוט סיפור שנכתב מעצמו, שתוך כדי הכתיבה שלו היא לא ידעה מה יקרה בסופו. רק לאחר הכתיבה (שנמשכה 5 שנים) הבינה שאפשר ללמוד ממה שהיא כותבת וכל אחד רואה בו משהו אחר. יש שחשבו שהמטרה היא לדון בבחירות שאדם עושה בחייו, יש שחשבו שהוא עוסק במתח שבין הורות וקריירה ואולי בעצם עוסק בגעגוע ובחיבור בין עולמות. אז למרות שלא היתה הכוונה מראש, בדיעבד, ברור היה לה שהסיפור שנכתב לא יכול היה להיות עם גיבור אחר מאשר הגיבורה הנסיכה, חושבת, מתלבטת, מורכבת, כזו שיכולה להציל את עצמה ואינה חסרת אונים, יש לה תאור חיצוני אבל אין התמקדות אובססיבית בחיצוניותה. העצב וחוסר השקט של הגיבורה הביאו אותה לעשייה משמעותית גם בתחום שלא היתה טובה בו. היתה לה אחריות לסיים את המשימה בשביל מטרה חשובה. גם הדמויות שמייצגות את הרוע אינן רעות מוחלטות, יש להן גם צדדים אחרים.

לסיכום, ספר מומלץ, גם ילדים וגם בני נוער ימצאו בו עניין (ואולי גם מבוגרים).

אשמח לשמוע על ספרים לא סטראוטיפיים כדי להמליץ עליהם.

מה הקשר בין החזה לתכנות?... זהירות פארודיה

הארגון Girls Who Code רוצה לעודד נשים ונערות לעסוק במדעי המחשב כדי לסגור את הפער המגדרי בטכנולוגיה. הרעיון הוא לחשוף אותן לדמויות לחיקוי, ללמד אותן, לתת להן מוטיבציה ולצייד אותן במיומנויות מחשב כדי שיוכלו למצוא בהמשך תפקידים שהמאה ה21 מאפשרת. במסגרת הפעילויות הרבות שהארגון עושה הוא הוציא לאחרונה סרטון על ה"סיבות" שבגללן בנות "אינן יכולות" לתכנת, כי הן בנות...

ראיתי אותו כבר שלוש פעמים וכל פעם צחקתי מחדש.

וזהו הקישור לסרטון:

מעניין לראות שהתגובות לסרטון (שאותו ראו כבר למעלה מ400 אלף צופים) ממש שונות: יש שצוחקים, יש שלא מבינים בכלל למה עושים סרטונים כאלה, יש שלא ממש מבינים את הפארודיה ויש שחושבים שבאמת נשים פחות טובות בתכנות....

ופריט מידע נוסף, מאז אמצע שנות ה80 של המאה הקודמת יש ירידה מתמדת בשיעור הנשים בתחום מדעי המחשב ביחס לגברים, אם אז היו 37% היום יש 12%...

כדי שהמורים לא יגידו לנערות "למה לך להתאמץ?"

  ביום ראשון האחרון השתתפתי בכנס שאירגנו גוגל עבור מורים ואנשי חינוך בתחום של עידוד נערות למדעים וטכנולוגיה (בעיקר מדעי המחשב) כאשר המיקוד היה ההשפעה של המורים על התלמידות (והתלמידים), אי המודעות שלהם להטיות המגדריות ומה ניתן לעשות בנושא.

  הארוע הוא הרחבה של תוכנית Mind the Gap שכתבתי עליה בעבר והפעם לכיוון המורים והמורות ולא רק התלמידות, כיוון שהן (המורות) יכולות להיות סוכנות השינוי.

לאחר הפתיחה בה הוסבר הרקע לפרויקט, היה פאנל של שלוש מהנדסות בגוגל שסיפרו על שילוב בין עבודה לאימהות ועל היתרונות שיש בעבודה כזו, ובינהם: יכולת כלכלית שמאפשרת קבלת עזרה בתשלום בטיפול בילדים ובעבודות הבית כך שכאשר הן חוזרות  הביתה הן פנויות לילדים; גמישות בימי העבודה ושעות העבודה ויכולת לעבוד מהבית באופן קבוע פעם בשבוע או בעת הצורך. הן אולי לא לגמרי ניפצו את המיתוס שהוראה היא מקצוע קל לשילוב עם הורות והנדסה מקצוע קשה אבל בהחלט נתנו למורות נקודה למחשבה.

  לאחר הפאנל חולקנו לשלוש קבוצות והשתתפנו בסדנאות של עמותת "מכנה משותף" שגם עליה כתבתי בעבר. הסדנא היתה מאוד מקיפה ומעניינת על ההטיות הבלתי מודעות שיש לכולנו בהקשר המגדרי ומה ניתן לעשות כמורים כדי להפחית את ההשפעה של הטיות אלה (גם אנשים מודעים "נופלים לפח" פעמים רבות). ניתנו הרבה כלים לעזרה למורים בתשומת לב להטיות ויצירת אווירה בה הבנות שוות. (אולי עוד אכתוב על הסדנא בפירוט בפעם אחרת). עמותת "מכנה משותף" מעבירה סדנאות למורים וגם לתלמידים, ניתן להזמין אותם לבתי הספר. אצל התלמידים הם נותנים הרצאה/סדנא נפרדת לבנים ולבנות ועובדים איתם על סטריאוטיפים מגדריים.

  אחרי הסדנא של "מכנה משותף" הרצתה דר' אורנה לביא שהסבירה בתחילה למה בכלל כדאי לנערות ללמוד מדעים וטכנולוגיה מוגבר. אכן חשוב שהקהל שהיה בארוע, קהל של אנשי חינוך (בעיקר מורות) יהיה מודע לחשיבות, כיוון שהם אלה שיוכלו לתת את העידוד המתאים לנערות בעת הצורך. דר' לביא הדגישה שזה לא עניין של ביולוגיה, מבחינת יכולות, היכולות של בנים ושל בנות זהות (ויש אף מחקרים חדשים שמראים כי בנות מצליחות יותר מבנים במתמטיקה ברחבי העולם - מחקר מאוניברסיטת מיסורי). היא פירטה את ממצאי המחקר שלה על מספר מורים לפיזיקה שבאופן עקבי יש אצלם כ50% בנות. היא חקרה את המאפיינים של מורים אלה ונתנה בהרצאה המלצות למורים בכיוון זה. בניגוד להמלצות של "מכנה משותף" בהן הדגש היה של מתן מקום שווה לבנות ולבנים בכיתה באופן מודע, המלצות אלו אינן מוכוונות לנערות אלא אלו המלצות הקשורות לסוג היחסים בין מורה לתמידים, בינם לבין עצמם ובין התלמידים לחומר הלימוד, דגש על סדר וארגון, דרישות לימודיות והתנהגותיות ועוד. הטמעה של המלצות אלו יוצרת אוירה לימודית וחברתית טובה גם לבנים וגם לבנות וישנה שביעות רצון גבוהה של כולם.

  לצערי לא יכולתי להשאר עד סוף ההרצאה וגם החמצתי את הפאנל שהיה בסוף היום ובו השתתפו מובילות תוכניות לנערות: מהממ״ט, SheCodes, RailsGirls .

לסיכום, זהו ארוע חשוב, אני מעריכה את המורות שהגיעו ביום החופשה שלהן לארוע בנושא הזה. מקווה שיאורגנו עוד ארועים כאלו, כי אכן המורים הם בעלי השפעה משמעותית על הנערות בזמנים הקריטיים שבהם הן מתלבטות במה לבחור או מהססות אם לנשור ממדעים ומתמטיקה מוגברים. אם הם יעודדו אותן במקום להגיד להן "למה לך להתאמץ?..." כבר עשינו את שלנו.

מה אומרים הילדים? (למה נשים לא בוחרות מדעים וטכנולוגיה)

שוב הרציתי לפני ילדים בכיתות ה' בבית הספר של הבת שלי. הפעם, גם בכיתה שלה.
קראתי להרצאה "נשים במדע", והתזמון היה סביב יום האישה (לבקשת המחנכות), אבל הרעיון היה לתת רקע כללי, על מה זה בכלל "מדעים וטכנולוגיה" ומה עושים מהנדסים (הרי כשילדים שומעים "הנדסה" הם חושבים שזה השיעור הזה בחשבון שבו לומדים על זוויות ומצולעים...); להבין איך בעבר התייחסו לנערות או נשים שרצו ללמוד בכלל ומדעים בפרט, ומה היו מאפשרים להן; קצת על נשים בולטות במדע (יש כל כך הרבה שממש קשה לבחור) וגם לדון בסיבות לעובדה שגם כיום כש"הכל אפשרי" לכאורה עבור נשים, יש עדיין מיעוט שבוחרות בתחומי המדע והטכנולוגיה. וכן, גם לתת מודל לחיקוי של מהנדסת...

רציתי לשתף אתכם בתשובות שילדים ענו לשאלה "מדוע גם כיום כאשר אין מגבלה חיצונית לכאורה, יש מיעוט נשים בתחומים האלו?" (בחלק מהמקרים ניסחתי מחדש את מה שנאמר):

• הנשים צריכות לדעת מה שקורה בבית, צריכות לפנות זמן לבית, ולכן בוחרות לא לעסוק בתחומים האלה.
• במשך הרבה שנים אמרו להן שהן לא יכולות, אז למרות שהיום מאפשרים להן, הן עוד לא מאמינות שהן יכולות.
• הן פוחדות שהן לא יצליחו כי הן חושבות שהן לא מספיק טובות ביחס לבנים, בגלל שפעם לא התקדמו, אז הן חושבות שגם היום הן לא יצליחו.
• אני חושבת שזה בגלל שההורים שלהן, זה לא הילדים, זה משפיע עליהן
• הן חוששות יותר לא להצליח מאשר בנים
• הן עושות מה שחברות שלהן עושות
• תפיסה שנשארה מהעבר ועדיין משפיעה היום
• הסבים והסבתות שלהן חיו בתקופה שהבנות לא למדו ואולי הם משפיעים או לוחצים עליהן לא ללמוד.

מקווה שבדיון שהעלינו ובסיבות שגם אני הצפתי בפני הילדים הצלחתי לגרום להם לחשוב על הנושא ולהסתכל על הדברים קצת אחרת.

מספר קישורים לכתבות

כיוון שאחת מהמטרות שלי בכתיבת הבלוג היא לרכז מידע בתחום של נשים ונערות במדעים, הנה קישורים למספר כתבות בנושא:

רוני אורון בת ה-13 המציאה לוויין שמאפשר לייצר חמצן בחלל - וזכתה בתחרות ההמצאות של סוכנות החלל הישראלית

העתיד כבר כאן: הנערות שישברו את תקרת הזכוכית

אלו מספר קישורים מעניינים שנלקחו מפוסטים של מאיה ליבשיץ בקבוצת הפייסבוק "נשים בהנדסה מדעים וטכנולוגיה":

פוסט מצוין של גילי בר-הלל בבלוג עוד דף אחד ודי:
שלב הנסיכות: איך דיסני שכתבה את שלבי התפתחות הילד וירתה לעצמה ברגל ובאותו נושא : Report: ‘Star Wars’ toymakers were ‘specifically directed’ to exclude Rey

קישור לפוסט מתורגם על מיעוט ספרי ילדים עם גיבורות בנות
קישור לכתבה על: 50% נשים במסלול הכשרת אסטרונאוטים של נאסא - אכן מרשים

וקישור לכתבה של Forbes:
Why The Force Will Be With Women Entrepreneurs In 2016
בה הכותבת מציינת 10 סיבות למה בשנת 2016 יש לנשים יזמיות סיכויים טובים יותר מבעבר להצליח.

מאיה גם קישרה לתמונה של מרגרט המילטון - אפשר גם לקרוא עליה בויקי, אני לא שמעתי עליה בעבר והיה מעניין לקרוא.




נופר גידו שלחה קישור לכתבת ynet: הטובות להנדסה: שליש מהסטודנטים בענף - נשים (שיעור הנשים שלמדו לתואר ראשון ללימודי הנדסה ואדריכלות עלה מ-16% בשנה"ל תש"ן ל-29% בתשע"א. ומה נעשה כדי שזה יקרה ועוד ימשיך לעלות. )